רעש והמולה.

כאב.

כאב גדול ונורא.

עוד אח נהרג,

עוד אחות נפצעה.

---

אלוקים, 

תודה לך.

---

לפעמים אנו שוכחים,

שקועים בכאב.

בחורבן.

אבל,

בואו נעצור שניה...

מאיפה זה בא?

אנחנו בגלות.

גלות קשה וארוכה.

גלות כואבת.

מציקה.

רוצים דיי לצרות. (?)

אז אחי היקרים,

בואו נאמר די ל-

פילוגים.

מריבות.

דיי להקנטות.

דיי לצער את אבא שבשמים.

---

רק ככה,

נוכל לקרב את הגאולה השלימה.

רק ככה נחזיר את האבדות הגדולות שאיבדנו,

שבכינו עליהם.

ועדיין.

ועכשיו,

עושים הכל למען-

החזרתם.

בביאת גואל צדק,

בגאולה השלימה הקרובה ממש,

אמן!

להסתכל בתוך העניים

אבא- סוף סוף אני קרוב אליך. מסתכל עין בעין.

בני- אני תמיד נמצא איתך, בתוך עינך.

אבא- אבא אני מבולבל, מפחד. לא יודע מה לעשות

בני- דבר אליי, אני תמיד קשוב, רק אליך. רק בשבילך.

אבא- כולם אומרים שאולי עוד לא, שאולי אני צריך לחכות.

בני- הסתכל בתוך לבך, עמוק בפנים, אתה יודע את התשובה.

אבא- אני מפחד. מה אני טועה, מה זה לא הזמן?

בני- סמוך עליי, הסר פחדיך וכאביך, והישען עליי.

אבא- אני מרגיש מלוכלך, לא נקי לעשות את הצעד הזה.

­בני- לכלוך אפשר לנקות. רצונותיך גדולים, ועל זה אני מסתכל.

אבא- כל כך נעים להרגיש קרוב אליך. כמה חיכיתי לזה, כמה אני רוצה את זה.

בני- אני מחכה לך, עיני תמיד צופות אליך חמות, ומחכות למבטך.

אבא- אני מצטער אבא, שהתרחקתי ממך כל כך.

בני- כמה חיכיתי לסליחתך. ציפיתי לה וייחלתי לה. וכמה היא מתוקה.

אבא- האם זה הצעד הנכון? אני מרגיש שזה מה שיקרב אותי אליך.

בני- אם כך בני, לך לך. לטובתך. עשה את הצעד, ואני ישגיח עליך.

אבא- על תעזוב אותי. אני רוצה להסתכל עוד בעיניך

בני- רק תביט, אני תמיד מולך. מחכה לך.

אבא- אני יכול להסתכל בעיניך?

הבט בני- הסתכל עמוק לתוך עיני, עיני העולם כולו,

מה אתה רואה?

אני רואה דברים רבים. אני רואה סודות שלמים.

אני מביט אל תוך עיני העולם. כי לב העולם אתה.

ורואה את נסתרות העולם כולו.

רואה יופי ופריחה.

רואה חיים וטוב.

ורואה גם עצב.

על העולם ששכח אותך.

על בניך שעזבו אותך.

רואה כאב על חילול שמך.

ורואה אהבה עצומה לעמך.

ורואה ורואה ורואה.

אני רואה, ולא מבין מה אני רואה.

אמת בני- כי לא יראני האדם וחי.

הבט לעומק. ואמור לי. מה עוד?

אני מסתכל ורואה...

אני רואה את עצמי. 

מביט אל תוך עינך

משתקף בהם.

ואני קטן.

ומפוחד.

ורוצה את קירבתך.

ובעינך אהבה, קירבה.

ועינך חמות ומקבלות.

ורוצות אותי.

אבא שלי...

בעיה רצינית שככה זה כאב

זה לא היה התנצלות..(אולי קצת)

זה היה הסבר קצר מה המקור של מה שכתבתי...

אני כל היום סביב עיניים, ראייה, הסתכלות שונה וכו'.

זה יצא ממש יפה בכל אופן.

תודה!!

גם שלך מדהים, חזק מאוד...

אהבתי את זה שנכתב  כדו שיח. יפה.

שיר שואה

האוזן תחרש משמוע מעשי זוועות

הלב קטון מהכיל המוות והרדיפות

הכיצד זה שרדו אותם בריות

עמדו בעוז מול חיות הטרף הנוראות

והנפש רוצה, משתוקקת

לדעת עוד, להכיר המורשת

והשעון מתקתק

חוזרים אלו אלי עפר

מתמעטים האנשים

שהיו עדים לאותו מצר

וכמה נחוץ לתעד ולשמר הדברים

לדלות פרטים מחדרי לב נסתרים

שיהיו לעד, לזיכרון

חרותים בלב עד לדור אחרון

שיר שואה נוסף

הלב מרעיד

מתקשה לקבל

עם שלם רצה להכחיד

הצורר הגדול בתבל

והנשמה

הו, כמה כמהה

לדעת עוד

להכיר המורשה

ואותם שרידים

אודים מוצלים מאפר

אט אט נעלמים

סודם יורד אלי קבר

וכמה הכרחי ונכון

לדלות הפרטים

מתהומות הזיכרון

שיהיו לגלעד

למצבת זיכרון

נפילה

נפילה

התרסקות

אין דרך חזרה

רסיסים נשברים

עצבות

אין סיכוי לשמירה

נפילה

בדידות

שברת לי את הלב

אני יודעת כי

פחות

אבל עוד כואב

זיכרון ישן

מנצנץ

מרחק אלפי שנות אור

רגש נשבר

שוב עולה

לא רוצה לחזור

העוד יש סיכוי?

העוד יש תקווה?

העוד יש הזדמנות לאהבה?

אל תאמר

אל תגיד עוד מילה

שתיקתך מדברת

ממלאת חללך

חולמת בלילות

מקיצה בבקרים

שתבוא

שתגיד אך

האמת מכה מבפנים

אט אט

השברים אוספת

תקוות חדשות שוזרת

מהססת אמנם

אולם

זו הדרך לכבוש עולם

ערב טוב ייאוש

בוקר טוב תקווה

בואי בפתח

תראי לי

אור בקצה המנהרה

אהבתי כ"כ.

נותן מקום לתקווה.

כולנו)

..

לפני כארבעה חודשים כתבתי פתק בטלפון, כותרתו שיר של יום ומהותו שיר אחד כל יום.

ידעתי שחלדו גלגלי שפתי וזמן רב יקח עד שאכתוב שירה שוב, לומר שהתמדתי תהיה אמת חלקית מאוד, אך עם הזמן התדירות גברה ובימים האחרונים הרגשתי כאילו נמהלתי שמן ועברתי ממלמול שקט לדיבור מפורק, תכף נשורר.

אני הייתי אחת ולעצמי, חשבתי להציע לכם, אם תהיה היענות, לפתוח שרשור שיקרא שיר של יום ויהווה קריאה לאתגר. כל יום ישורשר בו שיר אחד בלבד, מי שתופס תופס, אם שניים פרסמו יחדיו - זכינו כולנו, אבל אם מישהו כבר כתב את השיר היום, יש להמתין למחרת. חושבת שאפשר לנסח כמה חוקים, אתם יכולים להעלות אותם, למשל: לא ניתן לשתף בשיר שנכתב אתמול.

הקיצור! מה אומרים? @כולם ללא יוצא מן הכלל גם אתם המספרים סיפורים

לגבי מקום..

סיפורי מעשיות, אבדת בת מלך.

תודה. מחזקים דברייך.

התפעמות שכזאת אסור לה שתישאר במחשכים.

כנביא האוגר נבואתו הנכספת להתגלות.

וזה בסדר גם לצעוק שאת לא יודעת מה להגיד או לא מצליחה להתפלל.

זה חלק מהמשחק.

לוואי ואדעך - לקראת נישואין וזוגיות

ומהיכן הוא יודע זאת בכזאת פסקנות.

אתמהה.

סוקרטס אומר ב'פיידון' של אפלטון שאנחנו למדים כל דבר מההפך שלו.

בגלל שיש עצב יש גם אושר, בלי עצב האושר היה מצב סטטי שלא היה מופרד מהשכבה הבסיסית ביותר של הקיום שלנו. הוא גם לא היה מקבל שם או כינוי.

הוא היה פשוט חלק בלתי נפרד מהטבע.

שאלתי את עצמי, מה עם נצח? הרי הוא ההפך של זמני. אבל אנחנו חיים בעולם שכולו זמני. מתי בכלל זכינו להכיר נצח?

הבנתי שלא חשבתי על זה נכון, כל בן אדם רואה בגבולות הדמיון שלו את גבולות העולם.

הדבר היחיד שנצחי בשבילנו הוא ה'אני', הוא הדבר היחיד שמלווה אותנו לאורך כל הדרך. הוא מעין 'נצח' פרטי שיש לכל אחד מאיתנו.

בשבילי, אני קיים לנצח במובן המסוים הזה. ואתה קיים לנצח במובן דומה, אבל אחר, אחד שאיש מלבדך לא יכיר.

הרי כולנו חיים באותו עולם, אבל כל אחד מקבל חתיכה אחרת ממנו, והיא 'נצחית' בשבילו.

מי שרוצה מוזמן לנסות להרחיב את הרעיונות האלו, השיר פשוט מבטא אותם בתמציתיות.

לגבי החלק הראשון אינני מקבל את הנחת היסוד. ברור אמנם שהעולם כפי שאנינו מכירים אותו בנוי באופן של יחסות אבל לוּ הייתה מציאות של אור, זה לא שלא היה אור. אולי לא היה מושג של בוקר (לבקר ולהפריד) ביחס ללילה.

גם הקיום שלנו, יש מושג ברור של קיום ואי־קיום. ואפשר באופן מוחשי מאוד להרגיש את הקיום שלנו, למרות שאין לנו מושג מהו היעדר תודעה. הניגוד בין ה"אני" לאחר מבליט את הפלא אבל זה הכיוון שאני נוטה לקבל.

נצח הוא מושג מופשט, כמו האינסוף. אולי אין שום נצח כלל והכל יתקפל בעוד מיליארדי שנה. או לא יתקפל. או גם יתקםל וגם לא יתקפל.

למרות האפיל הפילוסופי קשה לי לתפוש את האני כיחידה של נצח.

אבל אני מקבל את מה שאתה אומר, בהחלט עניינה אותי החוויה הסובייקטיבית של כל אחד מאיתנו, שבה הדבר היחיד שתמיד קיים הוא האני שלנו.

משהו מעין אני חושב משמע אני קיים - משהו שמעמיד את הקיום על בסיס האני, עוד לפני הפילוסופיה והשירה.