זה מה שאנחנו מתכננים גם.. שהוא יקח חופש ויעזור לי במשך כמה שבועות שלא אהיה לבד.

אני רוצה לשמוע שזה אפשרי, שאני לא מדמיינת..

הסביבה שלי לא תומכת ברעיון הזה בכלל!! ואני אחרי אתמול התחלתי לפקפק בעצמי גם כן.

אני חושבת גם כן שאין כמו לחזור למיטה, למקלחת, ולמקום המוכר..

מקלחת? החלפת טיטול? טיפול בטבור? אוכל? אורחים?

בתינוק רק אני טיפלתי - כולל טבור, כולל טיפול בברית(!)

היה לי רק את הפלוס של האוכל, שלזה את יכולה לתכנן מראש איך להערך - עם אוכל קפוא/ ארוחות פשוטות שבעלך יכין/מדי פעם אוכל קנוי - תחליטו מראש כמה ומתי

ומצד שני זה גם לא תמיד קל להיות אצל ההורים, הביקורת, ההתערבויות.. בעלי מסכן סבל שם נורא

במבט לאחור אני מצטערת שלא הלכנו ישר הביתה, לומדים לתטפל בתינוק הרבה יותר מהר ממה שזה נדמה מראש

עכשיו זה נראה לך הר גבוה כי הכל עדיין בתאוריה, כשהוא יהיה בידיים שלך הכל יראה לך אחרת בעז"ה

ובבית חולים תבקשי מהאחיות שילמדו אותך כל דבר, תבקשי לעשות שם את האמבטיה הראשונה בעצמך בהשגחה של האחות (אחרי שתראי אותה רוחצת פעם אחת) ותקבלי בטחון בעז"ה.

נתת לי כוח להמשיך עם ההחלטה שלי.. תודה!

תודה על הטיפים!

זה מפחיד מאוד במיוחד שהסביבה כל הזמן אומרת לך זה לא אפשרי ואת לא תצליחי.

אמבטיות- יש משהו נוסף שיכול להקל באמבטיות כמו למשל מתקן דפני וכדו'?
 

ילדים.. ממש תודה!!

וגם לך לידה קלה וגידול נעים!

הדפני באמת אני חושבת לקנות, אני רואה וקוראת שזה מקל על כולם.

הבחירה שלי היא די מ"אין ברירה" אבל אני שומעת פה חיזוקים כל כך טובים שעוזרים לי להבין שלפעמים אין ברירה הופך דווקא למשהו טוב!

תודה רבה

הבעיה שהסביבה אומרת לי שלידה ראשונה זה לא אפשרי לביצוע.

אמבטיוץ זה רעיון כי תינוק קטן וידיים גדולות של גבר בטוח מסתדר טוב יותר, וגם חולשה של אישה אחרי לידה- אז תודה על הטיפ. יש משהו נוסף שיכול להקל באמבטיות כמו למשל מתקן דפני וכדו'?

קניתי כי אמרו לי שזה מאסט ובכלל לא היה לי נח, בסוף היא היתה ממש מיותרת 

אז ננסה לראות מה יותר נוח ונתמרן..

שלא תצטרכי לעזוב את התינוק אפילו לשניה

הכל אני מתכוונת - טיטול, מגבונים, משחת החתלה אם אדום לו ובהתחלה לטבור גם צמר גפן ואלכוהול 70%

על המיטות יש הרבה פחות חשש שהוא יצליח לזוז אז יש קצת יותר מרחב תמרון...

תודה רבה! לפעמים עצות כאלה פשוטות לכאורה, הן זהב בשביל מישהי אחרת...

היה לי הכי נח עם הגובה של הכיור וגם שהכיור רק קצת יותר גדול מהתינוק אז אין לו לאן להחליק או ליפול ח"ו

בהמשך כשהתינוק גדל קצת אז רחצתי באמבטית פסלטיק והדפני די עוזר

בחדר אמבטיה ליד הכיור הכנתי מראש משטח טיפול - פרסתי מגבת אמבטיה והכנתי בפינה טיטול, גופיה ומכנסון

את שאר ההלבשה כבר אפשר להלביש בחדר

אצלינו בעלי לא טיפל בתינוקים בהתחלה, זה מלחיץ אותו כשהם קטנים כאלה, מטפל בהם בהמשך כשהם גדלים.

אני אקנה את הדפני שומעת עליו דברים טובים סה"כ. תודה רבה!

עושה את כל ההכנות הנדרשות.. בעיקר מנטאליות.

עזרה כמובן אקח מה שניתן.. תודה!

פשוט להחזיק את הילד על היד שלך כשהוא על הבטן, עם הפנים כלפי מטה, להעביר קצת מתחת לברז המים וזהו
ראיתי גם שככה מקלחים אותם גם בתינוקיה ובפגיה בד"כ
בחודשים הראשונים הם לא כ ז ה מתלכלכים. אולי רק בטוסיק. הם לא מזיעים, לא זוחלים על הריצפה
וגם ממש אין חובה לקלח כל יום, למרות שזה נחמד באמת שלא קורה כלום אם מדלגים על חלק מהימים

בקיצור אין מה להיות בלחץ מהקטע של האמבטיות

ולהחליף בגדים ולנקות עם מטלית לחה וזהו
זה לא כזה ליכלוך מטורף

כשיש ילד שמשחק בחול בגן אי אפשר לוותר לו על מקלחת
אבל תינוק קטן גם אם התלכלך זה לא כזה ליכלוך מטורף בד"כ

בעלי יום אחרי הלידה חזר לעבוד.

לא נשאר אפילו יום אחד, לא השתחרר לעזור לי עם התינוקת (עוזר עם 2 הילדים האחרים..מקלח וכ"ו)

הוא מורה בת"ת של ילדים בעיתיים

לא מסוגל להחליף לקטנה- מפחד לגעת בה שלא יעשה לה נזק (כך הוא אומר)

ואין מה לדבר על מקלחת...

לא מרים לגרפס...שוב מפחד שתיפול לו...

בעלי הוא גבוה מאוד וגדול...ובשבילו להרים זאטוט/ה קטנ/ה לעומת גופו הענק מפחיד אותו...

אז אני צריכה לעשות הכל...(אני קטנה מאוד ולכן טוען שיותר קל לי 

אבל ברוך ה' לא מתלוננת!

העיקר שיש ילדים והם בריאים ושלמים!

הכי חשוב!

1. את כל כך צודקת. רעיונות לעזרה אין להם. רק ביקורת על מה שאני רוצה שזה לא טוב מספיק ושאני לא אצליח.

אאמץ את המשפט הזה. לקבוע עובדה בשטח ולבקש עזרה..

2. הוא קסם של דבר, ב"ה זכיתי!

3. כיום אני בשמירה והוא עושה הכל בבית, יודע לבשל טעים ודואג לכביסות וכל הדברים.. בעניין הבית אני סומכת עליו בעיניים עצומות. אני מקווה באמת שזה כמו שאת כותבת עם הילד, מפחידים אותי ממש שאני אהיה חלשה ולא אצליח להתקלח והתינוק יבכה ואני אאבד עשתונות.. אבל איזה ברירה יש לי? ללכת לבית החלמה עד שהוא בן שנה? ;)

4. אני מתכננת להכין קצת אוכל מוקפא והיות והלידה תהיה באביב בעז"ה רוב האוכל הוא קליל להכנה.

5. מה שראיתי אצל החברה, זה אמא שעושה הכל הכל הכל.. וחברה שנחה. ואני מפחדת שאני אפול למים עמוקים כאלה שלא אדע לשחות, והראיה היא שהנה חברה שילה אמא שלה עודה הכל בשבילה ולי לא יהיה את זה.

6. מתפללת כל רגע!

תודה רבה על ההשקעה.. הרגעת אותי קצת

אם הוא יודע לבשל את כבר במצב הרבה יותר טוב

אל תתני לקולות מחלישים לחדור אליך פנימה. את לא חלשה ואת לא תהיי חלשה! תאמרי לעצמך משפטים מעצימים ותסנני מסביבתך את מי שמחליש אותך.

כל כך מכירה מקרוב את אלה שיודעים רק לתת ביקורת, להחליש ולא יודעים לתת עזרה, בטח שלא העצמה... ב"ה אני כבר ממש למדתי לסנן אותם מהחיים שלי או לפחות את הדיבורים שלהם (אפילו אם מדובר באנשים מאד קרובים, לפעמים אין ברירה, זה עניין של בריאות הנפש)

תפתחי פה שרשור - כמה חלשות הרגשתן אחרי לידה ראשונה ואיך התמודדתן עם זה

אני בטוחה שתקבלי המון תגובות שיתנו לך השראה ותתפסי בהן, תאמרי לעצמך - המון נשים עברו את זה והצליחו וגם אני אצליח.

כן הוא באמת קסם של דבר, עוזר, מנקה, מכין שבת.. הכל לבד!

זה מאוד קשה לעבוד על זה שקולות לא יחלישו אותי. אבל כן, זו כנראה העבודה שלי ואני צריכה לעשות את זה!

אתן כל כך תומכות ועוזרות שנתתן לי שוב כוח להאמין בדרך שבחרנו לנו ובעז"ה יהיה טוב!!

אני קניתי ספרים, ואני רואה כל מיני סרטונים באינטרנט טבודקת בכל מיני קבוצות.. העיקר ללמוד כמה שיותר.

אני בעיקר דואגת כי זה לידה ראשונה והסביבה אומרת שזה לא אפשרי מה שאני רוצה. אבל אני רואה שזה כן אפשרי ושומעת מכן חיזוקים.. תודה רבה רבה על זה!

כן זה גם מה שאני חושבת, הרי בסופו של דבר הפינוק אצל ההורים יגמר ונצטרך לחזור וללמוד לגדל את הילד לבד.. אז לי אין את הפריווילגיה של פינוק אצל ההורים, אני מתחילה ישר מה שאחרים דוחים בכמה חודשים..

איזה מקסימה את..

כן הסביבה שלי קצת שיפוטית, אבל לא יכולה לעזור לי במובנים אחרים. אז הבחירה שלי היא די "אין ברירה" אבל נראה לי לאט לאט שהיא הבחירה הנכונה לנו ופשוט הקב"ה מכוון אותנו מלמעלה לראות מה נכון הכי למשפחה שלנו.

אז את במצב טוב...
אני דואגת איך אני אדע הכל, מתי הוא רעב, צמא, כמה פעמים להחליף טיטול, מה ירקרה אם יהיה משהו שלא כתוב בספר, איך מפתחים ילדים, איך יודעים אם הם אכלו מספיק, 
קיצור, פווול תהיות ושאלות, ובע"ה אני אלמד הכל ומן הסתם גם אטעה.

זו הדאגה העיקרית שלי..

אבל כן זה במחשבות כל הזמן.. אנחנו כנראה לומדות וטועות תוך כדי וזה נורמלי וטבעי.

בהצלחה ענקית יקירה וגידול קל וכייפי!

אבל אנחנו נלך כנראה למלונית של עין כרם ביחד, כי אני לא מעיזה לחזור מיד הביתה.
ועכשיו אני קוראת מלא ספרים על גידול תינוקות ורואה סרטונים איך לטפל בהם.
ואח"כ נחזור הביתה ונביא גם מטפלת לבית לבקרים שתעזור לי להסתדר.

שומרת לי את זה.. לא הכרתי אותם לפני..

אם זה כיוון שמעניין אותך לדעתי כדאי לדבר איתם מספיק זמן לפני.

הם נורא רציניים ב"שידוך" של האם החונכת וזה יכול לקחת המון זמן.

לי הם "שידכו" מישהי מקסימה אבל זה כבר היה בשלב קצת מאוחר ולא הכי רלוונטי...

כי גם אני לא חזרתי הביתה,

אבל מאוד מבינה ומסכימה עם מה שאת אומרת שהכי טוב בבית.

אומנם אין לך ברירה אבל לדעתי זה ממש לא נורא... מה שכן אולי תמצאי מישהי מנוסה שתוכל לענות לך לשאלות או לבוא לעזור לך בימים הראשונים עם מקלחות, הנקה וכו. ולא לפחד, בע"ה ברגע שתקבלי את התינוק שלך את תהיי האמא המושלמת בשבילו וגם את תדעי הכי טוב כעבור זמן מה הוא צריך למרות החוסר נסיון....

אם אני ארגיש במצב של "אין ברירה" אלך לכזה פתרון. למרות שמבחינה כלכלית ומאוד כמה בחינות זה נראה לי הרבה יותר מסובך מהבית..

אבל משאירה את האופציה הזו לאין ברירה כמו שאמרתי תודה!

אני הזדהתי איתה בקטע הזה, אני לא נרדמת במיטה שהיא לא שלי, ממש בקושי.

ובבי"ח רק חיכתי להגיע הביתה...

והלכתי לאמא שלי רק בגלל כיבוד הורים... וחזרתי די מהר הביתה.

אם זה היה תלוי בי הייתי חוזרת ישר הביתה.

חושבת שזה לא כזה נורא, הרי במילא לא משנה איפה את נמצאת, את זאת שתעשי את רוב הטיפול בילד (זה חריג מי שלא), וההקלה בלהיות אצל אמא/ בית החלמה זה שלא צריך לדאוג לאוכל/כביסות/ בית מסודר- שאת זה הפותחת כותבת שבעלה יעשה ועושה כבר עכשיו... ועוד משהו שמקל בלהתארח זה ששומרים על התינוק מדי פעם ומאפשרים לנוח- זה אפשרי גם אם נמצאים בבית:הבעל/ אמא שבאה לכמה שעות/גיסות אחיות וכד'.

שימי לב, כולם כתבו לה ככה כי זה מה שהיא רצתה: עידודים וחיזוקים להחלטה שהם קיבלו (היא ציינה בהודעה הפותח שבית החלמה לא מרגיש לה טוב), וזה מה שנתנו לה

בין היתר גם חיזוקים לזה שהיא בעז"ה תצליח לטפל טוב בתינוק שלה

לא כל מי שעודדה פה אמרה באותה נשימה שהיא עצמה לא עשתה את זה.

ואם אני זוכרת נכון, את סיפרת שהיית אחרי ניתוח, אני צודקת? אם כן זה די משנה את התמונה, במיוחד של הימים הראשונים ממש שאז בית החלמה זה באמת מאד משמעותי.

תודה רבה! את עוזרת לי לקבל פרופורציות...

כן, לי זה לא נראה סוף העולם. אלא חיכיתי לזה ורציתי את זה. ואני רוצה לגדל ולטפל בילד שלי מהרגע שהוא יוולד.

לגבי אוכל, זה אני בטוחה שתהיה עזרה.. תודה!

ילדתי לפני שבועיים+ 

לידה 3 

בכל הלידות חזרתי הביתה, גם אחרי הברית, אני טיפלתי בילד בעצמי...לא הרתיע אותי

אין מקום אצל ההורים שלי וגם בלאגן שם.. (אני הנשואה היחידה מתחתי יש עוד 8 אחים ואחיות ומעלי יש אחת)

לא אכחיש, זה קשה. בעיקר כשאין עזרה. (אצלי)

בלידה הראשונה הייתי שבוע אצל הוריי וברחתי כל עוד נפשי בי, רעש..המולה...אי אפשר לנוח...

בעלי הציע בלידה הנוכחית שאלך לחמותי...אבל קשה לי כשאנחנו לא מותרים

באופן אישי אני חושבת שאין כמו לחזור הביתה כמובן רק אם יש עזרה!

יש לך את הפינה החמה שלך, את יכולה לנוח הרבה זמן בשקט..

להתקלח כאוות נפשך, לעשות מה שטוב לך..

אבל חשוב לא להיות לבד...

שיהיה המשך קל ותקין וידיים מלאות!!

כל הכבוד לך ואוו! את השראה.

תודה רבה על כל המילים שנותנות כוח.. אני באמת חושבת להמשיך ככה בדרך שבחרתי.

ותודה על הברכות!

המשך גידול נעים ושמח!

למרוח כל מישחה שהיא בכל יום מחודש שמיני על הפטמות,

אחרי כמה לידות שהייתי פצועה ברמות רשות,עשיתי את הנ"ל ובלידה האחרונה אפילו פצע קטנטן לא היה

לא האמנתי

ממליצה לכולן

כמו למשל - לנזינו/ משחת רפאל/ ביפנטן

לפחות בתקופה הראשונה ואז כן חשוב לשים משהו שמותר בהנקה ושלא חייבים לשטוף - זה הרבה יותר נח.

לנזינו למשל לא חייבים לשטוף.

ושאלה - שמת גם פדים להנקה בשביל לא לכלכך את החזיה?

ולא היה לי צורך

לי היו כמה לידות פצעים מדממים כשלא מרחתי

ובלידה היחידה שמרחתי לא היה בכלל,את אומרת שאין קשר?

מכירה אחת כזו

תודה שכתבת לי ואני כל כך מצטערת לשמוע..

תודה ששלחת לי חיזוק.. זה מעורר השראה בעיני!

ברור שעדיף למצוא עזרה לא בתשלום, אבל אם נתקעים וצריך - יש דולות לאחרי לידה שבאות לעזור בבית, ללמד איך להסתדר עם התינוק וכו'

אולי שווה לברר על אחת כזאת בסביבה שלך, לדבר איתה לפני ולראות שהיא מוצאת חן בעינייך, ובמקרה הצורך אחרי הלידה לקבוע איתה פגישה לנושאים שבהם את רוצה הנחיה.

אני אבצע

תודה על הרעיונות ועל התשובה...

איזה מגוון תגובות יש פה וכולן מעודדות ועוזרות..

רושמת לי את כל העצות שפה...

אלא כי היו לתינוק בעיות שדרשו אישפוז וטיפול רפואי
אחכ היינו קצת אצל אמא שלי וחזרנו הביתה די מהר
גם כשהיינו אצלה מה שעזר לי זה אולי שהיה אוכל מוכן וכביסות ואולי שהיה עוד מישהו להחזיק אותו רגע כשאני הולכת להתקלח
אבל ממש לא טיפול כלשהו בתינוק כמו אמבטיות, האכלות, החלפות וכו'
בקיצור לא חושבת שבעלך לא יוכל לתת לך את העזרה הזאת אם תיצטרכי. נשמע שהוא יודע להכין אוכל ולטפל בענייני הבית. זכית 
מי שאומר לך שזה לא אפשרי סתם מחליש אותך. אל תקשיבי לזה!
את יכולה לראות סירטונים ברשת על מקלחת, הנקה, החלפה. בטוח שיש הכל ובכל מני שיטות, תראי לאיזה שיטה את יותר מתחברת. אפשר ללמוד את זה זה לא כזה נורא. ומקסימום לומדים תוך כדי...

אני גם ממש לא בטוחה שבית החלמה זה כזה מקל. זה אולי נחמד כשאת רוצה לברוח מהבלאגן שבבית
אבל כשיש לך בית שקט ורגוע לא רואה איך בית החלמה יעזור לך.
בבית יש לך את המקלחת שלך, את המיטה שלך, אפשר להסתובב בפיז'מה ובלי חזיה כל היום...
השעות של האוכל לא קבועות ואפשר לאכול מתי שנח ורוצים

אני חושבת שמה שהכי קשה אולי בהתחלה זה סוג של קצת בדידות כזאת, כל הזמן צריך לטפל בתינוק, ועייפים, ואין כ"כ זמן לחברה ולצאת, וזה יכול להיות מדכא קצת. אבל אם בעלך איתך נראה לי שזה מספיק להתחלה. אחכ כבר תוכלי להסתובב יותר, ולמצוא חברות וכו'

בקיצור אל תתיאשי. הכל יהיה בסדר ואת תלמדי מהר מה עושים.

באמת תכיני את בעלך לזה.

אני הטיפוס הכי לא רגשי בעולם, וכמה בכיתי אחרי הלידה.. מכל שטות! בעלי לא הבין מה קורה..

ומסכימה, זה מאוד נוח לעשות את זה במקום שקט ובלי שכולם מקרקרים סביבך, היה לי מאוד לא נעים כל פעם שבכיתי ליד כללל המשפחה

נתת לי כוחות.. תודה רבה לך!

באמת נשמע יותר אידאלי בבית. וכשיש בנזוג תומך ועוזר אז כנראה שיותר קל! ולי ב"ה יש.

אני חושבת באמת לאמץ לי את כיוון המחשבה הזה שלכל אחד יהיה מה להגיד, אבל הקב"ה נתן לנו את הילד הזה מתוך מחשבה שנדע או ננסה לדעת מה הכי טוב לו.. עצות אפשר לשמוע אבל לא קבל את כולן

תודה רבה על החיזוקים! ובאמת אעשה שיחה מקדימה עם בעלי על נושא החולשה, ההורמונים והבכי.. חשוב מאוד! תודה.

זה בעיניי לא סיבה לריטלין.

אני מבינה שזה הדבר הכי קל למורה, ונוח שאם הורים משתפים פעולה אז יאללה למה לא.

אבל נשמע שהילד בסדר גמור, הוא רק בכיתה א, בעבר בכלל לא היתה ציפיה לעלות לכיתה א קוראים ורק בשלב הזה של השנה ילדים התחילו להתאפס על הנושא.

הגבירו את הציפיות מהילדים לשמיים, שיבואו קוראים, שלא ידברו, שלא יזוזו, שיתקדמו כולם בול באותו קצב כי אם זה מהר מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתת מחוננים ואם זה לאט מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתה קטנה או שילוב וכמובן כדורים.. ולמרות שמורים עובדים מאד מאד קשה, נשמע לי שיש דברים שהם פשוט החליטו לא להתמודד איתם.

אישית לא הייתי נותנת גם את מה שאתם כבר נותנים.. הייתי מדברת עם הילד מסבירה לו כמה חשוב לא להפריע בשיעור, עושה לו מבצע עם טבלת מדבקות או כל תמריץ אחר. וכן, לפעמים הוא ידבר ויהיה אסוציאטיבי (הוא ילד! הם אסוציאטיביים...) וזה יהיה בול כמו כל ילד אחר.

ועם ההתקדמות ההו כה חשובה בקריאה - פשוט שבו איתו בבית ותקראו. יש ילדים שלוקח להם קצת יותר זמן. אז מה

פשוט יש סביבי המון ילדים בגיל הזה, חלקם ילדים עם אתגרים כאלה ואחרים וחלקם "נורמטיביים" לגמרי (יודעת שזה נחשב מילה פוגענית, אין לי ניסוח יותר טוב כרגע), ואני ממש רואה שזה חוזר על עצמו אצל המון ילדים, שגרים באזורים שונים ובתיס שונים. עם הילדים המאתגרים יותר אני עוד יכולה להבין, אבל ילדים שקצת חולמים - אבחון וריטלין, ילדים שמדברים- אבחון וריטלין, ילדים שלא משתלבים חברתית - אבחון ותרופות. ועוד ועוד.  ברמה שבית ספר לא מוכן לתת לילד שקט שלא מפריע בכלל אבל שמאובחן עם דיסלקציה עזרה עד שיקח ריטלין.. לא יודעת פשוט נשמע לי מוגזם כל המצב

בכיתה המורה שלו לא התלוננה על דיבורים

יזמנו כמה פעמים כבר שיחות איתה והיא אמרה שההוראה המתקנת תעזור לו אבל חוץ מזה הכל בסדר גמור

(הדגישה שאין לנו מה לחשוש שהיא כבר עברה הרבה ילדים ופגשה הרבה סוגים והוא יעלה על דרך המלךך עם הקריאה)

הייתה אפילו רגועה מדי

אני מדברת על דיבור אצל המורה התקנת שעוזרת לו בקריאה

שם זה שיעור אחד על אחד

וכנראה הציפייה היא להיות הרבה יותר קשב כי למעשה אין הרבה הסחות...

לק"י

כל עוד הוא לומד ומתקדם (ולא מפריע אפילו לאחרים), אז הכל בסדר.

שהמורה הפרטנית תמצא דרך להתמודד עם זה.

על כזה דבר

לכדורים יש המון תופעות לוואי

אם לא חייבים לא כדאי

ואני חושבת שהגיוני שכשהילד באחד על אחד הוא יותר מעוניין לפטפט

יכול להיות שזה מבחינתו חוג עם "חברה גדולה" והוא לא מבין שזה זמן שיעור. או שלא בא לו עוד שיעור של להחזיק את עצמו בנוסף לשיעורים בכיתה. חוג זה דבר משוחרר יותר..

מממש לא הייתי נותנת ריטלין על כזה דבר. זה כדור עם הרבה השפעות

הוא נשמע ממש ילד מתוק ולעניין. ילד שמח שבשיחה אחד על אחד באלו להנות

אם המורה בכיתה לא מתלוננת, מי היא שכן תתלונן? שתתמודד. היא מצפה שהשיעור ירוץ כמו במרתון?

כותבת את דעתי האישית בלי שום הבנה בתחום. הוא נשמע כלכך מתוק!

בה יש לי עוד ילדים.. כולם מתוקים מאוד 

אבל בו יש משהו שובה לב 

מקבלת על זה הרבה פידבקים מאנשים

שמחתי שהתרופה לא כיבתה אותו  לגמרי כמו שחששנו

וניסינו להתמודד עם ההשלכות האחרות

ועכשיו זה גם לא מספיק

לא יודעת למה זה ממש הציף אותי...

וכמו שאת אומרת, ילד שובה לב

כולם משוגעים עליו

משהו קטן מתפקשש

וזה מרגיש כאילו סוף העולם הגיע.

ממש מבינה את הכאב שלך

מקווה שתצליחי למצוא את הדרך הנכונה בקלות.

בשורות טובות 

ועם הריטלין.

ילדים צריכים קצת דחיפה של ההורים בקריאה לפעמים. ולפעמים לוקח זמן ללמוד קריאה ונשמע שהמורה הזו של הוראה מתקנת לא משהו

לק"י

אם רק בשיעור הפרטני הוא פטפטן זה לא נורא.

אם בכיתה, אז צריך לחשוב מה לעשות (לא מבינה בקשב וריכוז. אבל לא בטוח שתרופה זה הפתרון, אם זה הקושי היחיד).

או בגלל הקריאה? אם זה רק לקריאה אז קודם כל כתבת שגם אתם וגם היא רואים התקדמות, ושעם כל הכבוד תנסה להתמודד עם זה שהוא מדבר ואסוציאטיבי. אם יש פה בעיה של קשב וריכוז צריך לבדוק את זה כמו שצריך ולאבחן. עם כל הכבוד למורה הפרטית, מותר לילד לדבר ולהיות מוסח גם אם זה אחד על אחד, והדרך לטפל בזה היא לא לדחוף לו תרופות אלא לעניין אותו- בין אם שתשנה את צורת הלימוד או שתעשו לו מבצע או משהו שיתן לו יותר מוטיבציה. לדחוף תרופות של קשב וריכוז רק בשביל שיעורי קריאה פרטיים נשמע לי פשוט לא קשור. אם היא לא מוכנ העדיף בעיני להחליף מורה ולא לתת לילד תרופות שהוא לא באמת צריך

ועוד אחכ בהמשך התגובות הבנתי שבכיתה הוא בסדר והמורה לא התלוננה ושזה רק המורה באחד על אחד, אז באמת נשמע לי מוזר לתת על זה תרופה..

להפך לנצל את זה שהוא אסוציאטיבי לעשות לו משחקים מעניינים לאתגר אותו, לעניין אותו לא לדכא אותו... ולא בטוח שילד בגיל הזה צריך להיות דממה על הכסא בפרטני... 

פרופ ווטמברג

והוא גם אמר שהוא מבין על מה המורה המתקנת מדברת

שהוא כן ילד עם הסחות יחסית לגילו

ומקבל את ההצעה שזה יהיה לתקופה של הקנית הקריאה

ואז נשקול אם להמשיך אם בכלל צריך...

אני גם מכירה מהבית שהוא מדבר הרבה

זא עשינו אבחון

בלב כבד נתתי לו כי באמת רוצה שיצליח והוא גם יש לו המון מוטיבציה

אבל עכשיו היא ממש גרמה לי להתחרט...

באמת אחד על אחד זה משעמם כנראה בשבילו

אבל בכיתה עם כל ההסחות הוא כנראה לא משתעמם, בכל אופן הוא לא מפריע שזה ממש יפה

והשאלה אם אפשר להקנות קריאה גם בלי הכדור או שזה בלתי אפשרי? היתה תקופת ניסיון? 

בתחילת שנה הוא למד כמה שיעורים

ואז כשיזמנו איתה שיחה על התקדמות היא התלוננה שהוא מרבה לדבר וזה מפריע לו להתקדם כמו שהיא חושבת שהיה צריך

לכן המליצה על  אבחון

מה שלי הפריע בכל הסיפור

זה השורת סיכום

" מתקדם ומשתף פעולה אך עדין מרבה לדבר וכו... ולכן ממליצה לשקול העלאת מינון...

לא הבנתי היא מאבחנת קשב או מורה מתקנת?

לא יודעת איך מקובל לכתוב אבל נשמע קצת קשוח משתף פעולה ומתקדם למה אי אפשר להשאיר את זה שם פשוט

אולי להחליף מורה מתקנת? 

שמורה מתקנת לילדים בגיל הזה

אמורה לדעת להתמודד עם זה

אמורים להיות לה הכלים המתאימים לגרום לו להתעניין וללמוד

הוא לא בן 15

היא לא יכולה לצפות ממנו להקשבה של מבוגר

וגם הוא מתקשה לשבת

ויוצא מריכוז.

המורה אמרה שזה עדיין טבעי כי הם בסהכ באו הרגע מהגן הם צריכים ללמוד סדר יום.

וכל עוד הוא מתקדם היא לא רואה סיבה להתחיל לטפל.

נשמע שהגיוני שילד קצת תזזיתי.

מה אני הייתי עושה...

תגידי לה שהעלית לו ל20 מג ותשאלי אם יש שיפור.

ילד בכיתה א לא צריך יותר מ10 בעיקרון... הריטלין לא משתיק, אולי היא צריכה יותר לתת גבולות?

אולי הוא מפטפט בגבול הנורמלי והיא רוצה שקט?

ריטלין לא נותנים כדי שיהיה למורה קל יותר! נותנים כדי לעזור לילד. ואני גם מורה ואני יודעת שילד שמפטפט זה יכול לשגע, אבל לא בגלל זה נותנים מינון גבוה יותר. 

ואכן תהיתי לעצמי האם זה הגיוני לפנות לרופא ולהגיד "הילד ממשיך לדבר..."

בתור מורה ילד בכיתה א בשיעור אחד על אחד עד כמה הגיוני שהילד ידבר ועם זאת לא יפריע לו בלימוד?

כמה גבולות יש בשיעור הזה,

כמה מעניין לעומת כמה משעמם,

כמה השיעור ממושך? כמה פעיל וכמה סביל...

ילד פטפטן זה גם אופי, יש לי כאלה בבית, דברנים בלי סוף (בנים!)

היא לא יכולה להמליץ לשנות מינון, בטח שלא להמליץ לתת טיפול תרופתי

היא כן יכולה להמליץ ללכת לנויורלוג שיאבחן. (הוא מאבחן, לא היא).

משהו נוסף, בניגוד לחלק מהדעות כאן אני חושבת שילד שהוא אסוציאטיבי ומדבר הרבה בזמן לא מותאם בהוראה פרטנית בהחלט לא תואם גיל. (תלוי כמה ומתי).

אפשר לנסות מרפאה בעיסוק לשיפור תפקודים ניהוליים (אני חושבת שגישת קוגפאן מומלצת מאוד לזה).

לעבוד על זה בבית, (זמן גדל בהדרגה שבו רק קוראים, דקה, שתי דקות עם טיימר.

להקפיד להתחיל ולסיים מטלה, לדבר על נושא ספציפי ).

להתאים את אתגרי הקריאה ליכולותיו, בלי תסכול משמעותי.

ועוד משהו, ממש מוזר לי לקחת ריטלין להקניית הקריאה, ומה עושים אחרי שקוראים?

יש אתגרים אחרים, הבנת הנקרא, חשבון וכו'

והם אתגרים לא פחות קשים שדורשים לא פחות משאבי קשב.

איך מגיעים למי שעובדת לפיה הגישה הזו???

גם אני שאלתי כמוך

מה זה תקופה מוגבלת

ואמרו שכן זה אפשרי

ואחרי שיעלה על המסלול מבחינת קריאה כנראה כבר לא יצטרך

עכשיו הפנמתי זה גישה פסיכולוגית לתווך להורים את התרופה

כשיודעים ש\זה רק לזמן מוגבל זה  פחות מלחיץ

ובינתיים לאט לאט אפשר להמליץ לשנות מינון וכו...

יש להם גם באתר מטפלים שעובדים בשיטה הזו.

בכללי מרפאות בעיסוק יכולות לעבוד על תפקודים ניהוליים. שזה קושי מרכזי אצל ילדים עם הפרעות קשב

יש לנסות כל מיני שיטות להתמודד עם הקשב והריכוז. אם יש לילד בעיה של קשר וריכוז היא לא תיעלם אחרי שהוא ילמד לקרוא...

לא מכירה את גישת קוגפאן אבל זה שיטה להתמודדות וטיפול בקשב וריכוז

יש באתר פירוט של מטפלים

אני גם מבררת על זה, הקלינאית תקשורת שלנו ממש המליצה. 

פעם ראשונה ששומעת על המושג

איך מגיעים לכאלו שעובדות לפי הגישה הזו?

ואגב גם אני שאלתי מה זה אומר רק לתקופה מוגבלת להקנית הקריאה?<

אחרי שהפנמתי גם את הסגנון שהיא חותר ת אליו זו שיטה פסיכולוגית אולי כדי לא לתת הרגשה 

שעכשיו הילד הולך לקחת תרופה לכל החיים

אלא זה רק לתקופה של הקריאה.. ואחכ רק להעלות מינון וכו וכו

ובאמת תוהה עד כמה רחוק לקבל הכל או באמת אני צריכה לעצור ולהגיד עד כאן יש עוד שיטות לעזור לילד...

זה דבר שחדש לי ובאמת אני תוהה לגבי כל הסיפור הזה

בין הלימוד קריאה לקשב וריכוז. אם יש לילד בעיה של קשב וריכוז, כדאי לדעתי לאבחן ולהחליט איזה דרך טיפול אתם רוצים (לא חייב תרופות, אבל כדאי שתדעו עם מה אתם מתמודדים) כי הבעיה לא תהיה רק עכשיו בלימוד קריאה אלא בעוד דברים בהמשך (דרך אגב, למרות מה שהמומחה אמר, זה לא נשמע שיש פה בעיית קשב וריכוז חמורה שתצריך בשלב הזה טיפול תרופתי, כי הוא כן מסתדר בשאר התחומים ובבי"ס).

בלי קשר, הוא צריך הוראה מתקנת ללימוד קריאה. ובשביל זה למיטב ידיעתי לא צריך ריטלין, אלא יש גישות ודרכים שונות של והראה מתקנת שבה מלמדים את זה וכנראה שהמורה הפרטית הזאת פשוט לא מתאימה לילד שלכם. באופן כללי, אם בכיתה של שלושים תלמידים שבה מלמדים בשיטה אחת הילד לא צריך ריטלין אין שום סיבה שיקח לשיעור פרטי, שתתכבד המורה הפרטית שהוא התלמיד היחיד שלה בשיעור הזה ותתאים את עצמה אליו, ואם היא לא מוכנה אז שווה להחליף מורה.

זה לא בסמכותה ולא בתחום אחריותה. היא יכולה להגיד מה היא רואה,
ולהמליץ לחזור לרופא, לא מעבר.
אני הייתי שוקלת להחליף מורה, בפרט אם בכיתה המחנכת לא מתלוננת על זה.

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 

@שושנושי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

מתחברת בהנקות ומתנתקת כשהוא ישן או משחק כדי לנצל את הזמן.

בצהריים עם הילדים בעזרת ה' אני אקח שעתיים או שלוש הרמטי יותר

בלי נדר

תודה על התיוג!

מעכשיו עד 19:00

שוב, עד 19:30

זה עוזר לי להתנתק כמו שצריך וללמוד למבחן....

בעזרת ה' בלי נדר

או כוס שכתוב עליה לאבא הכי טוב בעולם

(אם זה הריון ראשון)

שיהיה בשעה טובה!

בקלות ובבריאות!

אין סיכוי שאצליח להפתיע...

הרבה פעמים קם ויוצא לפני שאני קמה...

ואני את ההריון הנוכחי גיליתי בכלל בחופשה בלעדיו

לא סיפרתי לו שאני בודקת

ולא האמנתי בכלל שזה זה

זה היה ביום האיחור ורק רציתי לדעת אם להתכונן לקבל מחזור באמצע החופשה חחח

הופתעתי ממש

אני תמיד עשיתי באמצע היום

קניתי ובדקתי

פעם אחת זה קרה בשירותים של קניון

שאף פעם לא עשיתי הפתעה כלשהי

לא ראיתי טעם בזה

שיחה רגילה לגמרי

לא אוהבת הפתעות

לא לעשות ולא לקבל

במיוחד לא מאנשים קרובים 

יש מחזור קבוע

ואז אין תאריכים מדויקים 

או שהוא לא מסודר.

הדימום לא הגיע עם הפרישה

המחזור שלי לא סדיר

דווקא כי זה בזמן שבעלי לא בבית.

בדרך כלל זה בערב-לילה, כששנינו בבית והילדים ישנים.

אבל תמיד אני בודקת כשהוא יודע, ומחכה לתשובה. אין מצב שאני אפתיע אותו.

והוא גם עוקב אחרי התאריכים ויודע מתי זה אמור להיות.

אין אמון בבדיקה ביתית

היא אפפם לא הייתה לטובתי 😂

סתם כי לא רציתי לאכזב אותו אם יצא שלילי

אבל תמיד סיפרתי לו שניה אחרי.. או שהתקשרתי לספר או שהוא היה בבית.

מחכים לזה שנים וכן רוצה קצת דרך מיוחדת, למרות שהבשורה עצמה תהיה הכי בעולם אבל עדיין

מניסיון כן? הכי לא באתי לבאס.

אמן אמן! בהצלחה!

ואם הם צריכים להביא לעצמם אז צריך לדאוג להם או שיביאו גם לפלטה , כלים , מיץ ענבים/יין

בדרכ לא נהוג לאכול בדירה אם זה של משפחה אחרת בלי תיאום מראש

בבריתות בשבת

היה אירוח לכל הסעודות למי שהגיע מרחוק

ובסעודה בבוקר הזמינו עוד אנשים שגרים קרוב

וגם עשינו קידוש אחרי התפילה לכל מי שהשתתף בברית

בקיצור הילד חגג בר מצווה בגיל 8 ימים בגדול.

אבל זה תלוי גם בכמה אנשים מדובר, ציפיות שלהם, ציפיות שלכם..

ולא עקבתי, מזל טוב?!

לפחות כך אצלנו

הזמנו אנשים ודאגנו להם לדירות ואכלנו כולנו יחד את כל הסעודות.

שאלתי בשביל בת משפחה

כי תהינו דיברנו לא חשבתי שבאמת מברית זה הופך לשבת חתן

עכשו אני מבינה שבאמת כך נהוג תודה לכן 💚

המזל שלנו היה שזה היה בן בכור, אז הסבתות די ארגנו וגם שילמו הכל. ובסוף צחקו שהן ארגנו את הברית ושאנחנו נתכונן לבר מצוה... (הברית הייתה בשבת קצת מאתגרת לאירוח).

רק אציין שב"ה הבר מצוה גם אחרינו. שבת מאתגרת ומלחמה...

ב"ה שמתעסקים בשמחות!

פעם ראשונה עשינו כל הסודות משותפות.

בפעמים הבאות שזה קרה הכרזתי שזה קשה לי כיולדת (גם להשתתף בשלוש סעודות עם כולם... היה לי ממש מתיש) אז אמרתי שמבינה מי שלא יכול לבוא.. אבל אנחנו רק מארגנים סעודת ברית בבוקר.

בפועל כמעט כולם הגיעו והתארגנו בעצמם לשאר הסעודות

מזל טוב!

וזה באמת קשוח

כאן במקרה ההורים שלי ממש מעורבים, לאחותי נשאר רק להנות מהרעיון

יצא לי להיות בתקופה האחרונה ב2 בריתות כאלה

אחת של ילד מס 13 ואחת של הבכור

מדהים השוני בארגון חחח

אצל הילד ה13 האורחים היו רק הנשואים וסבא וסבתא

ומי שהכין את האוכל וארגן הכל היו בני המשפחה (הבנות הרווקות ואנחנו הכלות)

אצל הבכור הזמינו עולם ומלואו

משפחה של 2 ההורים, חברים וכו'

ומי שארגן הכל היו ההורים של ביולדת ובעלה בחלוקה חצי חצי

ב2 המקרים ליולדת לא נתנו לעשות כלום....

מעניין מה יהיה אם אני אלד בשבת🤭

להזמין חברים זה אובר אלא אם כן בא להם חפלה ויש תקציב 🙂

כאן זה משפחות דיי צעירות

ולכן הכל שונה

בילד 13 אני מניחה שגם המשפחה הגרעינית לבד היא גדוד בפני עצמו 😂

אבל זה בהחלט היה אובר

הזמינו אותנו ברגע האחרון כי היה מקום פנוי וזרמנו...

זה גם כלים

ופלטות

ומקום לאכול

ולהשאיר נקי אחרי הארוחה

ומקרר לשמור את האוכל.

לא בהכרח שמשפחה שמשאירה דירה לשבת מתאים לה שיעשו אצלם סעודת שבת וישתמשו במטבח ובמקרר ובפינת אוכל (לא מדברת על קפה ועוגה בקטנה שזה הגיוני).

אפשר לדאוג להם שיאכלו במקום אחר.

אחרי לידה לעשות את כל הסעודות משותפות למרות שהגיעו די מעט מהמשפחה.

עשינו את הסעודה של הברית משותף, ו 2 משפחות שהגיעו התארגנו לארוחת לילה לבד, סעודת שלישית לקחו שאריות של לחמניות וסלטים ואכלו בדירה שארגנו להם.

למזלי הם שאלו מעצמם אם אני רץמעדיפה לאכול לבד או ביחד. ככה שזה מאוד הקל עלי שאני לא הייתי צריכה לבקש

אני מכירה כאלה שמזמינים את כולם ודואגים לשינה וסעודות לכולם, וכאלה שדואגים רק לשינה/סעודות ואומרים לאורחים לדאוג לעצמם לשאר, ורק מי שמסתדר מגיע

קשירות נמוכות הולכות עכשיו ממש

כדי שלא יתקע לך הראש בגג (-:

השילוב כנראה הכי גרוע הוא בין מטפחת לרכב. כבר קרו לי כמה מקרים שבהם יצאתי או נכנסתי לרכב, ולא הייתי מודעת לגובה הנוסף, אז המטפחת נשארה מאחוריי.

המרחק בין המושב למשענת ראש נשאר זהה, לא?  

שואלת כדי להבין..

אולי באמת אשחק עם זה קצת ואנסה לראות

שאל אותי אם נגמר הדימום

אם משהו כואב באופן חריג

ולא בדק כלום

אני חזרתי לקיים יחסים עוד לפני הבדיקה

ואמרתי לו שזה קצת כואב

הוא אמר שהגיוני ושאני אהיה קשובה לגוף ואם זה לא כאב חזק מסתבר שהכל בסדר

ובאמת לאט לאט הכאבים עברו

כל עוד אין תלונות

ויש לה us  ומיטה והכל

לא אמור להיות בעיה

כשיש שאריות בד"כ יש דימום או כתמים

אני סומכת על הרופא שלי

הוא ממש מומחה

ואני שמחה שלא בודק אותי כשלא צריך

לא אוהבת להיבדק

ומה הכוונה הכל חזר למקום? מה יצא מהמקום?

שמזיז שם הכל

זה מה שהרופאה שלי אמרה

אם את סומכת עליו אז מושלם

בעיני רופא שלא עושה א"ס אחרי לידה/ נותן הפניה לא"ס זו רשלנות. 

אם התפרים נמסו

חוטים לבנים כאלה

אני בכל אופן ראיתי

וראיתי שנעלמו לאט לאט

עד הביקור אצל הרופא לא היה כבר

אבל לא היו לי הרבה תפרים

איפה התפרים

בכל מקרה אם את מרגישה לא רגועה את יכולה לבקש לעשות בדיקה

אני מעדיפה כמה שפחות להיבדק כל עוד אין צורך

לא היו לי כאבים חריגים (גם לא ביחסים) מבחינתי הכל טוב והאמת היה בסדר ולא היה צורך בבדיקות לאחר מכן ב"ה

בלי תפרים

כבר הייתי אחרי מקווה וחזרתי לקיים יחסים.

אמרתי שאין דימום בכלל, ואין כאבים.

אמר שמעולה ולא צריך בדיקה.

יחסים

אבל כן כדאי בדיקה פיזית לשאריות שליה

גם אם יש שאריות וגם אם יש תפרים שלא החלימו לגמרי

אני לא חושבת שזה מסוכן

מלבד כמובן מניעה אם את רוצה לקחת

אם לא אז אין שום איסור כזה..

הצורך להבדק זה לוודא שאין משהו חריג ואין שאריות שיליה שהמדד לזה הוא דימומים לרוב אבל אכן לא תמיד

ובדיקה פנימית ואו''ס

6 שבועות מהלידה וגם לא לקיים יחסי אישות באותו פרק זמן?

אני יודעת שהולכים לרופא נשים כתנאי לחזרה לשגרה

בתקופת משכב הלידה

אין פה איזה סוד שהרופא צריך לגלות.

יש תקופת החלמה של כשישה שבועות שלאט לאט הגוף חוזר לעצמו.

בסיומה אפשר לחזור בהדרגה לפעילות פיזית כולל יחסי אישות, וכדאי לקפוץ לרופאה גם

יוצא דופן אולי זה תפרים אבל גם שם, את תרגישי בעצמך אם משהו לא בסדר.

אבל זה לא אסור

ולא קשור לבדיקה עצמה אלא למשך זמן מהלידה

ואם אין תפרים ודימום זה גם לא בעיה בעיני..הרבה נשים טובלות לפני הביקור רופא 

לק"י

שאפשר לקיים יחסים אחרי שבועיים (או משהו בסגנון).

וזכור לי שגם לאחות שנתנה לי את ההדרכה זה היה נראה מוזר (מה גם שהרבה פעמים עדיין יש דימום כלשהו/ כתמים. וגם למי שלא שומרת טהרה, זה נראה לי פחות נחמד).

והייתי אצל כמה רופאים, בכל לידה רופא אחר.
הייתי הולכת לרופא אחר.

ב''ה הכל היה בסדר. מניחה שאם היה לך תפרים או כאב היתה בודקת.

לראות שהכל סבבה.

ואז אני עושה פאפ אם הגיע הזמן.

אבל אם זה רופאה שאת סומכת עליה ומכירה אז כנראה שזה בסדר🤷

ןממליצה בפה מלא

לקחת קודם ממישהי אחרת

ולנסות *בבית שלך*

אולי תחשבי אחרת אחרי זה..

קניץי דרימי 14

התלהבתי אבל תכלס=לא חושבת ששווה את ההשקעה

זה לא כמו שטיפה. אבל לשטיפה הייתי מגיעה פעם בשבוע, עם השואב מעבירה כל יום, גג יומיים,  עוזר בליכלוכים נקודתיים והבית הרבה יותר נקי מאז שיש לנו אותו.

יש לנו של רובורוק f25 

יש להם כל פעם דגמים אחרים במבצע של ה200 דולר

הפונקציות החשובות הם

1. חיי הסוללה במהלך השימוש

2. עוצמת השאיבה

3. גודל המיכל

4. שיש לו קו אפס כך שמגיע אוב לפנלים

5. ניקוי וייבוש עצמי.

כל שאר הדברים זה גימיקים נחמדים

אבל לא באמת משפיעים על האיכות וסתם מעלים בגלל זה את המחיר. 

רובוטי אין לי המלצות.

מצטרפת להמלצה של אנונימית לקחת ממישהי אחרת, יש כאלה מאוהבות במוצר ויש כאלה שלא מבינות על מה כל ההייפ

אני אישית, בתור שוש אמא לשניים מרוצה מהדרימי 14

מדגישה שזאת אני כי יש כאלה ראו את ההמלצה קנו ולא התחברו

בגלל זה מדגישה את זה

מצד שני יש מלא שקנו ואהבו.

השירות של דרימי, לא משהו. יצא לי לנסות פעם אחת להגיע אליהם וקצת הסתבכתי (בפעם אחרת שכן הצלחתי הם היו ממש נחמדים ועזרו לי במקום). בשני הפעמים לא היה מדובר בתקלה אלא בנורה שנדלקה ולא ידעתי מה לעשות

המכשיר עצמו? עבורי הוא מעולה.

לא נעים להגיד אבל הוא מחליף אצלי שטיפה והבית לגמרי נקי. עבורי זה מספיק, יש כאלה שאולי לא מספיק להן.

שירותים אמבטיה שיש חלונות עושה עם סבון וגורפת עם הדרימי. אני משתמשת בו בתדירות של בין פעמיים לארבע בשבוע, הוא מתמודד מעולה עם לכלוך בדירה של 4 אנשים.

ארוחת ערב צלחות עפות באוויר והדרימי אוסף הכל מצוין.

מוצאי שבת, טינופת של שבת - כנל - מתמודד יופי.

קניתי אותו, אחרי פסח יהיה לנו שנתיים.

יצא לי בתקופה הזאת להחליף שלוש או ארבע פעמים - את המכשיר קיבלנו עם שניים ואת השלישי רביעי קניתי באלי אקספרס. חומר ניקוי אני לא משתמשת במקורי, אבל שמה ממש ממש קצת. אם שמים הרבה חומר זה יכול לפגוע במנוע. 

אם את גרה באזור ירושלים, בשמחה תקחי ממני לכמה שעות - תזהרי לך אם לא תחזירי מייד.  אני חייבת אותו לידי. 

לכל מוצר שקונים משם יש תעודת אחריות. לשנה אחת לפחות זה בטוח 

יצא לנו להחליף 3-4 פעמים את הרולר ואת הפילטר. בקניית המכשיר מקבלים שניים מכל דבר.

בהמשך קנינו את החלפים בכמה עשרות באלי אקספרס.

אחרי שהרולר נמצא בשימוש הרבה זמן, מרגישים שהניקיון פחות איכותי ואחרי ההחלפה שמים לב להבדל. 

מברכת אותו כל יום

לא ממליצה על הדגם שלי כי יש כבר הרבה יותר מתקדמים בשוק, בהזדמנות אשדרג בעז"ה …

חרף הייתי אדם די משכיל בניקיון אני ממש פרימיטיבית שוטפת את הבית עם סמרטוט.

אין לי מושג מה הצרכים, שלחתן אותי לבירור מעמיק

תודה לכל העונות 

יש לי המלצה על שוטף שואב ידני

אוטמטי יש לי דיס וגם המלצה חיובית השאלה כמה את רוצה להשקיע

שוטף שואב ידני יש לי את הדרימי h14 pro dual

שימי לב שיש h14 שהוא לא פרו אני לא ממליצה עליו בכלל מהמון פרמטרים (טווח שאיבה לא 180 מיכל מים קטן עוצמת שאיבה ועוד)

יש לי אותו כבר שנתיים ואני מרוצה מאוד היום כבר יצא h15 אבל אין לי ניסיון בו..

לגבי רובןטי יש לי xiaomi x20 אני פחות מרוצה כי הניקיון שלו ממש לא מספיק בעיני וגם החיישנים שלו לדעתי לא מספיק משוכללים..אחותי לעומת זאת קנתה את הדגם הכי מתקדם שעולה 5 אלף (אם תרצו אבדוק דגם) והוא מנצנץ לה את הבית הענק שלה אז זה כן שווה

אבל- זוג ללא, דירה מפלס אחד (ודי קטנה)

עשיתי לו תזמונים קבועים לחלק מהזמן, ובשאר הזמן מפעילה מהאפליקציה לפי המפה שיש לו של הבית. (נניח- רק סלון, ואז בוחרת איזה סוג - שאיבה/שטיפה/גם וגם, עוצמה וכו).

לנו הוא מחליף גם שטיפה, אם יש כתם חריג אז לפעמים משפשפת אותו ספציפית.

אבל בעיקר ליומיום, מבינה? למי יש כוח לטאטא את הסלון מטבח כל ערב? (מה גם שלפעמים צריך גם להעביר סמרטוט).

לא קניתי ידני כי לא רציתי לעבוד איתו, רציתי שיעבוד לבד.

קנינו דגם של חברה מוכרת אבל יחסית פשוט, אז עלה בערך 2000 לדעתי.

שיקולים שצריך לקחת בחשבון כשיש ילדים- עד כמה זה פשוט להגיע למצב שאין משחקים קטנטנים על הרצפה/שטיח? כתמים רציניים באופן שגרתי?

אה, ואם יש לך שטיח זה משהו שצריך לבדוק לפני שקונים. שלי יודע להרים את המגבים ולעשות רק שאיבה על השטיח. לא כל הרובוטים יודעים. (בידני לא ככ בעיה כי את פשוט לא מנקה איתו על השטיח)

נראה לי שהדבר היחיד שלא מתמודדת זה פלסטלינה דבוקה לרצפה אבל זה גם שטיפה רגילה לא מתמודדת וצריך להתכופף ולגרד...

או פתיתים? סלט ירקות? רוטב?

הכל יורד עם הרובוטי?

אשמח לשמוע אחזה דגם יש לך

צריכה ''להגיד'' לו?

אשמח לשם הדגם

תודה!

אחרת את תצטרכי להתעסק כל הזמן עם ניקוי המברשת והחלקים כדי שלא יסריחו.

אם יש שטיפה עצמית צריך רק כשמסיים לרוקן את המיכל של המים המלוכלכים

יש לי דרימי H14 דואל. קניתי אותו אחרי המון בירורים ובאמת בכל הפרמטרים הוא לוקח בגדול אבל קשה לתחזק אותו לא מסריח וזה מבחינתי לא היה מספיק אישו בשיח לפני שקניתי.
לפני ההריון למדתי איך לתפעל יחסית בקלות בלי שיסריח אבל עכשיו עם ההריון מבחינתי זה מזעזעעעעע
ממה שאני רואה, הטינקו פחות חזק ןדרימי ברוב הפרמטרים לוקח אבל הוא בקלות יותר לא מסריח וזה משמעותי. מה גם שהוא זול היום בהרבה מאשר בתקופה שקניתי אותו