"קיין יאוש איז גאר ניט פאר האנדין!"
פףף.
(אני בדרך ל.)
"קיין יאוש איז גאר ניט פאר האנדין!"
פףף.
(אני בדרך ל.)
(אני ממש ממש לא מסוגלת לראות את הפנים שלה ככה.
אמאלה היא תמיד הייתה כל כך מלאת אמונה
וגם כשהיו דמעות הן היו דמעות של שמחה.
טאטע תרחם.
זה הזוי שזה מצליח לגעת בי
עם כל האדישות המזוויעה הזו
אני מתלבטת אם זה טוב או לא.
בכ"מ זה לא גורם לי לעשות משהו
או אפילו לבכות ולשחרר קצת.
כלום.
מחר אולפנה.
מזעזע.
איך שורדים.
אני שקופה.
כולן יראו עליי.
ואני?
אני רק רוצה לישון לנצח.
*צונזר*
קשה לי.
אוקיי?)
הצלחתי לשרוד את היום הזה.
היום בהפסקה היא יושבת לידי.
שואלת כזה- אז מה..?
אני מחזירה לה- מה?
והיא שוב- מה?
לא עניתי.
אוקיי.
הבנתי אותך.
לא רוצה לענות.
לא מסוגלת לענות יותר נכון.
ראו.
אוקיי.
יודעת.
איכ.
תעזבו אותי בשקט.
או שלא.
אוף.
וגם היא שאלה.
ואמרתי שלא משנה.
שקרנית.
שאלו אותי איך היה החג,
עניתי מדהים.
ש-ק-ר-נ-י-ת.
אין לי כח. אוקיי?
אני צריכה ללמוד בכלל.
יש מבחן.
פשוט יופי.
אני אקבל בו 0.
אני פשוט...
מטומטמת.
סתומה.
פסיכית.
אפשר להמשיך.
באלי ל.
היום היא הסתכלה עליי
וחייכה.
חייכתי בחזרה. רבע חיוך. כאוב.
מה יכולתי לעשות.
איכ.
מגעיל לי.
אני מגעילה.
הכל פה גועל נפש אחד גדול.
(נפש. ממ.)
אני רוצה טוב.
ב"ה יותר טוב
לצערי הבעיות עדין לא נעלמו, אבל חלקן התמעטו.
אבל יותר מזה אני מרגיש יותר קרוב אליך, וזה נותן לי כוחות להתמודד
ב"ה היה ראש השנה מרומם.
תודה לך השם על הכל!!!
על כל הטוב בחיים שלי, וב"ה יש הרבה.
תודה על הקשיים ואתגרים
תודה על העומס המבורך
תודה על שלא תמיד הולך כמו שהייתי רוצה
אני מאמין באמונה שלמה שאתה עושה הכל בהשגחה פרטית ומדויקת
תודה על הכל אבא 
שתיה לך ולכם שנה טובה ומוצלחת, כתיבה וחתימה טובה
להתארח ולארח
לחייך
אפשר לסבול את זה רק עם ליטרים של אלכוהול שממסכים את המוח הסובל
כמה אנרגיות
השופר מנענע את המחשבות
מתי תגיע התשובה
אולי אעבור לחליפה שחורה אהיה חרדי אתבטל לרב ואלמד כל היום
אכפר על כל החטאים
איזה חיים של סיגוף קדוש הם חיים
יש במה לקנא
כנראה על משקל GAZA
לא מבין מה רוצים מהם
זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח
איזה ילדי כאפות
חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.
הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום
למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?
מדכא איפה האדום הצהוב
יש לה פוטנציאל חבל מאוד
הם היו עדינים שם ועדיין עלה לי הכל חזרה
איך מהר הכל חזר למסלול
מעניין איך קל להבין עכשיו את כל האמירות בשואה (מלא מעט בחינות ה-7 היה הרבה יותר גרוע)
איך השמש זורחת בכלל
איך העולם מתקיים
איפה אלוהים
ומה לא
הראש מתקומם נגד האדישות של הטבע
העולם חרא אין אפס חח
איזה ביוב מבעבע זה
והסדרה עצמה מחורבנת לא טלוויזיה איכותית בכלל והמסר בכלל בעייתי כאילו יש שני צדדים מורכבים לסכסוך
חחח
אני מבקש סליחה על זה שיהודי רצח את רבין
דמות מופת גלילית: רחל רבין, אחותו של יצחק רבין, הלכה לעולמה בגיל 101 - וואלה חדשות
באמצע סתם יום מקרי
דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.
בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.
העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה
שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.
מה הדבר האחרון
הפרט הכי קטן ואקראי
משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך
משהו שעליו הכל נשען
משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת
שלא משנה מה עוברים הוא נשאר
וישאר
תמיד
שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא
דבר שממנו תצמח מחדש
כולך תיוולד מחדש ממנו
חי בשביל להילחם ביום אחר
כנראה
שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב
כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה
מפסיד בקרב
וחי
וחוזר להילחם ביום אחר
כנראה שאין ברירה.
די פחדני האמת
כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו
הוא יישאר באותה דעה בדיוק.
כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.
הלב דופק
אני כאן אבל לא באמת כאן
לכל יום ההתמודדויות שלו
למה היצר הרע כל כך רע
למה הוא גורם לי להיות עצבני, במקום להיות שמח על ההתגברות על הניסיונות הבוקר
זה דרכו של המנוול הזה, להכניס אותנו לעצבות ולהתסכל על הדברים הלא טובים, במקום לשמוח על הדברים הטובים
ככ עמוס, רוצה שקט רוצה נחת רוצה רוגע
רוצה להסתכל על השמים מבלי להתעניין מה השעה וכו