כרגע שכל אחד יבחר במפלגה שנראית לו, הבחירות אינן ישירות.
אבל בהחלט הייתי מעדיף את גדעון סער.
אני לא חושב שזאת שאלה של אלטרנטיבה זאת שאלה של מה הציבור רוצה. כל עוד רוב הציבור רוצה את נתניהו כראש ממשלה זה מה שיהיה
אני גם לא יודע עד כמה גדעון סער טוב (כולם לפני הבחירות מחוברים למסורת, נגד המחבלים וכו'). ככלל אני לא בוטח בבני אדם זה שאני מצביע בבחירות זה לתת ייצוג למי שדעותיו דומים ככל האפשר לדעותי
אני מתכוונת לפתוח מפלגה חדשה . היא תיקרא מפלגת ייאוש. כי שום מפלגה לא מציגה אותי בדיוק. אני אכין רשימה מאנשים שנראים בדיוק כמוני, נולדו רק בחודש תמוז המתגוררים במרחק הליכה ממני.
אני אבדוק בפינצטה איפה נולד סבא רבא שלהם ואיפה עלתה סבתא רבתא כי הדבר הוא נורא קריטי, אין להמעיט בחשיבותו.
וכמובן כל זה יבוא למטרת אחדות , נגד פילוג בעם , כולנו אחים וחברים. או שלא
בעוד לציונות הדתית יש רק 24,000 מתפקדים,
אכן, המפלגה צריכה לפתוח את שעריה.
לציבור הדתי לאומי בסה"כ יש כחצי מיליון מצביעים שהם 14 מנדטים ואפילו פחות. זה לא מספיק.
על מנת להגיע ל30 מנדטים ויותר המפלגה צריכה לקרוא לתוכה גם מסורתיים, רוב העם הם מסורתיים ונוטים ימינה, ולהתפשר על ענייני הדת.
הרבה חילונים בוחרים ברמטכ"לים לשעבר כמו אייזנקוט,
רק בגלל שהוא היה רמטכ"ל (כאילו ימני) ומסורתי (לא דתי).
כמובן שזה רק אפשרות אם רוצים לנסות להשפיע ולהביא לשינוי.
אפשר גם להישאר יותר דתיים עם פחות השפעה.
אם מתקפת פתע הוכיחה שגדרות במיליארדים, חיל אוויר, טנקים ותותחים לא יכלו לעצור פריצה בגבול עזה – איך אפשר בכלל לשקול נסיגה מיהודה ושומרון?
הרי ההשוואה בין שתי הגזרות הופכת את הסיכון ביהודה ושומרון חמור בהרבה (לפחות פי 6.2):
אורך הגבול: קו התפר ביו"ש ארוך פי 5.2 מגבול עזה (ויחד עם עזה מדובר פי 6.2). הגנה על קו כה ארוך היא משימה מורכבת ובלתי אפשרית פי כמה.
2. קרבה ללב הארץ: יו"ש גובלת בקו הירוק, מטרים ספורים מריכוזי האוכלוסייה, התשתיות הקריטיות ועורקי התחבורה המרכזיים של גוש דן, השרון והשפלה.
אובדן העורף: בערים וביישובים של המרכז לא יהיה שום 'עורף' – כל מרכז הארץ יהפוך מיד לקו החזית.
האם הניסיון המדמם של ההתנתקות מעזה, שהפכה לבסיס טרור מפלצתי, לא הוכיח שמהלכים כאלה הם סיכון קיומי שאין שום דרך להצדיק?
ברוב מוחץ - אפילו אנשי השמאל והאופוזיציה לא מסכימים להקמת מדינה פלסטינית.
נסיגה מיהודה ושומרון זוהי סופה של מדינת ישראל!!!
התאבדות!!! סוף החזון הציוני והשמדת היהודים בארצם!!!
יאיר גולן וכל החולי נפש האלה הם מיעוט נידח.
ואם הם יעלו לשילטון - עדיף מלחמת אזרחים!!!
בדרך לישראל: קברי משפחת הרצל נפתחו
זה נשמע יחס מרחיק לכת
כאילו מתייחסים להרצל כמשה רבנו של המדינה היהודית. (רק חבל שאת הקבורה שלו הקב"ה לא הסתיר. הוא כנראה לא תיאר לעצמו שיעשו ע"ז סביבו באלף השישי.. הגזמתי כן)
פשוט גם כל טקסי יום העצמאות סביב קברו של הרצל גם נשמע מוגזם ומרחיק לכת.
וכל זה עם הערכה גדולה לדברים טובים שהוא עשה,
ובלי לחשוב שהוא רצה לנצר מישהו או לרכז את העם היהודי בארץ רנדומלית אחרת.
הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.
כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...
השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.
לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.
לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!
הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.
חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,
רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,
והמשיח.
ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,
אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,
(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).
לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).
הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.
דוקא סביב מקום קבורתו. כשהמצבה נמצאת ממש במרכז הטקס.
גם פיזית היא לא המרכז, כמדומני.
אבל הר הרצל הוא המקום בו קבורים כל חללי צהל ומערכות ישראל. הוא גם המקום שבו יש את חלקת מנהיגי ישראל (יש אומרים שזה נקרא גדולי האומה).
זה המוקד והעניין בקיום חגיגות שיבת ציון, הידועות יותר בשם יום עצמאות ישראל, דווקא במקום הזה.
הרצל הניע את החזון שקרם עור וגידים בעזרת מסירות הנפש של העם שקבור על ההר הקדוש הזה. אלפי צדיקים שמעשיהם הם זכרונם. הסיבה לקיום החגיגות שם היא עמוקה מאוד. זה לא האדם הרצל אלא החזון שלו, זה לא המוות אלא דווקא החיים.
זה נשמע בערך ככה: "הרעיון הקודם שלי להטביל את כל היהודים לנצרות לא הצליח, אז קחו רעיון חדש: מדינה משלנו בסגנון אירופאי. תחילה נשלח לשם יהודים עניים ממזרח אירופה כדי שיבנו תשתיות עבור המהגרים העשירים. כמובן, את הרבנים נגביל לבתי כנסת בלבד, וגם לא יהיה לנו צבא, אלא משטרה בלבד, לצרכים פנימיים".
כדי לקדם את שיבת ציון.
מה עוד שלמיטב ידיעתי יש הטוענים שהדברים שלו סולפו בכוונת מכוון לצרכי תעמולה שונים. ציטוטים חלקיים שעושים עוול למקור.
ההמלצה היא לקרוא בפנים. לא עשיתי את זה כי לא מספיק חשוב לי. אני כן יודע שיש הסוברים שטפלו על הרצל דברים שאינם אמת צחה.
אגב, הסגנון האירופאי היה מאוד מצליח באותה עת. למה לא לרצות סגנון כזה? וכי היום אנחנו מעדיפים להיראות כמו אריתראה או כמו ארה"ב?
הוא חיפש פיתרון לעם היהודי,
ומכאן הוא הפך סמל לציונות ולעלייה לציון.
• באותם ימים הטורקים שלטו בארץ ישראל,
לא עלה בדעתם להילחם נגד העותמניים.
• אז רוב היהודים חיו בגולה והדבר היה נראה מובן מאליו.
• שפת היהודים הייתה אידיש וערבית ורק דתיים בתורה תפילה דיברו בלשון הקודש.
• רבים מן היהודים נרצחו כי לא הסכימו להתנצר או להתאסלם.
אז הרצל כיהודי חילוני אטיאיסט ממערב אירופה מעמד גבוהה יחסית אפילו לאזרח גרמני, נורמלי לאחד כזה לחשוב ככה.
היהודים הדתיים ראו בו ובכל תנועת ההשכלה כאבודים, ככה שברור שאין לאדם כמו הרצל שום כבוד או חשיבות אצל הדתיים.
אבל אנחנו רואים שגם החרדים והדתיים היראים טעו שלא עלו לארץ ישראל קודם ולא הקימו מדינה עוד קודם ואבדו בשואה של היטלר ימח שמו וזיכרו.
לכן בזה שהרצל פעל למען עליית היהודים לארץ ישראל הוא זכה להתעלות על החרדים.
והציל אלפי יהודים.
להרצל היה חזון. לא חזון במובן הנבואי, אלא במובן של רעיון מנחה ומשאת נפש.
חזון שהוא התחיל לממש בקונגרס הציוני הראשון, ושהצליח להתנחל בלבבות ולכונן תנועה שהלכה למעשה הביאה לשיבת ציון.
ההמצאה החרדית כאילו כל היהדות האורתודוקסית היתה אנטי-ציונית היא ניצול של מצב המוות של היהודים בשואה. המתים לא יכולים להכחיש. רק מי שיתאמץ לחפש ולחקור ימצא חילופי מכתבים, כתבים מוצלים מאש, ואזכורים במכתבים של אישים שונים, כמו גם אגרות, של רבים משלומי אמוני ישראל שראו במהלך דבר נאה.
וכשאני אומר דבר נאה אין הכוונה להסכמה בכל דבר.
הרצל לא מקבל כבוד מיוחד, אך גם אין לזלזל באדם. מגלגלין זכות על ידי זכאי.
לכן נורא מוזר לי שהטקס נראה ככה
רואים איך שמקום קבורתו של הרצל נמצא בשיא האירוע. לא באופן צדדי בכלל.
לי זה מרגיש מוגזם מידי.
בסוף מדובר על חזון של עם, ולא יוזמה פרטית. הוא פעל דברים משמעותיים מאוד, אבל היו הרבה לפניו ויהיו הרבה אחריו.
הבלעדיות הזאת נראית לי לא הוגנת, ומשרתת נרטיב מסוים.
זה בתפאורה, ודווקא לא בולט.
את הרציונל כבר הסברתי. בסיפור של מדינת ישראל הנוכחית, קרי השלישית, הרצל הוא האיש שמכוחו קמה המדינה. הקונגרס הראשון לא קרה מעצמו אלא הרצל פעל כדי שזה יקרה. התנועה שקמה שם היא זו שבפועל הביאה להקמת המדינה.
הוא מייצג שם חזון. זה לא האיש, זה הרעיון.
באופן כללי זה ברור שהטקס הממלכתי יהיה במקול בעל חשיבות ממלכתית. איזה מקום היית מציע? הכותל? לא נראה לי. הכנסת? מסוכן קצת בטחונית וגם לא ממש סמל האחדות הרעיונית. עיר דוד? יש שם קצת ערבים וקשה לאבטח. תל אביב? סמל הניתוק.
הר הרצל, המקום שבו קבורים כל אלה שנפלו אל השמיים למעננו, נשמע לי די הולם.
בתו של איזנקוט מאיימת עליו: "הוא לא ייכנס אליי הביתה" - סרוגים בתו של איזנקוט מאיימת עליו: "הוא לא ייכנס אליי הביתה" - סרוגים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר: ישראל ללא נתניהו לא הייתה קיימת היום.
משפט זה נכון פי כמה לגבי החרדים. בלעדיהם כבר מזמן היינו מפסידים במערכה הדמוגרפית – ובלי רוב דמוגרפי, לניצחונות הצבאיים אין שום משמעות.
תסתכלו על ירושלים: בלי הציבור החרדי, כבר מזמן לא היה בה רוב יהודי.
החרדים מאכלסים את ירושלים במקום אנשים אחרים שעוזבים אותה למודיעין ולתל אביב (וגם ליישובים מסביב). זה נכון שמבחינת "ייצור יהודים" הם במקום גבוה אבל אנחנו צריכים אנשים שמפרנסים את עצמם (ולו בעוני, זכותם) ולא כאלה שהם משקולת על הכלכלה.
אם תרצה לדבר על הכלכלה, מספיק שתיגש לתחנה המרכזית בתל אביב ותשווה לתחנה המרכזית בירושלים. בתל אביב רוגם חילונים, בירושלים רוב חרדי.
אני מדבר על הנקודה הדמוגרפית שזה עניין קיומי, כי בבחירות לכנסת, לא משנה כמה תהיה עשיר, הקול שלך שווה תמיד אותו דבר.
ואם החרדים לא היו גרים בירושלים, החילונים לא היו מאכלסים אותה בגלל 2 סיבות:
הם לא מספיק לאכלס גם תל אביב וגם ירושלים.
הם לא רוצים לגור ליד הערבים.
נכון שהחרדים רוצים אותה יותר.
בתור מתפקד בפריימריז הקודם,
אני פשוט לא מבין מאיזו סיבה צריך 170 עסקנים שיבחרו את הרשימה?
כנראה שזה לא יגרום לי לא להצביע שוב לציונות הדתית אבל זה מעצבן.
כשסמוטריץ' רוצה להתנהל בשקיפות הוא יודע לעשות זאת.
מצביעים שבויים
לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...
למידה מתרחשת בדיליי
קודם נהרגים מספיק נהגים
אח"כ מרמזרים את הצומת
ואולי נלמד מזה
יש עוד הרבה ממה ללמוד
(אני למדתי מזמן)
שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).
כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.
אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.
הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,
נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.
ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -
סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"
ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.
באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.
בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.
הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.
אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.
שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.
גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',
גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.
אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.
ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.
לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.
לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.
ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.
אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.
יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).
בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.
אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה
אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.
אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.
נ.ב -
צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.
אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.
קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.
גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.
זה גם חלק מהעניין.
ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.
המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.
זה לא רק עניין של אין ברירה.
בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.
עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.
אני אמחיש לך.
חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.
אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.
בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?
והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?
היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד
אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.
לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.
אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.
לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות
הסיפור עם שרון היה אחרת
שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.
אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?
ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.
ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים
הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם
הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה
אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך
בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.
הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה
כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.
החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).
חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.
לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.
כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית
ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.
ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?
ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".
אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...
אז תתייחס קצת לעובדות:
בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.
התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).
הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.
שים לב:
בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.
הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.
(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).
בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):
בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.
(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).
תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?
ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.
בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:
בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.
בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.
גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).
כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).
גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.
בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,
אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...
אבל אני לא מזדהה עם המסקנות
א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?
ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני
ג. נו, מה זה קשור לגבי?
ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.
אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.
זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.
נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.
עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.
באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.
אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.
כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.
אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה 
ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.
אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר
המפלגה הזו גזלה את השם ציונות דתית משום שהיא לא מייצגת אפילו פרומיל ממי שהיא מתיימרת לייצג
אם זה בכל נושא הגיוס
אם זה בוויתור גורף לש"ס על כל משרות הרבנות
ועלתה על כולנה ההתנשאות והזלזול בציבור בתירוץ העלוב שבה הם מתרצים את הרשימה האשכנזית
כמו שאומרת סטרוק: "לא סופרת עדות אלא לפי הצלחות"
סטרוק אחרי הניצחון: "לא סופרת לפי עדות, אלא לפי הצלחות" - סרוגים
כן כי אין ספרדי אחד שיכול להביא הצלחה
מציע לשנות את שמם למפלגת בזיון וחרפה
כנראה שאם הרב בן דהן, לא היה עורק לבנט, הוא היה עד היום מבחירי המפלגה, כשכפי שרואים - גם בפריימריז של כלל המתפקדים וגם בהצבעה של חברי המרכז - הנטיה היא להשאיר את המכהנים. אבל אני באמת לא חושב שמישהו בכלל שם לב לשאלה מאיזה עדה מישהו, זה פשוט לא רלוונטי.
רק כשקראתי את ההודעה שלך, נזכרתי שהרב שמואל ששון, שאם היו פריימריז למתפקדים הייתי מצביע לו - הוא 'ששון', לא שזה היה שיקול בכלל. הייתי מצביע לו בגלל שהוא בהחלט דמות מובילה ויכול להיות קול משמעותי, כשלענ"ד חשוב לגוון את זה שהרשימה לא תהיה רק של כביש 60.
גם עומר רחמים, שסמוטריץ' מאוד רצה לקדם, ממש לא צאצא של עולים מוורשה...
ממש מיקרי לחלוטין
כמו כן התייחסת רק לחלק מהדברים שכתבתי
תראה את ה' בנישואים, בישיבות ובאולפנות.
זה פשוט לא נושא!
מסכימה לגמרי עם סטרוק- מי שיודע לעבוד ולהביא הצלחות- שיהיה בפנים. לא מודדים אף אחד לפי הסבא שלו
ציטוט מ fxp:
"מאות לוחמים בצה''ל פתחו במרד נגד הדרג הבכיר והקצינים השמאלנים הארורים של צה''ל שמשתפים פעולה עם חמאס וגורמים ליהודים למות בכוונה כדי להפיל את ממשלת הימין של בנימין נתניהו.הלוחמים הפקירו את נשקם והודיעו כי הם נאמנים רק לממשלה הנבחרת של בנימין נתניהו שנבחרה כחוק, ולא לקציני הצבא שמנסים לבצע הפיכה צבאית באמצעות בני בריתם במפלגת בג''ץ השמאלנית שלקחה לעצמה את השליטה על הרשות השיפוטית בלי שאף אחד בחר בה."
מאות לוחמים בצה''ל פתחו במרד,%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%98%D7%99%D7%AA%20%D7%91%D7%9C%D7%99%20%D7%A9%D7%90%D7%A3%20%D7%90%D7%97%D7%93%20%D7%91%D7%97%D7%A8%20%D7%91%D7%94.
דמוקרטיה אינה משחק חד-סטרי. מי שפוסל ממשלה נבחרת ומחליט כצעד מחאה להשבית את הצבא, שובר את כללי המשחק הבסיסיים ביותר – ולכן אינו ראוי עוד להתמודד לכנסת.
הרי אם מחר יעלה השמאל לשלטון, האם יעלה על הדעת שהימין ישבית את הצבא בתגובה? ברור שלא, ואיש גם לא מצפה לכך. אז באיזו זכות מותר לנקוט בצעד כזה כשיש ממשלת ימין?
כללי המשחק הדמוקרטיים חייבים להיות שווים לכולם.
'מדים' בעברית מודרנית זה בגד רשמי של גוף מסודר. הצילום (או שזה פוטומונטאז'?) שלו זה עם חולצת טריקו שלהם. לקרוא לחולצת טריקו של גוף פוליטי 'מדים', זה לעשות למילה השמדת ערך.
כשה'שרשרת הישראלית' היתה בתשעת הימים והחבר'ה התלבטו על החולצות, הרב קמינצקי אמר ש"זה לא חולצה - זה סטיקר".
