הבדל של שמיים וארץ.

צדיקים יש מועטים. רבנים יש בשפע. המושג רב הוא תואר. המושג צדיק זה עבודה.

ב"ה שזכיתי להיות מקושרת לצדיק אמת. ולכן לא מטריד אותי כל הסיפורים על רב כזה או אחר.. 

אבל כן לדעתי עדיין חשוב לעשות את ההבחנה הזאת.

לא כל רב הוא צדיק. ולא כל רב בהכרח ישפיע עליי טוב (או אחרים.)

הבאת כאן נקודה, אוקי. למה זה הפוך אבל?

(כאילו מה קשור הפוך?)

לא דיברתי על הרב ברלנד, לא דיברתי על המקרים שאתה מדבר עליהם. ולא נכנסתי לעניין של רב שעשה עבירה ומצדיקים את העבירה שלו בגלל שהוא צדיק.

דיברתי בפשטות שלא כל רב הוא צדיק. ויש צדיקים שהגיעו והשיגו השגות מאוד מאוד גבוהות ומהם עדיף לקבל תורה.

כי הם יכולים לקרב אותך לקב"ה יותר ולהדריך יותר בדרך שמתאימה ספציפית לך בעבודת ה'.

יש אנשים לדו' שלא חשוב להם שהרב שלהם יהיה צדיק עם השגות, מספיק להם שהרב שלהם עם ידע בתורה, שהרב שלהם ילמד אותם ידיעות. אז בעיניי זה לא מספיק. 

זה אומר שלא נלך אחרי הצדיק בעיניים עצומות כי יש מתחזים?

(עיניים עצומות כלומר- עד הגבול של ההלכה.. )

יש מתחזים! לא כאלו שנפלו! כאלו שהתחזו!!! 

זה לא סותר דברים נוראיים שהזוהר אומר על צדיק יסוד העולם, ומה שמובא בתניא שהצדיק הרג את היצר הרע שלו ועובד את הקב"ה מתוך דרגות נוראיות של אהבה. ואני בטוחה שיש עוד מלא מלא... 

פשוט לפעמים שוכחים את המקורות האלה, ונזכרים בדברים הפשוטים "אה כן, הוא בשר ודם. צריך להזהר. כולם יכולים ליפול" וכו'.. 

טעויות קורות. וזאת הבחנה ששמעתי מפי רב מסוים. ודרך אגב בספרים באמת יש התייחסות למילה צדיק כהשגה שאפשר להגיע אליה.

רב היום זה בעצם יכול להיות מלא אנשים , שהם לא בהכרח ראויים לתואר.

ובאמת שקשה לי להבין למה אנשים מתרגשים מהסיפור של שיינברג. יש הרבה מפורסמי שקר. 

צריך כל הזמן להתפלל שהקב"ה יגלה את האמת ויקשר אותנו לאנשי אמת. אבל זה שאחד שקר לא פוסל את השאר.

המושגים האלה ממש מובנים , לא?

ברור שלא כל מי שיש לו תואר של רב הוא צדיק.

את כותבת שצריך לבחור רב שהוא גם צדיק (או צדיק בלי תואר רב)

אבל איך אפשר לזהות?

איך לזהות!..

*בעיקרון כשהולכים בדרך האמת (ואני שוב מכניסה כאן את עניין צדיק האמת של ר' נחמן ) 

אז אפשר לזהות שקר.

*דבר נוסף צריך להזדכך כדי לזהות מי מזייף. 

*יש גם את העניין של מי שטעם יין הונגרי . (אני לדוג' לא יכולה לקבל מרבנים מסוימים כי אני פשוט מרגישה שזה פחות ברמה שאני רגילה אליה.)

*הרגשת הלב- אם מרגישים שבעקבות השיעור תורה/דבר תורה נכנסים הרהורי תשובה, מין טהרה מסוימת והרגשת רוממות, זה גם יכול להוות סימן

*אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו

*ואחרון חביב- שאנחנו יכולים לטעות! 

אבל מי אמר לך שלא עשו את זה בצפת?

כמו שכתבו לך, כל מה שכתבת כאן היה אצל עזרא שיינברג.

ובכ"ז הוא הצליח להטעות את כולם, כולל את הרב אליהו זצ"ל.

אז לא הבנתי איך מה שכתבת כאן הוא פתרון למקרים האלה.

וגם לא דברתי ספציפית על שיינברג.

ולכן באמת כתבתי שהסיפור שלו לא מרגש אותי. והנקודה האחרונה היא שבאמת אנחנו יכולים לטעות.

וזהו

מסכים שלא צריך בגלל המקרים האלה לפקפק עכשיו בכל הרבנים.

צריך לעשות את ההשתדלות שלנו כמו שכתבת להיות מקושרים לצדיקי אמת.

ובעיקר לזכור שגם לצדיק הכי גדול אסור לעבור על ההלכה,

ושמופתים לא מעידים בהכרח על צדיקות.

קראתי בספר "אביהם של ישראל" 

ואני רואה שהוא מספר על עצמו שהוא הסתכל ברוח הקודש וראה מה שראה וכו' וכו'...

(היו כמה סיפורים כאלה שלו)

ישר קלטתי שיש פה בעיה. 

צדיקים אמיתיים לא מספרים שיש להם רוח הקודש כאילו זה משהו שמזמינים מאיביי.

ידוע ופשוט מאז ומתמיד!!  

רק מה, בגלל שאנשים רואים מישהו עם זקן ארוך ושומעים שהוא רב מפורסם 

מפחדים להקשיב לשכל הפשוט ומתחילים לתרץ לעצמם שכנראה הם טועים.

אם מאמינים למה שכתוב בתורה לפני שמאמינים בבנאדם לא נופלים בפח

אבל מעניין שאתה ראית מה שהרב אליהו זצ"ל (שמבין יותר מאיתנו ברוח הקודש..) לא ראה.

אני הייתי נזהר קצת בדיבורים האלה כאילו היה מספיק שכל ישר כדי לדעת, כאשר רבנים גדולים החזיקו ממנו.

ותקרא גם את זה:

ר"מ בישיבת עזרא שיינברג: "מדוע הלכתי אחרי נביא השקר"

זה בדיוק הסיבה שאנשים נופלים בפח..

אומרים לעצמם "אז למה הצדיק ההוא לא שם לב?"  "אז למה הוא מפורסם?  "למה רק אני חושב ככה?"

לא יודע איך...אבל כנראה שהוא לא שם לב.

אני יודע שכתוב שענוה זה לא לדבר בפרהסיה על המדריגות שזכית להם.

או שהתורה לא נכונה, או שהוא לא צדיק.

אני מעדיף את האפשרות השניה..

אני מסכים שבמקרה של שיינברג היו דברים שעוררו סימני שאלה מראש [גם אצלי], והיה צריך להיזהר.

ומאידך, צריך גם להיזהר מלקבוע בוודאות על סמך התנהגות תמוהה, שמישהו לא צדיק. 

כי יכול להיות שיש הצדקה מיוחדת להתנהגות התמוהה, ויכול להיות גם שהוא לקוי נקודתית במידה מסויימת, אבל באופן כללי הוא צדיק.

שיגיד שהוא טעה או שיסביר איך זה מסתדר עם מה שכתוב. משהו כזה. 

אני לא מאמין בשום הצדקה להתנהג כנגד מה שכתוב.

בטח לא לעצום עיניים ולהמשיך ללכת אחריו בלי לחשוב לרגע.  (שיהיה מי שיהיה..) 

פעם כל אחד שהיה מוציא ספר, לא היה מקבל הסכמה לפני שהיו שולחים לבדוק אם הוא באמת מקיים את מה שהוא כתב.    אפילו את החפץ חיים בדקו במשך כמה שעות אם הוא יוציא איזשהו אבק לשון הרע מהפה..

ברגוע טען (לפי הבנתי) שאני מוציא לעז על הצדיקים שלא שמו לב.   וכמובן שאני לא מסכים. כי

א. לא צריך להכנס ל"למה הם לא ראו".. צריך להגיד את האמת וזהו.

ב. קרה כבר שצדיקים טעו 

עיין סנהדרין דף קא  שירבעם הושיב כל צדיק ליד רשע שיגרום וככה הם טעו וחתמו שהם מסכימים לעגלי הזהב

@ברגוע

לצדיקים כנראה היו שיקולים יותר גבוהים ודקים. לא יודע מה...

אבל עדיין אני אומר שאם מסתכלים בפשטות רואים את הבעיה

בעיקר לגבי האנשים הפשוטים, זה בדיוק העניין.. כי הם ראו אדם גדול אז הם התבלבלו 

אני קראתי סיפור בלי להתרשם בעיניים לכן השכל שלי ישר פירש נכון.

אגב, צדיקים גדולים וידועים לא קיבלו נשים, ופחדו מאד אפילו למסור שיעורים לנשים.

ואם היו מוסרים היו מורידים את המשקפיים או מסתכלים לכיוון אחר. 

פתאום רב מקבל נשים ועוד ביחידות? ואף אחד לא אומר כלום?!  (אז לא ידעתי את זה)

זה לא נראה לך לעצום עיניים?

סברא שלי, אולי מרוב הגדלות לא שמים לב לדברים הקטנים. 

או חושבים שהם זניחים לעומת התועלת.. אל תתפוס אותי על הפרשנות יתכן שאני טועה.

אם הם לא ממש מוכרחים- כי אין מישהו אחר שיכול להעביר את החומר הנלמד, ולא נזהרים שלא להסתכל על הנשים.. לא הייתי קורא להם צדיקים. 

הרב עובדיה קיבל נשים ביחד עם הבעלים ולא היה מסתכל עליהם.. זה אני יודע.

ראיתי את הקישור,  הרבה דיבורים על כמה הוא היה לומד או תומך בתלמידים.

זה די מוכיח את הטעות שלהם - פוקוס על דברים לא נכונים.   הרבה לימוד לא אומר כלום.

אני אישית מכיר בעל תשובה חדש שמוסר שיעורים, תמיד מכין את השיעור הבא

ותמיד מתקשר לתלמידים תומך בהם ומחבק אותם וכו' וכו'..  זה לא אומר כלום. זה יכול לנבוע מכבוד

אם אין בה קדושה אמיתית שתעורר אותי לתשובה. 

אחרי החיצוניות שמלווה את התוכן?

או אחרי מה שזה מעורר בהם תוך כדי השיעור או אחרי השיעור?..

ואין בעיה בכריזמתיות, כל עוד באמת יש שם אמת.  

אני אגיד לך מה. אני באמת חושבת שרק מי שחווה את זה יוכל להבין.

אני חושבת שמי שלא חווה את זה באמת יחשוב שאמרתי חצי שטויות אם לא כל שטויות.

יש דברים שהם מעבר לשכל הישר, מעבר לספר חוקים וכללים.

וגם זה קשור לאיזה סוג של תורות אתה מחובר אליהן.. 

כותבים לך כאן כל מיני אנשים  וגם לא מעט שנשמעים ממש תלמידי חכמים רציניים ועמוקים (או נשמעים סתם אנשים עם שכל), אבל לא את כולם אתה מכיר באמת. וגם את הרב מוטי אלון אנשים חשבו שהכירו והתבררו להם מישורים נוספים של היכרות שלא היו מוכרים להם קודם. 

אני אישית מכיר תלמיד חכם אחד שכותב בפורום, והוא לא יותר טוב מהרב מוטי אלון (גם אם אצלו יש נקודות אחרות ועברות אחרות שבולטות יותר). וכמובן המסר הבעייתי יכול לחלחל גם לתוך הדברים הלכאורה טובים, כמו שאתה אומר, והוא יכול גם לסחוף באמצעות אמירות משכנעות

בקיצור יש כל מיני ניקים שכותבים, ולפעמים נשמעים כאלו שראוי להקשיב להם, איך יודעים מתי כדאי וראוי ללמוד ממנו, או איך ומתי לראות בדבריו משהו שדורש תשומת לב רצינית ואמון טבעי או שכלי או תורני?

שלא לדבר על סתם הצהרות כמו "לא נשמע לי חכם" או "כן נשמע לי חכם" שאנשים אלו ואחרים אומרים, ואנשים נגררים אחרי הצהרה ראושנית בלי לבדוק אותה ואת מהימנותה והתיקוף שלה (ושדבריי כוללים גם יחס למבקרים שמותחים ביקורת מבלי שבחנת את הביקורת בעצמך - האם היא באמת ביקורת צודקת, או סתם טענות ביקורת שבעצמן לא מוכרחות?)

אני יודע שעכשיו אפשר לדון בזה, ואולי ידונו בדרכים לא נכונות, אבל רק רציתי לעורר את הנקודה

זה נכון שלא כל דבר הוא מתפקידו של הרב,

אבל מאידך רב שהוא בר הכי (ולהחליט מי בר הכי זה לא מחליטים העיתונאים ולא מוכרי שווקים ולא האתיאסטים ולא מתנגדי הרבנים שהם נוגעים בדבר), ועכ"פ רב שהוא בר הכי מצווה עליו להציע פרשנויות ולייעץ עצות, הרב צריך ללמוד את הנושא שהוא מדבר עליו, אבל צריך לאפשר לרבנים ללמד את מה שיש להם ללמד גם בתחומים שאינם תורניים מובהקים

הרב נבחן קודם כל בכך שהוא לומד ומלמד תורה בטהרתה כפי שנמסרה ממשה רבינו ועד היום, ובכך שהוא מקפיד גם על דרך ארץ מנהג המקום ודינא דמלכותא, שהם חלק מההנהגות שנתן הקב"ה לעולם. וכמובן שיש לדעת שאכן הרב נאה דורש ונאה מקיים. רב שמקפיד על כל אלו אזי הוא בבחינת 'רב הדומה למלאך ה' צבקות' ועל כן 'יבקשו תורה מפיהו', ואם לאו אז 'אל יבקשו תורה מפיהו', אבל לא צריך לבחון אותו בלי סוף ולבלוש איפה אפשר למצוא אולי איזה חיסרון קטן, אלא כמו שבוחרים בעל מקצוע או כל מנהיג, בודקים שהוא הולך בדרך המלך של התחום שלו, ומשאו ומתנו באמונה במסחר ובהתייעצויות, ואז כיוון שהוחזק פעם אחר פעם ראוי לסמוך עליו, וכן כאן כיוון שהוחזק הרב שהולך בדרך הסלולה והראויה המסורה לנו, ומשאו ומתנו באמונה בדרכי הלימוד ובהוראה ישרה, כיוון שהוחזק פעם אחר פעם - ראוי לסמוך עליו

יהיה מי שיהיה

(כל השמות שהוזכרו כאן שמעתי את השם שלהם לפני שהתפוצצו כל הסיפורים) אבל לא יותר

חבל רק שהמסר מתחיל לחלחל רק בנסיבות מצערות כאלו.

לא צריך להכליל על "רבנים". יש רבים שלא מתייחסים לכל אירוע, וגם לא מפרסמים תיאוריות למה משהו רקה, ואם קרה, בלי שיודעים מקרוב ורואים צורך ממוקד לכתוב.

אבל ההערה העקרונית נכונה - שלא כל אחד חייב להגיב על כל דבר. ואם רוצים לכתוב על משהו, צריך לדעת היטב את הפרטים, מתוך בירור - קל וחומר כשרוצים לכתוב בהכללה על ציבור.

[אני זוכר שת"ח מפורסם, שכותב פומבית, אמר בזמנו שנשאל למה לא התייחס לנושא פלוני "ציבורי" מעין זה - ואמר שזה כי אין לו את המידע המדויק]

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.