טוב, החלטתי להסתכן כי זה חשובארץ השוקולד
התלבטתי האם נכון לכתוב את הדברים, ויש פה סכנה שימחקו/ינעלו לי את השרשור אבל אני מקווה שהמנהלים פה ישכילו לקבל את הדברים בדרך הנכונה, ושאני וכל המגיבים פה נצליח לשמור על ענייניות ובלי פגיעה באנשים או תלמידי חכמים.

ראיתי כתבה אתמול בערוץ המתייחס לסיפור של הרב אלון וכותרתו "הרב דרוקמן לא טעה", בכתבה נכתב שלדעת הכותב הרב דרוקמן נתן צ'אנס לתשובה ומסתבר שתשובה לא הייתה מספקת, אבל עדיין ראוי לאפשר לאנשים לעשות תשובה.
אחר המחילה מכותב המאמר, אני חושב שאנשים פספסו את הנקודה.

אני לא חושב שמה שצריך להעסיק אותנו בעיקר זה מה הרב מוטי אלון עשה או לא עשה, כי אנחנו לא שופטים. אלא מה שאמור להעסיק אותנו וללמוד מזה הוא עניין אחר, יכולים להיות רבנים או דמויות שמן הראוי לסמוך עליהם שימעדו ולכן גם מהם צריך לדעת לחשוב על גבולות ולהיזהר.
פעמים רבות בחיים יש דמויות "חזקות" מבחינה תדמיתית יותר מהאדם הפשוט, ועלינו לדעת שגם מהם צריך לשמור גבולות. (בין אם מדובר ברב, מפקד, מנהל, מרצה, מורה, מנהל פורום, סתם חבר קרוב, קרוב משפחה)
פשוט ראוי לחשוב מה הגבולות הראויים ולשמור עליהם, ואם מישהו שאתם סומכים עליו מנסה לעבור אותם תדליקו נורה אדומה אצלכם ותחשבו מה קורה פה והאם זה טוב.
[לדעתי שמירת "ייחוד" מאנשי שררה זה מהלך חכם]
(פעמים רבות בתור כלל אצבע ניתן להניח שאם אנחנו לא היינו רוצים שהעולם/חברינו ידע שכך קרה כנראה שזה לא נכון.)

לכן, אני מקפיד לקרוא לרב מוטי אלון, ולרב אליעזר ברלנד ולרב עזרא שיינברג בשם הרב, כי הם עדיין עסקו ברבנות. ואדרבה חשוב לזכור שגם מרבנים עלינו להישמר.

בתקווה ובתפילה שנשכיל לעשות את הדברים הנכונים ולמצוא את האיזון הנכון, חנוכה שמח
העלית כאן שתי נקודות נפרדותסביון
הראשונה היא מה אנחנו צריכים ללמוד מהמקרה הזה, ואיתה אני מסכים.
הנקודה השניה היא האם להמשיך לקרוא לו רב, וכאן אני חושב שצריך להיכנס יותר לעומק ולהבין את הדמות. לא חוקר ולא בן חוקר אנוכי, אבל אם הבנתי נכון את המציאות אז הרב אלון הוא אכן רב ירא שמים שהיו לו ניסיונות נוראיים והוא נפל בהם, וזאת בניגוד לברלנד ושיינברג שהיו רקובים (או שמא יש לומר מתחזים) מיסודם. וכאן עובר הגבול בין אדם שראוי לתואר רב לבין אדם שרק בטעות נקרא רב.
לגבי הראשון, שמח שאתה מסכיםארץ השוקולד
לגבי הנקודה השנייה, אני לא חושב שאדם בטעות קיבל את התואר רב, כי רב זה תואר של ידע ולא של מידות. (כן, היו לי רבנים שחלקו על זה, אבל תא חזי במציאות ותראה שרבנים הם לאו דווקא עם מידות יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסיה.)
אז בזה אנחנו חולקיםסביון
לא בהכרח תואר של מידות, אבל הוא כן צריך להיות איש (כמאמר הפסוק "כולם אנשים").
מותר לנו לא להסכיםארץ השוקולד
לגבי הנקודה השניה, זה נכוןבוז
הרי תואר רבנות כל אחד יכול ללמוד, לא עושים לך מבחן אישיות קודם...
מכירה אדם שלמד לרבנות בגלל שהיתה לו הצעת עבודה, ובינו לבין יראת שמיים אין כלום...
זה נכון טכנית - יש לו תואר רבסביון
אבל את חושבת שהוא באמת ראוי לתואר כזה?
שוב, כן. אתה יכול להיות גם תלמיד חכם בלי שיהיו לך מידותבוז
אם כל כך מובן מאליו שידיעת התורה מגיעה עם מידות, חז''ל לא היו טורחים להשמיע באוזנינו אמרות שפר כמו יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ וכדו'.
האמרה הספציפית שהבאת לא קשורהסביון
דרך ארץ זו עבודה, זה פשט המשנה.
בכל אופן לענייננו, לא דיברתי על מידות אלא על אדם גדול. לא יודע להגדיר את זה בדיוק לכן אין כ"כ מה להתווכח, אבל ברור לי שזה לא רק עניין של ידע
העיקרון בוז
זה כן עניין של ידע.
כל אחד יכול להיות רב, זו עובדה בשטח.

השאלה היא האם יחזיקו ממך.
פה נכנס העניין של להיות גדול. אנשים לא מעריכים סתם אנשים. אם האדם הוא בעל מידות, חכם, מבין, וגם רב- מחזיקים ממנו.
או שהוא פשוט כריזמטי, או דברים אחרים בסגנון.
אבל התואר רב? כאילו, בחב''ד כולם לומדים לרבנות, לא כזה מסובך...
לא כ"כ פשוטברגוע

ללמוד לרבנות לוקח בערך ארבע חמש שנים

וזה אחרי כמה שנים בישיבה

וצריך גם לעבור את המבחנים..

 

כבר דיברנו כאן על המבחנים של חבד

אלה לא מבחני הרבנות

נכון, צודקבוז
אבל הבאתי כדוגמא את האדם הזה שלמד רק כי הציעו לו להיות רב בחו''ל...
ואני בטוחה שהוא לא היחיד.
נכון ולא נכון, רבנות דורשת הרבהארץ השוקולד
אבל פחות מתואר בהנדסה.

זה די מקביל לתואר ממוצע+ באוניברסיטה ממוצעת, אבל לא לתואר קשה
זה לא מדוייקברגוע

אני חושב שבשביל לגשת למבחן צריך המלצה של רה"י.

@אניוהוא

 

אבל נכון שזה לא בהכרח מעיד על מידות מתוקנות

זה כדי לגשת.אניוהוא
כדי לקבל תעודת 'כושר רבנות' צריך שוב המלצות - של הכרות אישית, וראיון עם אחד הרבנים הראשיים.

(בשונה מתעודת 'יורה יורה' שהיא רק תוצאות של המבחנים)
זה סתם נהיה היום תואר של ידע.ענבל
בס"ד

אני ממש לא קוראת "הרב" לכל אחד שעבר את מבחני הרבנות. זה בערך חצי מהדתיים בארץ.
אני די בטוחה שהתואר הזה במקור הוא לאדם שמלמד תלמידים, לא?
בכל מקרה, לא רואה סיבה לקרוא לשיינברג רב כשהוא אפילו לא מתנצל ומתחרט. הוא השתמש בתורה לדברים מזעזעים כאלה, למה בוא ראוי לתואר רב? אם ידע זה המדד אז יש גם חילוניים שיודעים תורה וגם רפורמים לצורך העניין. ברור שיש גם מימד של מידות שצריך, אפילו אם זה רק מידות של אדם רגיל. המידות של אלו שהזכרת הן יותר גרועות גם משל אדם רגיל.
היום יש טשטוש אדיר{ר}צינית
יש אנשים שיודעים קצת יותר ומקבלים תואר הרב. לא סתם יש לימודי רבנות! זה לא תואר שקל לזכות בו.
כנ"ל רבניות
לא מדבר על הקושי בכךארץ השוקולד
(הגבתי על כך לעיל
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1044861#11256297)

אלא על זה שרבנות מגדירה ידע ולפעמים גם תפקיד, אבל לאו דווקא מידות ולכן חשוב לי שאנשים ידעו שגם עם רב צריך להיזהר כמו כל תחום אחר, ושלא ילכו בעיניים עצומות אחרי אף תפקיד.
גם אני מאמין שמוטי אלון הוא לא אדם רע כמו שיינברג וברלנדצריך עיון
ואם אחרי הפרסום הראשון הוא היה מפסיק לחלוטין את הפעילות הציבורית הגיוני שהייתי מסכים איתך, אבל אם הוא חזר לפעילות ציבורית ופתח בית מדרש חדש הוא נכנס מעצמו לניסיון שהוא כבר נפל בו בעבר אין לו שום צד זכות והוא ממש לא ראוי לתואר רב.
אולי חשב שעשה תשובה וקיווה שלא יפול שובסביון
שזו טעות הרסנית, אבל אני מנסה לדון לכף זכות
מסכימה עם הנקודה של הבעלי שררה.ענבל
בס"ד

לא הייתי אומרת לשמור ייחוד, בעיניי זאת פרנויה מיותרת. כן הייתי אומרת לא להעריץ ולשים לב לנורות אדומות. אין לי בעיה שרב יחבק, יש לי בעיה שהוא יעשה את זה לתלמיד שהוא לא רוצה. יש לי גם בעיה שהוא יעשה יותר מחיבוק. על חיבוק לא הייתי מוקיעה מישהו, זה דבר אנושי ולגיטימי.

על עניין התואר הגבתי למעלה.
דברים חשוביםברגוע

אבל גם אני לא מסכים עם הנקודה השניה.

אנשים כאלה צריך להוקיע, שהציבור לא יחשוב שאפשר להמשיך להיות רב עם מעשים כאלה.

לכן הרבנות צריכה לשלול להם את הרבנות, וגם ציבורית צריך להפסיק לקרוא להם רב או ללמוד מתורתם.

לא מדובר כאן על נפילה קטנה אחת.

השאלה היא להוקיע, ואינני חושב שמחיקת התואר היא הדרך הראויהארץ השוקולד
ואני אפילו חושב שיש נזק במחיקת התואר, כי זה כאילו התנערות ולא טיפול.

אגב, אני לא מכיר תקדים הלכתי לשלילת תואר רב על משהו.
@אניוהוא, @חסדי הים, @חידוש, @נחשון מהצפון מכירים דבר כזה מהעבר? (החל מלפני 100 שנה)
גם לשבתי צבי צריך להמשיך לקרוא רב?!ק"ש
לנתן העזתי? לאליהו מלאך? וכד'
שאלה טובה, יתכן שכןארץ השוקולד
אבל שם אני פחות חושב שזה נצרך כדי שאנשים ידעו להיזהר.
ממש לא, במשך שנים היה המון בלבולק"ש
היום אנחנו יודעים מי בסיפור ההוא צדיק ומי רשע. אבל בזמנו הם נחשבו מגדולי ישראל. אגב, כמה מתלמידיו של חיים מלאך מלפני שנתפס לשבתאות, באמת היו גדולי ישראל בדור הבא.
רמח"ל קרא לנתן העזתי "רבי נתן"אריק מהדרום
באגרתו לרבו.
באיזה שלב זה היה?ק"ש
זה חלק מטיפולברגוע

ברגע שהציבור הרחב רואה שמשאירים לו את התואר רב הם חושבים (וגם הוא בעצמו) שאין בעיה שהוא ימשיך להעביר שיעורים או להנהיג קהילה.

וחוץ מהבעיה עצמה שלומדים מאדם כזה תורה, הוא גם עלול להמשיך לפגוע.

 

למה התנערות? למה זאת לא דרך ראויה?

אנחנו לא מתעלמים מהמקרה. אנחנו אומרים שזה קרה ושגם רבנים יכולים ליפול, ועכשיו אנחנו רוצים למנוע את המקרה הבא.

נכון, אבל מצד שני כשהוא רואה תואר רב עם מישהו אחרארץ השוקולד
הציבור יכול להניח שלא צריך להיזהר.

כי אומרים שהוא לא חלק מהם ברגע שמסירים את התואר, אבל למה הוא לא חלק מהם?
הוא עשה תפקיד דומה להם.
לא יודעברגוע

הציבור לא טיפש.

ברגע שרואים שיש אדם שעד עכשיו הוא היה רב ועכשיו שוללים לו את התואר בגלל המעשים שלו, אנשים מבינים ממילא שצריך להזהר גם מרבנים (אף אחד לא אמר שהוא אף פעם לא היה רב, מודים שהוא הטעה את כולם עד עכשיו), ושרב זה לא רק תואר על ידע שהוא רכש, רב זה אדם שמתוקן במעשים.

הוא היה חלק מהם עד עכשיו, ועכשיו אנחנו רוצים להבהיר שאנשים כאלה לא חלק ממוסד הרבנות.

כמו להבדיל ששוללים לעו"ד את התואר שלו אם הוא הורשע בפלילים.

 

טענה מעניינתארץ השוקולד
מקורות אינני מכיר בנוגע לזה.נחשון מהרחברון
אבל בפועל אלישע בן אבויה שסרח וישו וש'בתאט צבי היו ת''חים גדולים לפני ולימדו והעריכו אותם. ולאחר מכן איש מעולם לא קרא להם הרב
רבי מאיר קרא לו רבי גם אחר כך כמדומני בכמה אגדתותאריק מהדרום


הרמב''ם כותבנחשון מהרחברון
הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו - אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב.

ומכיוון שרב איננו תואר ידע אלא תפקיד. אדם שעשה תעודת הוראה ואינו מלמד הוא לא מורה. אדם שיודע תורה ולא מלמד או מנהיג קהילה איננו רב. רב זה תפקיד. וכשסרח הוא כבר לא בתפקידו...
מסכימה עם האמירהתופסת אומץ
לגבי החלק הראשון, שזה משהו שאנו בעיקר צריכים ללמוד ממנו.
מוסיפה משהו מחכים שכתבה מישהי בנושא:

" כשהייתי באולפנא הייתי הולכת כל יום שישי, בחירוף נפש, לראות את התוכנית של הרב מוטי אלון לפרשת שבוע. זה היה עמוק, מילא את ליבי ורומם את רוחי לקראת השבת. כשהייתי בכיתה י' ביקשתי לאפיקומן את החוברות של 'תכלת מרדכי'.
וזה מהדהד לי כל פעם מחדש
כשלב שלי נקרע ומזדעזע מהסיפור האיום הזה.
הדיסוננס, בין הניראות החיצונית, העמוקה, יראת השמים
לבין הרוע. הפגיעה. הניצול.
היום שמעתי מישהו ברדיו אומר
"פגשתי אותו לא מזמן הוא היה נראה כל כך מרשים, קשה לי להאמין"
וזה בדיוק הדיסוננס.
זה מגן עלינו. לחשוב שאדם פוגע מינית נראה ככה. שאם מישהו נראה עדין, ורגיש, הוא בטוח לא יפגע.
אם ראיתי אבא של חבר מהגן, והוא נראה סבבה, אז אפשר להיות רגועים.
שסך הכול האנשים בקהילה שלנו הם אנשים מדהימים. אף אחד לא נראה אחד שפוגע.
זה מאפשר לנו להסתובב בעולם בבטחון. אנחנו מוגנים.
זה עוזר לנו להתנהל. לשלוח ילדים לחוגים. לחברים. להסתובב.
טוב שהתפוצץ הסיפור הזה של הרב מוטי אלון בעוצמה
בשביל לנפץ לנו שוב את בועת האשליה.
פוגעים מסתובבים בינינו, והם לא זרים. הם נחמדים, מאירי פנים, בעלי אינטיליגנציה רגשית וידע וחכמה. והם שכנים, ואבות טובים, ומתקשרים מעולה..
קשה ללכת ככה בעולם. לגדל ככה ילדים.
אבל זו ידיעה שצריכה להיות במוח האחורי שלנו כל הזמן.
לא להפוך אותנו להיות חרדתיים. לא טוב לפעול מחרדה.
אלא מודעים. אחראיים. מפתחים שיח עם הילדים. מתרגלים איתם סיטואציות. קוראים לילד בשמו.
קהילה היא לא מרחב בטוח. צריך חוקי זהירות.
כשמלמדים ילד להתנהל בכביש, אנחנו לא מפחדים "להכניס לילד חרדות" אם מלמדים אותו שעלולים להפגע בתאונה.
גם במוגנות מינית, ללמד אותו שעלולים להפגע מאנשים שנראים צדיקים מבחוץ זה לא "להכניס לילד חרדות". זה לצייד אותו בכלים לעולם.
אני נזכרת בהערכה שחשתי לרב מוטי אלון. חווה את האכזבה והזעזוע. ונושמת לתוכי את הכאב.
טוב שנישא את הדיסוננס הזה. נתעמת איתו. נגלה איפה הוא מרדים אותנו בשמירה במרחב הביתי שלנו."


לגבי עניין התואר רב, דיון אחר שאמנם מתקשר לנושא, אך בעיקר תלוי באיך האדם תופס את התואר רב.
רב כאדם שלמד את התואר ממקום אינטלקטואלי של הוספת ידע וחכמה אך בינו לבין יראת שמיים ומידות טובות אין כ"כ קשר?
או רב שמקומו כרב נגזר מתוך מידותיו והיראת שמיים בשילוב עם ידע גדול ואהבת התורה?
כך או כך, לקחת בעירבון מוגבל.
אני אישית נוטה ליראת ת"ח ודווקא בגלל זה מאוד משתדלת להזכיר לעצמי שבסוף מדובר בבני אדם ולכן צריך כבדהו וחשדהו גם כאן.
תודה, התיאור שהבאת נכתב בצורה יפה ממה שאני כתבתיארץ השוקולד
ולגבי הסוף, אני משתמש בכך שאני משאיר את התואר גם בשביל ההתחלה.
משום מה לא הצלחתי לערוך ולהוסיף.תופסת אומץ
כתבה מאור קפלן. מטפלת רגשית בתחום.

לגבי הסוף, לא בטוחה שהבנתי.
התכוונת שאתה קורא בתואר רב גם כשהאדם מגיע לתואר הנ"ל ממקום של ידע וחכמה ולא בהכרח עם מידות ויראת שמיים?
למה לא? אני יודע איך הוא ניגש לזה?ארץ השוקולד
אני קורא לו רב, כי הוא למד לכך וקיבל את התואר.

ההערכה וההתנהלות תהיה בהתאם לאדם מההיכרות איתו.
לא אמרתי למה לא..תופסת אומץ
רק שאלתי האם זו היתה כוונתך (:
ובעיקרון מסכימה, ועם זאת חושבת שכדאי להיזהר.. בדיוק בגלל שאנו לא יודעים מאיזה מקום הוא ניגש לכך.
אז כן, הכוונה הייתה שאני קורא לו רב בכל מקרהארץ השוקולד
סרטון בעניין.אניוהוא
כתבה בערוץ 7: בעקבות פרשת הרב אלון: איך בוחרים רב?
http://ch7.io/abE3r
רב שמסביר לך איך בוחרים רבאריק מהדרום

זה בערך כמו יצרנית רכב שתסביר איך בוחרים רכב.

לא מכיר את הרב בסרטון ולא ממש בטוח שהוא יודע יותר תורה ממני אבל אולי, זה נראה לי סרטון די תפל בתכנים שלא אומר יותר מידי למרות שהוא מעלה נקודות.

אני לא מכיר אנשים שרושמים רשימת מכולת של תכונות שהם מחפשים ברב שלהם והם מסתובבים מעיר לעיר ומישיבה לישיבה ומסמנים וי או איקס ברשימה ואחר כך מחליטים איזה רב מתאים להם.

אני מכיר את הרב בסרטון.אניוהוא
חותם לך שהוא יודע יותר ממך....

אתה יכול לחפש ביוטיוב 'טל שאוליאן ולהתרשם..
או בפייסבוק 'ציון בית להתחדשות יהודית'
אין לי פייסבוקאריק מהדרום
אבל ביוטיוב אני אבדוק בלי נדר.
לא שאני רוצה לדעת אם הוא יודע יותר תורה ממני, זה לא ממש אכפת לי האמת אבל אם אתה מזמין אותי לשמוע שיעור אז למה לא?
מעולה...אניוהוא
עוד יהודי ששומע שיעור בזכותי. מה רע?
הרב טל שאוליאן 😍😍פעם הייתי עוגי


שכחתי לתייגך, מחילה!!!אניוהוא
מחילה. אז כנראה לא ראית או לא הקשבת למה שאמרנחשון מהרחברון
אין שם תכונות. אין רשימה. יש נקודה אחת מה 'אתה' צריך לקבל מרב. זהו


ואיתה מסכים או שלעיין השירשור שכתבת?אניוהוא
הוא לא התייחס לשום מקרה נקודתינחשון מהרחברון
הסרטון סבבה. לא העיף אותי אבל גם לא הרגיש רדוד...
הסרטון יצא לפני כחצי שנה, ובאמת בלי שום קשר למקרה ספציפיאניוהוא
הוא לא היה מדבר על אדם ספציפי ....


לא העיף, אבל יסודי.
צפיתח בסרטון, לא התרגשתיאריק מהדרום
ויתכן שהוא יודע יותר תורה ממני, אז מה?
אז מה הקשר ברשימת מכולת שכתבתנחשון מהרחברון
לגבי הקריאה בתואר 'רב'.אניוהוא
אני מקפיד שלא לקרוא. ואם מישהו הסביבתי קורא - אני מתקן אותו, גם במחיר של עימות....
למה?
כי בדיוק זה מה שמחזק את החסידים שסביב אותו אדם.
הרב שלנו שאתה בטוח מכיר{ר}צינית
סולד מהדבר הזה מאוד!! כל הזמן אומר לא להעריץ רבנים, לא ללכת אחריהם בעיניים עצומות וכו'
ותמשיכי איך כולם אחריו....אניוהוא



דווקא אין הערצה לרב שלנו{ר}צינית
לפחות לא משהו ששמתי לב אליו. אבל הוא כן מוערך מאוד
אהמ אהמ... את לא רואה נכון...יש הערצהנחשון מהרחברון
כמעט עיוורת. סיפורים הזויים שאנשים מספרים כדי להוכיח כל מיני דברים.
(כשהוא לא אמר משהו זה כי היה לומרוח הקודש וכדו')

היא קיימת למרות שהוא מדבר כנגד
לא יודעת איפה היא קיימת{ר}צינית
אני מודה ומתוודה אני לא מחוברת לקהילה כלל והאמת שגם לא גרה שם. אז אני לא יודעת באמת מה הולך. אבל ממה שאני כן רואה זה לא חזק כמו שאני רואה במקומות אחרים
(ולגבי רוח הקודש, אבי מורי נוטה קצת להאמין לזה למרות שהוא ממש לא מעריץ את הרב
בתור מי שמכיר אני אומר לך. קיים מאדנחשון מהרחברון
עד כמה אתה כבר מכיר?{ר}צינית
אתה מכיר את הקהילה ממש?
(שואלת כדי לדעת באמת ולא כדי להסיט)
את רוב האברכים. רוב הבחוריםנחשון מהרחברון
רוב מי שהיה אז בכולל בעלי בתים.

התפללנו המון עם הרב בבית כנסת של הקהילה, היינו שם וראינו את היחס...
אניוהוא
למרות שהיום הרוב הם בחורים חדשים...
מממ...לכן כתבתי רוב. חשבתי שלא כולםנחשון מהרחברון
התחלפו. אז זה כל. נכון לפני כ3 שנים...

שוב, יש סיכוי שהיית יותר ממני.{ר}צינית
אני כבר שלוש שנים לא ממש נמצאת בקהילה. אבל שוב, ממה שאני רואה זה לא כמו בקהילות אחרות שנתקלתי
אולי תפתחו לכם פורום סגור וזהו?צריך עיון
לפתוח - סגור יהיה פלא, שרק אדם אחד, גדול ונערץ, מסוגל לו.פעם הייתי עוגי


זה רעיון...אניוהוא
הי. מי אתה? תחשוף את עצמך!נחשון מהרחברון
מה סנייפ אומר למפת הקונדסאים לפני שהיא מתחילה להעליב אותו?צריך עיון
הי!נחשון מהרחברון
עוגי לא יעלה ואני בלי שיער משומן
אבל לא סתם זה התקשר לי אסוציאטיבית, נכון?צריך עיון
נכון. טוב נו..נחשון מהרחברון
קונדסאי שכמות. תם ונשלם הקונדס, שקט
סליחה...צריך עיון


עשית לי חשק להארי פוטר וזה רענחשון מהרחברון
כי אין לי זמן לזה עכשיו
הוא לפני זמנך....אניוהוא
האמת שגם לפני זמני...
ואני עדיין מחכה לביקור...
@פעם הייתי עוגי
זמנך רק שנה -שנתיים לפנינחשון מהרחברון
וגם שנתיים שלוש אחריך......אניוהוא
בעצם מזקני ישראל?ארץ השוקולד
מזיקני **-**אניוהואאחרונה
משה
ומעבר לזה, מי שאי אפשר בלעדיו, אי אפשר איתו.

אני לא אוהב ראשי כתות למינהם.
אמירה חדה ומעניינת, צריך לחשוב עליהארץ השוקולד
יש הבדל בין נפילה לדרך חייםאיש השקים
לא חושב שיש מקום לקרוא רב לפחות לחלק מהדמויות שהזכרת זה חילול הקודש
לא הבנתינפש חיה.
לפחות רב אחד לא נפלאיש השקים
הוא ניצל את תלמידיו כדרך חיים לא כמעידה חד פעמית
איש כזה מקומו בטיפול נפשי ואסור במגע עם אנשיםנפש חיה.
לא מקנאה ברב דרוקמן.
ברב דרוקמן את לא מקנאה?אריק מהדרום
מה עם חני אלון?
מה היא קשורה?נפש חיה.
לא קשורהאריק מהדרום
סתם אשתו.
פגשתי אותו לפני כמה חודשים. הוא שילב ידיים חזק על החזה, וזהחסדי הים
היה נראה שהוא מתאמץ להחזיק את הידיים שלו בכח כששוחחנו.
זה לא היה אותו רב אלון שמחבק בחביבות שהכרתי בעבר.
כנראה יש יצר הרע חזק לאדם, ולפעמים הוא מתגבר ולפעמים לא.
מסכנים אלו שנפגעו.
אם דומה הרב למלאך ד' צבאות יבקשו תורה מפיהוק"ש
ואם לא - אז לא!!!

אדם שעבר על איסורים חמורים בן אדם למקום ובין אדם לחבירו, שהדין הוא לההירג ולא לעבור עלייהם וגם כשגדולים ניסו להרחיק אותו מהעניין, בצורה ששומרת על כבודו - הוא פרץ את הגדרות והמשיך להכשל - רב הוא לא.

ובגדול, אני הקטן לא הבנתי את הרב דרוקמן גם בסבבים הקודמים - ובצורה הכי זהירה אגיד שלענ"ד הציבור ראשי וצריך לקבל ממנו הסברים.
זה מדבר על לימוד מהם ולהיות תלמידים שלהםארץ השוקולד
לא חלקתי על זה שלא כדאי להמשיך להסתופף בצילו.

חלקתי על מחיקת התואר כדי שאנשים ידעו שגם רבנים יכולים ליפול וכדאי להיזהר גם שם, וגם מכל בעל תפקיד
כלומר, כל השאלה זה מה יותר ירחיק את הציבור מהסוטה הנאלחק"ש
עבר עריכה על ידי ק"ש בתאריך א' בטבת תשע"ט 14:43
שככלב שב על קיאו, ופגע שוב ושוב בתלמידים והשאיר אותם עם צלקות לכל החיים. למרות שנתנו לו הזדמנות אחרי הזדמנות לפרוש בכבוד או בכבוד יחסית - האם זה שנקרא לו 'הרב' זה מה שיציל מהבאים, או שלא נקרא לו '"הרב"?
מה ירחיק ממנו ומאחרים,ארץ השוקולד
אכן, השאלה היא יותר חינוכית
טוב, אם ישכנעו אותי שלקרוא לסוטה 'רב' ירחיק מאחריםק"ש
אני אסכים...

בנתיים נראה לענ"ד, שחשוב להבהיר, שמי שפוגע בתלמידיו, גם אם הוא נואם מופלא, ראש מוסדות חשובים, בן של, אח של וכל מה שאפשר להוסיף לרשימה - הוא יוקע בצורה הכי חריפה.
לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
בערךמבולבלת מאדדדדאחרונה
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
רעיונות למשחקי קופסאהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ו 20:09

מגבשים וכייפים ששווה לקנות?

 

תודה

אליאסדרור אל
קטאן כמובןריבוזום
טיקט-טו-רייד שיחקתי פעם אחת ומאוד נהניתי אבל אין לנו בבית, אז אין לי ניסיון אישי אם הקסם שלו מחזיק מעמד. לפי מה ששמעתי מסביב נראה שכן משחק שווה. 
שם קוד!ריבוזום
איך שכחתי (דורש לפחות ארבעה שחקנים)
סיאנס. לא משחק קופסא אבל מגבש.די שרוטאחרונה
ואם יש בעיה הלכתית של עבודה זרה אז טוויסטר. ואם יש בעיה הלכתית של נגיעה אז טלפון שבור. ואם יש בעיה הלכתית של במושב ליצים אז תלמדו הלכות לשון הרע.
שנאת עצמית: "כי כמה שונאים יש לו לאדם, ובראשםחסדי הים

שנאת האדם בעצמו, כי האדם שונא לעצמו יותר מכל שונאיו"

(אמר דודי זקני רבי פנחס הורוביץ זצ"ל בדרשתו הידועה בשם 'כל המפרשים וספרי המוסר')

איך אתם מבינים את המשפט? איזה תחושות יש לכם סביב זה?

הוא מתאר הפרעה פסיכיאטרית כאילו זה המצב הרגילפשוט אני..

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

או שהוא מדבר על בעיה נפוצה אצל רוב בני אדם, שרובנוקעלעברימבאר
מלאי ביקורת עצמית על עצמינו, אכזבה מעצמינו, תחושת פספוס, כעס על עצמינו על דברים שעשינו/לא עשינו בעבר, רגשי אשמה. או קנאה באחרים והרגשה שאנחנו לא שווים, או שאין לנו מה שצריך להיות, או תחרות עם אחרים והרגשת נחיתות
כן. הוא התעסק בזה בכמה מקומות לגביחסדי הים

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

בפירושו לתורה 'פנים יפות' בכמה וכמהחסדי היםאחרונה

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

ביקורת היא שנאה? אכזבה היא שנאה?פשוט אני..
הוא אומר שם בפירוש שזה לא אידיאליחסדי הים

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

משפט נכוןשם פשוט

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

כן. לצערנו זה קורה.חסדי הים
רטוב לי 🥶⛈️🪖בחור עצוב
מקווה שבינתיים החלפת טיטול, ואתה יבש ונקי 🤭פ.א.
"רטוב הוא לפני שמש"חסדי היםאחרונה
אחד הדברים הכואבים והמבלבלים זה שאתה מנסהחסדי הים

להעניק טוב מופלג היוצא מגדר הרגיל למישהו וזה נראה לאדם המקבל או לצופה מהצד כדבר מוזר. אז כבר פעם הבאה אתה לא יודע אם וכמה להעניק.

גם קשה לדעת למה הם חושבים שזה מוזר. אפשרויות: מסתכלים עליך כאדם מוזר בכללי, או זה לא נהוג המעשה, או הם חושבים שבצורה עקרונית אדם צריך שיהיה לו גבולות לעצמו, או סיבה אחרת לא ידועה.


אני יודע שבפנים אני כן אגואיסט ובעל גאווה גדול, רק אנשים בחיים האמיתיים חווים אותי הפוך, כי במעשים שלי אני מנסה לחפות על משהו בפנים או כי למשל בדיוק התעמקתי במהלך בתהלים, גמרא וזוהר על נדיבות וזה משפיע על מעשים שלי. קשה הדיסוננס הזה ועוד יותר קשה כשאתה מקבל סתירת לחי מהמקבל שהוא מקבל בפועל מצד אחד, אבל מסתכל עליך בצורה מוזרה ואומר לך בפירוש שמה שאתה עושה מוזר.

נדמה לי שהעבודה צריכה להיותמשה

יותר בפוקוס על מה נכון לך (גם רגשית וגם נשמתית) ופחות על מה העולם חושב על זה. רצית לעזור לו? אתה שמח בלעזור לו? הגוף שלך מרגיש טוב אחרי שאתה עוזר לו? מעולה.

 

אתה מרגיש מרוקן? זה סיפור אחר.

הענין שכאשר יש לך אינטראקציה עם מישהוחסדי הים

ביחס נותן ומקבל והסובבים, והם מסתכלים על הנתינה שלך בצורה מוזרה, אז פתאום אתה מעלה ספקות בעצמך האם הנתינה שלך היתה נכונה או לא, או שחרגת.

אתן דוגמא שהיה לי בעבר, לא מה שקרה לי בימים האחרונים. פעם הייתי בדייט ונתתי טיפ נדיב, והבחורה אחרי זה התלוננה שלא הייתי צריך לתת את הטיפ ולא ככה עושים בישראל. הייתי בהלם, כי ברור שאנחנו הלכנו לחתוך. אבל זה כן העלה אצלי שאלות באותו זמן אם נהגתי נכון, ואז עם הזמן זה פשוט התיישב על הלב שעשיתי את הדבר הנכון וצחקתי על זה, אבל באותו זמן זה כן העלה אצלי ספקות.

זה עוד יותר מעלה ספקות כשהמקבל אומר לך שזה לא מקובל ומוזר, אבל לוקח את מה שנתת בסופו של דבר.

לכאורהמשה

זה אומר שפשוט ספגת אליך (אדם רגיש? אני טועה) את התגובה שלה. כלומר בעצם במקום השיפוט שלך אז לקחת את השיפוט שלה על המערכת שלך.

 

זה בסדר לדעת שזה מה שהיא חושבת, בשכל אולי היא צודקת אבל בלב שלך אתה מרגיש פה מתכווץ.

אני רגיש לזולת. אני רוצה שיהיה למיחסדי הים
שאני נותן טוב.
תמיד יהיה את המישהו שיטיל ספק במעשים שלך...בנות רבות עלי

עזוב אותך, תעשה מה שטוב לך ומה שאתה חושב לנכון... אם למדתי משהו בחיים זה לא להתייחס לכל יציאה של מישהו.

לברר את האמתנחלת

עם עצמך. אתה נותן בלב שלם וטוב לך עם זה באמת, אז זה מה שחשוב.

אם זה לחפות, כמו שכתבת, על משהו שאתה לא אוהב בעצמך, הרי אין

זו נתינה אמיתית, ולעתים הזולת מרגיש את זה.

 

הכי חשוב זה לבדוק עם עצמך, למה, ואיך, וכמה - וממה זה נובע,

ולתת ממקום אמיתי באמת, אפילו אם הוא פיצי פיצי - כי זו האמ

שלך (כרגע, מחר, ויותר...). כי הסתירה בין איך שאנחנו, וכמה

אנו רוצים באמת ( כי בדוגמא הזו, לתת) לבין מה שאנו עושים

בפועל, כתוצאה מהרגשה לא טובה עם עצמנו וחוסר רצון

ויכולת לקבל את עצמנו כך! אז אנו מזייפים ולא כל כך חשוב

ובכלל לא חשוב, מה השני חושב; חשוב איך אנו מרגישים

עם עצמנו, בכנות. 

 

לפעמים הולכים לשיעורים שמדברים על חסד ו מידות

נעלות ו"נדבקים" בזה לזמן מה. אבל אחר כך, לפעמים

ההתלהבות הזו נושרת, כי אנחנו עדיין לא שם ולא עובדים

על זה נכון.

 

מאוד קשה לקבל את עצמנו כמות שאנחנו. מאוד.

לפעמים זה מתוך ביקורת שיפוטית וקשה שספגנו

ולפעמים, אולי, אנחנו בעצמנו לא מכירים את עצמנו

כל כך טוב וחיים קצת בדמיונות.

 

חושבת שדיבור על זה, לא רק בפורום (לא מספיק לדעתי)

אלא עם חבר או מישהו/י קרובים שיכולים לשקף את המצב.

גם אז, לצערי, התכונה הזו לא עוברת כל כך מהר...

צריך לדבר עוד, לקרוא דברים בסגנון (ולא דברים

שמעיפים אותנו למעלה ואחר כך גורמים לנו ליפול

בחבטה קשה על האדמה).

 

הדרך של ר' אושר, כך שמעתי, מאוד יכולה לעזור,

כך שמעתי. אבל עם הדרכה, אחרת, אם אנו נוטים

להלקות את עצמנו (למשל), נמצא גם שם את

המקום הזה...

 

הוא מדגיש שכל אדם הוא בעל גאווה, בעל תאווה,

וכו' וכו', ואם יש משהו שאנו עושים טוב, זה כי

הקב"ה עוזר ומרחם עלינו.  אבל זה בקיצור

נמרץ, כי אני לא מכירה היטב את הדרך,

למרות שמכירה אנשים שזה הפך להם את החשיבה

ב350 מעלות. וגם הרגיע.

 

יש אנשים רבים (כולל אני) שסובלים מהדיסוננס

הזה (אמרתי נכון את הדיסוננס הזה?), וזו

חתיכת עבודה וחתיכת כאב.

 

וחושבת לקרוא חומר שמדבר על זה.

 

כמובן ששכחתי, כרגיל, לאמר, שהשאיפה

הזו להיות טוב, לכשעצמה, מראה שאתה

באמת טוב.

 

אגב, ד"ר יחיאל הררי באתר "התבוננות

פנימית", לבטח מדבר על זה.

ויש עוד, כנראה פוסטים, וזומים וכאלה.

 

החיים הם גשר צר, כמו שאמר ר' נחמן,

והעיקר, לא להתפחד כלל.... (לא להפחיד את עצמנו...)

 

זהו זה. שבת שלום לכולכם.

 

כן...נחלתאחרונה

זה נכון, אבל לא לכולם זה כל כך קל. בכלל לא.

תהיות פילוסופיות של ליל סערהאוי טאטע!

הטוב


מה זה בעצם אומר שמשהו הוא טוב?

מה מגדיר משהו כטוב?

מה בעצם מיוחד בדברים טובים?

ומה בעצם אנחנו מתכוונים שטוב לנו?


מנסה טיפה להעמיק מה זה בעצם אומר הטוב הזה

זה מושג יומיומי אבל הוא חמקמק

אשמח למחשבות שלכם

את שלי אשתף בהמשך בעזרת השם ובלי נדר, כשהם קצת יותר יתבשלו

מעניין ממשאוי טאטע!

תודה


האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כש...נחלת

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

את אומרת הרבה דברים נכוניםאוי טאטע!
אבל אני מנסה למצוא איזה מכנה משותף יותר יסודי ושורשי
כי האל ציווה כמהר"ל, לא כמו הרמב"םחסדי הים
במו"נ, וגם הוא מודה כשעובדים את ה' ולא עוסקים בפילוסופיה, עושים את זה שהאל ציווה כמבואר במשנה תורה.
בהחלטנחלת

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

 

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

 

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

 

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

ועדייןנחלת

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

כן. לכן שם הוא טוען שיש סיבות וטעמים למצוותחסדי הים
מה שמראה חיות רוחנית וגשמית בצורהחסדי הים
הרצויה לאל.
בתמצותבמשפנחלת

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

 

אולי, זה הטוב.

אני מבין את זה בעומק כדברי דודי ההפלאהחסדי הים
כתובות קיא ע"ב: "וכמו שבקבלת התורה מסרו נפשם בדביקות להשי"ת וירד עליהם ט"ל והחיים, כן האדם בעסקו בתורה לשמה ומיחד כל איבריו וכל עצמות בחינותיו בעין השכלי לאמתות אחדות הבורא יתברך שורש נשמתו אז הטל הוא מחייהו ומתפשט בכל בחינותיו ובכל איבריו חיות פנימי, והוא שאמר הכתוב [דברים ד ד] ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום, רצ"ל כולכם כל בחי' רמ"ח איברים ושס"ה גידים מתפשט בהן מצות עשין ולאוין כמ"ש חז"ל את האלקים ירא זו מצות ל"ת ואת מצותיו שמור זו מצות עשה כי זה כל האדם באיבריו וגידיו ומחייה אותם. ומ"ש היום הוא ענין שאמר עולמך תראה בחייך שמרגיש בנפשו חיות פנימי הוא בחינת התחיה אשר יהי' לעתיד נגלה לעין כל."
טוב - טוב אנושי שמבטא את הטוב האלוקי המוחלטזיויק
נכון.נחלת
אם הבעיה היא שאתה לא נרדםשלג דאשתקדאחרונה

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

לא יודע איך להתקדם...והנה חלום

אני משתף בקצרה

מתחילת המלחמה הייתי בחמישה סבבים, קרוב ל300 יום מילואים בכל הגזרות. כל פעם היה לי קשה מאוד לחזור חזרה, שוב לחזור למשפחה שוב להתחיל לעבוד. פעם אחרונה  שקבלתי צו מילואים כבר לא היו לי כוחות למרות שהיה לי מאוד קשה לסרב.

כבר כמה חודשים אני לא מצליח לחזור לעצמי. מרגיש לא מאוזן. לפעמים אני באנרגיה מטורפת ולפעמים בסוג של דיכאון. אשתי והילדים מנסים להכיל אבל אני רואה שכבר קשה להם. לפעמים מתפרץ ממני כעס בלתי נשלט (לא אלים, מעין מרירות ושפוטיות על החיים) ולפעמים אדישות בלתי נשלטת שלא בא לי לעשות כלום ולא מעניין אותי שום דבר.  

הייתי בטיפולים מסוגים שונים, גם טיפול אישי וגם טיפול זוגי. אני מאוד משתדל לישון טוב, לאכל טוב, להשקיע בפעילות גופנית, ללמוד אמונה ובטחון אבל כשמגיעה הנפילה הכל מתרסק והחיים הופכים לסיוט לא מאוזן.

קבעתי תור לפסיאטר וזה מתקרב. אני מפחד ממש שנדפק אצלי משהו וזה בלתי הפיך.

האמת לא יודע למה אני כותב, מה אני רוצה מכם...

אולי מישהו חווה משהו דומה?

לא חוויתי משהו דומהסוף טוב

אבל רוצה להרים לך על המאמץ לחפש פיתרון!

עברת שנתיים מטלטלות וברור שלנפש זה לא קל.

מאמינה שטיפול כזה או אחר יוכלו לעזור.

בהצלחה רבה!!

בהחלטנחלת

בס"ד

 

 

מאמינה שבעזרת השם (תמיד לבקש מהקב"ה! -  ובמקרה הזה, שהרופא יהיה שליח טוב) תרופות לזמן מסויים בהחלט עשויות לעזור.

מה עם נסיעה קטנה (או גדולה) לאיזו מדינה שקטה, רגועה, שהדבר המסעיר ביותר בחדשות זו הידיעה שהליגה המקומית זכתה

בגביע כסף ב...טניס שולחן? - כדאי ללוות בשביל זה. אבל זה באמת מאוד אינדיבידואלי.  מה עוד, שיש עכשיו בעיה עם כל מיני

מדינות למיניהן.  אבל אולי אפשר למצוא כזו; פינלנד אולי? אמנם קר שם ומן הסתם יש גם אי אלו דובים, אבל יש שם איים

קטנים נחמדים בים, ליד הלסינקי.....באמת. אפילו אנחנו חשבנו על זה.

 

סתם, מן בטן גב כזה של חורף.... בהחלט אפשר להינות. תגיד שאתה מבהוטן, או מקפריסין - מהחלק התורכי אם  מישהו יפרוץ

במלל יווני ולהיפך - מהחלק היווני, אם מישהו...  בקיצור של ידעו שאתה יהודי.....

 

ובהוטנית - מאה אחוז שאף אחד לא מבין!

 

אגב, זו הצעה רצינית (לנסוע מכאן קצת, כדי להשתחרר).

 

עדיף, לענ"ד, או לבד, או עם האשה, אבל בלי הילדים. רק אתה, או אתה והיא. יש לכם היכן להשאיר את הילדים לזמן מה?

 

אבל הכי חשוב, אנו חושבים, כן לקחת תרופות לזמן מה.  מכירה אנשים נורמטיבים, אינטליגנטים מאוד, מוכשרים, טובים ונפלאים, שלקחו תרופות בזמנים קשים.

השם חנן את הדעת כדי להמציא רפואה, לנו, כשהנפש שלנו מתערערת. זו מתנה. כן, מתנה!  משהו השתבש, בעקבות מה שעברת ועובר, משהו שנורמלי וטבעי

לחלוטין שיתערער. אז למה לא לתת לה קצת שלווה, קצת רוגע, קצת שמחת חיים, בינתיים? עד שהיא תשוב לעצמה? למה להתאכזר ולהתעלם ממנה?

 

כל הכבוד שאתם שוקלים אפשרות כזו. הכרתי מישהו (הלום קרב) שלא רצה אפילו לשמוע על כך.  כשהסכים, היה כבר קצת מאוחר...

יש דיעה קדומה נגד תרופות כאלה. מכירה גם מישהו שהיה צריך לקחת תקופה, ואחר החליט שזהו, הוא לא רוצה יותר,  היה מר ועצוב אחר כך.

 

וגם, שיחות שיחות שיחות עם מישהו שאתה מרגיש אמון כלפיו. ואם זה פסיכולוג, שיעלה כמה שיעלה.

 

הכי חשוב לחזור להיות באיזון. ו...שמח!

 

אולי יש דבר מה נוסף שאתה יכול להוסיף למערכת הבריאות שלך? שהיא נפלאה כל מה שאתה עושה (הלוואי עלינו), ואין ספק שהיא מועילה גם לנפש,

אבל כולה טיפול מסור מאוד בבריאות גופנית, בעיקר. אז אולי....

 

משהו באמנות, למשל?

 

מה עם לרכוש כן ציור , בד, או נייר, צבעים למיניהם (אקריליק, פנדה עדין, צבעי פסטל, שמן, פחם) ולזרוק הכל על הנייר?

 

רגע, מה עם לזרוק את המרירות על נייר, פשוט לכתוב, מה שבא, בלי ביקורת, בלי צנזורה, בלי שזה יצטרך לצאת טוב,

פשוט לשרבט  מה שבא?

 

ויש מיני תראפיות, כמו גשטאלט, תראפיה באמנות, תראפיה בדרמה וכל הסגנונות (NLP ועוד. תלוי למה אתה

מתחבר. יש אנשים שמתחברים דווקא לתראפיה הנושנה והותיקה - לדבר עם מישהו, לדבר, לבכות, לזעוק.)

 

 

בני אדם  חווים תקופות קשות מאוד לעתים. מאוד קשות.  מכל מיני סיבות. העיקר - אין יאוש כלל! לא להתייאש!

 

רב נחמן  ל  א    מ ר  ש   ה!!!

 

ואם הוא לא הרשה, אז הקב"ה, על אחת כמה וכמה!

 

רוצים לשמוע ממך עוד. בבקשה.

 

סבלנות. קודם כל, לעצמך!

 

תהיה בקשר. בבקשה!

נ.ב.נחלת

במידה ולא התייאשת לחלוטין מהטיפולים למיניהם, יש מקום בירושלים, ברח' חירם (ליד שמגר, ליד רח' ירמיהו) הנקרא "למרחב".

 

רק כרטיס קופת חולים.

 

שמעתי שהם עושים עבודה טובה מאוד. 

 

אבל יש תורים ארוכים. אלא ש.....הכל מהקב"ה. הוא כבר יסדר לך תור מהר. תבקש ממנו. לא לדאוג.

מיועד לחיילים דווקא?אורין
למרחב?נחלת

לא. בכלל לא. לכל מי שמתקשה ורוצה להעזר , כמו שנעזרים בחברותא, כשלומדים. "

 

אין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים..."   לפעמים כן, יש אנשים אולי שיכולים, אבל איש את רעהו יאמרו חזק!

זה גם מקום דיסקרטי וצנוע.

תודה. המטפלים בעלי הסמכה טיפולית?אורין
כן.נחלת

בהחלט.  מקסימום יש מטפל/מטפלת כמה חודשים לפני הרשיון.

 

מכירה מישהי שהיתה שם והמטפלת היתה מצויינת, למרות

שאת ההסמכה הרשמית קבלה חודשים מספר אחר כך.

למיטב זכרוני, יש לה כבר קליניקה משלה.

 

אבל, קחי בחשבון תור ארוך. תבקשי מהשם שיקדימו לך.

מתארת לעצמי במצבים אקוטים (את לא נשמעת לי כזו),

הם מקדימים.

 

טיפול זו מתנה נפלאה שאדם מפרגן לעצמו.

(כל אחד וסוג הטיפול שמתאים לו, שמדבר אליו).

 

 

 

תכנית עמיתנקדימון
מילאת את השאלון?
עמית?נחלת

לא מכירה את התכנית הזו. אבל חשבת גם על משרד הביטחון.

אולי גם הוא יוכל לסייע? הם מודעים ל"מצבי הרוח" האלה.

אתה לא היחיד, אבל אפשר לצאת מזה. אם לא היית מושפע

ממה שעברת, א ז   היה מקום לפקפק בשפיותך..... מחילה.

 

לענ"ד,  א  ס  ו  ר   לך  לצאת למילואים שוב. בשום אופן!

אל תחשוש, לא יעשו לך שום דבר. אל תצא שוב למילואים.

היית......די והותר.  מספיק!

 

 

יש ספרנחלת

אמיתי על הלום קרב, שהיה משכיל , אינטליגנטי ורגיש בצורה יוצאת מן הכלל.

הבעיה היתה שלא רצה להעזר בשום פנים ואופן, וגם הכחיש את מצבו.

 

אז מודעות למצב, זה   א ב   ויש לך את זה, ב"ה!

 

לא לשאול אותי בבקשה מה שם הספר, כי לא אומר. 

אחרי שתרגיש טוב יותר, בעזרת השם, אגלה...

כך לשאר המגיבים: נא לא לשאול.

נ.ב.נחלת

בתקופה שעליה מדובר בספר, משרד הבטחון התנהל והתנהג איום ונורא.

חוסר מודעות...פחד!

 

עכשיו, זה אחרת (לצערנו).  אבל זה נסיון. הנשמה שלך גדולה מכל ההרגשות האלה,

לא משנה לה מילואים, כלום, והיא בתוכך. 

 

רק סבלנות. בראש ובראשונה, לעצמך!

עוד משהונחלת

 

 

ער"ן - לשיחות טלפוניות כשמרגישים "על הפנים".....

 

1201

 

לפעמים הבחירה שלנו, היא כנראה במינימום שבמינימום. בחוט דק יותר מקור עכביש.

והבחירה בחוט הכמעט שקוף הזה, היא הנצחון הגדול; זו טפיחת השכם שלנו. זו

הנחת שאנו עושים בכך לקב"ה....

 

נמאס לנו, חושך ויגון, די, לא יכולים יותר.....הי, יש חוט שקוף ודק שלנו שממתין

שנראה אותו. שנבטח בו.

 

יודעת שלא שייך להביא את השואה עכשיו - דור דור והנסיונות שלו, אבל בכל זאת,

אמי ע"ה, שהיתה בת יחידה ומפונקת, הגיעה למחנה ההשמדה וכשחיפשה את

אמה, סבתי ע"ה, הצביעו לה על הארובה....

 

בסוף המלחמה שוחררה על ידי הרוסים, אם איני טועה ועשתה את המסע המתיש

והארוך לביתה, בהונגריה, בכפר ושם שהתה אצל שכנים גויים 7 חודשים לבית

שלה, לא העזרה להיכנס. בין כך לא היה שם דבר, הגויים השכנים, בזזו את הכל)

 

פעם, ישבנו יחד, אמי, חברתה (גם ניצולת שואה, אלא מה) ואני. היא הרימה

עיניים ואמרה בפליאה: אני לא מאמינה! אני בירושלים! נולדו לי ילדים!

אני לא מאמינה.

 

כן. היינו כחולמים. ולכל אחד מאיתנו, שלא נשכח, יש את היינו כחולמים

שלו. בתוך הביצה השחורה, המסריחה (סליחה) הכי נוראית.

יש תקווה. יש חוט של כסף הקושר אותנו לנצח. עכשיו אנו מרגישים

שאין מוצא, אבל "מן המיצר קראתי קה, ענני במרחב ..."

 

לפעמים מגיעות מחשבות שחורות, מרות, אין לנו שמץ של חיותף

אבל האדם הוא דינאמי!  המצב ישתנה. ללא ספק. כל עוד הקב"ה

קיים (הוא לא יצא למילואים...), יש תקווה. הרי אנו חלק ממנו.

מהנצח.

 

ובכלל, לקרוא חדשות רעות וקשות, זה לא מוסיף.

אבל מה לעשות, המדיה לא תספר איך פתאום

נולד עוד ילד לאחר שראינו כל כך הרבה מוות,

איך חיבקנו, חובקנו, ליטפנו ולוטפנו, אפילו אם

זה פחות מפעם, איך הצלחנו לחייך למרות שבפנים

היו דמעות....

 

הלחם שלהם, זה פרסום הקשה, הרע. לא ללמוד מזה

ולא להידבק מזה. אתה, את, אנחנו - קצת יותר חכמים ממנה. לא?

 

מתארת לעצמי איזה "שפכטל" אקבל אחרי התגובה הזו. אולי

אפילו ימחקו.

 

הזורעים בדמעה (אוהו, איזו דמעה!), ברינה יקצורו.

איך אומרים באנגלית?

 

CHEAR UP!  (אולי זה כתוב עם שגיאות. מילא)

 

רוצה להוסיף כאן פריחה, מעוף של ציפור, שבלול עושה דרכו בכבדות אבל בנחישות

נרקיסים ועוד - אבל לא יודעת איך.

 

 

שכחתי משהונחלת

יש לנו חברים, חברה, שבאחת השבתות הרגישה.....רע. רע. רע.

היא הרימה טלפון כדי לשוחח , לדבר. כן. בשבת. 

כשהמצב בתוכנו פנימה אקוטי, חושבת שזה בגדר

פיקוח נפש דוחה שבת. אין ספק שהשם מבין את זה,

מאוד.

המון כוחותארץ השוקולד

מתפלל להצלחתך והצלחת המשפחה, אתם גיבורים וכך הכבוד על מה שעשיתם עד כה.

לא יודע מה לומר מעבר

חוויתי על קרובים אליגפן36

אחרי כחצי שנה מסבב אחרון התחלנו להרגיש רגיעה.

ועם הזמן רואים שיפור.

לא ידעתי שזה הפיך על הקרובים לי.

כותבת כי יש סיכוי לאור.


זה תהליך ארוך מאוד. מאוד.

כנראה של כמה שנים.

עם תמיכה טובה וסבלנות יש תקווה. 

תודה לכם!והנה חלום

חיזקתם אותי!

קראתי כל מילה

@נחלת תודה לך במיוחד על ההשקעה. 

שכחתי משהו (כרגיל)נחלת

לא לשכוח.....לבכות. מאוד חשוב. לבכות. חושבת שזה ירכך את הסינדול של הנפש, שלא יודעת מה. חושבת שההתייפחות, המירור בבכי

יעשו לה משהו טוב... זה ילחלח אותה...

מובן ותקיןהעני ממעש

יש לך קבנ של היחידה?

לוקח זמן וזמן ... לא פשוט

תצ'פר את עצמך, תרשה לעצמך להתפרק - אבל לא על המשפחה וחברים

נשמע לי שאתה בטווח הנורמה 

אחי הגיבור, זה עוד טרי ומאד טוב שאתה מודעזיויק
אל תילחץ, תכיל את הרגשות והתחושות, תעבד אותם, תמצא עם מי לדבר על זה בלי להעמיס על אשתך הגיבור, ואל תתבייש עשית מצווה ענקית למען עמ"י והמון מקנאים בך
אפשרנחלת

אפשר לפעמים לבכות על הכתף של אשתך. למה לא? היא אמורה להיות האדם הכי קרוב אליך..

לא התכוונו כאן שתשחק בבית את הגיבור, את איך שחיית לפני המלחמה, אלא שבכל זאת, אנשי

מקצוע טובים זה מומלץ.

 

לא, לא "בכל זאת"; יחד עם זאת. כמה שהיא יכולה להכיל. מרגישים את זה. וזה גם מקרב. אני חושבת.

גיבור יקררפואה שלמה

זו תגובה טבעית למלחמה אבל עשית צעד חכם מאד שפנית לפסיכיאטר. ככל שמטפלים מוקדם יותר סיכויי ההחלמה המלאה עולים מאד.

אין מה לפחד מהכדורים, יאפשרו לך לישון ולא לצאת מאיזון והפעילות הגופנית תעזור מאד, כל הכבוד על המצווה הענקית ועל המודעות.

חנוכה מלא אור וניסים

כמה דבריםאריק מהדרום
הרבה מאוד אנשים נוטלים נוגדי דיכאון מסוגים שונים, לא תאמין עד כמה, ציפרלקס (לתקופה מסויימת?) לא אומר עליך שמשהו נדפק אצלך, להפך, זה אומר שאתה צריך עזרה ואתה לוקח אחריות על עצמך ועל היקרים לך וכמו תרופה לסכרת, אפשר בלי, אבל חבל, תהיינה השלכות.


דבר שני, מה שעזר לי מעבר למה שכתבת בעניין השינה והכושר והתזונה, מה שעזר לי לעבור את החודשים הראשונים אחרי השבעה באוקטובר זה המון המון המון סטנדאפ ומוזיקה ביוטיוב.


בהצלחה

מסכימה!נחלת

יש דברים שאפשר לראות ולהקשיב. סומכים עליך. מחכים לשמוע ממך , לא חשוב מתי. מאמינה שזה מהר יותר ממה שאתה חושב.

ר' נחמן אמר שבראש ובראשונה האדם צריך להיות סבלני ל....עצמו!

ואיך שכחנונחלת

"תעיתי כשה אובד בקש עבדך" 

אם את מומחית לרבנו רבי נחמן אולי יודעת תשובהיוסי כ

למה רבנו המאומן, חזר לגלות אחרי 

שהיה חצי שנה 

בארץ הקדושה

אח יקר, תציץ פה בבקשהנקדימון
https://shikum.mod.gov.il/about/harvot-barzel/recognition


לנו עשו שיחת חוסן לקראת סיום המילואים, ואמרו שמי שהוא בתהליך הכרה של פוסט-טראומה, ברגע שהגיש חוות דעת מומחה אז כבר הוא זכאי למימון (מלא, נראה לי) במשך שנה עד לועדה הרפואית שתקבע נכות. הוא אמר שמבחינת משרד הביטחון, אין בעיה שבסוף לא תיגש לועדה - כלומר, האינטרס שלהם הוא לתת לך טיפולים כך שתצליח לצאת מזה בלי צורך בנכות. זה לכתחילה, כך אמר הקבן.


תברר על זה. אולי תבקש לדבר על אחראי חוסן ביחידה שלך. או בקבוצות פייסבוק שהגיוני שמעבירות מידע על זה.

משבר מוכר אחרי חוויות עוצמתיות (גם אישית)הגבעות בלב תמיד

גם מי שלא בטראומה, נורמלי לחלוטין להתקשות לחזור לשגרה אחרי חוויות מטלטלות כאלו בשנתיים... אתה מתאר משבר שקורה להרבה מילאימניקים. יצאתי עם כמה והרגשתי כמה הם מושפעים.. אחד בכלל לא היה במצב לדייט, כי היה באבל על חברים והלחימה הממושכת התישה אותו נפשית.

יש הרבה סדנאות, טיפול רגשי וכד' למילואימניקים בדיוק בגלל הצורך הזה, גם אם אתה מרגיש בסה"כ בסדר ורק מדי פעם צץ קושי..

שווה לך לבדוק בעיני. יש גם קבוצות שיח ע"י אנשי מקצוע וכד'..

תודה על מה שעשית למען עם ישראלטויוטה

ושה' שילח לך רפואה שלימה.

 

אין לי דברי חכמה לומר לך,

רק להחזיק לך אצבעות להצדיע לך,

ולהתפפל עליך .

אתה עושה דברים חשובים מאדיוסי כ

למען האומה, למען המשפחה, למען התורה והעבודה

אין לשער דרגת צידקותך במעשיך בצבא

דוד המלך שאתה חייל חשוב בשורותיו, מעלה אותך בדרגה

גם אברהם שלחם ב 4 מלכים, מברך אותך באופן אישי

ויהושע כובש הארץ

ויהודה המכבי

ורב אלוף שמעון בר כוכבא

הכל לצידך ולימינך

 

עלה והצלח 

סדנא ייעודית לחיילים וחיילות "מתחילים מחדש" ללא עלreni

מצרפת את הקישור.

הסדנא מיועדת לחיילים שמתמודדים עם הקושי בחזרה לשיגרה, ללא תסמינים של פוסט טראומה.

ממליצה לדבר איתם ולבדוק התאמה


Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת

השיתוף שלך ככ חשוב!!!reniאחרונה

כותבת לך בתור מטפלת. פוגשת בתקופה הזו הרבה מאוד מילואימניקים שחווים משהו דומה מאוד למה שאתה מתאר.

חשוב לי להגיד בצורה ברורה: מה שקורה לך הוא תגובה אנושית, טבעית ושכיחה מאוד לחשיפה ממושכת לעומס קיצוני, סכנה, ניתוקים חוזרים מהבית וממעגל החיים הרגיל. זה לא סימן ש“נדפקת”, ולא עדות לכך שמשהו אצלך בלתי הפיך.


כ־300 ימי מילואים, בחמישה סבבים, בכל הגזרות – זה עומס שהנפש והמערכת העצבית פשוט לא נועדו לשאת בלי מחיר. הרבה אנשים מתפקדים “על אדרנלין” בזמן עצמו, ואז דווקא כשנגמרת הסכנה המיידית – המערכת קורסת. התנודות שאתה מתאר בין אנרגיה גבוהה לדיכאון, בין כעס לאדישות, הן סימן קלאסי למערכת עצבים שנמצאת עדיין במצב הישרדותי ולא מצליחה להתייצב.


העובדה שאתה:


מודע למה שקורה לך


מנסה לשמור על שינה, תזונה ותנועה


פונה לטיפול ו/או קובע תור לפסיכאטר


כל אלה מעידים על כוחות, לא על חולשה !


חשוב לדעת: טיפול פסיכיאטרי לא אומר בהכרח תרופות לכל החיים, ולעיתים מדובר בהתערבות זמנית שמאפשרת למערכת להירגע ולנפש להתחיל לעבד. בהרבה מקרים, כשהעומס יורד והוויסות חוזר, גם הצורך בהתערבות תרופתית משתנה.


כמה המלצות כלליות חשובות :


1. להתייחס למצב כאל פציעה נפשית, לא כאל כשל אופי. כמו שלא מצפים מאדם עם שבר לרוץ , כך גם כאן


2. להמשיך טיפול  - אפשר לפנות למרכזי החוסן באיזורך. מצורף קישור: סיוע לנפגעי חרדה - נפגעי חרדה | ביטוח לאומי


3 . לבדוק את הסדנא הייעודית ללוחמים שחוזרים לשיגרה , בקישור הבא:

Inheal סדנת מתחילים מחדש לחיילי וחיילות מילואים בשיטת


3. לזכור: מצבים כאלה כן משתפרים. ראיתי את זה שוב ושוב, גם אצל אנשים שפחדו שהם “לא יחזרו לעצמם”.


והכי חשוב-

אתה לא לבד, אתה לא מקולקל, ואתה כן בדרך הנכונה גם אם עכשיו זה מרגיש מריר ומבלבל..

עצם זה שכתבת וההסכמה לטפל בעצמך– זה כבר סימן של חיים שרוצים לחזור לאיזון , וסימן לאהבה והאחריות שלך כלפי המשפחה שלך.

הרבה כוחות !


אני שוקל לממן קמפיין שקורא לטרמפיסטים שלי להתקלחזיויק
די איזה סבל 🤢
יש לי רעיון בשבילךדי שרוט
קנה ואן. תתקין מאחורה דוש ותן להם להתקלח. ככה גם תזכה בגמילות חסדים וגם בוזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.


יש לי כזה. אבל כשניסיתי להציע דבר כזה פעם ראשונה היא חשבה שאני קריפ והוציאה לי צו מעצר. 

גאוני סך הכל😁זיויק
יהודים נלחצים כששולחים אותם להתקלחפשוט אני..
מפחידנחלת

בתחילה לא תפשתי.......מפחיד!

אולי מדובר בתלמידים או בוגרים מישיבת 'שלום בנייך'פ.א.

 

 

 

(מגזין מוצאש, עמ' 18, מקור ראשון, מיום שישי) 

רק אפס יורק ככה לבאר ממנה שתהזיויק
או מעז להתראיין בצהובון מוצשקעלעברימבאר
לא כזה מכירזיויק
כשמוצש כותבים על שלום בנייך, זה מזכיר ליקעלעברימבאר
בעל כרחי את חפי החפיפניק ותורה-מן מהקומיקס של יוסי שחר😅
ווי חפי החפיפניק - נוסטלגיה...אורין
וואו. זו רמה חדשה של טינופת אנושיתנקדימון
איך אין לאדם כזה אפילו גרגיר של בושה!?


זה כאילו הוא הלך לצאט גיפיטי והכניס בקשה "כתוב לי מניפסט שנאה נגד הרב טאו והר המור. כתיב בסגנון רעיל".


איזה גועל נפש.

איזה שטויות מבחילותשוקולד לבן

מאיפה הוא הביא את השטויות האלו?

אני מכירה את הישיבה מקרוב כולל תלמידים שלומדים שם ובוגרים וזו ישיבה שממש מצמיחה את התלמידים שלה, עושה להם כל כך טוב נפשית ומכל הבחינות.

נכון שהתנאים הפיזיים לא מושלמים (בסוף כסף זה מרכיב מאתגר בציבור שלנו, ותנאים טובים זה עניין של כסף) אבל מכאן ועד ההגזמות שהוא כתב הדרך רחוקה מאד מאד.

אני דווקא אוהב את הביקורת הזאת על הישיבהפשוט אני..

היא כל כך קיצונית וחדה, עד שבעייני היא כלל לא מתיימרת לייצג אמת. כלומר ברור שמדובר בשטויות שנובעות יותר מהמצב הנפשי שלו כשהוא כתב זאת, מאשר מהמציאות בישיבה.

 

זה לגבי הרבה תחומים:

 

אם למשל אני ארצה לתת ביקורת על המנחה שלי בעבודה, אוכל לכתוב:

קשוחה מאוד, לא מתחברת לעובדים שלה, לא מתחשבת בצרכים האישיים שלהם. לצד זאת היא מקצועית לעילא ובעלת ידע עצום בתחום התמחותה.

 

אך אם אני אכתוב:

היא נוראית, צורחת כל היום, מסריחה, מתקלחת פעם בשבועיים, האוכל שלה מריח כמו צואה, השיער שלה נראה כאילו לא חפפה אותו מאז התיכון, היא לא מבינה מה זה בני אדם והאף שלה ממש ענק" - אז ברור שהביקורת אפילו לא מתיימרת להיות עניינית, אלא אני סתם שופך רפש בגלל המון זעם שטמון בי.

 

במילים אחרות:

אני אוהב את הביקורת כי מבחינתי יש בה הרבה כנות. הוא בעצם אומר בכנות, בין השורות, "אל תסמכו עלי. אני פשוט שונא את הישיבה הזאת ואת כל מה שהיא מייצגת". הקיצוניות מעידה על מצבו הנפשי ולא על הישיבה. 

אם הוא היה כותב בצורה עניינית, אז עוד היינו עלולים לחשוב שהביקורת שלו כנה ואמיתית.

הנה פתרון:קעלעברימבאראחרונה
נהג ערבי ריסס בושם על יהודים - ונתבע


(מהמצאותיו של פרופסור שפריץ)

אולי יעניין אותך