אז מה עושים?פצלשו"ן

אני בכווה כותב מניק אחר ולא מהרגיל שלי.

זה קצת אישי ולא בא לי שיזהו אותי.

 

אני יוצא עם מישהי כבר תקופה.

התחושה טובה, כיף לנו ביחד. מאוד מתאימים אחד לשני.

הרצונות והשאיפות לאותו מקום ושנינו רוצים  להמשיך...

 

ופה מגיע ה"אבל..."

בפגישה האחרונה דיברנו יותר לעומק על המשפחה שלי ושלה,

ומפה ומשם היא מספרת לי על אח שלה

ואחרי שאני מחבר קצת פרטים אני קולט שאני יודע מי זה.

ויותר גרוע...

בחמישית או התקיף אותי מינית...

(הכל בסדר איתי, עברתי טיפול הכל טוב... אני עד היום לא מסוגל להסתכל עליו...)

 

מאז אני לא יודע מה לעשות.

זה הורג אותי.

 

מצד אחד הולך לנו כל כך טוב ביחד, אני רוצה להמשיך, ואני לגמרי רואה אותה בתור אישתי.

 

מצד שני... אני לא מסוגל להיות איתו היום באותו חדר.

וקשר איתה זה קשר עם המשפחה שלה...

לא רוצה להיכנס לסיפור כזה בכלל.

(היא גם בקשר מאוד טוב עם אחיה.)

 

מאז לא דיברתי איתה בפלאפון. עניתי פעמיים בסמסים קצרים.

נראה לי היא מתחילה להרגיש שמשהו לא בסדר...

אני לא רוצה לאבד אותה.

 

אוווף

 

מה לעשות??

 

 

אתה בטוח לחלוטין שזה אח שלה?הדוכס מירוסלב

אם לא, כדאי לבדוק...

אם כאן, אולי תנסה להתייעץ עם מי שעברת אצלו טיפול?

 

שאלה קשה, אין לי מה להגיד חוץ מהנ"ל... מקווה שיצליח לך בע"ה.

בוודאות.פצלשו"ן

אין שום ספק לצערי. הלוואי ולא היה...

 

גם האופציה השנייה לא רלוונטית לצערי.

תודה בכל מקרה.

אם אתה לא מצליח לפתור את הבעיה בעצמך,שלג בירושלים

תערב גורם נוסף.

אין לך ברירה..

 

בכ"מ, נסה בינתיים להמשיך את הקשר שלך איתה כרגיל,

ולהימנע בינתיים ממפגש עם האח.

אני לא בטוח עד כמה זה אפשריפצלשו"ן

להמשיך את הקשר כרגיל...

היא מרגישה שמשהו השתנה. היא אמרה לי את זה היום...

היא רוצה לדעת מה קרה. ואני רוצה לקבור את עצמי!

וואו. איזה מצב לא פשוט פצלשית..
אולי כדאי לשתף אותה.

לא בשיחה פנים אל פנים כי זה יעמיד אותה במצב מאוד לא נעים. בטוח יהיה לה קשה מאוד לשמוע שהוא פגע בך.
תכתוב לה הכל במכתב. תכין אותה לפני שיש עניין רגיש שאתה רוצה לדבר איתה עליו. ואז תכתוב לה, כמו שכתבת פה, כולל זה שהיא חשובה לך והקשר איתה חשוב לך ואתה לא רוצה לאבד אותו.. אבל נודע לך.. וקשה לך עכשיו המצב, לעמוד מולו..

ואז תהיו בזה ביחד.
בטוח שגם לה יהיה לא קל
אחרי שהיא תעכל את זה עם עצמה, תוכלו לדבר ולראות איך אתם מתמודדים מול זה.
אולי בהתחלה היא תוכל ליצור מפגשים עם המשפחה כשהוא לא נמצא
בהמשך, חתונה וכו מן הסתם כן תתראו אבל אולי דברים כבר יראו אחרת..
(מי יודע.. אולי יש פה מהלך משמיים שדווקא יכול לגרום לתיקון המצב..
עם כמה שההתמודדות היא לא פשוטה, ואין ספק בזה.
יכול להיות שתהיה הזדמנות לגדילה וצמיחה)
ומסייגת,פצלשית..
יכול להיות שכדאי לך להיות מלווה בגורם מקצועי,
שיתמוך בך וייעץ בשעת הצורך,
אם אתה מרגיש שזה גדול עליך
ויכול לגרום לך לחזרה אחורה, לנפילה ושקיעה.
תדאג לעצמך...

וה' איתך
לא מסכימה שכדאי לשתף אותהיהיה בסדר....
לפחות לא בשלב זה
הכי לשתף אותההשתדלות !
אתה מתאר שאתם מתרחקים.
אם לא תפתח את הנושא בשלב הזה, אולי ח"ו תתחיל לאבד את הקשר. וממילא, אם אתה מרגיש שהיא האחת, לא כדאי להסתיר ממנה מקרה כל כך מרכזי בחייך, למרות כל הנוראיות שבו, גם אם לא היה מדובר באחיה.
זה שמדובר באחיה הופך את העניין להרבה יותר קשה. תנסה להאמין שהוא בר פיתרון!
וואו סיפור ממש קשה ומורכב!
אבל ככל שאתה אוכל אותו עם עצמך ככה אתה נסגר יותר בפניה, מהחשש שזה 'ייפלט' לך בשיחה איתה.
תיפתח ישירות איתה.
אבל בגלל שהנושא מאוד מורכב תתייעץ עם אדם חכם שאתה מעריך (רב, מחנך..) שיוכל לעזור לך לבנות את השיחה שלך איתה.
תקיפה מינית לדעתי נובעת ממשהו נפשי, כך שלא רלוונטית לדעתי התגובה כאן של - " האם הוא ביקש סליחה".
אולי תנסה לברר אם הוא עבר טיפול כלשהו. על היחס שלך אליו זה לא ישפיע, אבל אם יקרה מצב ותיפגוש איתו, יהיה מעט יותר מרגיע לדעת אם הוא השתנה.
נורא לאבד אישה לחיים בגלל המשפחה שלה.
אולי מישהו שמבין בעניין יוכל להציע פתרון שקשור למפגשים שלכם עם המשפחה.
אבל שוב- לדעתי כדאי לפתוח איתה, אבל בחכמה ורגישות. בכל זאת מדובר באחיה.
וואו, המון בהצלחה בהמשך! בעז"ה שיסתדרו הדברים לטובה.
א. לא כל הדברים משתפים על ההתחלהיהיה בסדר....
יש דברים שצריך לבדוק לפי הקשר.

ב. כשסולחים יותר קל להמשיך הלאה, לכן זה חשוב שהוא יבקש ממנו סליחה( במידה ואפשרי כמובן) וחשוב שהוא יסלח לו כי זה אומר שהחלק הזה מאחוריו או במקרה הזה מאחוריהם.
לא היה מובן שזו רק ההתחלה..השתדלות !
אם זו ההתחלה, באמת מומלץ שלא להמשיך... לעניות דעתי כמובן. פשוט נורא לחשוב שתכניס את עצמך לסיטואציה בה תפגוש אותו.
הקשר לא בשלב מתקדם ממש, זה משנה את כל החשיבה על פתרון.
אני לא בטוח כמה יהיה חכם לדבר איתה על זהפצלשו"ן

היא מעריצה אותו, (אחיה הגדול)

 

וגם אני הערצתי אותו בעבר עד שהוא פגע בי. הוא באמת בן אדם סוחף.

אני חושש שזה רק ירחיק אותה ממני.

מה שאני לא רוצה בשלב הזה...

אתה בכל מצב תצטרך לספר לה על זה בשלב כלשהוסוסה אדומה
וזה שהיא מעריצה אותו זאת לא סיבה. אדרבה, אולי היא תפסיק להעריץ אנשים, וכל שכן אדם שלא ראוי לזה. מה רע בזה?

תספר לה בהדרגתיות... אולי יהיה לה קשה, אבל האמת תמיד פחות כואבת מהשקר ומחוסר וודאות.
זה תלוי בהרבה דבריםיהיה בסדר....
הוא יודע?
התנצל?
כמה תהיה מסוגל להתמודד עם זה?

אל תצפה לקבל בפורום תשובה
זה מורכב
תערב מישהו שמבין
מקצועי
אם אין לך אפשרות להתייעץ עם מי שטיפל בך אז תפנה למישהו אחר.

גם כדי להחליט אם כן או לא
ובמידה וכן, שתדע איך כדאי להתהנהל
אני יודע שאני צריך משהו מקצועיפצלשו"ן

אבל בכוונה פתחתי את זה פה.

 

כי לבינתיים הכיוון המקצועי אומר לי לחתוך כמה שיותר מהר.

 

מכיוון שעוד לא נקשרתי לגמרי רגשית לבחורה.

ואני לא סגור על כיוון חתונה.

הוא אומר שעדיף לא להכניס את הראש לכזה סיטואציה...

 

אני מאוד מבין מה הוא אומר. אבל קשה לי לקבל את זה.

 

אז לכן פתחתי את זה פה סתם לשמוע כיווני מחשבה.

אז לפנות לגורם מקצועי אחר ולהבהירואילו פינו
לו את המקום שלך- שאתה רוצה להמשיך בקשר. איך מתמודדים.
או לגורם המקצועי אליו כבר פנית ולהגיד לו שזה מה שאתה רוצה. גורם מקצועי באמת נותן כלים והכוונה ולא תשובה מוחלטת...
אממיהיה בסדר....
לרוב ממה שאני יודעת גורם מקצועי לא "אומר" מה לעשות הוא בדרך כלל עוזר לך להחליט בשלמות מה לעשות ולהיות רגוע עם ההחלטה.
אלא אם כן זה רב שאתה מכיר וסומך עליו

אני מבינה למה הוא מתכוון וגם הגיוני כמה זה קשה לך.
פורום במקרה זה עלול לבלבל - לפחות לדעתי.

הוא לא "אמר!" הוא "אמר..."פצלשו"ן

זה רב שאני מאוד סומך עליו. וזה הכיוון שעליו הוא ממליץ...

אוקייהיה בסדר....
אז זה מה שאמרתי
אם זה רב זה הגיוני שהוא "יאמר"
כמעט אף פעם לא מגיבה, אבל לא התאפקתי..מדי פעם פה

דבר ראשון, כל הכבוד על המקום שבו אתה נמצא אחרי ההתמודדות שעברת. בע"ה שתמשיך להתמלא כוחות.

 

ובנוסף: אני ממש ממש ממש מזדהה עם העצה שקיבלת.

 

1. דבר ראשון: אמנם הקשר נראה עכשיו קרוב ושחבל לאבד אותו - אבל זה ממש לא חייב להיות כזה. באמת אפשר לעזוב גם קשרים עמוקים (לא סתם כמובן. כשיש צורך גדול), ומצליחים בסוף באמת לעבור הלאה, על אף שבאותו הרגע זה קשה וכואב. כבר קרו מקרים. כהן שנפגש עם משהי שהתברר שהיא גיורת, וכו וכו. בסוף, עם כל העוצמה והחשיבות של הרגש, הרגש הוא דבר שנחלש אם הוא לא מתוחזק. אפשר לסיים קשר, וכעבור כמה חודשים החיבור שעכשיו נראה לך חזק, פתאום נראה אחרת. 

 

2. החשוב ביותר: זה נשמע סיפור שכדאי לברוח ממנו. נישואים עם אחות של... בוודאי יעוררו את המקום הכואב שוב ושוב. אפילו אם תצליח לארגן שלא תראה אותו לעולם -  דבר שכמובן לא אפשרי - זו בכלל לא הנקודה. היא אחותו. זה מספיק. זה דבר קשה ולא טוב בכל מצב, ובמיוחד סביב נישואים, שהנושא של הגוף הוא חלק מהקשר.

 

נשמע לי שכדאי מהר מאוד להתרחק. פשוט לא אפשרי נישואים במצב כזה. (איך להסביר לבחורה זו שאלה כבדה שכדאי לתת עליה את הדעת. לא בטוח שהתשובה היא שצריך לספר לה על אח שלה).

גילוי נאות: אני נשואה, בת 30. ולדעתי כל אדם נשוי כמה שנים טובות יגיד לך שלא שייך מלכתחילה נישואים במצב כזה.

ולדעתי, בגלל שבשבילי זה ברור שחתונה פשוט לא שייכת פה, אז זה גם משמים, הבחורה לא בשבילך..

 

זה קשה וכואב, אבל באמת, בפרספקטיבה של זמן, זה יראה אחרת.

האמת שאני מאוד מבין מה את אומרת.פצלשו"ן

אבל באמת שקשה לי מחשבה של לסיים את הקשר איתה.

ועוד שזה לא משהו עליה.

זה בגלל גורם חיצוני...

 

מעצבן לחשוב שלא מספיק כל מה שהוא עשה לי בעבר, ואם לא הייתי מספיק חזק הוא היה הורס לי את החיים.

גם עכשיו אני לא יכול להתחתן אם מי שאני ורצה(אולי...) בגללו??

אוי כואבמישהי 1
נכון...מדי פעם פה

אבל באמת זה לא הוא. 

ה' מגלגל שכנראה זו לא אשתך..

 

ותדע שאתה באמת מאוד חזק. הרבה יותר ממנו כמובן. ברור שבאמת, הוא חסר כל כוחות ואומץ.

שלא תעז לרגעיהיה בסדר....
להאשים את עצמך על מה שהוא עשה לך!!

זה הוא שהיה חלש בשביל לעשות כזה דבר
אל תדאג.פצלשו"ן

ברוך ה' את השלב הזה עברתי כבר...

 

אני יודע שזה לא אני, ואני לא מאשים את עצמי לרגע על מה שקרה.

להפך.

במשך תקופה ארוכה הניצחון שלי היה לא למנוע ממני לעשות דברים בגללו...

ועכשיו זה נראה שהוא עוד פעם מנצח...

פשוט מעצבן!

צודק. באמת מעצבן..ד.

אח אידיוט (יש לקוות שהתבגר קצת מאז..)

אולי זו הזדמנות לתיקון שלםסביון
תצטרך לעשות הרבה עבודה עם עצמך אם תחליטו להתחתן (ליווי של איש מקצוע לא יזיק), אבל זה אפשרי.
ובינתיים יש לך מישהי שלא יודעת מה קורה איתך - לא בטוח שכדאי לספר לה לשון הרע כזה על אח שלה (לפחות לא בשלב הזה; אם תהיו בטוחים שאתם מתחתנים נראה לי שיש לזה יותר מקום), אבל אתה כן יכול להרגיע אותה שזה עניין אישי שלא קשור אליה ישירות. עצם הידיעה שלה שיש משהו מתחת לפני השטח ואתה לא מסתיר את קיומו יכולה להרגיע.
אני חושב שמבחינתי כבר הגעתי לתיקון השלםפצלשו"ן

אבל זה לא אומר שעכשיו אני צריך להיות בקשר איתו.

בן אדם שעשה לי רע והמפגש איתו מזכיר לי דברים שאני לא רוצה לזכור.

 

איך מצב כזה מאפשר חתונה עם אחותו?

אתה תהיה חייב להיות איתו בקשר ברמה כזו או אחרתנקודה טובה
אם לבסוף תתחתן איתה..
בהחלט מצב קשה.
במיוחד שלפחות עם לראות אותו תצטרך להסתדר. ומאמינה שזה קשה רצח.
אוף. אמן שתקבל החלטות טובות!! המון בהצלחה!
אתה לא חייב להיות בקשר איתוסביון
כמו שנקודה אמרה, תצטרך להסתדר עם לראות אותו מדי פעם (וגם את זה אפשר לצמצם).
אלה דברים שאפשר למצוא להם פתרונות (ואם תתחתנו תוכל גם לשתף אותה והיא תעזור לך למצוא פתרונות), אני לא חושב שכדאי שזה יפגע בסיכוי לקשר שלכם.

אה, ונראה לי שיש כמה רמות של תיקון. הגעת לרמה שאתה יכול לחיות נורמלי לעצמך. עכשיו תצטרך להגיע לרמה גבוהה יותר, של תיקון מלא שיאפשר לך לראות את הפוגע בלי להתחרפן (וכאמור זה לא מתחייב, אפשר להסתדר בדוחק גם בלי זה).
נכון. לא צריך איתו שום קשר.ד.


זה עוד יותר קשה שהוא יגיד לה עניין אישי כככה פתאוםזוהרת בטורקיז

ואף פעם לא יהיה לזה להסבר

אם הקשר ילך בוודאות לכיוון של חתונה הוא יסביר לה...סביון
אימאלה נראה לקוח מספר של חיים ולדר!!מישהי 1
תשמע, אין לי מושג מה להגיד לך. מורכב ברמות על.
כרגע נראה שהתחושה שלך הולכת לכיוון שאתה לא מסוגל להיכנס למשפחה כזאת
מצד שני זה לא מעיד כלום על הבחורה והאיכויות שלה
מציעה לך להתייעץ עם רב גדול מאוד שמבין
לדעתי יכול לתת כיוון
מורכב ממש!! בהצלחה!!
אולי עם הרב שמואל אליהותפוחית 1
הוא לא מקל ראש במקרים כאלה
תודה אנסה...פצלשו"ן


בדיןק!!! סיפור דומה של ולדררקפת לבנה
רק שהאח היה בסוף מאומץ...

דעתי האישית עם כל הכאב ואולי יש סיכוי.
לא להכנס לזה ולחתוך. כמה שזה קשה.

וה' יהיה בעזרך. אמן
ןבשום אופןרקפת לבנה
לא לספר לה!... לא צריך להכאיב יותר, תמציא כבר משהו
וואי איזה סיפור קשה...בחור שמח

מזדהה איתך ממש אחי, היה לי חבר עם סיפור דומה.

 

תנסה לחשוב הלאה, לא רק על הרגעים הראשונים של חתונה.

על חיים שלמים, על ארועים משפחתיים, על טיולים, שבתות אצל ההורים שלה ביחד איתו..

הכול!

 

אם אתה יכול להתמודד עם זה- מעולה.

אם לא , כך צעד אחורה כל עוד אתה יכול וזה עוד לא ממש רציני...

 

בהצלחה ממש!

(אשמח אם תעדכן מה עשית. אפילו באישי. מעניין אותי ממש.)

בן כמה הוא היה?רחפת..
אתה יודע אם הוא עבר טיפול? האם הוא עדיין פוגע?
הוא היה בן 18פצלשו"ן

הוא עבר טיפול.

לא מספיק לדעתי ולדעת עוד כמה בעלי מקצוע...

לא יודע מה מצבו כיום...

לי נראה פשוט שלאוירושלים של זהב
זה יותר מדי תסבוכות פסיכולוגיות לחיים שלמים. אני לא רואה איך אפשר לחיות במצב כזה בצורה בריאה ומדוייקת. הדבר היחיד שיעזור לא לסבול זה הדחקה רצינית של העבר וזה לא נכון לדעתי לעשות את זה..
אני במקרה כזה הייתי בורחת ולחברה טובה הייתי ממליצה אותו הדבר.
פגיעה מינית זה חמור ביותר.
במיוחד כשיש כבר ילדיםתפוחית 1
ואז הלחץ עליהם בסביבתו יעלה מאוד, אם אתה לא סומך עליו ועל הטיפול ..
לא רוצה סתם לזרוק עצות, אבל חשוב לזכור שיש גם את הנק הזו
לגבי הבחורהnik

הרבה כותבים כאן לשתף אותה ושאם תתחתנו היא תעזור וכד'..

אבל תחשוב באיזה מצב איום זה יעמיד אותה, אח שלה שהיא מעריצה ואוהבת פגע בצורה כזו בבעלה..

זה מורכב גם לה, לא רק לך..

יכול להיות שעם כל הכאב לחתוך את הקשר זה נכון גם בשבילה..

 

יהי רצון שתבנה במהרה בית נאמן בישראל, בבריאות, שמחה, אהבה וברכת ה'!!

בהצלחה רבה!!

לא בטוח שזה יגרום למצב כזההדוכס מירוסלב

יצא לי להכיר כמה מקרים כאלה מקרוב, לפעמים זה לא באמת מוריד את הערך על הצד השני.

לפעמים גם הצד השני פגע בגיל ממש צעיר וכשגדל הבין שזאת טעות ועשה מהלך, אז מעריכים אותו.

למרות שאני מכיר את זה בד"כ על גילאים ממש קטנים מכל המגדרים, אז לא יודע אם זה רלוונטי גם פה...

כואבת איתך..kaparalay
אין ספק שאתה נמצא בסיטואציה לא פשוטה..
מקריאת ההודעה ותגובות נוספות בשרשור, עוברות לי בראש כמה מחשבות:
·אמרו גם לפניי, אבל חשוב להגיד שוב שלמרות שאתה מתאר תחושה של חוסר הגינות כלפיה- אין פה שום אשמה שלך. רק הרבה כוח, גבורה וסיעתא דשמיא שעזרו לך לצאת מבור עמוק. עצם הלבט הזה הוא מלא ברגישות כלפיה..

·אני לא מזלזלת ברבנים חו"ח (אם כבר אז אולי להיפך), ואני אפילו מסכימה עם מה שהציע הרב שאיתו התייעצת (אפרט קצת בהמשך), אבל למרות שרב הוא אדם חכם מאוד ובעל ידע רב, הוא לא תמיד איש מקצוע (כמובן שאני מסייגת, כי יש רבנים שכן לומדים מקצועות טיפוליים כאלה ואחרים, אבל אם להכליל קצת..).
אני אומרת את זה כי יכול להיות שבהקשר הזה כן צריך להיעזר במישהו שעוסק בטיפול מסוג זה או אחר..- הן כדי להגיע לפתרון המתאים לך, והן כדי לנסות לסייע בהקשר הנפשי של הסיטואציה ובתחושות שהיא מעלה.

·למרות מה שכתבתי למעלה, אני מסכימה מאוד עם העצה שניתנה לך.
אני לא מדברת מניסיון, אבל אין לי ספק שנישואין, עם כל השמחה והטוב שבהם, הם גם דבר מורכב, ולא בטוח שיש עניין להפוך אותו למורכב יותר.
לפי מה שכתבת, אתה לא מסוגל לראות אותו. נראה לי לגיטימי לצפות שזה לא ישתנה (בפרט כשאתה אומר שאתה במקום טוב כרגע, ונראה שאין צורך לערער את זה). אז מה תעשה כשתבוא לפגוש את המשפחה? או באירוסין? או בחתונה? או בכל אירוע משפחתי אחר? אנשים כתבו כאן שאפשר לצמצם מפגשים איתו, אבל וואלה- מלבד העובדה שזאת דרישה לא הוגנת ממנה, זה גם לא מציאותי (לי באופן אישי לא עובר שבוע בלי לפגוש את אחד הגיסים.. ישמצב שאני חריגה, אבל בסופו של דבר מדובר במשפחה..).
העובדה הזאת תשים אותה במצב שבו היא תצטרך ברמה כזאת או אחרת 'לבחור' בינך לבין אחיה.
ובוא נגיד שהיא תבחר בך.. האם יש הבטחה שזה לא יצור איזשהם מטענים בקשר?

·לגבי האמירות שעלו פה על לספר לה..
אני אגיד בזהירות שאני דיי בטוחה שזה לא התפקיד שלך. קל לנו (לא באמת, אבל באופן יחסי) להגיד דבר כזה מאחורי מסך ואח"כ לחזור לחיים שלנו, אבל תחשוב איזו מורכבות יש במעשה כזה-
ברמה כזאת או אחרת מציעים לך לבוא ולפרק את הנקודה הכי יציבה שלה (הבית שלה, המשפחה שלה) ועוד לצפות ממנה לבחור בך, כי הרי אחיה הוא 'הרע בסיפור'.

·בהקשר הזה, אני גם חושבת שלא יהיה נכון לתת לקשר להתקדם ואז לראות. המורכבות שתיארת תישאר, וכיוון שהקשר יתעמק- זה רק יקשה אח"כ על הגילוי, או לחילופין- על ההחלטה להיפרד.

·לי באופן אישי קצת קשה עם האמירות שעלו על תיקונים והתגברויות.. אני חושבת שאם כרגע אתה נמצא במקום טוב ובריא מבחינה נפשית זה התיקון הכי גדול שיש, ושאין שום גבורה בלהיפגש בכוח עם מישהו שעשה לך כ"כ רע..
אדם שחווה ל"ע תאונת דרכים ועכשיו מפחד להתקרב לכביש, אולי יש עניין להפגיש אותו שוב עם הכביש ועם מכוניות, ע"מ שיוכל לחיות חיים נורמליים ותקינים.
זאת לא הסיטואציה. זאת לא איזו 'פוביה' להתמודד איתה, ואתה יכול לחיות חיים טובים ובריאים ושמחים גם בלי לראות אותו..

·אני לא יכולה (וגם לא אוהבת) לחשב חשבונות שמיים, ולכן האמירה הבאה הולכת להיות קצת ריקה, אבל יש מצב שהגילוי הזה על אח שלה אומר לך שזה 'לא זה'..?
זה קשה לחשוב ככה, כי בד"כ זה ניכר בצורה קצת שונה שזה לא זה- בד"כ אתה פשוט מרגיש את זה..

זה באמת מסובך מאוד.
הלב איתך. הרבה תפילות.
החלטות טובות בעז"ה!
תודה ממש.פצלשו"ן

הבהרת לי ממש כמה נקודות... תודה!!

לכאורה פשוט, אם תוכל להתגבר על התחושות כלפיו את תמשיך.הלוי
אם לא, אז תחתוך.

אל תתחבט עם זה יותר מדי, קח רגע אחד עמוק להבין איך אתה באמת מרגיש, תהיה כן עם עצמך ובלי השכל. לדעתי הרגש שלך במקרה הזה יוביל אותך לתשובה הנכונה לך.
א. תודה ממש לכולםפצלשו"ן

על העצות על הדאגה ועל האכפתיות

ב. בעזרתו יתברך היום יש לי פגישה עם הרב שמואל אליהו בעצתה הטובה של@תפוחית 1

ובעזרת ה' הוא יעזור לי להתברר ולהחליט...

תודה לכולם!!

כל הכבוד אחי!בחור שמח

בהצלחה ממש...

אשמח לעדכון.

שיהיה בהצלחה!!!יהיה בסדר....
תעדכננו
עדכון...פצלשו"ן

אז דיברתי היום עם הרב שמואל אליהו כמעט שעה...

@תפוחית 1 תודה ממש על הרעיון.

 

הוא עזר לי מאוד, פישט את הדברים ועזר לי להגיע למקנה הנכונה בשבילי.

 

החלטתי להיפרד...

לא יודע איך להגיד לה את זה.

הלך לנו ממש טוב ביחד ואין סיבה הגיונית למה לחתוך.

 

וממש לא בא לי להגיד לה שזה בגלל אחיה.

 

רעיונות?

כל הכבוד על האומץ להתייעץ.תפוחית 1
אשרינו שזכינו לדמות בעלת כתפיים רחבות כמו הרב שמואל אליהו.
עוד מעט יבואו אנשים עם עצות טובות שיעזרו לך.
מתייגת כמה @נפש חיה.
@אילת השחר
(מקווה שזה בסדר שתייגתי אותכן, אוהבת לקרוא תגובות שלכן, מרגישה שהן באות ממקום שקול ומבין)
כל הכבוד!בחור שמח

אתה חזק מאוד וה' לא סתם מעמיד אותך בנסיון הזה.

 

מאחל לך למצוא את זיווגך האמיתי מהר ובקלות!

ישר כח גדול!הדוכס מירוסלב

חוץ מזה שזכית לדבר עם הרב שמואל כל-כך הרבה, גם שהגעת להחלטה אמיצה.

ואוkaparalay

קודם כל, ב"ה וכל הכבוד לך על הכוח והאומץ שבללכת להתייעץ.

וב"ה לך ולכולנו על שזכינו ברב שמואל.

 

אני מתארת לעצמי שיחד עם זה ש"אין שמחה כהתרת ספקות", יש גם ערבוביה של מחשבות ותחושות נוספות..

א. איך לעשות את זה?

ממה שתיארת, יצא שבעקבות הגילוי והבלבול שהרגשת היא הרגישה ברמה כזאת או אחרת בריחוק. זה מבאס, אבל זה כנראה יוכל קצת לעזור עכשיו, כי זה לא ייפול עליה כרעם ביום בהיר..

סביר להניח שיש הרבה דברים שהיית רוצה לומר כרגע. אם לצאת מנקודת הנחה שלא יהיה נכון לספר לה על אחיה, ההצעה שלי היא לנסות לחשוב על כל השאר- חוץ מזה, מה כן אפשר להגיד? יעזור גם לחשוב מה אתה היית רוצה לשמוע בסיטואציה הפוכה.

(אני מעירה בקטנה- התחושה שלי היא שלהגיד שזה לא מתאים, זה כנראה הדבר המדוייק והאמיתי ביותר שאפשר להגיד כרגע, בהתחשב בתחושות שתיארת..)

יעזור לחשוב על זה ולנסח מראש, כדי שלא ייאמרו דברים לא ברורים שישאירו אותה מבולבלת, וכדי שלא ייאמרו דברים שיפגעו.

 

ב. תחושת הפספוס.

להבדיל, תחושה כזאת יכולה להגיע גם במקרים שבהם הקשר הוא 'חד צדדי' ורק אחד הצדדים רואה משהו ורוצה להמשיך..

אין לי הרבה חכמה להוסיף בהקשר הזה, אבל פעם שמעתי מחברה שאמרה שלפעמים במקרים כאלה (כשהיא זאת שמקבלת את ה'לא') יותר קל לה, כי היא מרגישה שזה הרצון של רבש"ע.

נכון שזאת לא בדיוק הסיטואציה, אבל נראה שקרה פה משהו שהוא קצת יותר גדול ממך וממנה שבא ועצר את הקשר. זה לא מנחם לגמרי, אבל אולי קצת..

 

ג. ההשפעה של מה שקרה אז על היום.

אני מתארת לעצמי שהתחושה הזאת קשורה ברמה כזאת או אחרת לתחושת הפספוס, ומהבחינה הזאת נראה לי שבעז"ה כשתצליח להרפות ממנה- גם זה ידעך קצת.

ע"ג זה, אני מוסיפה- אין פה 'ניצחון' שלו.

אתה חי, אתה במצב טוב ובריא, אתה נפגש עם בחורות ורוצה להתחתן בעז"ה. אין ניצחון גדול מזה.

ברמה מסוימת, גם ההחלטה שקיבלת, עם כל הקושי שבה, יש בה צד של ניצחון.. בחירה שלא להיכנס למקומות שירעו לך בהמשך, בחירה שלא לפגוע בה על דברים שלא נוגעים אליה, בחירה לסמוך על רבש"ע שסולל לך דרך מדויקת משלך.

 

אני מסכימה עם דברים שנאמרו (וכנראה גם ייאמרו בהמשך) על הרצון הא-לוקי שבדבר, לכן גם הזכרתי את זה בקטנה בעצמי.

אבל אני מודה שאני מרגישה על עצמי שלא תמיד הדברים האלו נשמעים באותו הרגע. לכן אני גם מוסיפה שלחשוב לתת לעצמך זמן. לפעמים צריך לשמוע את זה בזמן הנכון.. גם רבי עקיבא קרע קריעה ובכה על החורבן לפני שהתחיל לצחוק ולהיזכר שהוא בוטח בה'.

אני בטוחה שעוד תגיע שמחה גדולה וישועה אדירה, תן לזה זמן..

 

המון המון הצלחה בעז"ה

תודה ממש על כל העזרהפצלשו"ן

הועלת לי יותר ממה שאת חושבת...

 

בעזרת ה' אשב על זה הערב.. אחרי ההתבודדות.

ישר כח!גלויה
תודה על העדכון.

אשרינו שזכינו לתלמידי חכמים שיאירו את עינינו.

חזק ואמץ!!!!!!!!!!!

ולגבי תחושת ההחמצה- רעיון קטנטן וטיפשי שעלה לי עכשיו:
יעזור לך לדמיין כאילו יש פגם גנטי במשפחה?
שלא מופיע אצלה
אבל היא נשאית...

בהצלחה רבה רבה
שתמצא בקלות ובמהירות אשה כלבבך!


פורקת קצת, מקוה שזה לתועלת של מישהו...
יכולה לתאר את התחושה שלי כשפעם אחת רציתי לצאת עם מישהו
וכבר היינו בדרך לדייט פחות או יותר
ואז התקשרו מדור ישרים ואמרו לנו *לא להיפגש*...
ואז הרגשתי - שהשמים נפלו. שאני מסומנת.
שלא מספיק שהייתי גרושה אז, לא מספיק שיש לי ocd , אז עוד ''מסננת'' לאוסף??

ובסוף התחתנתי ברוך ה'.
נשואה באושר לאיש מתוק
שלא נשא למחלה הזאת (מדור ישרים )
ומקבל אותי
ו''אפילו'' היה רווק.
מעולה שהתייעצת עם הרבמישהי 1
זה ממש יכול לתת רוגע עם קבלת ההחלטה
אני בטוחה שבחרת נכון ובעיקר היית נאמן לעצמך ולמה שאתה מסוגל להכיל וזה מעולה!
ראיתי ששאלת איך להגיד לה את זה
אני חושבת שכדאי להגיד לה קודם כל דברים חיוביים כי סך הכל זה אמיתי ושחשבת על זה ואתם לא מתאימים
כל הכבוד! יישר כח.ד.

והרב שמואל הי"ו, הוא באמת כתובת מאד טובה לכך, לדעתי.

בכללי אני יודע שזה ההחלטה הנכונהפצלשו"ן

אבל זה ממש מעצבן.

מרגיש כאילו אני נותן לו לנצח.

שוב...

אל תיקח את זה ככהבחור שמח

זה נטו אלוקים.

בשום מצב אין ניצחון שלו, בכל רגע ורגע שאתה מחליט להמשיך ולא להישאב זה ניצחון טכני שלך!

 

מה הסיכוי שדבר כזה יקרה? זה רק אלוקים! הוא מגלגל פה הכל...

 

אתה יכול לחשוב על זה אחרתהדוכס מירוסלב

כנראה שזאת לא הבחורה, וכדי שלא תתחתן סתם ותבזבז את הזמן שלך ה' מזהיר אותך שזה לא בשבילך...

יישר כוח כל הכבודיהיה בסדר....

הוא לא ניצח

ובטח שלא "שוב"

 

שליח שממלא את תפקידו

הרי אין לו באמת את הכוח לגרום לך לא להתחתן עם מי שאתה רוצה

זה לו ממנו

רק משמים

 

מאחלת לך שתמצא את הזיווג שלך בקרוב ובקלות!

בחור יקר שלום וברכה רבה!נפש חיה.
אינני יודעת בן כמה אתה/ רקע ממנו הגעת/ תהיות שלך על העולם/מאיפה מגיענהמניע שלך להכיר בחורה ולהתחתן איתה / טיב הקשר/ ועוד הרבה.


מה שאני אולי כן יכולה להתרשם מהדברים שאתה כותב , זה קודם כל נקודת חוזק אצלך. הנקודה הזאת נקראת "מודעות עצמית". תשומת לב- מה טוב לי באמת, מה מסתובב בלב שלי, לאן אני שואף ומה אני רוצה.

אני הייתי רוצה ברשותך להתייחס למה שכתבת בין תגובותיך האחרונות: "אבל זה ממש מעצבן.
מרגיש כאילו אני נותן לו לנצח. שוב..."

הנקודה הזאת, שהעלית , מראה לך כמה גדול אתה.
"הלא אם קטן אתה בעיניך- ראש שבטי ישראל אתה!"

אילו היית באמת מושפע ממנו, לא היית היום מעז לצאת עם בחורות. לא היית בעל רצוןמוהערכה עצמית, לא היית חושב קדימה. היית יושב מדוכא ומפוחד כמו ציפור שמפחדת לנסות לעוף.

אני חושבת שהמהלך שעברת, מראה לך כמה גדלת וצמחת מאז.
אותו בחור- מסכן. מסכן ולא בסדר. זה מגעיל ונורא ואיום מה שקרה לך. אני לרגע חלילה לא מבטלת את התחושה הקשה של החוויה שצפה ועולה, אל מול היותך מי שאתה כיום .
אתה ברוך ה' סגרת את התקופה הרעה הזאת. היא מאחוריך. היום אתה עושה דברים נהדרים כי בורכת באישיות נהדרת שיכולה ומוכשרת לתעשייה ולהפצת אור וטוב!

אני חושבת שמעין ה"התחלה החדשה" שלך שאתה צועד בדרך הנוכחית מראה לך שאתה בכיוון נכון.
לפעמים יכולים להיות פלאשבקים קטנים שיעוררו לך פחדים או חששות או סתם תחושת קבס מהעבר (זוכר את "חברים מהעבר?" של שולי רנד בסרט "אושפיזין"?)
להמשיך עם אותה בחורה
נראה לי כמו להזמין לך את אותו יתוש. איך תרגיש לו היית צריך להתמודד מולו בחוויות משותפות/ אירועים משותפים וכד?


מאוד מאוד לא כדאי להציף אצלינו דברים קשים בצורה מודעת. הנזק שיוצא מהם , רב על התועלת.

אני מאוד שמחה בשבילך על ההחלטה להיוועץ ברב שמואל ולעשות דבר נכון בשבילך.


אני כמו כולם קראתי את השרשור במתח.
כאבתי, הייתי במחשבות מה תעשה, קיוויתי בשבילך שתקבל עיצה להחלטה שטובה לך.

אני שמחה מאד בשבילך
ומתרשמת מאישיותך החזקה!


השם יתברך שלח לך אותה, כדי שתוכל לברר דרכה מה טוב לך באמת.
ואתה חשוב פה, לפני כולם! הנפש הרגישה שלך צריכה מנוחה. צריכה ביטחון שטוב לה.


ואתה נותן לה אותו.
אל תדאג. המודעות שלך לסכנה שבקשר תמידי עם אותה משפחה, אותו פוגע שחשוב ויעורר אצלך את אותו קבס... נכונה וצודקת במאתיים אחוז. אתה מוכרח להרגיש נוח במחיצת הבחורה וסביבתה.
אתה תצליח, תאהב, תיפתח, תתחתן עם בחורה שתאהב ותעריך , היא תכיל אותך
ותתן לך את המרחב שאתה זקוק לו.


השם יעזור לך
שתעלה מעלה מעלה
בטוב ובשמחה! ותתחתן בשמחה ובטוב, עם מי שבאמת תכבד את השביל שלך.

אם תרצה באישי אכתוב לך משהו על טיבה של אותה הכלה ואותו כבוד.

אשריך. אשריך .
אני מתפעלת....





וניצחת. ניצחת בגדול!
תודה.פצלשו"ן

@נפש חיה.

קראתי את תגובתך אולי שלוש פעמים, וכל פעם גיליתי נקודה אחרת שדקרה את המציאות...

תודה.

עזרת לי להיות שלם עם ההחלטה שלי.

עזרת לי קצת לנסות להבין למה ה' יתברך הביא לי את הנסיון הזה.

נסיון שלא חשבתי שאפגוש בו שוב מאז החמישית...

 

מקווה רק שילך חלק וטוב מול בחורה.

היא באמת בחורה טובה.

לא רוצה לפגוע בה...

למרות שמרגיש לי לפי ההתכתבויות האחרונות איתה שלשם זה הולך..

 

 

 

(אשמח להרחבה, זה נקודה שאני פוגש אותה הרבה בחיי..)

 

ככל שזה יימרח זה יותר יפגע, כדאי לחתוך זריז!אמונה רעיה

שיהיה בהצלחה רבה בעז"ה!! שתזכה במהרה לבנות בית נאמן בישראל מתוך קדושה ושמחה.

יישר כח על העמידה האיתנה בנסיון הלא פשוט..

ממש לא.ד.

אתה לא נותן "לו" שוב לנצח.

 

זה קצת "יצר הרע" לחשוב ככה...

 

אתה לא שואל אותו כלום. אתה יכול להתחתן עם אחותו - וכל פעם שיראה אתכם יצטרך להשפיל את עיניו, ולחשוש שמא פעם אחותו תדע איזה אח יש לה....

 

אלא מה? שאתה, מבחירתך, לא רוצה להתעסק לתמיד עם זבל. אתה לא רוצה קרבה אל דבר כזה.  כמו שאדם לא רוצה לחיות ליד ביוב פתוח. לא כי הריח הרע "מנצח" אותו - אלא כי הוא בוחר לחיות בתנאים טובים יותר... אצל שכנינו הערבים, אני רואה שהריח הריע לא מפריע להם. רגילים כך..

 

אשר על כן, אתה עושה חשבון: יש צד טוב שזו בחורה טובה. יש צד בעייתי, שזה אומר להיפגש לא מעט, עם מישהו שאינני רוצה אותו ברקע של החיים שלי. הוא לא אומר לך כלום. אין לו שמץ השפעה. אם הוא ידע שאתה יוצא עם אחותו, לא ידע מה לעשות עם עצמו מן הסתם... לא יעז לפתוח פה.

 

אתה לא עושה אף חשבון "שלו". הרי זה לא שאתה חושש שמא יזיק לך שוב. אתה פשוט לא רוצה אפילו דבר שנראה טוב, ב"מחיר" הזה של להיפגש עם ה"תופעה" הזה.. אתה סולד מהפגישה התדירה איתו - לא הוא "מאיים" עליך.

לכל היותר, מסכנה אחותו שיש לה אח כזה; שהיא צריכה לסבול בגללו.

אולי תתיחס כמו שכתבה "גלויה". יש במשפחה "מחלה" שאתה אלרגי אליה.... לא סובל אותה בהחלט.

תודה לכולם...פצלשו"ן

באמת שהועלתם לי יותר ממה שחשבתי שיועיל.

 

או מיי גאד..... נשמע קשה ממשסוסה אדומה
לדעתי תספר לה את זה מידית... ותחשבו ביחד מה לעשות.
שלחתי מסר.נפש חיה.
אוהו.. שאלה לא פשוטה.ד.

קודם כל, ב"ה שעברת טיפול והיום אתה בסדר.

 

באמת שאלה...

וואי איזה סרט...פצלשו"ן

אתמול דיברתי איתה...

הכל התבלבל לי, לא יצא כמו שצריך ולא כמו שרציתי.

ניסיתי להסביר לה כמה זה לא היא,

היא בטוחה שזה משהו בגללה שאני לא מסכים לספר.

נפגעה ממש.

שונא לסיים קשר בצורה כזאת, בייחוד כשזה באמת לא בגללה...

אווף...

אתה חייב ללכת דחוף למישהו מומחה שייעץ לך מה לעשות..שלג בירושלים

אתה סתם מסבך את עצמך.

 

אם אתה לא מסוגל ללכת למישהו מומחה, אז האפשרות האחרת מבחינתך, זה להגיד לה את האמת.

 

אחרת, הקשר שלכם יקבל תפנית, וכנראה לא לכיוון הרצוי.

אהה, לא הבנתי שנפרדתם (חשבתי שזה רק הכיוון).. חבל!שלג בירושלים


כן נפרדנופצלשו"ן

בעצתו של הרב שמואל אליהו.

זה היה הדבר הנכון לעשות...

 

זה היה קצת מסובך וצריך טיפה להתאושש מהסיפור הזה אבל ברוך ה' אני חושב שיצא לטובה.

שיהיה בהצלחה!!שלג בירושלים

נקווה שתמצא בקרוב קרוב את זיווגך משורש נשמתך.

אמן. תודה כפרה.פצלשו"ןאחרונה


זה בסדר גמור... קורה שיש אי הבנות בסיומי קשריםהדוכס מירוסלב

אם הבהרת כמה שאתה יכול שזה לא בגללה זה בסדר, ואולי גם עדיף לא לפרט יותר.

העיקר שהתייעצת עם תלמיד חכם עצום כמו הרב שמואל וגם עשית ב"ה...

שיהיה לך בהצלחה!

כן זה מבאסיהיה בסדר....
אבל זה פחות או יותר צפוי
כאילו זה לא שציפית שהיא תגיד "תודה, הכל בסדר"
טוב שעשית את זה כמה שיותר מוקדם.
שיהיה פול הצלחה
זה מורכב, אבל זה לא סרטkaparalay
(ואני לא אומרת את זה בביטול של התחושות שלך. פשוט לפעמים דברים נראים לנו גדולים יותר ממה שהם באמת כיוון שאנחנו חווים אותם מבפנים.. מקווה שהמשך התגובה קצת יבהיר)

לפני הכל, תוך כדי ואחרי הכל- אתה בסדר. לא מתעלמת ממה שסיפרת, אבל זה חשוב עוד לפני שאתייחס גם לזה..
תזכיר לעצמך שהשקעת הרבה מאמצים ומחשבות, ושעשית בירור משמעותי עם עצמך לפני שקיבלת את ההחלטה הזאת. חוץ מזה, גם עשית השתדלות גדולה מאוד שלא לפגוע בה עם פרטי הסיבה.
אתה באמת באמת בסדר. אפילו יותר.

וכיוון שבכל זאת, קצת התפקשש משהו בדרך..-
(לא יודעת אם הדברים האלה מנחמים, אבל אולי אצליח להועיל במשהו)
א. יש מצב שיש פה מקרה של 'הרע במיעוטו'. במידה מסוימת, עדיף שהיא תיפגע מזה מאשר שתגלה מה הסיבה האמיתית..

ב. אתה בתוך הסיטואציה. אני מתארת לעצמי שעברו עליך כמה ימים טעונים, ושלמרות שהחלטת ואתה יודע איפושהו שזה הדבר הנכון- עדיין קשה לך.. בגלל הדברים האלה, ישמצב שהדברים נחוו על ידיך באופן קצת יותר קשה ממה שהיה באמת.
אני לא מנסה להגיד שאתה מגזים.. יותר שאתה אנושי. הרבה פעמים אני מרגישה על עצמי שכשאני מבואסת/טעונה, דברים יכולים להיראות לי גדולים ודרמטיים יותר ממה שהם באמת- כי זה מתיש, ומרגיש כאילו נופלת 'פצצה' אחרי 'פצצה'.. באופן אבעי הכל מתעצם.
לפעמים עוזר לדעת את זה.

ג. כן שווה לקחת בחשבון שבלי קשר למקרה הספציפי שלך, בפרידה יש משהו פוגע כשהיא חד צדדית. זה מבאס, אפילו מאוד, אבל זה אנושי לקחת את זה יותר קשה כשזה לא צפוי.
אולי יעזור אם תנסה לעשות הפרדה בין הדברים, כי פגיעה מהסוג הזה הייתה יכולה להיות גם בכל מקרה אחר שלא קשור למקרה הספציפי שלך.. אז לא צריך 'לייסר' את עצמך על הפגיעה הזאת באופן מיוחד.

ד. אני לא יודעת מה אמרת, אבל ברמה מסויימת, ההחלטה אם לקבל את הדברים ולהאמין להם היא שלה, ולך אין יכולת אמיתית להשפיע על זה.
יכול להיות שמרגיש שמצד הנימוס אתה צריך לפרט, לנמק ולהסביר, אבל זה לא תמיד כ"כ פשוט ויכול להיות שלא תמיד זה יהיה דבר שנכון לעשות אותו (להבדיל, אבל זה נכון למשל גם אם בחור אומר לבחורה 'לא' בגלל שהוא 'לא מתחבר למראה שלה'..- לא את כל הסיבות צריך להגיד בקול).
זאת אמירה קצת קשוחה, אבל גם זה צריך להיאמר. לא כדי שתגיד 'יאללה, מ'כפת לי', אבל כדי שתבין שעשית את ההשתדלות המירבית שלך שלא לפגוע בה, ומכאן והלאה יש דברים שלא בשליטתך..

ה. אולי, אם תרגיש שהתחושה הזאת ממשיכה ללוות אותך, תוכל לנסות להתנצל דרך צד שלישי.
אני לא יודעת אם זה יהיה נכון, וגם אם כן- אני לא יודעת איך עושים כזה דבר. אבל שתדע שזאת גם אפשרות.

ו. יחד עם כל מה שכתבתי, אני מודה שהדבר הראשון שחשבתי כשקראתי את מה שכתבת היה 'אוףף..'.
זה באמת מבאס. מותר להתבאס.
רק לזכור שזה לא אומר עליך שום דבר, וזה לא הופך אותך לאחד שמסיים קשר צורה כזאת.
במילים אחרות- לזכור לקום. בעז"ה.
א. תודה!פצלשו"ן

רק מלראות את האורך של התגובה אתה רואה מישהו שחושב עליך ומשקיע זמן בשביל לעזור לך.

מחמם את הלב.

ב. מסכים לגמרי עם מה שכתבת.

אני קצת בשלב הבאסה כרגע. נותן לזה את המקום. בעזרת ה' יקום מזה וימשיך הלאה.

אנשים פה באמת מדהימים בהשתתפות ובאכפתיות.

תודה... אין מילה אחרת. פשוט תודה

קורס קצינים בשנה הראשונהמסיבת ישרים

היי לכולם,

בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)

כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין

הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת

ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.

אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?

מה שאר החיילים הנשואים עושים?

 

אם קבעתם תאריך - לוקחים בחשבון שיהיה קשה בחודשיםפ.א.אחרונה

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  


מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

אתם מרגישיםהרמוניה

את ההשגחה של הקב"ה בכל התהליך של הפגישות?

תשתפו

כןאדם פרו+אחרונה
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענו
ברוך השם!נחלתאחרונה

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

זה מדהיםהפי

איך מעניין בו,  טעות אחת שלו

והוא לא רלוונטי


 

אם מישהו מאכזב אותי באמת פעם אחת

אני כבר לא רוצה אותו

גם אצלכן זה ככה? 

 

( שאלתי את הנשים בקהל ולא את הגברים ..

כי לא מעניינת אותי כאן הדעה שלכם)

מקבלת חצי מהתגובההפי

איזה דוגמאות הבאתי שהן הסקת מסקנות אני לא הבנתי

לא פוסלת גברים על הודעה או לא

לא ברור לי איך הגעת לזה

אבל תודה..

לב טוב זה ואו ורצון לעשות טוב זה מדהים בעז"ה

שאלהאני:)))))

מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.

סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.

תודה רבה! אשריכם!

אם אינני טועה עיקר האיפור בעבר היה דווקא בהירחתול זמני

כמו הגיישות ביפן וכיו"ב

כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר

תמונות/מראה חיצוניאנונימי 14

רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.

חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)

מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.

אשמח להסבר קצר.

תודה.

נראה ליהרמוניה

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

 

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

 

פשוט תציעadvfbאחרונה

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

אני בחור בן 19ל המשוגע היחידי

עדיין לא התחלתי לצאת ואני חושב על זה הרבה.

אשמח להכוונות איך כדאי לי להכין את עצמי בשנים הקרובות (לא יודע עדיין כמה)

לקראת חתונה.

אפשר בספרים, שיעורים, מידות שהכי חשוב לעבוד עליהם,

ואם יש שרשורים ישנים שכבר שאלו את זה, אפשר פשוט להפנות אליהם. (משתדל לא לחפור )

תודה רבה מראש לכל מי שעונה.

 

אנא קרא לתגובות על תהייתו של צדיק יסוד עולםנחלת

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

 

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

 

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

עלוםאני:)))))
לחשוב ולפעול לממש: במה תרצה לעבוד ולפרנס את משפחתךפ.א.
יש לרב שמחה כהןאשר ברא

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

הבסיס (שנראה מובן מאליו אבל הוא לא)נוגע, לא נוגע

תשמח ברצון ותשמור עליו..

אאוצ'🙈הרמוניה
חחנוגע, לא נוגע
אפשר להסתכל על הצד החיובי- כשאתה עובד על לשחזר את זה, זה אחרת ממי שאצלו זה מובן מאליו
בהצלחה!לגיטימי?

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

 

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

המישור המעשי, לעזור בבישול,בכביסה,בספוג'ה,בגיהוץנחלת

אני מאוד  מסכימה עם זה.......והרבה!

תודה על כל התגובות 😊❤️ל המשוגע היחידי

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

כשאתה מתחתן אתה חותם על מסמך משפטיאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ל' בניסן תשפ"ו 7:35

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.


 

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.


 

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.


 

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.


 

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.


 

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.


 

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.


 

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.


 

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.


 

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

תראהל המשוגע היחידי

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

 

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

 

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

לא הזכרת שירות צבאי…ואתה לא צריך לוותר על משהופ.א.

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

בעיקרון אני מסכים איתךל המשוגע היחידי

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

 

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

מה שאני התכוונתי בהכנה לעניין הפרנסה:לגיטימי?

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

 

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

 

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

 

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

 

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

קודמי, אריק מהדרום, כבר שם את האצבע על הנקודהפ.א.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  


 

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  


 

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  


 

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

ציינת שמה שבעיקר עושים אצלכם זה האפשרות השלישיתאריק מהדרום

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

כן צודקל המשוגע היחידי

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

 

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

זו דעתי האישית וזה לא קשור לענייני לנ"ואריק מהדרום

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.


אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

למה לא לשאול אדם חכם ירא שמים שמכיר אותך?נחלת
עניתי בתשובה "כן צודק"ל המשוגע היחידי
ריבונו של עולם!נחלת

ככה מעודדים יהודי שעומד להקים בית?!

 

כבר היינו בסרט הזה ארי"ק יקר, זוכר?........

 

אברך יקר. זה הכל בצחוק. אתה אוהב ללמוד והרב שלך ממליץ על זה, והיא מסכימה (ואפילו יש לה מסירות נפש) -

תלך על זה וימים יגידו.

 

בהצלחה!

זוכר ש"קיטרת" על הקושי עם התינוקות וכל הקשורנחלת

בנישואין? ואני התרעמתי עליך?

 

אבל מאז מכירים אותך טוב יותר ופחות מתלהמים (כלומר, אני)....

אמממ...אריק מהדרום
מה?
טוב ששכחת (או לא שמת לב). לא חשוב.נחלת
חחחח היום עברתי על השרשור הזה..ל המשוגע היחידי
תודה ל המשוגע היחידי
עבר עריכה על ידי ל המשוגע היחידי בתאריך ד' באייר תשפ"ו 23:57

ספיציפית אני לא אמרתי שאני יהיה אברך הרבה שנים, שאלתי רק על הכנה לחתונה והתגלגלנו לנושא עבודה - לימוד תורה.

אני גם חושב שזה מאוד חשוב ובעז,ה אני אתייעץ עם רב שמכיר אותי ויגיד לי מה הכי מתאים לי.

אשרייך!

מוסיף ומחזק את חשיבות אחריות הגבר לפרנסת משפחתופ.א.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

 

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הרב זיני לא היה רב הטכניון כי לא היתה משרה כזאתאריק מהדרום
הוא היה רב בית הכנסת שבתוך הטכניון והוא שנים רבות ניסה לבקש מאנשים להפסיק לקרוא לו בצואר הנ"ל ובכל זאת אנשים ממשיכים לקרוא לו כל.
חידשת ליפ.א.
בזמנונחלת

הכרתי יהודים חשובים שגם עבדו. אפילו במקומות לא רק דתיים כל כך. הם היו אבל תלמידי חכמים. ממש.

עם משמעת עצמית  חזקה.

 

היום - לא בטוחה שיהודי תורני, כפי שהיו הם, מסוגל להגיע למדרגתם, כשהוא עובד שעות רבות, לא במשרה תורנית.

 

הרחוב משפיע. הסביבה משפיעה. זו לא החממה של הישיבה, כוילל (למוטב, במקרה הזה). השפה. מכירים את הסיפור

של הרב זריצקי בספרו "בצל צח", בו מתנגדת הבת להינשא לבחור שגם עובד?

 

גם הבנים שלי חושבים כמותכם. בכל זאת, חושבת שלהוסיף עוד שנים מספר, רק בלימוד תורה נטו, ברצינות,

יכול מאוד להועיל, כשחייבים לצאת לעולם הגדול.

את הכרת - כי זה היה מאוד מקובל ונפוץ בדורות קודמיםפ.א.אחרונה

היו לא מעט ישובים חקלאים חרדיים של תנועת פועלי אגודת ישראל - כמו כפר חסידים, קוממיות, קיבוץ חפץ חיים, היה את מפעל השטיחים של החרדי אברהם שפירא, שמעתי סיפורים מסבא שלי המאוד מבוגר (כיפה סרוגה, גר במושב דתי) שבצעירותו עבד עם ארגון טהרת המשפחה החרדי ממאה-שערים בהקמת מקוואות ביישובי העולים בצפון, והרבה מהחרדים של אז התעסקו בעבודת כפיים.

החרדים של פעם גם היו חזקים מאוד  בבורסה ליהלומים.  

עולם הפוך מצאתי: אני בסבבי הקפאת ביציותראומה1
וחברותיי מגדלות שנים כבר ילדים, חובקות תינוקות חדשים, נאהבות על ידי בעליהן..

אין מילים באמת.


וידום אהרון...

♡♡♡♡ראומה1
כל מה שתבקשי יתגשםהפי
את תראי
בעז"ה שתזכי לשפע של טוב גלוי בקרוב ובקלות.תפוחית 1
תודה רבה אמן ואמן♡♡♡ראומה1
קשהארץ השוקולד

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

קשה קשה, אני שואב כוח מסיפורי התורהחרמון

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

הנשמות שבעז"ה אמורות להגיע לעולם דרכךנחלת

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

חיבוק ענק ענקפצלושון
כמה שזה קשה

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

איזה אכזבותאדם פרו+
אכזרי מאוד /:ראומה1אחרונה

אולי יעניין אותך