גם אם לא אין, לחבר יש

ומכבש הלחצים שהוא יפעיל על ההורים יגרום כנראה שמהר מאוד יהיה גם לו :/

א. מי אמר שלחברים שלו יהיה?

אפשר לשלוח  אותם לבית ספר מתאים שאין לילדים אינטרנט, זה עדיין קיים היום..

ב. הורים יכולים לעמוד בלחצים של הילדים. זה גם חינוך טוב לילדים שהם לא מקבלים כל מה שהם רוצים.

יש בתי ספר שבהם לא לכולם יש ואז אפשר להגיד לילד לא ללכת לבית שבו יש אינטרנט

במחשב בבית יותר קל לשלוט על איפה הוא גולש וכמה זמן

עד עכשיו רק אילפתם...

זה יבוא לכם בהפוכה!

דיברתי על חינוך שהם לא מקבלים כל מה שהם רוצים.

לגבי נושא השרשור,

אני מסכים עם מה שכתבת למטה שצריך לחנך לגבורה.

אבל מצד שני אסור לשים אותם במקום שהסיכויים שלהם לא ליפול נמוכים.

אני לא נגד אניטרנט לגמרי, אני פשוט חושב שבגיל קטן עדיף לתת להם כמה שפחות גישה לאינטרנט,

וגם בגיל יותר גדול לשים חסימה כמובן.

ככל שילמד להכיר את הכלים, כך ייטב.

זה חשוב כמו לדעת לקרוא, במידה מסויימת.

חשיפה לתכנים וכו' זה אתגר לא קל. אני תוהה אם יש דרך לעשות משהו בנידון בלי להתעלל בכל המשפחה של הילד  עם רימון ודומיו. אפשר תמיד לשים על המחשב של הילד סינון אבל בהינתן העובדה שהוא הבן שלי והאחיין של, אני תוהה כמה סינון יכול להיות אפקטיבי בכלל. 

סינון יכול לעבוד על ילדים שלא מבינים רשתות, ואני מקווה שהבן שלי לא יהיה אחד כזה.

המשפחה מבינה שהבית רוצה קדושה וטהרה, ומוכנים להקריב בשביל זה קצת חוסר נוחות.

כמו שלא תלך לחוף מעורב בים למרות שזה החוף הכי יפה, או הכי פחות מפוצץ..

לא?

אני לא אלך לחוף מעורב כי אין לי מה לחפש שם, אבל אני כן מסתובב ברחוב למרות שהוא די מגעיל לפעמים. ואני כן אלך להתפלל בב"כ הגדול של פתח תקווה למרות שיש בדרך חנות של בגדי נשים מסויימים.

ולכן יהיה אינטרנט. אבל- עם רימון.

בלי רימון זה לא חנות בגדים הוא חוף מעורב.

זה בית בושת... וכולנו יודעים את זה....

יש לי רימון מעל 10 שנים (ממתי שהתחילו) ומעולם! לא מנע ממני להיכנס לאיזה אתר שהייתי צריך

לגבי הילדים. למה לא תשלח אותו לצבא ושיתחיל לעבוד כבר מעכשיו? למה לא תראה לו יחסי מין בין גברים לנשים? הוא בכל מקרה ידע מתישהוא? 

כל דבר בעיתו. אף אחד לא מבטיח לך שאם הוא ידע עכשיו מה זה אינטרנט אז הוא יהיה אשף מחשבים. 

זה לא משהו שאפשר להשתמש בו לדברים באמת חשובים.

זה הכל.

מה עושים עם המחשב של הילד? זה כבר שאלה אחרת.

ומה אתה חושב שהילד יעשה עם העובדה הזאת?

פרסומת לא כזאת צנועה בלשון המעטה, אבל יכול להיות שזה פשוט היה ממש בהתחלה שלהם ומשהו שם השתפר מאז...

ולשם כך צריך כלים.

התכוונתי לומר שבגלל שאין כיום כלים מספיק חזקים- לא להכנס להתמודדות הזאת מראש.

אם אני נמצא בסביבה כזאת - אז זה אפשרי.

אם יש תוכן בחיים- לא מחפשים אפיקים אחרים.

לא נראה לי שתישאר לך שאלה כשיהיו לך ילדים

זה קצת הזוי לחשוב שתוכלי למנוע את זה

העולם כולו צועד בכיוון מסויים

תסתכלי אפילו על חברות סגורות יחסית ומה שקורה בהן ביחס לפתיחות לאינטרנט

גם אם הכי מסונן וכל זה... פעם לא היה נראה שאפילו מסונן יעבור

ובכל מקרה,

אני מאמינה בלחנך להתמודד

כלומר זה העולם וזה מה שיש ויש בזה המון המון טוב ויחד עם זה יש גם את החלקים שפחות, ואיך אני לומד להתמודד עם החלקים הפחות טובים שלו

וזה אגב, יהיה נכון גם בעתיד טכנולוגי לחלוטין וגם לגבי עוד הרבה הרבה תחומים

לרוץ כמו זומבי אחרי העדר. 

אין לי שום בעיה להיות פתוחה עם הילדים של ולהסביר להם למה אמא ואבא לא מוכנים שיהיה אינטרנט (כי פורנוגרפיה, כי אלימות, כי יצר הרע וכו' וכו'), אבל מפה ועד לתת להם לחוות דברים בשם הקדמה ו\או בשם החינוך להתמודדות? תאמיני לי, יש להם המון עם מה להתמודד, העולם מלא בדברים חיצוניים להתמודד איתם, לא צריך להכניס את זה גם הביתה.. 

אני מעדיפה להתמודד עם ילד שיש לו איזשהו חוסר בקדמה או חוסר יכולת להתמודד עם העולם הטכנולוגי או איך שלא תקראו לזה מאשר ילד שמתמודד כל החיים עם יחסים אינטימיים לא טובים או טראומות מדברים שהוא נחשף אליהם בגילאים צעירים או התמכרויות..

עכשיו זה לא אומר שאני מתעלמת מזה שזה קיים, זה קיים ועוד איך. אני *בוחרת* לא להכניס את זה הביתה בלי נדר, וזה משהו להסביר לילד כי אכן, דבר כזה יכול להתפוצץ בגדול כשהילד מוצא לו גישה משלו לאינטרנט, אבל פתיחות ושיתוף זה כבר גישה חינוכית, וזה עדיין לא משהו שבעיני יכול לכרום לי לאפשר לילדים שלי..

 שאת חושבת שלא נחשף לשום דבר כי לך אין אינטרנט בבית.

אבל באמת הוא נחשף בכל מקום...

בבית של חברים, בבית ספר, בבית של סבתא או סתם ככה ברחוב...

והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו, כי בחיים לא בנה שרירים אפילו מול שליטה עצמית בשעות גלישה...

(וברור שאני לא מדבר על תכנים לא טובים, בשביל זה יש רימון שאין סיבה שהוא יראה שום דבר...)

לא להכניס אינטרנט לבית לא בא על חשבון חינוך, אני לא מצפה שהילדים שלי לא ידעו מה זה אינטרנט..

שליטה עצמית לא חייבים ללמוד מול מחשב ובלי קשר, אפשר ללמד ילד להציב לעצמו גבולות, אפשר ל-ד-ב-ר עם ילדים...

נגיד שעד גיל מסוים הצלחת למנוע ממנו, מהגיל הזה אפשר פשוט לדבר איתם, להסביר להם, להתלבט מולם.. 

חשוב לי שהילדים שלי יידעו מה זה , יידעו מה יש שם ויידעו מה עושים עם אנטרנט 

חשוב לי שיידעו סכנות ודברים חיוביים.

אבל לא אאפשר שימוש בזה שלא בנוכחותי לפחות עד גיל מסוים. 

מחשב, לעומת זאת , ללא אנטרנט, כנראה בגיל צעיר לא. בשלבים יותר מאוחרים יש מצב שכן. נראה

בעיקרון ינסה לחנך ולבנות את הבית שלי על זה שאנחנו בלחמה, על השפיות על הטהרה.

ינסה להראות עד כמה העולם לא שפוי. 

אבל לצערנו באמת כמעט אי אפשר לברוח מזה היום. 

אני עדיין עם C2 אבל אני לא בטוח עד כמה זה יהיה אפשרי בדור של הבן שלי.

יחנך לגבורה, להתמודדות, עם דגש על זה, שבנושאים האלה אנחנו מנסים כמה שיותר לברוח מהתמודדות.

כלומר- אינטרנט רימון על ההכי מסונן שיש. ופלאפונים בלי אינטרנט לפחות בגיל שהוא עדיין מקשיב לי, אחרי זה עם הגנה. 

ואפשר למצוא היום את השיטות להגנה אמיתית.

כמובן שלא כל הבעיות הם רק צניעותיות. הרבה מהבעיות עם של ניצול זמן, ושיעבוד לזה....

אתה לא יכול לברוח מזה... 

בגיל ממש צעיר. אולי. אף בגילאי בית ספר?

הילד שלך יידע על מחשבים בכיתה ב' יותר ממה שאנחנו ידענו על מחשבים בכיתה י"ב...

השאלה היא איפה עובר הגבול.

כשאבא שלי שאל פעם רב גדול לגבי סמארטפונים לבחורים במקום שהוא לימד שם, ענה לו הרב- מחנכים לגבורה.

אני מסכים שצריך לברוח מזה כמה שיותר. אני עדיים עם C2 ובמחשב שלי אין אין אינטרנט בכלל. אבל השאלה היא איפה עובר הגבול מבחינת להיות מציאותיים. בתוך המציאות ושם לחנך לגבורה...

כשהילד שלך יהיה בכיתה ג' ולכל החברים שלו יהיה אינטרנט בבית.

תשים לו רימון ברמה הרמטית עם שעות גלישה.

או שלא יהיה אינטרנט בכלל?

אני חושב שיהיה לו. ובזה גם אני מחנך אותו כבר מגיל קטן לגבורה מבחינת שעות הגלישה.

(כמוהן שבנושא צניעות לא אתן לא להתמודד בכלל...)

לא לתת לו בכלל בגיל כזה זה לפי דעתי להיות מנותק מהמציאות..

לעולם בחוץ יש כל כך הרבה יותר מה להציע בשביל ילד. 

בקטע הזה חולקת עליך. ואפילו לא רק בגלל צניעות.. 

ולוואי שהילד שלי בכיתה ג' לא יהיה בכלל באינטרנט וישחק עם חברים כדורגל...

מציאותית לפי איך שהעולם יתקדם. עד שהילד שלי יהיה בכיתה ג' (מינימום 12 שנה נראה לי...)

זה לא יהיה אפשרי... ברור שזה יהיה רק מה שהכרחי, ולא פייסבוק וכו' אבל אני מניח ששיעורי בית יעבור לאינטרנט ומבחנים, ועוד פול דברים. ואז כבר לו לא תהיה ברירה...

אינטרנט זה כבר יהיה משהו פרימיטיבי.
וחוץ מזה המשיח כבר יבוא ואז הכל יהיה שונה לגמרי.

אם היה לך ילד ששנה הבאה- עוד שנתיים יהיה בכיתה ג'- תאפשר לו אינטרנט עם סינון והגבלת שעות או לא?

אבל אולי השיקולים יהיו שונים. הזכרתי כבר את הנקודה של חינוך לגבורה...

זה כן משהו שצריך לתת.

בכללי אני מאמין בלתקן את העולם מתוך העולם ולא להתנתק ממנו...

יש לשים שירים ביוטיוב

יש להמציא ריקודים לשירים ביוטיוב

יש סרטונים של ערוץ מאיר וכד'- שזה גם צורך שיש היום לרוב הילדים ועדיף לתת ממנו מנה קטנה מאשר ליצור אצלם רצון תמידי שיוצר  משיכה חזקה מידי.

הכל.

מבאס.

אבל אי אפשר לברוח מזה.

פעם רציתי מאוד.

אני עדיין.

אבל לילד שלי- כבר לא יתאפשר.

הלוואי!

ויקנה סמארטפון ואפילו לא יספר לך שיש לו (כמה סיפורים אמיתיים שאני מכיר).

גם קרובי משפחה שלי ככה. וכל הילדים. יש להם מחשב אבל בלי גישה לאנטרנט. ומשתמשים בו בשביל תמונות וסרטונים שלהם. 

אבל יש להם חיי חברה פשוט עשירים. מלא חברים, כל הזמן מגיעים לבית, משחקים למטה. בעיניי זה באמת מרשים.

זה הנקודה בדיוק!

ככה נגררים אחרי ההמון.

צריך לייצר כח פנימי.

בשרשור הזה, זה הוזכר בתור "גבורה פנימית".

אם אני ארצה להראות לילדים שלי סרט כלשהו או משהו בסגנון אז זה יהיה מדיסק ובלי שום גישה לאינטרנט..

לא מוכנה שהילדים שלי יכלו את זמנם מול הדבר המרצד הזה.. לא מוכנה שידעו לחפש דברים בתור ילדים ביוטיוב ובוגגל, ולא מוכנה שלא תהיה לי שליטה על זה, דווקא כי אני יודעת לאיזה מקומות הזויים ודוחים אפשר להגיע משם (או כמו שהרב שלי אומר, אם פעם היה צריך לחפש את זה, היום נראה אותך מצליח לברוח) 

והתירוץ שלכולם יש תלוי בחברה שאליה שולחים את הילדים, יש עדיין ברוך השם מקומות שבהם ילדים משחקים בחוץ בזמנם בפנוי ולא בוהים בסמי הכבאי..

מבחינתי אני רואה איזה נזק זה לגדול עם אינטרנט (גם חסום, כמו שאמרתי, בלי קשר לתוכן פוגע (כמובן שזה תלוי מה אתם מגדירים פוגע)) יש המון סרטים ודיסקים (דיסקים כאלה של סיפורים נגיד, למי שחווה את זה בתור ילד זה בטוח זכור כחוויה טובה ולא פוגעת בשום צורה) וזהו..

אני מקווה שאת מודעת לזה.

הייתה של דיסקים ומשחקים בחוץ והכל טוב.

אצל הילדים שלך בור שזה גם יהיה אבל יהיה בעוצמה הרבה יותר גדולה את האינטרנ והמחשבים.

אין לך מה לעשות- אי אפשר להתחמק מזה. הלוואי!

הילדות שלי הייתה מזעזעת מהבחינה הזאת ואני חווה את הרשמים של זה עד היום...

אז להתחמק מזה אולי באמת אי אפשר לגמרי, אבל אפשר לנסות, וזה שווה את הניסיון..

את צודקת שזה מזעזע, אני גם חוותי את זה, ולכן רואים שאת מדברת מדם ליבך.

לכן התשובה צריכה להיות ללמוד מהטעויות שנעשו בצעירותינו ולתת לילדים שלנו את הנקודות הטובות

זה תלוי בנפש הילד לא פחות משזה תלוי  באידיאל הגדול.

שאצליח להעסיק אותם מספיק שאינטרנט לא יעניין אותם. אני רואה מספיק ילדים שעומדים מול המסך כמו נרקומנים.

במקום לדחוף לילדים טמטום אפשר לספק להם דברים אחרים לעשות.. 

ילדים לא באמת נולדים עם דחף לאינטרנט, הם כן צריכים תעסוקה, אנחנו אחראים על מה תהיה התעסוקה הזאת...

כל הנאמר הוא בהתייחס לנתונים עכשיו. בשעת מעשה נשקול שוב...

עד גיל 6 לא רוצה שיהיה מסך בכלל, אבל לא כ"כ הגיוני כי אני מאמינה שישבו עלי תוך כדי שאני אשתמש, אבל כן אשתדל למנוע ת זה.
מגיל 6 עד הכיתות הגבוהות בבית ספר רק מה שאני אפתח ללא אפשרות גלישה באינטרנט.
מהכיתות הגבוהות של היסודי אני אתחיל לאפשר בהדרגה לפי הצורך.

כמובן כל הזמן אנחנו נשתדל לחנך להתאפקות, וניצול ותכנון זמן נכון, תגובות ברשת, איך להמנע ולהתגונן מפגיעות ברשת.
וכו' כל הדברים החשובים.
אני לא אאפשר אף פעם צפיה/גלישה וכו' ללא הגבלת זמן - אם מצידי ואם מצד הילד.
וכמובן שאינטרנט יהיה עם חסימה מינימום כמו עכשיו ותלוי בצרכים.

קודם כול - בבתי הספר של הילדים שלנו יש כלל ברור בתקנון: בבית מותר שיהיה אינטרנט מסונן בלבד, אבל לילדים בכל אופן אסור שתהיה גישה עצמאית לאינטרנט, אלא רק בליווי ההורים.

אנחנו משתדלים בכל התוקף לעמוד על זה, ואנחנו מקווים ומאמינים שכך גם נוהגים בבתי החברים שלהם.

אני לא חושבת שאפשר להסתיר מהם את קיומו של האינטרנט לגמרי, במיוחד שאנחנו משתמשים בו (לצערנו - גם לעיניהם...), אבל כן אפשר להגביל את השימוש בו לפי הגיל. מניחה שכאשר יהיו גדולים יותר גם נסביר להם את הסכנות שיש באינטרנט פתוח, למקרה שיצא להם להיחשף לאינטרנט בלי חסימה, אבל בינתיים הם עוד צעירים.

לגבי השימוש במחשב בפני עצמו - סרטים (של שומרי מצוות בלבד) לצערנו הם רואים... אבל משחקי מחשב אנחנו לא מאפשרים בשום-אופן. ביישומי מחשב התחלנו לאחרונה לאפשר להם להשתמש (לילדים בכיתות ד' וה'), וזה בכל מקרה בפיקוחינו, כי הם זקוקים לעזרה... (בבתי הספר שלהם לא מחייבים עבודות שכרוכות בשימוש במחשב).

(משום מה פיספסתי את התגובה הזאת)

אח"כ, אם צריך (תלוי גם בסביבה החברתית  שחיים בה), אפשר להגביל תכנים ושעות.

וכשמגיעים לגיל "עצמאי" יותר (שוב, אם גדל בחברה שקשה לעצור את זה לגמרי), עם סינון חזק - ועם הסברה של הסכנות, כולל איבוד זמן מרובה.

ואם הוא חלק מחייך, אז הוא יהיה חלק מחיי ילדייך.

ככה זה. אי אפשר לעבוד על ילדים, בטח שלא על ילדים בגילאי 8 ומעלה.

השאלה לדעתי היא לא "האם" אלא "מה וכמה". (יש כאלה שאצלם השאלה היא "האם". סבבה, אני אישית לא רואה בזה משהו חיובי, אלא יותר יצירת בועה אשלייתית ולא אמיתית עבור הילדים)

והתשובה ל"מה וכמה"- תלויה בך, כמובן.

ילדים בגיל בי"ס נדרשים, בממ"דים לפחות, להשתמש באתרי למידה אילו ואחרים. כמה תאפשרי? תלוי בך.

ילדים נמשכים מאוד לסרטונים וליוטיוב עם כל השירים. כמה תאפשרי ומתי? תלוי בך.

אבל כן חשוב שילדים ידעו שהאינטרנט הוא מרחב מסוכן. וחשוב שלא יגלשו ללא סינון וללא השגחה. ילד לא גולש ברשת בחדר עם דלת סגורה. ממש לא. חייבים להיות עם עין פקוחה.

ומלבד התכנים- כמובן יש נושאים אחרים.

למשל- האם את רוצה שהילד ידע לחפש מידע בספרים או שהויקיפדיה תהיה מקור המידע שלו?

ההחלטה היא שלך. תקני אנציקלופדיה טובה, תגבילי שעות מחשב, והילד ילמד ללמוד מספרים. 

וכו' וכו'.

לחסום ילד היום מכל מגע עם האינטרנט זה אפשרי. אני מכירה כאלה משפחות.

לדעתי זה לא נכון- כמו בכל תחום. אם אתה לא מכיר אתה לא יודע איך להשתמש ולא יודע ממה להיזהר. 

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)