מושפע מדימוי עצמי, אמונה עצמית וגם אמונה בבורא במובן היותר עמוק. ולפעמים מושפע גם מתקופות.

 

ב- כי לכל אחד יש טעם שונה במראה חיצוני ובכלל בעוד תחומים, ממש תלוי בעיני המתבונן, כמו שלמשל חברה אחת תגיד לי על שחקן/זמר כלשהו: הוא נראה טוב/נאה,

ובעניי הוא בכלל לא נאה ואני מתחברת למראה זרוק פשוט וצנוע ובעניה בחור כזה נראה מזעזע ביותר.

בס"ד

התאכזבתי קשות

ותשובתי-
ככל הזכור לי נעשו ניסויים בתינוקות* (אוי זה נשמע מזוויע) והם חייכו יותר לתמונות של אנשים עם מבנה פנים סמטרי כך שאולי יש מה שנקרא 'יופי טבעי'
אבל אפשר להתווכח על כמה תינוקות חפים מהשפעות תרבותיות
(כמובן שלכל טענה על הבניה צריכים להביא תשובה למה יצירת ההבניה שימשה, על איזה צורך טבעי היא מעידה והאם הצורך הטבעי הזה רלוונטי בעידן המודרני)
כמובן שאם תקחו תמונה ותשכפלו חצי כך שיווצר פרצוף חדש וסימטרי התוצאה תהיה מבעיתה
לכן בסמטריה אנחנו מדברים על משהו מורכב יותר מתמונת מראה.
בכל אופן, אני מאמינה שלמודלים חברתיים של יופי יש שורש ביולוגי (אולי רלוונטי ואולי פחות).
אבל אני גם מאמינה שבסוף למודל החברתי יש הרבה משקל בנושא. אם כך הרי שהסביבה התרבותית תשפיע על תפיסת היופי באיזורים השונים (והרי לנו מידה של סובייקטיביות)
ובכל זאת בסוף לי ולאחותי יכולה להיות תפיסת יופי שונה (גם אם סביר להניח שלא מאוד שונה)
זה כנראה נובע מהעובדה הפשוטה שאנחנו אנשים שונים
ואופי משפיע על אופן תפיסת התכנים לכן גם אם נהיה מוזנות מאותם מקורות תרבותיים נקח נקודות שונות יחלחלו פנימה.
עוד דבר (שהוא אולי אותו דבר) זה הנושא החוויתי רגשי
יש גברבר ישן בפורום שפעם החתימה שלו הייתה- יופי הוא כל דבר שמסתכלים עליו באהבה
המשפט הזה הולך איתי מאוד
תחשבו בעצמכם על חברות שלכן שכשרק הכרתן אותן חשבתן שהן לא להיט (ואו המון נון סופית)
איך אתן רואות אותן היום? סביר להניח שפתאום מצאתן גומת חן או ניצוץ בעיניים
אהבה משנה תפיסות מציאות.
אני חושבת שאת אותו חוק אפשר להכיל על הערכה
כשמעריכים מישהו נוטים לעשות תהליך הכללתי
ההערכה לא נשארת רק בתחום הספציפי שבה היא התחילה אלא מתפשטת הלאה
במקרים כאלה מנהיגי כתות כעורים (שיש שיטענו שהקשר איתם נכנס לקטגוריית האהבה או לתת קטגוריה שאין טעם לגעת בה) יהפכו לחד קרן עמוס נצנצים.
אני חושבת שזה בסוף הסיפור של מה שקורה במפגש
לאדם יש את התפיסה האישית על עצמו שמושפעת מהתרבות ומהטבע ובעיקר מההערכה שלו את עצמו
כשהוא נפגש עם הסביבה שבאה מרקע תרבותי אחר ועם תפיסות שונות לגביו סביר להניח שיהיה פער

ואו יצא ארוך במידה שאני לא רגילה
צלש לקוראים האמיצים


* קראתי גם על מחקר שמראה שלחיות יש נטיה להעדפת סמטריה מה שמחזק את המימד הביולוגי
אבל המקור לא מספיק אקדמי לי כדי להסתמך עליו

שאת מבלבלת בין אובייקטיבי/סובייקטיבי לבן רווח/ייחודי (לא מצאתי ניסוח מתאים יותר).

כלומר: זה שתפיסה מסוימת מקובלת על כולם, או אפילו טבועה בהם מלידה (סיבות אבולוציוניות או אחרות שגורמות להם להתרחק מפגמים ומחלות ולהעדיף סימטריה למשל) לא הופך אותה לדבר אובייקטיבי - זו עדיין תחושה ולא דבר אמיתי בעצם, וממילא תלוי נסיבות ונתון לשינוי.

בס"ד

הטבעי-אבולוציוני, החברתי-תרבותי והתוך אישי-רגשי

הראשונים אולי רווחים
אבל המימד האחרון הוא סובייקטיבי

גם הרווח הוא סובייקטיבי. סובייקטיביות היא לא דעת מיעוט אלא דעה/תחושה שמבוססת על דבר שאין בו אמת מדידה, גם אם היא רווחת ו/או מוטבעת.

זה קיים נטו בדימיון אבל מספיק אנשים מדמיינים את זה ככה שזה כבר חלק מהמציאות
נניח דולר

ואז לשם אפשר לשייך את החברתי תרבותי...

כל כךך

 

אבל יש דברים שיש עליהם מוסכמות כאלו כמו סימטריה

זה נשמע איפשהו על הגבול בין סובייקטיבי לבין סובייקטיבי

ודאי שאת הגבולות גיזרה נניח בתחום הבני זוג החברה קובעת ואתה מושפע מכך כמו נניח שמן/רזה
וודאי שיש מקום של טעם אישי והיזדהות


בדברים יותר מופשטים כמו פרחים אפשר לומר שיופי ברמה הכוללת שהוא מה שיוצר משיכה
שבזה לכאורה אדם שימשך לדברים בריאים ומועילים ישרוד יותר ואז הברירה הטיבעית תעשה את שלה ואז אפילו יש לזה מימד פיזי כימי אובייקטיבי

אשכרה.