כשמציגים את זה כך זה נשמע כאילו ביגוד צנוע הוא מבאס עד מאה ועשרים ולכן צריך לנצל את הגילאים הצעירים ללבוש ביגוד כיפי...
אגב, יש מקומת שבהן זה נראה כך. ילדות עד גיל שלוש לבושות כמו..כמו, לא יודעת. אין לי תיאור. אולי כמו שהאמהות שלהן היו רוצות בסתר ליבן להתלבש אבל לא יכולות? לא יודעת.
אני חושבת שגיל שלוש הוא גיל טוב להתחיל להתרגל לחצאית, לחולצת 3/4. אבל העיקר זה לא לעשות בלחץ. ואם הילדה ממש רוצה ללבוש מכנסיים לגן- שתלבש, או אם ממש קר ורוצים להלביש לה מכנסיים חמות- הכל טוב. לא ליצור שום עימות סביב זה, כי הילדה לא באמת מבינה. יותר ענין של הרגל.
גם צריך להיזהר עם להגיד "לא צנוע". מוטב להגיד "זה מקום צנוע". "צנוע ללבוש חצאית" וכד'.
ממש עם דבריך
אנחנו התחלנו בגיל 3 בנחת,היה חורף אז רק היה להרגיל לחצאית - שמתי חצאיות ג'ינס על הפוטר החורפי
לא יודעת היא לא הסתבכה עם זה וממש נהנתה שהיא גדולה
ילדה גדולה הולכת עם חצאית.
שהגיע הקיץ האמת גרנו בעיר והיה מזגן בגן והיה קר ועברנו ממזגן למזגן אז נשארתי כמעט לרוב עם החולצות הארוכות מהחורף וכשהיה חם קיפלתי לה שרוולים
גדלה הילדה קניתי חולצות 3/4 וזה די ברור בלי הרבה הסברים- ככה אנחנו הולכים
אנחנו בנות מלך וזה הלבוש שלנו
ולגבי שכבות ולא נוח- לפני כחודש גמלתי את הבן שלי שבן 3- ולא נוח לו ללכת לשירותים עם ציצית - זה קשה לו להחזיק את החולצה והציציות וכו' מסתרבל- אז יום יומיים הוא הלך בלי ציצית ואז הבנתי שזה לא הגיוני- והסברתי לו שבן של מלך הולך עם ציצית (אפוד מגן =) ) והסברתי לו איך להסתדר ואיך להחזיק בלי שיתרטב- וכן, הרבה פעמים הוא מבקש עזרה כשהוא הולך לשירותים- אבל הוא יודע שעל ציצית לא מוותרים =)
המון בהצלחה לכולנו
לא חשבתי על זה ככה אף פעם...
מזכיר את הקטע של החרדים שמלבישים את הבנים הקטנים במכופתר צבעוני וכאלה
אנחנו שולחים ילדים למגזר החרדי..
מגיל גן טרום טרום חובה שולחת את הילדות עם חצאית (חייב).. בד"כ עם חולצת 3/4 אבל בלי לחץ..
בימים חמים שולחת גם עם שרוול חצי עד המרפק..
יכולה לתת לילדה עד גיל -4-5 לצאת עם מכנסיים מהבית (הלבשתי פיג'מה אצל סבתא ונסענו הביתה וכדומה..)..
אצלנו הולכים עם גרביים לגן.. לפעמים הן מורידות ואני לא מקפידה לשים להן תמיד כשיוצאים מהבית לאחר מכן.. בטח אם הן מתנגדות..
בעיני, התהליך הוא הדרגתי.. בלי לחץ.. בלי דיבורים על "צנוע/לא צנוע".. מסבירה שככה בנות גדולות מתלבשות.. שזה יותר יפה.. לאט לאט הן מתרגלות ומפסיקות להוריד גרביים.. מתחילות להביע מחאה מעצמן לצאת עם מכנסיים מהבית (בערב אחרי מקלחות וכדומה..)..
בהצלחה
)כדאי להחמיר כבר מגיל שנה חצאיות בלי שרוולים קצרים ככה התינוקת מתרגלת לביגוד צנוע וגם הקדושה אופפת אותה כבר מגיל צעיר ביותר
כי כמו כל דבר טוב ביהדות גם בזה יש דעות...
מה שכן-
ממש צרם לי הניסוח 'לתת לה הזדמנות ללבוש גם דברים אחרים'
זה צריך לבוא לא כי אין ברירה, אנחנו דתיים וצריכים להתלבש צנוע, אלא מתוך שמחה והרגשה של- 'איזה כיף! אני כבר גדולה ומתלבשת צנוע.'
הרבה יותר משפיע על הילדה הרגש שמתלווה לזה מאשר מה היא לובשת.
באזורים חרדיים הכל בערך צנוע ויפה
הרי ניסו לגרום להם לזלזל בהלכה. זה שאדם חפיפניק או דתל"ש לא נותן לו היתר לדרוך על דתיים...
אני זוכר תקופות, שגם את אמורה להכיר, שבהן דתי היה מפחד להיות דתי.
היום הגיע הזמן שהם יתביישו...
לא משנה אני מניח שזה לא פורום מתאים לחפירות הרגילות שלי...
לא נראה לי שהמצב המתואר הוא מצב שבו התוכחה נשמעת.
דברנו בעלי ואני על כך. לא חשבנו שזה קריטי.
כשהגיעה לגיל 3 אמרתי לבעלי שאני מבינה את המשמעות שחז"ל אומרים שרבקה נישאה ליצחק בגיל 3.
כמה הבנה היה בה שלא עלה על דעתנו ללבוש לה אחרת מצנוע!!
מגיל 3 לבשה חצאית ארוכה, שרוולים מתחת למרפק וב"ה עד היום,עוד מעט 15 לא עולה על דעתה להתלבש אחרת אף שהסביבה היום מאד שונה.
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
