מושפע מדימוי עצמי, אמונה עצמית וגם אמונה בבורא במובן היותר עמוק. ולפעמים מושפע גם מתקופות.
ב- כי לכל אחד יש טעם שונה במראה חיצוני ובכלל בעוד תחומים, ממש תלוי בעיני המתבונן, כמו שלמשל חברה אחת תגיד לי על שחקן/זמר כלשהו: הוא נראה טוב/נאה,
ובעניי הוא בכלל לא נאה ואני מתחברת למראה זרוק פשוט וצנוע ובעניה בחור כזה נראה מזעזע ביותר.
שאת מבלבלת בין אובייקטיבי/סובייקטיבי לבן רווח/ייחודי (לא מצאתי ניסוח מתאים יותר).
כלומר: זה שתפיסה מסוימת מקובלת על כולם, או אפילו טבועה בהם מלידה (סיבות אבולוציוניות או אחרות שגורמות להם להתרחק מפגמים ומחלות ולהעדיף סימטריה למשל) לא הופך אותה לדבר אובייקטיבי - זו עדיין תחושה ולא דבר אמיתי בעצם, וממילא תלוי נסיבות ונתון לשינוי.
גם הרווח הוא סובייקטיבי. סובייקטיביות היא לא דעת מיעוט אלא דעה/תחושה שמבוססת על דבר שאין בו אמת מדידה, גם אם היא רווחת ו/או מוטבעת.
כל כךך
אבל יש דברים שיש עליהם מוסכמות כאלו כמו סימטריה
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
