הבדל של שמיים וארץ.

צדיקים יש מועטים. רבנים יש בשפע. המושג רב הוא תואר. המושג צדיק זה עבודה.

ב"ה שזכיתי להיות מקושרת לצדיק אמת. ולכן לא מטריד אותי כל הסיפורים על רב כזה או אחר.. 

אבל כן לדעתי עדיין חשוב לעשות את ההבחנה הזאת.

לא כל רב הוא צדיק. ולא כל רב בהכרח ישפיע עליי טוב (או אחרים.)

הבאת כאן נקודה, אוקי. למה זה הפוך אבל?

(כאילו מה קשור הפוך?)

לא דיברתי על הרב ברלנד, לא דיברתי על המקרים שאתה מדבר עליהם. ולא נכנסתי לעניין של רב שעשה עבירה ומצדיקים את העבירה שלו בגלל שהוא צדיק.

דיברתי בפשטות שלא כל רב הוא צדיק. ויש צדיקים שהגיעו והשיגו השגות מאוד מאוד גבוהות ומהם עדיף לקבל תורה.

כי הם יכולים לקרב אותך לקב"ה יותר ולהדריך יותר בדרך שמתאימה ספציפית לך בעבודת ה'.

יש אנשים לדו' שלא חשוב להם שהרב שלהם יהיה צדיק עם השגות, מספיק להם שהרב שלהם עם ידע בתורה, שהרב שלהם ילמד אותם ידיעות. אז בעיניי זה לא מספיק. 

זה אומר שלא נלך אחרי הצדיק בעיניים עצומות כי יש מתחזים?

(עיניים עצומות כלומר- עד הגבול של ההלכה.. )

יש מתחזים! לא כאלו שנפלו! כאלו שהתחזו!!! 

זה לא סותר דברים נוראיים שהזוהר אומר על צדיק יסוד העולם, ומה שמובא בתניא שהצדיק הרג את היצר הרע שלו ועובד את הקב"ה מתוך דרגות נוראיות של אהבה. ואני בטוחה שיש עוד מלא מלא... 

פשוט לפעמים שוכחים את המקורות האלה, ונזכרים בדברים הפשוטים "אה כן, הוא בשר ודם. צריך להזהר. כולם יכולים ליפול" וכו'.. 

טעויות קורות. וזאת הבחנה ששמעתי מפי רב מסוים. ודרך אגב בספרים באמת יש התייחסות למילה צדיק כהשגה שאפשר להגיע אליה.

רב היום זה בעצם יכול להיות מלא אנשים , שהם לא בהכרח ראויים לתואר.

ובאמת שקשה לי להבין למה אנשים מתרגשים מהסיפור של שיינברג. יש הרבה מפורסמי שקר. 

צריך כל הזמן להתפלל שהקב"ה יגלה את האמת ויקשר אותנו לאנשי אמת. אבל זה שאחד שקר לא פוסל את השאר.

המושגים האלה ממש מובנים , לא?

ברור שלא כל מי שיש לו תואר של רב הוא צדיק.

את כותבת שצריך לבחור רב שהוא גם צדיק (או צדיק בלי תואר רב)

אבל איך אפשר לזהות?

איך לזהות!..

*בעיקרון כשהולכים בדרך האמת (ואני שוב מכניסה כאן את עניין צדיק האמת של ר' נחמן ) 

אז אפשר לזהות שקר.

*דבר נוסף צריך להזדכך כדי לזהות מי מזייף. 

*יש גם את העניין של מי שטעם יין הונגרי . (אני לדוג' לא יכולה לקבל מרבנים מסוימים כי אני פשוט מרגישה שזה פחות ברמה שאני רגילה אליה.)

*הרגשת הלב- אם מרגישים שבעקבות השיעור תורה/דבר תורה נכנסים הרהורי תשובה, מין טהרה מסוימת והרגשת רוממות, זה גם יכול להוות סימן

*אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו

*ואחרון חביב- שאנחנו יכולים לטעות! 

אבל מי אמר לך שלא עשו את זה בצפת?

כמו שכתבו לך, כל מה שכתבת כאן היה אצל עזרא שיינברג.

ובכ"ז הוא הצליח להטעות את כולם, כולל את הרב אליהו זצ"ל.

אז לא הבנתי איך מה שכתבת כאן הוא פתרון למקרים האלה.

וגם לא דברתי ספציפית על שיינברג.

ולכן באמת כתבתי שהסיפור שלו לא מרגש אותי. והנקודה האחרונה היא שבאמת אנחנו יכולים לטעות.

וזהו

מסכים שלא צריך בגלל המקרים האלה לפקפק עכשיו בכל הרבנים.

צריך לעשות את ההשתדלות שלנו כמו שכתבת להיות מקושרים לצדיקי אמת.

ובעיקר לזכור שגם לצדיק הכי גדול אסור לעבור על ההלכה,

ושמופתים לא מעידים בהכרח על צדיקות.

קראתי בספר "אביהם של ישראל" 

ואני רואה שהוא מספר על עצמו שהוא הסתכל ברוח הקודש וראה מה שראה וכו' וכו'...

(היו כמה סיפורים כאלה שלו)

ישר קלטתי שיש פה בעיה. 

צדיקים אמיתיים לא מספרים שיש להם רוח הקודש כאילו זה משהו שמזמינים מאיביי.

ידוע ופשוט מאז ומתמיד!!  

רק מה, בגלל שאנשים רואים מישהו עם זקן ארוך ושומעים שהוא רב מפורסם 

מפחדים להקשיב לשכל הפשוט ומתחילים לתרץ לעצמם שכנראה הם טועים.

אם מאמינים למה שכתוב בתורה לפני שמאמינים בבנאדם לא נופלים בפח

אבל מעניין שאתה ראית מה שהרב אליהו זצ"ל (שמבין יותר מאיתנו ברוח הקודש..) לא ראה.

אני הייתי נזהר קצת בדיבורים האלה כאילו היה מספיק שכל ישר כדי לדעת, כאשר רבנים גדולים החזיקו ממנו.

ותקרא גם את זה:

ר"מ בישיבת עזרא שיינברג: "מדוע הלכתי אחרי נביא השקר"

זה בדיוק הסיבה שאנשים נופלים בפח..

אומרים לעצמם "אז למה הצדיק ההוא לא שם לב?"  "אז למה הוא מפורסם?  "למה רק אני חושב ככה?"

לא יודע איך...אבל כנראה שהוא לא שם לב.

אני יודע שכתוב שענוה זה לא לדבר בפרהסיה על המדריגות שזכית להם.

או שהתורה לא נכונה, או שהוא לא צדיק.

אני מעדיף את האפשרות השניה..

אני מסכים שבמקרה של שיינברג היו דברים שעוררו סימני שאלה מראש [גם אצלי], והיה צריך להיזהר.

ומאידך, צריך גם להיזהר מלקבוע בוודאות על סמך התנהגות תמוהה, שמישהו לא צדיק. 

כי יכול להיות שיש הצדקה מיוחדת להתנהגות התמוהה, ויכול להיות גם שהוא לקוי נקודתית במידה מסויימת, אבל באופן כללי הוא צדיק.

שיגיד שהוא טעה או שיסביר איך זה מסתדר עם מה שכתוב. משהו כזה. 

אני לא מאמין בשום הצדקה להתנהג כנגד מה שכתוב.

בטח לא לעצום עיניים ולהמשיך ללכת אחריו בלי לחשוב לרגע.  (שיהיה מי שיהיה..) 

פעם כל אחד שהיה מוציא ספר, לא היה מקבל הסכמה לפני שהיו שולחים לבדוק אם הוא באמת מקיים את מה שהוא כתב.    אפילו את החפץ חיים בדקו במשך כמה שעות אם הוא יוציא איזשהו אבק לשון הרע מהפה..

ברגוע טען (לפי הבנתי) שאני מוציא לעז על הצדיקים שלא שמו לב.   וכמובן שאני לא מסכים. כי

א. לא צריך להכנס ל"למה הם לא ראו".. צריך להגיד את האמת וזהו.

ב. קרה כבר שצדיקים טעו 

עיין סנהדרין דף קא  שירבעם הושיב כל צדיק ליד רשע שיגרום וככה הם טעו וחתמו שהם מסכימים לעגלי הזהב

@ברגוע

לצדיקים כנראה היו שיקולים יותר גבוהים ודקים. לא יודע מה...

אבל עדיין אני אומר שאם מסתכלים בפשטות רואים את הבעיה

בעיקר לגבי האנשים הפשוטים, זה בדיוק העניין.. כי הם ראו אדם גדול אז הם התבלבלו 

אני קראתי סיפור בלי להתרשם בעיניים לכן השכל שלי ישר פירש נכון.

אגב, צדיקים גדולים וידועים לא קיבלו נשים, ופחדו מאד אפילו למסור שיעורים לנשים.

ואם היו מוסרים היו מורידים את המשקפיים או מסתכלים לכיוון אחר. 

פתאום רב מקבל נשים ועוד ביחידות? ואף אחד לא אומר כלום?!  (אז לא ידעתי את זה)

זה לא נראה לך לעצום עיניים?

סברא שלי, אולי מרוב הגדלות לא שמים לב לדברים הקטנים. 

או חושבים שהם זניחים לעומת התועלת.. אל תתפוס אותי על הפרשנות יתכן שאני טועה.

אם הם לא ממש מוכרחים- כי אין מישהו אחר שיכול להעביר את החומר הנלמד, ולא נזהרים שלא להסתכל על הנשים.. לא הייתי קורא להם צדיקים. 

הרב עובדיה קיבל נשים ביחד עם הבעלים ולא היה מסתכל עליהם.. זה אני יודע.

ראיתי את הקישור,  הרבה דיבורים על כמה הוא היה לומד או תומך בתלמידים.

זה די מוכיח את הטעות שלהם - פוקוס על דברים לא נכונים.   הרבה לימוד לא אומר כלום.

אני אישית מכיר בעל תשובה חדש שמוסר שיעורים, תמיד מכין את השיעור הבא

ותמיד מתקשר לתלמידים תומך בהם ומחבק אותם וכו' וכו'..  זה לא אומר כלום. זה יכול לנבוע מכבוד

אם אין בה קדושה אמיתית שתעורר אותי לתשובה. 

אחרי החיצוניות שמלווה את התוכן?

או אחרי מה שזה מעורר בהם תוך כדי השיעור או אחרי השיעור?..

ואין בעיה בכריזמתיות, כל עוד באמת יש שם אמת.  

אני אגיד לך מה. אני באמת חושבת שרק מי שחווה את זה יוכל להבין.

אני חושבת שמי שלא חווה את זה באמת יחשוב שאמרתי חצי שטויות אם לא כל שטויות.

יש דברים שהם מעבר לשכל הישר, מעבר לספר חוקים וכללים.

וגם זה קשור לאיזה סוג של תורות אתה מחובר אליהן.. 

כותבים לך כאן כל מיני אנשים  וגם לא מעט שנשמעים ממש תלמידי חכמים רציניים ועמוקים (או נשמעים סתם אנשים עם שכל), אבל לא את כולם אתה מכיר באמת. וגם את הרב מוטי אלון אנשים חשבו שהכירו והתבררו להם מישורים נוספים של היכרות שלא היו מוכרים להם קודם. 

אני אישית מכיר תלמיד חכם אחד שכותב בפורום, והוא לא יותר טוב מהרב מוטי אלון (גם אם אצלו יש נקודות אחרות ועברות אחרות שבולטות יותר). וכמובן המסר הבעייתי יכול לחלחל גם לתוך הדברים הלכאורה טובים, כמו שאתה אומר, והוא יכול גם לסחוף באמצעות אמירות משכנעות

בקיצור יש כל מיני ניקים שכותבים, ולפעמים נשמעים כאלו שראוי להקשיב להם, איך יודעים מתי כדאי וראוי ללמוד ממנו, או איך ומתי לראות בדבריו משהו שדורש תשומת לב רצינית ואמון טבעי או שכלי או תורני?

שלא לדבר על סתם הצהרות כמו "לא נשמע לי חכם" או "כן נשמע לי חכם" שאנשים אלו ואחרים אומרים, ואנשים נגררים אחרי הצהרה ראושנית בלי לבדוק אותה ואת מהימנותה והתיקוף שלה (ושדבריי כוללים גם יחס למבקרים שמותחים ביקורת מבלי שבחנת את הביקורת בעצמך - האם היא באמת ביקורת צודקת, או סתם טענות ביקורת שבעצמן לא מוכרחות?)

אני יודע שעכשיו אפשר לדון בזה, ואולי ידונו בדרכים לא נכונות, אבל רק רציתי לעורר את הנקודה

זה נכון שלא כל דבר הוא מתפקידו של הרב,

אבל מאידך רב שהוא בר הכי (ולהחליט מי בר הכי זה לא מחליטים העיתונאים ולא מוכרי שווקים ולא האתיאסטים ולא מתנגדי הרבנים שהם נוגעים בדבר), ועכ"פ רב שהוא בר הכי מצווה עליו להציע פרשנויות ולייעץ עצות, הרב צריך ללמוד את הנושא שהוא מדבר עליו, אבל צריך לאפשר לרבנים ללמד את מה שיש להם ללמד גם בתחומים שאינם תורניים מובהקים

הרב נבחן קודם כל בכך שהוא לומד ומלמד תורה בטהרתה כפי שנמסרה ממשה רבינו ועד היום, ובכך שהוא מקפיד גם על דרך ארץ מנהג המקום ודינא דמלכותא, שהם חלק מההנהגות שנתן הקב"ה לעולם. וכמובן שיש לדעת שאכן הרב נאה דורש ונאה מקיים. רב שמקפיד על כל אלו אזי הוא בבחינת 'רב הדומה למלאך ה' צבקות' ועל כן 'יבקשו תורה מפיהו', ואם לאו אז 'אל יבקשו תורה מפיהו', אבל לא צריך לבחון אותו בלי סוף ולבלוש איפה אפשר למצוא אולי איזה חיסרון קטן, אלא כמו שבוחרים בעל מקצוע או כל מנהיג, בודקים שהוא הולך בדרך המלך של התחום שלו, ומשאו ומתנו באמונה במסחר ובהתייעצויות, ואז כיוון שהוחזק פעם אחר פעם ראוי לסמוך עליו, וכן כאן כיוון שהוחזק הרב שהולך בדרך הסלולה והראויה המסורה לנו, ומשאו ומתנו באמונה בדרכי הלימוד ובהוראה ישרה, כיוון שהוחזק פעם אחר פעם - ראוי לסמוך עליו

יהיה מי שיהיה

(כל השמות שהוזכרו כאן שמעתי את השם שלהם לפני שהתפוצצו כל הסיפורים) אבל לא יותר

חבל רק שהמסר מתחיל לחלחל רק בנסיבות מצערות כאלו.

לא צריך להכליל על "רבנים". יש רבים שלא מתייחסים לכל אירוע, וגם לא מפרסמים תיאוריות למה משהו רקה, ואם קרה, בלי שיודעים מקרוב ורואים צורך ממוקד לכתוב.

אבל ההערה העקרונית נכונה - שלא כל אחד חייב להגיב על כל דבר. ואם רוצים לכתוב על משהו, צריך לדעת היטב את הפרטים, מתוך בירור - קל וחומר כשרוצים לכתוב בהכללה על ציבור.

[אני זוכר שת"ח מפורסם, שכותב פומבית, אמר בזמנו שנשאל למה לא התייחס לנושא פלוני "ציבורי" מעין זה - ואמר שזה כי אין לו את המידע המדויק]

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

מפרספקטיבה אנושית זה כנראה תלוי במטרות שהגדרת לעצמך וכמה מהן ובאיזו איכות הצלחת להשיג אותן.

בנוסף זה תלוי ביכולת שלך לחוש סיפוק ממשהו - אם אתה כמו בור ללא תחתית ואף פעם לא מרוצה אז לא משנה מה תשיג תמיד תרגיש חוסר הצלחה כי תמיד יהיה משהו שאפשר היה לעשות אחרת או יותר טוב.

מפרספקטיבה יותר אלוהית הצלחה היא לעשות את רצון ה'. כמו שכתוב בירמיהו "בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה'".

הדברים שהכי רציתי להצליח בהם (נישואין וילדים) הם דברים שתלויים אמנם בהשתדלות מסויימת מצדי אבל תלויים גם המון המון בחסד ה', אז אני לא יודעת עד כמה אפשר לדבר על ניהול בהקשר הזה.

לגבי היכולת לחוות סיפוק מההצלחה - הטכניקה שלי היא להודות לה' ולהשוות למקרים גרועים. כלומר - הודאה לה' זה אומר שההצלחה היא לא מובנת מאליה ולכן אני ארגיש שמחה וסיפוק ממנה כשהיא קורית. בנוסף כשאני משווה לאיך דברים היו יכולים לקרות אחרת לרעה אבל לא קרו כך אלא הסתדרו יותר טוב זה עוזר לחוות שמחה וסיפוק מההצלחה (כמובן שזה גם תלוי באופי שלך. אם יש לך נטייה טבעית לצפות לגדולות ונצורות ואז להתאכזב כשזה לא קורה אני לא יודעת עד כמה תצליח בטכניקה שתיארתי).

יש לי חלומות לגבי העבודה ולימודים (תואר) שאני רוצה ללמוד בשביל הנפש ולא בשביל תועלת כלכלית, ולפחות הלימודים כרגע נדחים לזמן בלתי מוגבל כי זה לא אפשרי. אני לא יודעת שאצליח לממש את החלומות האלה אבל אני יודעת שהמסלול שלי יהיה לפי מה שה' רוצה והדלתות שהוא יפתח אז אני לא הכי מודאגת מזה. 

בלי עין הרע עבודה נפלאה אנשים טובים המון כסף (ביחס למה שאני צריך) אוכל טוב.

אין לי כל־כך מטרות או שאיפות בחיים אז מבחינתי אם היום היה קל הבטן מלאה והבירה טעימה אני שמח כמו חתול ביום שמשי.

סתם, מחילה.

חתול זמני, אתה לא מרגיש איזה צורך לחיות בשביל משהו?

לחיות עבורו.

ריקנות?

הרגשה של חוסר שלא מתמלא משום דבר?

אני באמת שואל, מעניין אותי מאוד לדעת.

(אני עכשיו באמצע האדם מחפש משמעות של פרנקל)

חלק פילוסופיה:

=> אני מניח שיש משמעות כלשהי לחיים אחרת לא היינו נבראים.

=> חושבני שהיא הרבה פחות מרגשת או מרתקת עבור רוב ככל בני האדם. די בכך שעוסקים ביישובו של עולם ולא עושים בעיות.

=> בהחלט יש אנשים שתחושת שליחות או משמעות יכולה "להחזיק" אותם אם כי זה די טאוטולוגי. לרצות לחיות יגרום לך להיות עקשן יותר בהישרדות. כאילו, כן. מן־הסתם.

=> בסופו־של־דבר אין לי מושג מה המשמעות האמיתית של החיים שלי. אני יכול לחשוב, לדמיין, להמציא, אבל בסוף אלה דברים שאני בוחר לעשות. כלומר הבחירה שלי היא ש"מדביקה" את המשמעות/שליחות לחיים. ובאותה מידה אני יכול לבחור גם שלא "להדביק" אותה. אם הכל תלוי בי אז זה לא כזה משנה.

חלק סובייקטיבי:

=> איני מרגיש צורך לקום כל יום עם תחושת שליחות ומשמעות. סתם מכביד.

=> גם איני מרגיש איזושהי ריקנות מיוחדת. לא יודע. אני יודע שאני עוסק ביישובו של עולם מקיים קצת מצוות אז OK העוה"ב שלי מרשים לא יהיה אבל אין לי דרייב למשהו יותר מזה.

=> איזו משמעות אני כבר יכול להמציא לעצמי? אם הייתי מורה או משהו "שליחותי" כזה, לא בהכרח הייתי מביא יותר תועלת לעולם מאשר המקום הקטן שבו אני נמצא. משפחה וילדים לא מעניינים אותי באופן מוחלט מאוד. כסף לא, פאר אינסופי לא, כבוד ותהילה לא. די לי המקום הקטן והנחמד שלי.

=> הלכך היות ואני מסתפק במעט או ברב שיש לי סבבה לי בכל יום, אבל באותה מידה לא היה משנה לי אם היו מודיעים לי שמחר עליי להחזיר את הציוד. בסך־הכל הספקתי את כל מה שרציתי בחיים (אין לי הרבה רצונות). ולא יודע, אולי עדיף לסיים כשאני בריא ויפה ועם בטן מלאה ולא גוף חורק ומתפורר עם פנסיה מזערית.

בחלק הסובייקטיבי באמת אין מה להגיד כי זה חוויה אישית שלך.

 וע"ג מה שכתבת שם, אני חושב שעבודת ה' היא לא משהו סובייקטיבי כי בעצם זה אמור להוביל כל יהודי,

ואז זה כבר יכול ליצור משמעות לחיים, שהיא גם אמיתית ולא רק משהו שאתה בוחר או לא בוחר.

 מה אתה מגדיר יישובו של עולם, אתה פועל למען הסביבה בצורה כלשהיא? או שיישובו של עולם

זה בעצם, אני חי וטוב לי.

ובאופן כללי אם אין לך משמעות חוץ מהגוף שלך זה אומר בעצם שעקרונית אם אין איסור להתאבד,

אז לא אמורה להיות בעיה... אתה לא מרגיש שזה הופך את החיים שלך בעצם ל-כלום?

אני לא מדבר אפילו על תחושת שליחות, אבל עצם החיים אמורים להוביל אותך למשהו,

הרי ברור לך שיש משמעות, ושהאנושות תמיד חיפשה אותה, ובלעדיה החיים חסרים.

(אפילו בלי תורה ומצוות שכיהודים, זה אמור להיות המשמעות שמובילה את מהלך החיים,

חוץ מהדברים הטבועים בכל אדם כמו רצון לחתונה, ילדים, להרגיש שאתה מועיל במשהו,

וגם שאתה פשוט חשוב למישהו, וסתם נאהב...)

אין דברים שמרגשים אותך במיוחד? אין שום דבר שתתאמץ עבורו מאד? 

שום דבר שיגרום לך לרצות לקום בבוקר?

אני פשוט סוג של חתול (= זמני).

מבחינה טקסונומית אני מוגדר כחתול.

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..