היי כולם
מה החשיבות של תחומי עניין משותפים בהיכרות?
ומה לעשות אם אני מרגיש שאין לי או לא יודע מה התחומי עניין שלי? אני לומד תורה ב"ה והיא תחום עניין מרכזי אצלי אבל אין לי איזה תחביבים או דברים כאלה אחרים...
היי כולם
מה החשיבות של תחומי עניין משותפים בהיכרות?
ומה לעשות אם אני מרגיש שאין לי או לא יודע מה התחומי עניין שלי? אני לומד תורה ב"ה והיא תחום עניין מרכזי אצלי אבל אין לי איזה תחביבים או דברים כאלה אחרים...

, אלא הבנין הפרטי).
השתדלות !תחומי עניין זה פשוט כל דבר שמסקרן אותך, בקטגוריה. אין לזה סוף! ובטוח יש לך, רק צריך לחפש.
וכמובן שהתורה זה השיא של השיאים בתחומי העניין.
זה למשל אסטרונומיה, כל מה שקשור למדע, חברה (להצחיק אנשים, לשמח, פסיכולוגיה, ייעוץ), רפואה, מוזיקה, כלכלה,חינוך, גילאים מסוימים (אוהב ילדים, תינוקות, לדבר עם קשישים...) היסטוריה, חקר דתות ואינסוף קטגוריות נוספות (לא עולה לי כרגע).
לא צריך להילחץ על זה
גם אם לא יודעים לומר מה תחומי העניין, ולא יודעים לסווג לקטגוריות, בסוף מגלים דברים משותפים (וגם זה ממש לא חובה..)
בהצלחה!
למשל פרנסה, בישול, כך שזה יותר בכיוון של צורך/ כשרון
צורך ותחביב. אז לבשל לומדים -או נותנים לאישה
ופרנסה- יש ה-מ-ו-ן דרכים, כך שזה גם לא לדיון לדעתי.
העניין הוא שאתה כותב שאין לך תחומי עניין.
לדעתי אתה פשוט צריך למצוא אותם, או לפחות להאמין שיש לך כאלה, כי לכל אחד יש. זה נושא מאוד מאוד רחב.
אתה לומד תורה ולזה אתה הכי מתחבר- אשריך!
אבל אתה לא יוצר מגע עם הסביבה? איך אתה עם אנשים? טיפוס שקט או מביע עמדה? החלטי או שוקל בחומרה יתירה כל דבר?
אם הנושא באמת מציק לך- המחשבה שאין לך תחומי עניין, פשוט תיעזר בחברים
תמיד כיף לשמוע מבחוץ דברים טובים על עצמך, וכמובן בקטע צנוע ועניו (לא נשמע שיש בעיה של גאווה
)
אז תחומי עניין זה יותר תחביבים? אני מגדיר תחום עניין בתור דבר שאני עוסק בו בלי סיבה אלא מתוך אהבה לתחום, רוב התחומים האלה הם לא כל כך משמעותיים בשבילי ואין לי בעיה לעזוב אותם אם ארצה...
התנהגות חברתית זה לא נראה לי קשור.
אם כל מה שיש לך להגיד על העולם הפנימי שלך היא זה שאתה לומד תורה
אז זה נשמע שהעולם הפנימי שלך לא מספיק מפותח
איפה התכונות שלך? הדברים שאתה מתחבר אליהם (גם בתוך עולם התורה אבל גם בעבודת ה' באופן כללי)
מה משמח אותך? מה מרגש אותך? מה מצחיק אותך? מה מעציב אותך?
אדם הוא לא רק גוש בשר שלומד תורה .. מחילה על המילים הבוטות.
אני הכי בעד שיילמדו תורה כמובן, אבל אסור להזניח את הנפש ואת ההתבוננות פנימה.. אח"כ דווקא כשבאים להקים בית רואים שיש בעיות שרוצים להתחבר למין השני..
אולי השאלה היא האם תחומים שעוסקים בהם מתוך חובה/ צורך הם עדיין תחומי עניין...
יש לך אישיות נכון? לא רק תחומי עניין..
גם אנשים שיש להם תחומי עניין כמו לדוג' :מוזיקה, שפות, רפואה, כימיה, טבע, וכו'
יש להם את התכונות נפש שלהם, את התבוננות שלהם פנימה.
יש תקופות שהם יקדישו זמן לפתח את התחומי עניין האלה ויש פעמים שלא.
יש אנשים שיפתחו רק תחום עניין אחד נגיד מוזיקה, אבל זה לא יסתור את זה שהם קצת יאהבו לבשל..
בקיצור לא חושבת שזה משהו של שחור ולבן..
הנקודה היא שזה לא שאתה בא למישהי ואומר לה תקשיבי מעניין אותי תורה. מה אותך מעניין?
ופה נגמרת השיחה.
זה הרבה הרבה מעבר לזה.
לכן זה לא כל כך משנה שתחום העניין שלך זה רק תורה ושאר הדברים לא מעניינים אותך, כל עוד תוכל לפתח שיחה גם על הדברים הפשוטים של החיים. להתעניין בחיים שלה, להרגיש שאכפת לך ממנה וממה שהיא עושה. זה בתכלס מה שהבחורה מחפשת. היא לא צריכה שותף בהכרח לתחום עניין שלה. נכון שזה מאוד נחמד שמישהו מבין את התשוקה שלך לתחום שלך, וזה יוצר שיחות לעניין הזה ויכול מאוד לחבר. אבל זה גם אפשרי בלי זה.
ומוזיקה למשל, שמיעת מוזיקה זה יותר כיוון של תחביב...
אפשר לפתח שיחה על זה, לפני שיש לך זוגיות ומשפחה..
כי זה נראה כאילו זה אמור להיות דרך דברים אחרים, לימוד משותף, שיחות על איך היה היום, דעות... ואז חיזוק הקשר נעשה דרך תחום העניין.
קשר הוא לא כזה!
מדברים על דברים כאלה בדר"כ כדי ליצור שיח, ותוך כדי השיח מגלים אישיות, לפי טון דיבור, בחירת מילים, שפת גוף,
הכול לאט עם הזמן יתחבר ויהפוך לרגש- או אדישות (אין חיבור רגשי), או זיקה של אהבה (ניצוץ קטן של תחילת התחברות רגשית נשמתית
)
אתה מתייחס כאן בעיקר לשלבים הראשונים, הבחירה בשכל, חשיבה.
תחומי עניין הם בעיקר לפתח שיח, לפעמים זה מתפתח לכיוונים אחרים.
ואל תייחס לזה חשיבות רבה מדי, סתם גורם ללחץ וחשש מיותר מצדך, אפילו אם הוא מועט וכמעט לא מורגש.
אז אתה אוהב מאוד את התורה (שזה מטורף! הלוואי על כולנו ככה להצהיר) , ולא מוצא תחומי עניין נוספים שלך,
אז בעז"ה האישה בשבילך תאהב את זה ככה, וזה יתאים לה בול, כי ככה הקב"ה בחר.
צריך לשאוף למעלה במידות ובמעשים, ולהאמין באמונה שלימה שהקב"ה ידאג לכל השאר
פשוט השתדלות כתבה מה שאני חושבת !!
ואתה באמת צודק להתעסק בזה זה דרך דברים אחרים כי זוגיות ומשפחה זה לא הפעולה עצמה. זה כותרת שמכילה הרבה פעולות קטנות אחרות.. אבל בתחילת קשר בונים בעיקר את התקשורת הזורמת, את הנעימות שלכם אחד עם השני, ביטחון בקשר.. דברים שנשמעים אולי מופשטים אבל הם מאוד חשובים.
השתדלות !בהצלחה!
ברגע שהאישיות שלך תהיה בנויה, מורכבת, מכילה עולם שלם בתוכה.
אז זה כבר פחות משנה אם אתה אוהב טיולים בארץ והיא אוהבת את הבית
אם אתה מתחבר למוזיקה והיא דווקא לתחום העיסוק עם ילדים או אנשים.
בקיצור השפה המשותפת בעיניי מתפתחת על בסיס תכונות האישיות
לחשוב שזה מתבסס נטו טכני על תחביבים זה נראה לי קצת שטחי להגיד..
כדי לאפשר שיח הדוק וחזק.
אבל לא צריך לעבור על רשימות כדי לבדוק את זה - נסו לגשש במהלך השיחות על מה אתם יכולים לדבר ביחד ולהנות.
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.
לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,
מה דעתכם על זה?
אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..
כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.
קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.
אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.
העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.
ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות
אולי זה יותר הצורה.
מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?
ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.
באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.
לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.
ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..
אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.
ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.
ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.
אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.
אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק".
אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.
כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.
לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם.
השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.
"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."
יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.
מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).
אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.
יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.
אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.
זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.
אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.
אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.
כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?
הבנתי נכון ?
אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.
ישר כוח!
באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.
אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]
וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...
תודה על ההסבר על השוק.
נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.
זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..
שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.
נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות
שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .
אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר
אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים
מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר
אצלי אני לא מרגישה ככה
הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..
וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש
אני לא חושב,
אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.
בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.
על עצם ההצעה.
אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.
תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.
אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.
ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.
מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.
לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.
ככה מסתבר לי
מקווה שהפעם זה מובן חח
אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע,
אבל אם כן קיימים, אז זה בונוס נחמד מאוד.
אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.
אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח.
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.
לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס.
היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )
ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס.
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.
הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות) כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל.
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.
יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.
נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
ימי חנוכה שמחים לכולם.
כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג
אופס ימי החנוכה😂
ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים,
כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב
"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.
חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.
האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?
הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?
יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.
אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.
הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.
בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.
יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.
הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.
נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.
לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.
לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.
עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.
השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."
התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.
😂😂😂
מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.
תודה!
מניח שיצא לכם להתקל ולשמוע את המשפט הזה לא פעם..
והרהרתי בשאלה האם נכון שרוב העולם , כולל אני, לא חי ככה?!
כאילו, מניח של90 אחוז מהרווקים יש לב טוב, ואיזה קטע הם עדיין רווקים, וכנראה למרות טוב ליבם נפרדו מהם.
לכל תגובה בנושא אשמח, חנוכה שמח חברים!!!
-דעתי-.
המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.
ניקח את שוק הרכב.
אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,
אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.
עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.
אבל קודם הבסיס.
ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.
במה הוא עובד ?
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ?
כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)
בהצלחה.
אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"
חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥
שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי
אני מעוניין לחזור לדייטים
מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?
אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?
תודה לכולם תזכו למצוות
נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.
מה זה אומר ראש פתוח?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?
האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?
האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?
מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?
האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?
או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?
כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות
המון בהצלחה
יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.
אבל מעבר לזה,
הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,
אבל לא רק.
להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,
ככל שיש לך כח להתמודד..
אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.
נסעתי באוטובוס ציבורי,
ואוטובוס טיולים חסם את כל התנועה כי הבנות, המון בנות, המון המון בנות פרקו מלא דברים, חוץ ממקרר, הוציא מתוכו הכל.
זה היה נראה כמו מופע קסמים.
ואז נהג האוטובוס אמר משהו, "עוד פעם החרדים האלה...אבל למה ככה לחסום את התנועה ? אני לא מבין את זה..."
עכשיו בעיקרון, אני בדברים כאלה לא מתערב, אבל כאן לא יכלתי לשתוק.
אמרתי לו ברוגע, בנחת , "אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)".
שבת שלום
מי יתן, שאחרי השבת הזו יחל השינוי הגדול שכל אחד מצפה לו.
עכשיו ברור לכם, שכאשר קורה שינוי גדול בחיים, לפניו יש שבת אולי מיוחדת אולי שגרתית, שפשוט מבחינת זמנים מגיע לפני אותו שינוי.
אני מאחל לכולם, לכל אחת ואחד בפורום הטהור הזהו, שהשבת הזו היא השבת לפני השינוי הגדול.
"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?
ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.
שקראתי את זה
בפורום הטרור הזה
עדיין לא.
טוב מן הסתם היא עסוקה,
בטח בערב היא תברר ותחזיר תשובה.
מבאס, אבל עדיין היא לא החזירה.
בטח מחר.
משום מה גם מחר היא לא החזירה.
'תגיד, יצרו איתך קשר לברר עלי',
אני שואל את החבר שלי אחרי שלושה ימים.
'האמת שלא..'.
התסריט הזה חזר אצלי לא פעם ולא פעמיים, לצערי זה חזר שוב ושוב. כל פעם מחדש אני אומר לעצמי 'אולי הפעם היא תחזיר תשובה מהר. אולי יקרה נס, והיא תחזיר תשובה אפילו היום..'. אני לא יודע מאיפה זה מגיע, אולי אין מספיק מודעות שיש מישהו שמחכה בצד השני.
אז בנות, כשאתן מקבלות הצעה שימו לב שיש מישהו שיושב ומחכה בצפייה ממש לתשובה שלכן. יתכן מאוד שזה מעסיק לו את המחשבה כל היום, וכל כמה דקות הוא מציץ בטלפון בתקוה שהיא כבר החזירה תשובה. זה אלף בית של בין אדם לחברו.
אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.
אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.
אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.
כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.
תשובות. תשובות. תשובות.
"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.
אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."
מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.
הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..
לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.
עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון.
אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.
מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?
מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.
וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.
ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.
ולא לתת להצעה להתמרח ככה
חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.
ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.
ברשותך, פונה לצד השני:
דרך ארץ בסיסית...
גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.
''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.
''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.
לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.
התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.
ולך שמחכה -
תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.
הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.
ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.
אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..
[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]
אני רוצה להגיד שבאופן אישי -
לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.
מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.
אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.
ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.