ראיתי כתבה אתמול בערוץ המתייחס לסיפור של הרב אלון וכותרתו "הרב דרוקמן לא טעה", בכתבה נכתב שלדעת הכותב הרב דרוקמן נתן צ'אנס לתשובה ומסתבר שתשובה לא הייתה מספקת, אבל עדיין ראוי לאפשר לאנשים לעשות תשובה.
אחר המחילה מכותב המאמר, אני חושב שאנשים פספסו את הנקודה.
אני לא חושב שמה שצריך להעסיק אותנו בעיקר זה מה הרב מוטי אלון עשה או לא עשה, כי אנחנו לא שופטים. אלא מה שאמור להעסיק אותנו וללמוד מזה הוא עניין אחר, יכולים להיות רבנים או דמויות שמן הראוי לסמוך עליהם שימעדו ולכן גם מהם צריך לדעת לחשוב על גבולות ולהיזהר.
פעמים רבות בחיים יש דמויות "חזקות" מבחינה תדמיתית יותר מהאדם הפשוט, ועלינו לדעת שגם מהם צריך לשמור גבולות. (בין אם מדובר ברב, מפקד, מנהל, מרצה, מורה, מנהל פורום, סתם חבר קרוב, קרוב משפחה)
פשוט ראוי לחשוב מה הגבולות הראויים ולשמור עליהם, ואם מישהו שאתם סומכים עליו מנסה לעבור אותם תדליקו נורה אדומה אצלכם ותחשבו מה קורה פה והאם זה טוב.
[לדעתי שמירת "ייחוד" מאנשי שררה זה מהלך חכם]
(פעמים רבות בתור כלל אצבע ניתן להניח שאם אנחנו לא היינו רוצים שהעולם/חברינו ידע שכך קרה כנראה שזה לא נכון.)
לכן, אני מקפיד לקרוא לרב מוטי אלון, ולרב אליעזר ברלנד ולרב עזרא שיינברג בשם הרב, כי הם עדיין עסקו ברבנות. ואדרבה חשוב לזכור שגם מרבנים עלינו להישמר.
בתקווה ובתפילה שנשכיל לעשות את הדברים הנכונים ולמצוא את האיזון הנכון, חנוכה שמח




