זקוקה לעזרה..הילושש

היי לכולם.. 

 

אני בקשר עם בחור כבר חודש בערך, 

בהתחלה ממש התנגדתי להיפגש אתו כי הייתה לי דמות בראש, ידעתי מה אני בדיוק רוצה, וכל מי שהציעו לי שהוא לא כזה- ירד. 

נפגשנו בסוף כי ההורים לחצו, אבל עם כל פגישה למדתי להכיר אותו והתחברתי אליו מאוד... 

רציתי בחור שיושב ולומד ותורה היא חלק מרכזי בחיים שלו, והכרתי בחור שעובד רוב היום, וקובע עתים 3 פעמים בשבוע. הוא שונה ממה שדמיינתי בחיצוניות.. אבל אני אוהבת את איך שהוא נראה.. 

אבל מה שכן, אפשר לומר עליו שיש לו מידות מעולות! מבחינת מידות- זה בדיוק מה שרציתי!

 

בקיצור, נפגשנו ונפגשנו, יש לנו שאיפות זהות בסופו של דבר, 

אבל כרגע מורגש פער ברוחניות, הוא בחור שמתחזק.. ואני כבר לא שם ברוך ה'.. 

הלכנו לרב, הרב בירך אותנו.. בקיצור, הכל נראה מתאים.. 

 

התחלנו לדבר על מפגש הורים, 

ופתאום הוא אמר לי שההורים שלו נגד חתונה עם ישיבה נפרדת. כלומר, הריקודים נפרדים והישיבה מעורבת. 

נורא נורא קשה לי לקבל את זה!! מאוד! זה ה-חלום שלי! שיום החתונה יעבור בשיא הקדושה והרוחניות! 

 

הוא אומר שההורים שלו נורא בעייתיים בנושא הזה ומאוד יתעקשו.. הוא ינסה לעשות מה שהוא יכול אבל זה נראה אבוד. 

 

אני מאוד רוצה את הבחור.. אבל אולי זה כבר הרגש פועל חזק מידי.. 

יש בינינו תקשורת טובה, נעימות, משיכה, שאיפות נכונות וטובות.. 

 

השאלה היא האם זו לא התפשרות גדולה מידי?

 

מבולבלת נורא.. 

אשמח לעזרתכם..  

 

לא הבנתי איפה ההתפשרות?לב אוהב

את מדברת רק על חתונה בישיבה נפרדת

או בכללי על זה שהוא בשלבי התחזקות ואת כבר לא שם?

כי אם זה רק ההורים, אז אני לא רואה בזה התפשרות או בכללי בעיה, כי מדובר בהורים - לא בו!

אבל אם זה לגביו וההתחזקות שלו עדיין אני לא חושבת שזאת התפשרות כי את רושמת שיש את הדברים שצריכים להיות בקשר. 

ובעיניי זה מה שהכי חשוב.  במיוחד אם בסופו של דבר אתם שואפים לאותו מקום.

אם את יכולה להעריך אותו מבחינה רוחנית ומבחינת אישיותית אז אני חושבת שמצוין. 

אני מדברת יותר על הישיבה המעורבת שהוא רוצה..הילושש

אז בנוסף שהתפשרתי על מישהו שהוא לא החלום מלכתחילה, (אבל הוא טוב.. פשוט טוב מסוג אחר.. )

להתפשר גם על קדושה בחתונה..?!

הוא רוצה או ההורים?..לב אוהב

ונשמע לי מוזר שאת מסכמת את כל הקשר או את המושג התפשרות כמשהו כל כך נקודתי... 

 

אם את מתפשרת לכל החיים, מצחיק להתעקש על החתונהק"ש
או יותר מדוייק, אם את מחליטה שזה מה שנכון, ממכלול השיקולים - אז תשכחי מהמילה 'התפשרתי'. זו ההחלטה שלך וזה הבית שאת בונה.

ואם הבית הזה לא יתנהל לפי הערכים שלך - אז עם כל הכבוד לדברים הטובים באמת שבו - תעזבי עכשיו.

מה זאת אומרת התפשרת?ילדה שהיא גדולה
נשמע כאילו את עושה למישהו טובה שאת מתכוונת להתחתן איתו בכלל. את אמורה להיות שלמה לגביו ולא להודיע בכל הזדמנות שיש לך שהתפשרת, זה בן אדם שהולך איתך לכל החיים.
לדעתי לכי לייעוץ אצל יועץ נישואין .נפש חיה.
חודש זה זמן מאד קצר...
רק חודש, לאן אתם רצים?הלוי
תשימו את הדיבורים על חתונה בצד ותמשיכו לצאת ולהכיר אחד את השנייה.
הבעיה שלכם היא שאתם לחוצים יותר על החתונה מאשר להפעיל שיקול דעת אמיתי על כל מכלול הנישואין. ויותר כלפייך, את עסוקה בלרדוף אחרי חלום ולא עוסקת במציאות.

קחי עוד זמן להכיר אותו (לדעתי לפחות עוד חודשיים) ולראות אם את באמת רוצה להתחתן איתו ולחלוק איתו את שארית חייך.
קשקושק"ש
אם זה זה - אין מה למרוח, למרוח לא נותן כלום. היא צריכה לקבל החלטה, האם הידוע לה מתאים לה או לא. ללא היכולת לקבל החלטות בנושא, עוד חודשיים הם יהיו עם אותם התלבטויות, רק הרבה יותר מסובכים רגשית.
כשבאמת זה זה אז סבבה.הלוי
אבל כשלא סגורים על הרמה הרוחנית של הבן זוג והאם יקום או ייפול דבר על ישיבה נפרדת או לא, אז כנראה שהיא לא כל כך בטוחה שזה זה. ולכן, אם היא כן מעוניינת בו אבל עוד צריכה לברר, אז כדאי לקחת עוד זמן להכיר.
מי אמר שישיבה מעורבת זאת לא קדושה?חלל הפנוי
בבית המקדש בקורבן פסח אוכלים בחבורה. בנים ובנות. ולפי ההלכה אם מישהו לא רואה מישהו/י שיושבים בשולחן זה לא נקרא לאכול בחבורה בשמחה ומכאן לומדים שישיבה מעורבת היא לא רק שמותרת אלא אפילו יותר מזה.(אם אני לא טועה זה הרב משה פיינשטיין אמר בשות שלו לגבי השאל הזאת של ישיבה מעורבת בחתונה)

דברי עם הרבנים תשאלי אותם על זה. ושוב זה נקודה.
גם אם אין אפשרות מצדך לקבל תשובה כזאת של גדול הזה כי את הולכת אחרי גדול אחר שאמר לא אז יש אפשרות של התפשרות בשביל ההורים לעשות חלקה של ישיבה מעורבת למשפחה וחברים שרוצים לשבת מעורב.. כמו שעושים לחרדים שיושבים בנפרד וזה חתונה שהרב יושבים מעורב עושים להם מחיצה והם יוששבים שם בנפרד.(מה שגיליתי בכלל שהם יושבים מעורב שם... אז...)
בהצלחה
לא רוצה לפגועאוורסט
אבל לדעתי לא מסיימים קשר על ערב אחד. נראה לך הגיוני שבגלל שההורים שלו עוד לא במדרגתך אז תפסלי בחור שאת רואה כמתאים לאבא לילדים שלך? וזה לא שהוא לא שומר על הלכה אלא בסהכ מכבד הורים שעוד לא מחמירים בישיבה נפרדת. אנחנו מתחתנים ל120שנה ולדורי דורות בעז"ה נראה לי הזוי לפרק בגלל חומרה של ערב אחד שנגמר
יום החתונה הוא רק סימן לבאות!ק"ש
הרעיון היפה כשלעצמו, שהחתונה תהיה בשיא הקדושה - הוא כסימן ופתיחה נכונה לבאות.
לכן אם לאור המידות הטובות ושאר המעלות שאת רואה בו, את רוצה להתחתן איתו - את מקבלת את כל דרך החיים שלו, כולל מה שזה יגיד - דרך חינוך הילדים, מה עושים בשעות הפנאי, איזה סרטים/ספריםץאינטרנט וכו' נכנסים הביתה ואיזה לא?

אם בכל זה את מוכנה לקבל את דרכו - מצחיק להתעקש על סדר הישיבה בחתונה (מכיר רבים, ששני בני הזוג רצו חתונה נפרדת כדין וכהלכה, אבל קיבלו את זה שמבחינת ההורים שס"ס האירוע שלהם והם משלמים עליו - אין אפשרות אחרת).

אבל אם בכל שאר העניינים, את 'בונה' על זה שהוא בהמשך ישתנה ורק הנושא שבוער עכשיו, זה החתונה עצמה - חבל, אח"כ יש בפורום נשואים שרשורים מתוסכלים של כאלו שמשתגעים מדרך החינוך של בן הזוג, מהסרטים שהוא רואה (הרי את רוצה קדושה בבית!), מרמת ונושאי השיח שלו וכד'.
אם אתם אכן מתאימיםסוסה אדומה
חבל לפסול מישהו בגלל ההורים שלו.

וכדאי שתבררי את הסוגיה של הישיבה המעורבת,
הבנתי שבעבר כולם היו יושבים ככה.
מה גם שבעיניי ישיבה מעורבת בחתונה לא שונה מהליכה מעורבת ברחוב, או ישיבה מעורבת במסעדה. נכון שבישיבה מעורבת בשמחה משותפת יש קירוב הדעת, אבל למה זה לא קדוש?

מי שמחפש להסתכל על נשים, יעשה את זה גם בלי הישיבה המעורבת. ואדרבה, אולי תגרמי ככה לשידוכים.

אבל לא באתי לשכנע אותך לגבי הישיבה המעורבת, אלא להרגיע אותך למקרה שלא תצליחי בדיוק כפי שרצית.

לגבי החתונה עצמה, ראיתי כמה מקרים שחילקו את החתונה לישיבה מעורבת ונפרדת... לא היה רע בכלל.
אם להורים שלו חשוב מעורב, אפשר שאתם תכבדו אותם והם יכבדו אתכם.
מדובר בזוג. ולפעמים צריך להגיע לפשרה...
אולי את לא בשלה להתחתןמאיר231

מצטער אם אני פוגע, אבל לדעתי אם את שוקלת לפסול בחור בגלל התפשרות בסדר גודל כזה קטן, את לא ממש מוכנה להתחתן.

נישואים כוללים הרבה יותר התפשרויות.

מצטער שהאביר על הסוס הלבן הוא בנאדם ולא פנטזיה מוחלטת.

 

אולי זה סימפטום לכך שיש דברים אחרים שמפריעים לך באדם שאת יוצאת איתו.

 

בפועל אני לא חושב שזה כזה נורא אם הישיבה מעורבת, אפילו אצל רוב החרדים שאני מכיר (חרדים ממש)

(הערה, אני מבין שהחתונה זה היום הגדול וכו', וזה התפשרות אמיתית)

לא חושב שזה בעיה זה עניין שלך. אבל מבחינה הלכתית יש בעיה.מחייכת =)


ממש לאמאיר231

לא ראיתי שום איסור ברמב"ם, בטור או בשו"ע.

בנוגע להלכה למעשה - בעולם ההלכה החרדי האמריקאי ברור שמותר - ר' משה פיינשטיין, הרב הוטנר, ר' יעקב קמינצקי, ר' אהרן קולטר, הגרי"ד ר' אהרן סולוביצ'יק ועוד פסקו שמותר, ולפעמים אפילו לחתחילה, הרב עובדיה מתיר בדיעבד, יש עדויות על מלא רבנים שישבו בחתונות מעורבות.

 

יש מקום להחמיר, באמת שיש.

אבל ברור שיש מקום להקל.

 

יש איזו מחשבה שצריך להפריד בשביל קדושהים...

אם ההלכה מתירה, לא אמורה להיות קדושה גם כך וגם כך?

אני לא עשיתי את הישיבה בהפרדה והיו שאמרו לי שהרגישו קדושה ושכינה בחתונה

מצחיק שהיו אורחים שאמרו לי שלא יגיעו בגלל שהישיבה לא בהפרדה...

בסופו של דבר דווקא בגלל זה ניסינו לעשות קצת שידוכים אחרי..

 

ועכשיו ששמתי לב שאתם רק חודש ביחד, באמת למה למהר יותר מדי, חכו עוד חודש לפחות

תהיו שניכם יותר בשלים במי שאתם ובקשר ביניכם

אישית אני מבינה אותךחסויה55

מבחינתי לא בא בחשבון חתונה בלי הפרדה...

אבל זה נשמע שבלי קשר לזה מה שמפריע לך בעומק זה שהוא לא שם.. כלומר שזה כזה דחוף רק לך, ואת רוצה מישהו שהדברים האלו יהיו חשובים גם לו. זאת נקודה למחשבה כנראה יותר מהאם ההורים שלו מספיק דוסים או לא..

מעניין מה שאת כותבתאורות הכתובה
שלא בא בחשבון חתונה בלי הפרדה
את מתכוונת שלא בא בחשבון שתהיה ישיבה מעורבת באשר היא, או שגם אם תהיה, עדיין תשאר האופציה למי שרוצה לשבת נפרד לממש את רצונו (היינו השילוש הקדוש של עזרת נשים, עזרת גברים ועזרת ה', בה יושבים אני וכל רעיי המזרוחניקים)?
אם תממנו בעצמכם את החתונה,שלג בירושלים

אז לא תצטרכו להקשיב לדעת ההורים בעניין, ותוכלו לעשות בנפרד.

 

אם אתם תלויים בהורים, אתם תצטרכו להתגמש איתם.

 

בד"כ הפתרון זה לעשות את רוב החתונה בנפרד, ומוסיפים בצד איזור שהישיבה בו מוערבת.

ראשית,ד.

כדאי לשאול רב.

 

דבר שני, בהיות אחרי הכל, אתם מתחתנים (אם אכן..) - הוא יכול לומר להוריו שלך זה מאד חשוב, ולהציע פשרה: יהיו מקומות לבנים, מקומות לבנות, ומקומות למוזמני הוריו שיהיו ב"מעורב". ראיתי דברים כאלה. כך אולי גם את תשמחי - ומצד שני,מה שנוגע למוזמנים של הוריו - לא תכפו עליהם.

לדעתי לשאול רב. זה ממש לגיטימי מה שאת מרגישהמחייכת =)


נשמע שזה הואעלומה!

זה שיש קונפליקט זה בסדר וזה טבעי ותסתדרו

 

שיהיה במזל טוב , בהצלחה ובנחת

אני בדרך כלל לא מגיב כאן זה מקרה חירום!דוד מלך ישראל
אני חושב שעדיף לבחור שתשחררי ממנו...
לא כדאי בכלל להתייעץ על שאלות עם רגישות כזאת גבוהה פה.הדוכס מירוסלב

כדאי להתייעץ עם רב פוסק שמכיר את שניכם.

באמת שמיותר לך לכתוב את זה כאן, סתם תכנסי לבלבולים מרוב הדעות ובטח שרוב מי שכאן לא יכול לייעץ בעניין כזה רגיש כשכבר מדברים על חתונה.

סתם מתכון למפח נפש לעניות דעתי...

ההורים שלו רוצים ישיבה מעורבת?והוא ישמיענו
אפשר לארגן שולחן למשפחה (המצומצמת) שיהיה מעורב וכל שאר המקומות יהיו בישיבה נפרדת
זה אימון זוגיות מצוין בשבילכםמישהי 1
שבו, תדברו, תבינו אחד את המקום של השני ותגיעו למסקנה
תמצאו פיתרון יחד!! זה מה שעושים כל שנות החיים כזוג
אצלינו היה סיפור דומה שונהזוהרת בטורקיז

בנוגע לישיבה נפרדת, חייבת להגיד לך, מכל הלב, שזה ערב אחד חתונה, ותאמיני לי מכל הלב,! שלא ישיבה נפרדת\ מעורבת יעשו את ההבדל!.

זה יום קדוש בפני עצמו, את בכלל לא תשימי לב.

אצלינו היה בסוף ישיבה נפרדת, וכן זה מיוחד מאוד.

אבל זהו. החתונה הייתה מרגשת ומיוחדת בגלל האנשים ולא בגלל ההפרדה, ובגלל ההכנה עשינו לחתונה.

 

יש כ'כ הרבה דרכים לפתור את זה, שמשפחות רק יישבו ביחד, ורווקים ישבו בנפרד, שכן תיהיה הפרדה אבל שהמשפחה של בעלך ישבו ביחד. 

 

אני אישית לא העלתי בדעתי בתור רווקה שתיהיה לי חתונה בישיבה נפרדת, מעולם, גם המשפחה שלי.

אבל המשפחה של בעלי זה היה כ'כ חשוב, שאמרנו שבשביל שלום בית נעשה את זה. וגם למדתי לאהוב את זהץ

ושוב, זה ממש לא מה שהופך את החתונה לקדושה.

פשוט בנות יושבות ביחד ונהנות, בנים יושבים ביחד ואוכלים, ובניהם יש וילון.

 

את גם יכולה להסביר למשפחה של ארוסך שז לא עניין גדול כמו שעושים אותו ככה..

אני הייתי כמו בעלך, בכלל לא ידעתי איך אני באה להורים שלי ואומרת להם את זה.. אז פשוט השארנו להורים לדבר בינהם והם סגרו את הכל ;).

 

מכל הלב, אני אומרת בשיא הרצינות, תשקיעי בבית שלכם שיהיה בו קדושה, חתונה עוברת כל כך מהר..! מבטיחה לך שהיא יכולה להיות קדושה גם אם יש ישיבה נפרדת וגם אם יש ישיבה מעורבת!!

 

בחירות טובות בעז"ה

וואו, כתבת יפהארץ השוקולד
תודה
מי אמר שלא ירגישו?הדוכס מירוסלב

את בעצמך עשית בהפרדה, זאת לא ראיה.

ולפי הפוסקים הספרדים אין על מה לסמוך בישיבה מעורבת.

שכל אחד ישאל את רבותיו, יש פה צד איסור.

כי הייתי באינספור חתונות מעורבות שהיו קדושות ומיוחדות בזכותזוהרת בטורקיז

החתן והכלה ולא בגלל הפרדה

גם אני הייתי באינספור כאלההדוכס מירוסלב

ולא הרגשתי קדושה ברובן. בטח לא אצל מי שהולך נגד ההלכה שלו. לאשכנזים יש על מה לסמוך, זה עניין אחר.

אבל ההבדל בין החתונות הנפרדות לגמרי לבין אלה שסומכים על דעות שלא שייכות לקו הפסיקה שלהם - לי - היה ניכר מאוד.

 

מיוחדות זה עניין רגשי, פחות רלוונטי להכרעה בהלכה. הייתי בחתונות של קרובים שלי שכל החתונה הייתה, שה' יעזור, ועדיין התרגשתי כי אלה אנשים קרובים אלי. זה לא מוכיח כלום...

אנחנו לא באמת "מרגישים קדושה"לב אוהב

אני כמובן לא באה לזלזל לא בך ולא באף אחד. אבל זה קצת נאיבי לחשוב שבאמת נרגיש שיש קדושה או אין.

יש יחידי סגולה עם נשמות באמת מזוככות שירגישו מיד. לכן לא הייתי סומכת על תחושות כאלה או אחרות.

הייתי סומכת על מה שצדיקים אומרים שהם בוודאי יודעים לזהות מתי יש קדושה במקום ומתי אין.

לטעמי גם אם הייתה חתונה של אורות וזיקוקים, וריגושים ודמעות..שירי דבקות ונשמה וכו' וכו'

אם צדיקים אמרו שזאת לא קדושה, אז זאת פשוט לא קדושה נקודה.

וזה ההבדל לצערי בין המגזר הדתי לאומי לבין החרדי. סליחה , פשוט הייתי חייבת. צרם לי ממש. 

 

 

^^הדוכס מירוסלב

הרבנים הספרדים והאשכנזים שלא מקבלים את הפלפול שעשו על הלימוד זכות של הלבוש אומרים שאפילו אין שם שֵם סעודת מצווה.

אני לא הכי מסכימה..זוהרת בטורקיז
איך שאת מכדירה קדושה ואיך שאני כנראה שזה שונה.
אבל תודה בכל מקרה על התגובה
אני לא מגדירה על פי הדעות שלי. זה ההבדל.לב אוהב

נטו על פי מה שרבנים גדולים וצדיקים גדולים אמרו.

 

אז אני כן מגדירה על פי הדעה שלי זוהרת בטורקיז


על פי התחושה שלך.לב אוהב

ודרך אגב מן הסתם שיש חלקים שכן אולי יותר מרוממים, מרגשים, יותר צנועים.

כמו לדו' בריקודים שזה בהפרדה. ברור שלא כל החתונה פסולה. 

אבל בישיבה קדושה זה לא. אולי זה לא בהכרח אסור (כי אני בטוחה שיש דעת מיעוט להקל), אבל לא הייתי קוראת לזה קדושה, ולא הייתי מצהירה שזה לכתחילה. 

 

יש גם אנשים שיושבים בנים בנות במעגל, מדליקים נרות, שרים שירי נשמה, והם בטוחים שהם מרגישים את הנשמה שלהם יוצאת מהתרוממות הרוח והקדושה שהם מרגישים. קדושה של היהדות זה לא. הם עושים משהו מאוד רוחני ולכן הנפש שלהם אולי מרגישה התרוממות והתרגשות. אבל זה לא קדושה.

 

קדושה לא יכולה להיות במקום של עירוב. 

ולסיום- 

"היו פרושים מן העריות ומן העברה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה".

(וזה לא דעה שלי, זה רש"י שהביא את הספרא לפסוק מהתורה. ככה קראתי)

 

רק לאשכנזים יש על מה לסמוך כשמקיליםהדוכס מירוסלב

הרב אליהו כתב על זה דברים חריפים מאוד, ואני די בטוח שהרב עובדיה גם יצא נגד זה, לא זוכר במפורש אבל.

כמדומני שזה רש"י בפסוק/ים הראשון פרשת קדושים (כותב בע"פ)

לא כ"כ שייך...ד.

קדושה זה דבר אובייקטיבי. מציאות. זו לא "הרגשה".

 

אע"פ שיש גם רגשי קדושה. זה ענין נוסף.

 

"כל מקום שאתה מצוא גדר עריות - אתה מוצא קדושה". הכוונה אינה ל"הרגשות".

 

"קדושים תהיו" - גם כן אין הכוונה ל"הרגשה".

 

 

כמובן, יש עוד מרכיבים לקדושה. החתן והכלה, האוירה של החתונה. השמחה של מצוה.

 

אבל לומר ש"את יכולה להבטיח שיכולה להיות קדושה גם עם ישיבה נפרדת וגם מעורבת", כלומר, כאילו אין לכך משמעות - זה לא נכון. אינך יכולה "להבטיח", כי קדושה אינה "הרגשות" בלבד.

אז צריך לשאול פוסק הלכה, ולראות מה ראוי לעשות ומה ניתן לעשות.

דעת תורה..הולך בדרכך
רק ככה תדעי מה רצון ה'...
אנחנו קטנים מלדעת את חשיבות החתונה הנפרדות..

נחלקו בכך הפוסקים, ככה שתשובה של דעת תורה כשיש מחלוקתארץ השוקולד
היא לא משכנעת
בדיוק בגלל זה כתוב..הולך בדרכך
"עשה לך רב.."
וזה בדיוק למקרים כאלה..
או שאתה חושב שההחלטה שלך טובה יותר מדעת תורה..
יש צד אחד שהרב שלהם סובר כך וצד שני שהרב סובר אחרתארץ השוקולד
היא מנסה להשתכנע בצד אחד כדי להרגיש טוב יותר עם ההחלטה שתהיה בפועל בחתונה כדי שהצדדים יגיעו להסכמה
בלתק, לא חושב שזה עניין מספיק גדול לבטל את הקשר בגללוארץ השוקולדאחרונה
זה ערב אחד והוא לא ישפיע על חייכם בעתיד, אז לאף כיוון לא הייתי נותן לזה להיות אפילו סעיף בהחלטה על האם להתחתן.
עדיף להחליט לפי דברים שיהיו בעלי משמעות לאורך זמן ולא ביחס לאירוע.
(אלא אם כן את רוצה להתחתם בשביל האירוע ולא בשביל החיים יחד, ואז זו נקודה רצינית למחשבה. [לא מנסה לפגוע, אבל זה נקודה שלדעתי כדאי לחשוב עליה])
בהמשך לשרשור מפגשים, מניחה פה פלייר- תצליחו!נפש חיה.

ב"ה ביום שני אני מתחתן אני הנני כאינני

ומשהו מרגיש לי קצת מוזר... אני מרגיש שאני לא מעכל את זה, לא שמח בזה בשלימות, לא מספיק מתרגש. איך מגיעים בשמחה? בהתרגשות?

אני לא באלעגאלענוגע, לא נוגע

קודם כל מהכותרת נשמע שזה סקר.

דבר שני, תרבות משפיעה על תת המודע, וגם כשאתה מודע להטיות שלו ויודע רציונלית שהן שטויות, זה עדיין משפיע.

יש פה אנשים דוסים במיוחד?פתית שלג

איך אתם מרגישים עם מיזמים כאלה? חדש מבית פרויקט 252: טיולי פו"פ בימי שישי

ועם שיעורים משותפים? סדנאות? ספידייטים? זום ספידייטים? (כבר שאלתי על זה פעם מזווית אחרת)

 

אני מרגיש שזאת יכולה להיות הזדמנות מטורפת להכיר בצורה בלתי אמצעית וחבל לפספס, אבל זה בכלל לא מדבר את השפה שלי, ואולי קצת נוגד את אורח החיים שלי.

 

תראי מצד שני זה שלי אין כוח לא אומר שאיןהפי
משם פתאום חתונות 
איך להפרד אחרי חודשיים בלי לפגוע?ארץ חדשה
הצילו 🙄
למה לפגוע?משה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

 

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

לזכור שככול שאת ממשיכה זה יהיה יותר קשהראומה1

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.


תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

בפגישה? לא עדיף בטלפון?ארץ חדשה
עדיף בפגישה, שקטה רגועה בלי הוצאות כספיות גדולותראומה1
ואפשר גם לשתף לפני שאת מתלבטת על כמה דברים לגביי מה שראית אצלו ושחשוב לך לדבר איתו על זה. זה יכין את השטח ...

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.


כנראה שעדיף בפגישהארץ השוקולד

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

כן. מסכימה.נחלת

 

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

 

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

 

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

 

בהצלחה!

 

שאלה מקסימהadvfb

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

באיבחת חרבמי האיש? הח"ח!

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הגזמת קצת....נחלת

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

 

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

 

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

 

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

 

לא נשמע לי כזה...

אני ממש אוהב את סגנון הכתיבה שלך.חתול זמני
של מי?נחלת
של מי האיש,חתול זמני

גם שלך, בדרכים שונות אמנם.

מצב רוח שפוף fishing for compliments. אין צורךנחלת

כבר עבר, אבל תודה על הרגישות, חתול זמני נאמן.

לא מזמן יצא לי לדוג דגים בפעם הראשונה,חתול זמני

וכחתול זמני, זה היה מקסים. אבל גם קצת עצוב, בשביל הדגים. אבל גם טעים.

בחוף אילת או אל-עריש, סרדין קטן פגש כרישנקדימון
או חתול
וואוו וממש בימי אלו אזכרה לנעמי שמר זכרונה לברכהנפש חיה.אחרונה
אתה בעד "לברוח"advfb

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

>>ברוקולי

 

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

 

בהצלחה! 

מסכימה!נחלת
דעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית:חתול זמני

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

 

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

 

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

 

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

 

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

 

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

 

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ייסורים הם ייסורים כאשר מרגישים את המרירות שלהםadvfb

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

נכון, אין לי תלונות לגבי זה.חתול זמני
לצערי חושבת שאף פעם לא אקבל יסורים באהבהנחלת

אולי גם זה  יסורים...

never say neveradvfb

בע"ה שלא נבוא לידי נסיון..

אולי במכתב רגישזיויק
פסקה מעולת ראיה שמזכירה לי את הקשר האחרון שהיה ליadvfb

התפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה.

כשעברו ימים ושנים בלא תפלה בכונה, מתקבצים בלב אבני־נגף רבים, שמרגישים על ידם כבדות־רוח פנימית. 

וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפלה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפלה ומתפנים אותם המכשולים, 

והסיכורים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. 

ועם אותה העליה הנשמתית, שהיא עולה בכל תפלה ביחש לערך זמנה, אחוזים ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר; 

אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא,

והצוהר של התפלה הולך ומגלה את אורותיו.

 

(עניני תפילה, התפילה המתמדת של הנשמה, ג')

מאוד יפה.נחלת
תודה!advfbאחרונה
חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

זה קרה לי או הפוךהפי

שאמרתי בהתחלה ואי הוא נראה ממש טוב ודייט אחרי .. מזה מה קרה לי שחשבתי שהוא נראה טוב.

או שאמרתי לא אין מצב!!!!! ואז דייט אחרכ פתאום ראיתי אחרת 

 

מה אני אגיד לך מופתעת מעצמי

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבש

תודה

יש לך עצה איך לבחון אם זאת באמת הנקודהפתית שלגאחרונה

עוד לפני פגישה מקצועית?

לא תמיד זה אומר משהוהפי

יכול להיות גם שאתה מאוד מוצלח .. וזה מרתיע אנשים

זה במידה ובאמת אתה מראה רצינות ובשלות רגשית בדייטים

מזדההפתית שלג

אם מדובר במשהו עקבי שווה לנסות לבחון את זה בצורה מקצועית

לא מנסיון😬

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגע

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

אבל זה כל הקטעחתול זמני

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

בעיקרון קיבלת מחמאות כי אתה גברSeven

לגבר יפה להיות גבוהה

לעומת זאת אם היית אישה 1.9 סביר להניח שלא רק לא היית מקבל מחמאות היית מרגיש חוסר ביטחון על הגובה הזה

בוא נגיד שאני לא מאחלת לבנות שלך להיות 1.9

ההגובה הממוצע לאישה הוא 1.6

איזה חרטההפי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ט' בתמוז תשפ"ו 21:58

אני 1.60 וסבא שלי כמעט 2 מטר וגם השני ויש לנו מלא גבוהים במשפחה

די עם הבולשיט .

דבר שני תגיד תודה רבה ,בחורה גבוהה מאוד מעל 1.80 זה לא הדבר הכי נשי שקיים אלא אם כן היא מיוחדת 

ולא הייתי חושבת שאגב 1.90 זה יפה לגבר

לא ראיתי בחורה אחת שרוצה 1.90

תגיד תודה שהיא רוצה אותך..

סורי אבל אתה חי בסרט רע

ועוד חושב שהיא הבעיה נו

וואו וואואני:)))))אחרונה

אין תגובה

אולי יעניין אותך