התייעצותיעל כהןןן
בעלי החליט שהוא רוצה רישיון כל אופנוע, אני מתחילת הנישואין הדגשתי כמה אני מפחדת מאופנוע ולא מוכנה שלבעלי יהיה רישיון, הוא ממש מתעקש לעשות והתחיל שיעורים. אמרתי לו שאם הוא מוציא רישיון אצלי זה קו אדום ואני לא אמשיך את הנישואים האלה. אבל למרות זאת הוא המשיך? וגם עבר טסט, האמת מרגישה ממש כמו בגידה , לא מסוגלת להתקרב אליו. אני מרגישה שבעצם אני לא שווה כלום.מה אתן הייתן עושות? אני ממש בהתלבטות רצינית
תלוי מה את רוצהאמא ל6 מקסימים
אם מבחינתך זה קו אדום, ואת רוצה להתגרש בגלל אופנוע, זה כיוון אחד.
אם את מעדיפה להישאר נשואה אליו, אז זה כיוון אחר ואת צריכה למצוא דרכים לקבל את האופנוע והרישיון.
מה הסיבה שהואשירקי
רצה רשיון על אופנוע
יש צורך כלשהו לזה?
מסכימה איתך גם אני אמרתי לבעלי אותו הדברבתי 123

לצערנו עם הכבישים והנהגים שיש בארץ זה ממש מסוכן מכירה הרבה רוכבים לכולם כמעט היו תאונות מכירה בחור צעיר שאיבד את שתי הרגליים בגלל שלולית שהייתה על הכביש

 

זה לא שווה את זה גם אם יש בזה צורך

 

כמובן לא חושבת שזו סיבה לפרק נישואים ח"ו אבל כדאי לדבר על זה אולי אפילו עם יועץ

ועוד דבר חוץ מזה שלא הייתי מוותרת את לא צריכה להרגיש נבגדתבתי 123

גברים חושבים אחרת מנשים אני בטוחה שהוא לא מבין עד כמה את דואגת לו יכול להיות שהדאגה שלך בנושא הזה מתפרשת אצלו כאילו הוא לא מספיק גבר או שאת לא סומכת עליו 

רוצה לעודד קצתאמא בניסים
גם בעלי היה בסרט הזה. כנראה חלום ילדות או משהו.
הרפתי.
הבנתי שהרצון חזק ממנו.
שזה לא מזלזול בי.
התפללתי בלי סוף.
הוא עבר טסט.
ורכב. (לא אתגרי ולא כל מיני פעלולים... מקווה שזה גם לא הכיוון של בעלך)
ומהר מאד הרגיש שכבש את היעד. שמיצה. והמשיך הלאה.
מה שנשאר מזה זה אופנוע תלת גלגלי של מדא שהוא יוצא איתו לאירועים כחובש.
וכן. גם עם זה קשה לי. כי אני פוחדת נורא. אבל מרגישה שהוא שליח מצווה ומתפללת שיחזור בשלום.
לפעמים יש לנו ויתורים לא קלים אבל את צריכה לברר עם עצמך איפה זה עומד.
למשל אצלי בתחילה זה סחט המון אנרגיה והרגשתי שהוא נהנה ואני סובלת וזה לא הוגן. התחזקתי באמונה ולמדתי להרפות.
תודה לכולן על התגובותיעל כהןןן
הוא עשה רישיון כי אין לו כוחות לעמוד בפקקים. מרגישה רע כי לא היה אכפת לו מה דעתי. ואני חושהת ללכת לרב בנושא
אז תנסי להבין גם אותונפשי תערוג
כל יום כל יום לעמוד שעות כפקקים יכול להוציא בנאדם מהשלווה שלו
במיוחד אם זה לחוץ להגיע כי מאחר לישיבה בעבודה או חלופין כבר מאוד רוצה להגיע הביתה בסוף יום

הוא לא עושה את זה לכיף או כדי לגרום לך לדאוג
לדעתי ניתן להגיע לעמק השווה בשיחה אמיתית שכל אחד מוכן לוותר קצת
אני לא חושבת שהאישיו פה זה האופנוע אלאציפ'קה
זה שהוא לא מתחשב בכלל במשהו שהבהרת לו שבשבילך הוא קו אדום. זה יכל להיות גם סגריה או סתם משהו עקרוני אחר שחשוב לך.
וזה בעיני באמת בעייתי.
אני לא יודעת מה להגיד לך חוץ מזה.
אם כך, אז זה סתם משחקי אגו בין בני זוגנפשי תערוג
אני חושבת שזה כן העניין של האופנועבתי 123
זו סכנת חיים זה שונה מדברים אחרים
תארי לך שעכשיו היא תהיה בחרדות ודאגות כל פעם שבעלה יוצא מהבית
האמת שאם הייתי במקום בעלך הייתי מאד מתבאסתחילזון 123
הוא אמנם עשה משהו על דעת עצמו
אבל בעצם גם את הכנסת אותו לפינה ולא השארת לו בררות

אם בעלי היה אומר לי שבגלל משהו שמאד חשוב לי הוא ירצה להתגרש גם אני הייתי מתעצבנת מאד
את לא יכולה לנהל אותו בצורה כזאת של איומים

בטח עכשיו כולן יקפצו ויגידו שזה סכנת חיים וכו', אז אני חושבת שיש עוד דברים מסוכנים שאנשים נכנסים אליהם. גם רכב זה מסוכן. גם לנסוע במקומות מסויימים זה מסוכן וכו'
במקום לפסול על הסף תיראו ביחד איך פותרים את הבעיה שבגללה יש לו צורך באופנוע
תראו איזה סוגים הם בטוחים יותר. שילך לקורס נהיגה בטוחה. שיקנה את כל האביזרי בטיחות שצריך.
אני גם הייתי פוחדת מזהאמאשוני
ובאותה נשימה אומרת לך שהייתי מרפה מהנושא.
את לא יכולה לאסור עליו משהו כזה,
הוא אדם בוגר.
אני בטוחה שאם היה מרגיש ממך שאת מוכנה לפשרות היה גם הוא באמת לקראתך.
כשאת מתבצרת בעמדתך את לא משאירה לו ברירה אלא לשים עלייך פס ולקוות שתשתחררי מזה.

את שווה לו המון ואני בטוחה שהוא אוהב אותך מאוד. רק שהוא אוהב גם את עצמו ולא רוצה לוותר על משהו שהוא נצרך בעיניו.

לכן, לדעתי כדאי לך לפעול בשני מישורים:
1. להסיר את האולטימטום ולהיפתח להידברות (אפשר בעזרת יועץ נישואין)
2. לא לתת לנושא הזה להכתיב את סדר היום שלכם. יש חילוקי דעות, קורה אצל הטובים ביותר, חבל להפסיד בגלל זה את כל מה שטוב בזוגיות.

הרי ממה בעצם את פוחדת? מזה שהוא יהרג ותישארי לבד? אם תתגרשי ממילא תישארי לבד...

ללכת ראש בראש לא יוביל אתכם לשום מקום...
בדיוק! וגם-מעין אהבה
אין מקום בזוגיות לאולטימטום
אין
את יכולה להבהיר לו מה דעתך
לספר לו למה זה כ''כ עקרוני לך ומפחיד אותך
וסה''כ הכוונה שלך טובה
לבקש ממנו ממש..שיתחשב בך

ואז גם לשמוע אותו
למה זה כ''כ חשוב ועקרוני לו

אם שניכם שיתפתם ודברתם
ובכל זאת הוא לא מוכן לוותר
אז מוצאים פשרה
שיעשה רישיון
אבל שיזהר מאוד בנהיגה-שיסע רק למה שבאמת חיב ורק כשיש חשש גדול לפקקים
או כל פתרון אחר
שישים משהו שמגביל מהירות אם יש כזה בנמצא בכלל
או כל פתרון שיכל לתת מענה אפילו חלקי לרצון של שניכם

אבל וזה אבל גדול
אם יש לך מחשבה שככה פותרים בעיות בזוגיות
לא משנה מה
זה ממש מחשבה מוטעית
זה מתכון להרס זוגיות
זוגיות זה לא רק להשאר יחד
זוגיות זה להיות חברים קרובים ואוהבים
איך אפשר להיות חבר למישהו שדורש ממני להקריב בשבילו?ולא מוכן להקריב בשבילי ? איך אפשר להיות חבר כשהחבר שם אולטימטום ומוכן לאבד הכל בגלל עניין אחד שלא מסכימים איתו?

ממש מציעה לך לפנות לייעוץ-לעזור לך ולו לבנות בסיס מתוקן יותר לקשר וללמד כיצד לגשר על חוסר הסכמה
אף פעם אל תעשי אולטימטום שאת לא מתכוונת ליישםלמה לא123

זה מוריד

קוראת את התגובות שלכןיעל כהןןן
וחלקן מפתיעות, יש 2 דברים שמריעים לי נורא. אם הוא לא יעשה רישיון על אופנוע לא יקרה כלום.אז יחכה בפקקים לא מתים מזה! אמור להחמיא לו שאני כ"כ דואגת וממש לא רוצה לנסות להתמודד עם זה ( אחי עשה תאונה עם אופנוע וכל הרגל שלו פלטינות) אני חושבת שזוגיות זה הקרבה ואם לא מוכנים להקריב אז בעייני זה מוריד.
זוגיות זו לא הקרבה!אמא של דיתה

לא בטוח שאדם אמור להקריב רצון מאד חזק שלו שעומד מול הרצון של אשתו.

באותה מידה אולי נדרש ממך להקריב ולוותר לו???

נשמע שיש לך טראומהאמא ל6 מקסימים
בגלל התאונה של אחיך. אולי מכאן נובעת כל הבעיה שלך עם האופנוע? אולי את צריכה לטפל בטראומה?
לא הבנתיאמאשוני
את מנסה לשכנע אותנו שאת צודקת או שאת מנסה לפתור את חוסר ההסכמה בינכם?

אני ממליצה לך על התייעצות עם יועץ נישואים. יעשה לשניכם טוב.
לא הגיוני שלכל אורך הוצאת הרישיון אתם חיים על שני קווים מקבילים ללא הידברות ביניכם.

קחו אחריות. חבל. זה משהו שאפשר לפתור אותו ולשים את הסיפור הזה מאחוריכם.

בהצלחה!
דאגה מוגזמת זה לא מחמיאחילזון 123

זה מעיק, מגביל, משדר חוסר אמון ושלא סומכים עליך כמו על בן אדם בוגר ובעל חשיבה עצמאית

(אני חושבת שגם המחשבה שלעמוד בפקקים זה כלום זה קצת חוסר הבנה של מה שעובר עליו
כל יום להיות בפקקים זה מאד קשה ומתיש
מעייף ופוגע בעבודה וגם משאיר פחות זמן להרבה דברים אחרים שרוצים להספיק)

את צודקת שאופנוע זה מסוכןלמה לא123

ובעלך יודע את זה גם,מניחה שמכיר את אחיך

אבל אין לנו שום אפשרות להכריח בנ"א לעשות משהו שאנחנו רוצים,גם אם אנחנו מאד צודקים

אז הוא שתלכי ראש בראש ותריבו כל היום,והוא ממילא יעשה מה שירצה.

או שתחשבי על פיתרון אחר

ככ מזדהה איתך לגבי הפחד מאופנועים.הריון נוסף ב"ה
תראי. בהחלט מצב מתסכל. אם אני מבינה נכון.
כשהצבת אולטימטום ניסית לומר בעצם. "בעלי היקר...אני לא אעמוד בזה... " הדאגה והמתח סביב הביטחון לשלומו היא המרכזית אצלך.

את בעצם חושבת עליו בעיקר. אבל גם על עצמך. ח"ו אם יקרה משהו.
בנוסף... אתם לקראת סוף התהליך. וההתמודדות הבאה היא כבר עם עניין קניית אופנוע.
ולא על מחשבה אם בכלל.
נשמע שגם המצב הזה מאד מתסכל אותך. "איך הגענו עד כאן והוא התעלם מהרגשות שלי. ממני. מהדאגות שלי. מה עוד נשאר לי לעשות כדי לגרום לו להבין.

כלומר כבר עברתם כברת דרך בעניין הזה. נשמע שהוא נחוש. וקשה לראות איך הוא יורד מהעניין הזה.
כמובן שאפשר לדבר על זה. ( מאמינה שדיברתם על זה הרבה. השאלה אם הוא עוד מוכן לשמוע בעניין בכלל)

מכיוון שכך. מה דעתך לנסות להרפות מעט ולהתמקד באמצעי הגנה
וכללי זהירות שיכולים לעזור לשמור על שלומו?


יש הבדל למשל אם הוא מעוניין בטוסטוס קטנוע כזה של 50 קמש. לבין אופנוע. שזה הבדל משמעותי.
בשביל לצאת מפקקים מספיק גם 50 קמש.


לבקש ממנו לקנות קודם את אמצעי הבטיחות כמו קסדה. ויש היום אפוד מגן יקר. שמתנפח כשיש תאונה חו . ורק אחכ את הכלי עצמו.


אם יש עוד דברים שאת מכירה בעניין תוסיפי.

לבקש ממנו לבקר אחת לכמה זמן בבית לוינשטיין . תעשי הכנה ותבדקי אם יש שם פצועים מאופנועים.שאפשר לבקר. תלכו יחד.

לאמץ יחד רוכב אופנוע שנפגע קשה . ולבקר אותו קבוע אחת לחודש. או לשבוע( אם תרצי יש לי מישהו שההורים שלו ישמחו . והוא ממש במצב של שיתוק כללי)


מה שבעלי ואני עושים כשיש נושא שהשיחה עליו מאד טעונה. זה.... יוצאים למסעדה ומדברים שם.
כך כל אחד מקשיב לשני. בד"כ בנימה מחוייכת .
א.כי כבר יצאנו....
ב. כי כולם מסתכלים. אז אי אפשר להחצין רגשות כעס יותר מידיי. או להרים קול וכו'..,.

אני מציעה בגישה הזו. כי כדאי לך תמיד לשקול רווח מול הפסד.
האם זה שנמשיך לריב שווה ? או שעדיף מציאות. נינוחה בבית.
האם זה שאדבר שוב על אותו נושא מעי-ק באותה צורה ובאותו דרך ישיג את התוצאה המבוקשת?
או אולי כדאי לשנות משהו כדי להשפיע.

האם זה שאתרחק ממנו. או אחשוב על פרידה.
זה הדבר הנכון לי? או שאולי יש לי מה להפסיד.


לסיום אין לי פתרון איך לגרום לו לרדת מהרעיון כפי שראית. אבל לפחות הרע במיעוטו.
את תבואי קצת לקראתו באופנוע. והוא יבוא לקראתך
באמצעי זהירות ולקיחת אחריות על בטחונכם עי המפגשים עם הפצועים.

שיהיה בהצלחה🌷




כתבת נכון ומקסים!מעין אהבה
תגובה ממש רכישה ויפה!מחשבות....
אני מאוד מבינה אותך.פשיטאאחרונה
(כותבת רק על עצמי ועל ההתמודדות שלי כי אני לא יודעת מי את...)אני גם טיפוס חרדתי. ומאוד דואגת לבעלי, שלא ינהג כשהוא עייף, שלא יסע בכבישים מסוכנים מידי ועוד הרבה דאגות אחרות.
לפעמים הדאגה מביאה להתקפה, כמו אצלי: כשאני מרגישה 'מותקפת' מהמחשבות על אפשרות שח"ו יקרה לו משהו, אני נכנסת לתוך מגננה שמביאה לפעמים לתוקפנות של חוסר אונים. (איום שלא ניסע, או שאני אנהג במקומו במקומות מסוכנים- מה שאצלו קו אדום ) ואז אני קולטת, שההתקפה שלי מביאה גם אותו לאותו מצב, הוא מרגיש מותקף ומנסה להתגונן- (מגננה שהיא לפעמים לעשות 'בדווקא') ואז כבר נהיה ממש לא כיף.....
מה שעוזר לנו, זה לעצור שניה, לנשום עמוק ולנתח מה בדיוק מפריע לי. ואז כשאני אומרת לו שאני פשוט מפחדת ודואגת לשלומו- הוא מבין את המקום שלי, שאני לא שונאת אותו, לא כועסת עליו, פשוט דואגת. וביחד מצליחים להרגיע את הפחד ולחשוב על פתרון מעשי.

מה שאני מנסה להגיד שלפעמים ההבדל בין כעס שלו לבין הבנה שלו, הוא פשוט כי בסה"כ לא הסברנו נכון את מה שאנחנו מרגישות.
אולי אם תתפסי אותו לשיחה רגועה ותסבירי לו בנחת את מה שכתבתי, שאת מרגישה מותקפת ממחשבות שחורות שיקרה לו משהו, אולי הוא יבין שאשתו בסה"כ מאוד אוהבת אותו ודואגת לו? אולי אז הוא יבין מה יותר חשוב לו... ואולי גם לא, אבל בטוח לא תפסידי מזה. מבטיחה!
בהצלחה!
נראה לכן תקין? (מקרה במקווה)אחת מאיתנו🌹

היי חברות יקרות

נראה לכן תקין שמישהי יוצאת מהחדר ונוזפים בה למה זה לקח לה כל כך הרבה זמן ושכולן מחכות בחוץ?

לא הבנתי בשביל מה יש אמבטיה מאובזרת אם לא כדי לאפשר הכנות?

ואם היא איטית ומסורבלת יותר, לא מרגישה טוב?

למה לנזוף מול כולם בחדר הקבלה?

נראה לכן תקין?

לי גם קרה חוויה מאוד לא נעימה באחת הטבילות שלינפש חיה.

הייתי אומרת מזעזעת אפילו

וגם אני הרגשתי מאד מאד לא נעים להעיר

התקשרתי למישהי מהאתר "מקווה. נט" ובעידודה העליתי את התלונה שלי

ובאמת אמרו לי שידברו עם הבלניות ויחדדו נהלים.


באופן אישי מאז שזה קרה

אני הולכת למקוואות לא דתיים בהגדרה

כי שם אני מרגישה שלא לוחצים ולא מכריחים

וככה לדעתי, הרבה יותר נעים.


זכותה של כל אישה לטבול במקום שנעים לה

אישה צריכה לראות את הטהרה ותהליך הטבילה כחוויה חיובית, אם זה לא קורה - צריך להבין/ לעשות חושבים למה.  

ומותר להעיר כשצריך.


לא סותר שיש צד להבין את הבלנית.

אני מתייחסת רק לעניין ה"שירות"- שבעיניי צריך  להיות מכבד, קליל ומשאיר חוויה נעימה. 

איך מלבישים ניובורן ומה עושים עם צינוןסטודנטית אלופה

א. ניובורן מתוק בן שבועיים והעונה עכשיו סופר הפכפכה. איך מלבישים?? מלבישה אותו כרגע בגד גוף ארוך, מכנסון ואוברול דק.

זה מספיק? זה יותר מידי? מרגיש לי שהוא מזיע לפעמים..

ב. המתוקי מתעטש ועכשיו גם היה לו מעט נזלת. מה עושים?? זה אמור להדאיג?

ובאופן כללי אמאלה אני חרדה לו בטירוףףףף וכל דבר מלחיץ ומדאיג אותי…

מלבישים ניו בורןמולהבולה

חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי

לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן

כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב

בלי מכנס?סטודנטית אלופה
אנסה, איך יודעים אם קר לו?
מזל טוב!ראשונית
תודה❤️סטודנטית אלופהאחרונה
תלוי במזג האוויר והאם יש מזגןיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ב' באייר תשפ"ו 0:26

לק"י

 

2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.

אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.

 

ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...

וואי איזה מבאססטודנטית אלופה

תודה לך ❤️

מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים

רק עכשיו מעכלת את האמירה חחחהדרים
היינו בסעודה שלישית ובעלי דיבר ליד המשפחה שלו על זה שאני רוצה לקחת חלת בקיץ ושזה קצת לחוץ לנו כלכלית (אמורה לחזור בתחילת יולי, אין מי שתקבל לי את הילד לחודשיים, וממילא שני הגדולים שלי בחופש בשלושה שבועות של אוגוסט). מעבר לזה שאני שונאת שהוא פותח דיונים שלנו ליד המשפחה שלו, חמותי הציעה שאני אחזור עכשיו לעבודה (יש לי חודש וחצי הארכה מהעבודה על חשבונם שהם משלמים ואפשר לקחת את זה מתי שרוצים לאו דווקא ברציפות אחרי החופשה שמשולמת על ידי ביטוח לאומי), ואז אשמור את החודש וחצי לקיץ. ובעלי כזה "זה רעיון מעולה" אמרתי לו שממש לא . חחחח הילד שלנו עוד לא בן שלושה חודשים ויונק , ומה גם שמבחינתי חופשת הלידה שלי התחילה השבוע אחרי שהייתי שישה שבועות עם שני האחים הגדולים שלו בבית במלחמה עם איראן. וואי עצבן אותי ברמות 
צודקת זה באמת מעצבןשירה_11

הייתי דואגת להגיד לו בנועם שפחות לשתף דיונים פנימיים.

גם אצלינו זה קורה לפעמיןם ולא תמיד מתאים לי לתת דין וחשבון על השיקולים שלי

שיהיה בריא🤦‍♀️ אני גם לא אוהבת שפותחים דבריםיעל מהדרום

לק"י


מסויימים ליד אנשים מסויימים.

חוץ מזה, שלחזור עכשיו זה לא כזה רעיון מצויין, כי קשה למצוא סידור לתינוק בכמעט סוף שנה.

הלוואי ואני הייתי יכולה לחזור רק בשנה הבאה לעבודה. 

באמת מעצבןהמקורית
הייתי אומרת לו גם מול כולם שזה דיון של שנינו/ אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו

איזה עצביםשלומית.

הייתי מדברת איתו על זה שאת לא אוהבת שפותחים דיונים אישיים מול כולם.

נשמע שיש מצב שהוא בכלל לא חשב על מה שהוא עונה

וואירקאני

הייתי מתחרפנת

ממש לא לפתוח כאלה דברים ליד אנשים כל עוד לא החלטנו

ובטח לא ליד המשפחה שלו

חמותך הציעה גם שהיא תשמור על התינוק? <צ>יראת גאולה
אני גם לא אוהבת שהוא עושה את זהכורסא ירוקהאחרונה
אבל שותקת ומתעלמת, אנשים אומרים דברים בלי לחשוב וממשיכים הלאה... אם זה עולה ביננו אחכ אומרת שזה לא מתאים לי וזהו. 
מי חיפשה נעלי צעד ראשון? יש בדקטלון ב9 שח, מצרפת קאוהבת את השבת
תודהרקאני

איך יודעים איזה מידה להזמין?

לא צריך ללכת למדוד?

נראלי הכי מהיר לבקש משכנה נעל של הילד ולבדוק..אוהבת את השבת
סתם רעיון שעולה לי..
במחיר הזה אפשר להזמין שלוש מידותתהילנה
בכיף
9???? וואוווו באמת שווה בהגזמה🤭אמא לאוצר❤
השחורות עולות 9 והורודות 49. בטח טעות, תזמינו מהרמחיאחרונה
לפני שיעלו על זה 😅
מישהי מבשלת בנינג'ה גריל? מצ"ב תמונהאובדת חצות

נינג'ה גריל NINJA GRILL AG301

 

המכשיר יושב ומעלה אבק-וחבל.

אשמח לדעת אם מישהי יכולה להסביר לי איך לעבוד איתו?

תכלס עושה מתכונים רגילים. ומה שיוצא בלי מתכוןמרגול

כל דבר שהיית עושה על מחבת (בלי רוטב) - פשוט תשימי על המגש פסים הזה.

בסלסלה אני משתמשת בשביל דברים שיותר צריכים אפיה (נניח ירקות "בתנור") או טיגון (צ'יפס, שניצלים וכו)


נניח פרגיות- עושה להן מרינדה כרגיל, ועושה על גריל על הפסים. כנ"ל חזה עוף.

קבבים, קציצות מתובלות וכו- על הפסים, גריל.

טיגון- מצב אייר פריי. בתוך הסלסלה.


ונגיד בא לי אנטי פסטי- פשוט זורקת מה שיש בתוך הסלסלה, קצת ספריי שמן, קצת תבלינים מה שבא לי וזהו. לא מתכון ולא כלום. ואז מצב אפיה או גריל.


כן כדאי לשים לב למעלות כי נניח משהו שצריך יותר להתבשל מבפנים לא כדאי גבוה מדי כדי שלא יהיה שרוף מבחוץ וחי מבפנים. אבל זה עקרון שנכון גם בתנור ומחבת. 

מה טיפ הזהב שלך לסכרת הריון?שירה והודיה

כדי לא להעביר חודשים ארוכים באומללות החלטתי ללקט עצות טובות מנסיונכן.

מה אוכלים? איך מתפנקים?

איך שומרים על מורל סביר גם כשהבדיקות לא יפות?

איך מוצאים אוכל שהוא גם מתאים וגם טעים?

מה יכול להרים ברגעים קשים?


תודה אהובות.

מקפיצה לך.נפש חיה.
בוגרת פעמיים (שני הריונות)חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק זה קשה ממש.

דבר שני- מה שלי הכי עזר:

1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.

2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.

לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.

חלבונים שאוהבת.

להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.

3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.

לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.

לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.

במקום סוכר אני שמתי בננה.

וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.


תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.


ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה. 

חיבוקדפני11

מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.

וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.


לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.


זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.


בונוס נוסף ולא פחות שווה

סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.

הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).

והאמת זה היה כיף ברמות.


בהצלחה רבה וחיבוק.

בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.

לגבי הפחמימותדפני11

דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.

ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.

ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.

לי זה ממש עזר.


חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.

בדיוקשומשומונית
גם לי היא אמרה לא לוותר על פחמימות. אבל לדאוג שיהיו כמה שיותר טובות ובריאות.
נכון, רק חשוב לשים לב שבהרבה דבריםחושבת לעצמי

יש פחמימות כמו פירות וכדומה.

אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.

אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי. 

עוקבת, כי איןלי הרבה עצותשומשומונית
וזו ממש לא פעם ראשונה שלי... מאתגר כל פעם מחדש.
ללכת לתזונאית (נחמדה!) שתבנהקנמון

לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.

ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.

בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.

עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..

דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..

כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)

ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..

בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!

אני קוראת אתכן ופשוט מפנימהמולהבולה

אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין

שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת

אמהלה איזה מבאס

איך אתן שורדות?????

לא בטוח!יראת גאולה
היו לי שני הריונות עם סכרת גבולית, ואח"כ הריון בלי כלום 😀 אפשר להתפלל על זה.
גבולית זה לא כמו עם אינסולין..Pandi99

זה באחוזים גבוהים יחזור

באמת מבאס ברמות

צודקת לגמרייראת גאולה

בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...

אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור

כל ההריונות היו בלי כלוםמולהבולה
פתאום אינסולין עוד 🤦
😔יראת גאולהאחרונה
כמה דברים שעזרו לימתיכון ועד מעון

דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר

מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר

דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.

עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.

בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.

ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה

תחתונים לילדון קטן מימדיםהשם שלי

הבן שלי בן שנתיים וארבע.

קטנצ'יק בגודל.

עד עכשיו היה במידה 6-12, עכשיו התחלתי להלביש לו בגדי קיץ במידה 12-18.

אני מתכננת לגמול אותו מטיטול בזמן הקרוב, ומחפשת תחתונים שיתאימו לו בגודל.


מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו תחתונים יותר קטנים מהרגיל?

בנקסט ראיתי במידה 1.5-2. היה גם משהו אחד יותר קטן, אבל יקר.


למישהי יש ניסיון עם תחתונים במידות קטנות?


חשבתי אולי לקנות לו תחתונים של בנות. אולי זה יהיה יותר קטן.

נראה לכן שזה באמת ככה? והאם תחתונים של בנות יתאימו גם לבנים?

אליעקספרסמנגואית
ניסיתי לחפש שםהשם שלי
אבל לא הצלחתי.

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

יש שמלות של תינוקות שיש להן תוספת של מעין תחתוןמתואמת

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

יכול להיות שיש לי כאלההשם שלי

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

תנסי לבדוק, ותנסי לראות מה איכות הבדמתואמת

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

למה לא לשים מידה 2 ?פילה
נראה לי זה יהיה גדול עליוהשם שלי

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

לקטנטנה שלי זה היה בסדרמתיכון ועד מעון

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

מהניסיון שלי מידות תחתונים יותר קטנות מבגדיםשיפור
יש לי ילד שלובש מידה 2 ברוב הבגדים ומידה 8 בתחתונים .
אצלי זה לא ככההשם שלי

בת 4.5 עם תחתונים מידה 2-4

בן 6.5 עם תחתונים מידה 4-6

בת 8.5 עם תחתונים מידה 6-8


כולם יחסית קטנים בגודל, אבל לא פיציים.


אולי זה תלוי חברה, או תלוי במבנה גוף ספציפי.

בד"כ מידה 2 מאוד קטןיום שני
ויש גם גומי, לא נורא אם קצת רחב העיקר שהגומי תופס...

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

מבינה על מה את מדברת. היינו שם...לשאלה..

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

נקודה חשובההשם שלי

אולי בחורף אני אלביש לו חולצה דקה מתחת לעבה.


בדרך כלל אני מלבישה לבנים גופיה גם בקיץ, מתחת לציצית. נצטרך למצוא גם לזה פיתרון.

הוא יהיה בן שלוש רק בכסלו, אבל יתחיל ללכת עם ציצית כשהוא יתחיל את הגן.

גם הציות גדולות עליו. בינתיים אני מלבישה לו רק כשהוא מתפלל בבית, בימים של חופש.

נסי בחנויות הזולות את המידה הקטנה 2-4קופצת רגע

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,


ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

איזה שלב מרגש - בהצלחה!שושנושי
וואי אני לא זוכרת איזו חברה אבל אני יודעתגפן36

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.


אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

נכון! אולי חברת שרייבר?יראת גאולה
היה לי גם 2-4 של החברה ה'קטנה' וגם 1.5-2 של נקסט. ושל נקסט היו גדולות יותר.
תבדקי בשייןחילזון 123
זה לא נורא אם יהיה מעט גדולאמאשוני

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

לדעתי מידה 2-4עוד מעט פסח

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

התחתונים של נקסט מידה 1.5-2 מתאימים לקטנטנים.עודהפעם

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

נכון. אני מתחילה איתם לילדי גיל שנתיים. אצלי גם,שגרה ברוכה
קטנים ורזים
לא בטוחה לגבי הגודלאחת כמוני
אבל בזמנו קניתי דיי קטנים בדלתא

בהצלחה 

תודה על כל התגובותהשם שלי

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.


@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.


ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.


התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

יש לנו תחתונים 2-4 שמתאימים לקטן ויש 2-4 לגדולשמש בשמיים

באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)

מנסיוןרק טוב!

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.


ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

מוסיפהרק טוב!
יש חברה של תחתונים שהסמל שלהם זה סוס. גם אצלם מידה 2-4 זה קטן. 
נכון, גם לי יש את אלו.שיפור
ראיתי בגרביים עד הבית מידה 1-2ביבוש
נראה ליהשם שלי

שאני אזמין מנקסט מידה 1.5-2.

וכשאני אגיע לחנות, אני אנסה לחפש תחתונים של שרייבר/ רדבק, או בגרביים עד הבית.


מקסימום, מה שיהיה גדול אני אשמור להמשך.

בשילבחצי שני

יש מידה 2

שני ב50%

חמישיה מחיר מלא 55

היה נראה טוב

הם מעולים. ממש קטנים אם אני זוכרת נכון ..אמא לאוצר❤אחרונה
משבר גיל 4 חודשים- איך שומרים על המשקל שלהם?אוהבת את השבת

הקטנים מסרב להנקה הרבה וגם ישן פחות כי הכל מעניין אותו

ונראה שירד במשקל,

צריכה לשקול אותו מסודר

אבל בינתיים אשמח לעצותיכן...❤️

יוו זה שלב קשוח. אצלי עזרתהילנה

הנקה במנשא

הנקה בשכיבה בחדר חשוך

מלא מלא הנקות קצרות (ממש להציע כל רגע שעה)

כל הכבוד שאת  "על זה", זה עובר אוטוטו בעזרת השם...

להניק בחדר שקט. קשוח בשעות שהילדים בביתיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

שלי בן כמעט חצי שנה, וכשמענין מסביב, קשה לו לינוק. 

אולי יעניין אותך