להיות יתומה מאבא, זה דבר קשה. דמות מרכזית ואהובה.
וברור שממשיך ללמד עליכם זכות מלמעלה, ושכָּל מעשה טוב שלכם, כל טוב שיש בכם - כמו שרואים למשל מאחורי השורות של ההודעה הזאת - נזקף גם לזכותו.
וה' אבי יתומים ודיין אלמנות.
הדבר השני - ב"ה שזכיתם לאמא כזו. שתהיה בריאה ותאריך ימים. לגדל תשעה ילדם בצל הצער הנורא על האסון שקרה לה - מצריך כחות נפש עצומים. לפי מה שאת כותבת עליה, על האוירה שהיא משרה - כנראה שהיא אדם מיוחד. לא במקרה - להבדיל בין חיים לחיים - הם הקימו ביחד בית כזה..
כעת - את שומעת על אופציה שהיא תתחתן מחדש.
את, כמובן, מבינה שכנראה לה זה יכול להיות טוב, ושקשה לה מאד להיות לבד (אעפ"י ש"מה זה.. איך היא יכולה "להחליף" במישהו אחר"... צודקת בהרגשה - אבל תדעי, קראתי פעם באיזה ספר שרבנית אחת כתבה על חוויות מהחיים, שדווקא כאלה שמאד אהבו, לפעמים מתחתנים מהר יותר שוב. פשוט, התרגלו כ"כ לטוב, עד שקשה להם מאד לשאת את ה"לבד"... אז "הפוך על הפוך", זה דווקא מהאהבה לאבא..) -
אבל ההרגשה מאד קשה לך. לא יכולה לקבל. גם מצד מה שהזכרתי בסוגריים (אבל הערתי על זה משהו שאולי יכול לעזור..),
גם כמו שאת כותבת - מצידכם. לא רוצה "אבא חדש". לא "יחליט עלינו"..
לדעתי, מבחינה זו אל תדאגי. אני מתרשם מדברייך, שאמא שלך אשה בעלת מעלה. אם היא תבחר מישהו - הוא לא "יחליט עליכם". יש לכם אמא, היא תמשיך כמו היום. רק יהיה לה יותר קל בחיים.
אדם חכם, עם מידות טובות - דבר ראשון הוא מכבד לילדים את זה שיש להם אבא ז"ל, שהלך לעולמו. לא מנסה להשכיח את זה, בוודאי לא "להתחרות" בזה. יכול להיות, מבחינת הילדים, כמו דוד טוב שהגיע. שירגישו שיש עדיין "אבהות" בעולם.. יש יחס טוב, איכפתיות. זה לא "במקום" אבא.
אם הולך טוב, אז עם השנים מרגישים טוב ונעים. זה עוד מקור לעידוד ואיכפתיות. לא הכל רואים כבר כעת..
בוודאי שאין ענין חלילה שהקטנים ישכחו שהיה להם אבא שלהם ממש. ההיפך. הם יגדלו לעולם שהם יודעים שהיה להם אבא טוב וצדיק, נפטר, ואמא התחתנה שוב. זה לא דבר על חשבון השני.
הפחד הגדול הוא, מצד ה"בגידה" באבא - ומצד החשש שזה יעמעם במשהו את הבלעדיות של דמותו אצלכם כאבא.
אבל מצד האמת זה לא.
נסיון קשה, ה' יעזור לך ולכם להתגבר - ושיהיה לכולכם מזה רק טוב (וחכי, זה שמכירים מישהו - עוד לא אומר שכבר מתחתנים...)
