יאללה בואו נעשה תרגיל לעשרה בטבתברוך השם
אז...
שלום לכולם, ובהצלחה לכל מי שצם!
לאחר קריאת השרשור -טוב שבאתם, באמת חביב מצידכם לבקרנו.
ראיתי שאפשר לעשות תרגילים (אני מקווה שלא במתמטיקה....)
אז נראה לי נחמד לעשות משהו שקשור לצום היום- בין אם זה כדי להעביר את הזמן ובין אם כדי להתקשר לרעיון של הצום (גם למי שמסיבות כאלה ואחרות לא צם)
אני בכוונה לא עושה את זה משהו ספציפי, אלא עם המון אפשרויות....
אז.. עליכם לכתוב שיר/סיפור/משהו אחר, על נושא שאתם רוצים ושמתקשר ליום הזה:
חורבן בית המקדש, גלות (או סוג אחר של חורבן, אתם יכולים להיות יצירתיים...)
גאולה ( הגאולה הכללית או גאולה פרטית שלכם, או של מישהו אחר בכלל)
ירושלים, ארץ ישראל, המצב בארץ, הקשר עם ה', ואיך לא- שנאת חינם...
(נ.ב.- שירים על כמה שאתם רעבים בגלל הצום ובא לכם המבורגר פחות יתקבלו, אך לא בלתי אפשרי)
יאללה תהנו



וגם על השואה וכד' כי זה יום הקדיש הכלליברוך השם
....יש ויש...

רעש והמולה.

כאב.

כאב גדול ונורא.

עוד אח נהרג,

עוד אחות נפצעה.

---

אלוקים, 

תודה לך.

---

לפעמים אנו שוכחים,

שקועים בכאב.

בחורבן.

אבל,

בואו נעצור שניה...

מאיפה זה בא?

אנחנו בגלות.

גלות קשה וארוכה.

גלות כואבת.

מציקה.

רוצים דיי לצרות. (?)

אז אחי היקרים,

בואו נאמר די ל-

פילוגים.

מריבות.

דיי להקנטות.

דיי לצער את אבא שבשמים.

---

רק ככה,

נוכל לקרב את הגאולה השלימה.

רק ככה נחזיר את האבדות הגדולות שאיבדנו,

שבכינו עליהם.

ועדיין.

ועכשיו,

עושים הכל למען-

החזרתם.

בביאת גואל צדק,

בגאולה השלימה הקרובה ממש,

אמן!

וואו!!!ברוך השם
נכתב אחרי ניתוח לייזר בעיניים. אנא קבלו בהבנהבחור שמח

להסתכל בתוך העניים

אבא- סוף סוף אני קרוב אליך. מסתכל עין בעין.

בני- אני תמיד נמצא איתך, בתוך עינך.

אבא- אבא אני מבולבל, מפחד. לא יודע מה לעשות

בני- דבר אליי, אני תמיד קשוב, רק אליך. רק בשבילך.

אבא- כולם אומרים שאולי עוד לא, שאולי אני צריך לחכות.

בני- הסתכל בתוך לבך, עמוק בפנים, אתה יודע את התשובה.

אבא- אני מפחד. מה אני טועה, מה זה לא הזמן?

בני- סמוך עליי, הסר פחדיך וכאביך, והישען עליי.

אבא- אני מרגיש מלוכלך, לא נקי לעשות את הצעד הזה.

­בני- לכלוך אפשר לנקות. רצונותיך גדולים, ועל זה אני מסתכל.

אבא- כל כך נעים להרגיש קרוב אליך. כמה חיכיתי לזה, כמה אני רוצה את זה.

בני- אני מחכה לך, עיני תמיד צופות אליך חמות, ומחכות למבטך.

אבא- אני מצטער אבא, שהתרחקתי ממך כל כך.

בני- כמה חיכיתי לסליחתך. ציפיתי לה וייחלתי לה. וכמה היא מתוקה.

אבא- האם זה הצעד הנכון? אני מרגיש שזה מה שיקרב אותי אליך.

בני- אם כך בני, לך לך. לטובתך. עשה את הצעד, ואני ישגיח עליך.

אבא- על תעזוב אותי. אני רוצה להסתכל עוד בעיניך

בני- רק תביט, אני תמיד מולך. מחכה לך.

 

 

אבא- אני יכול להסתכל בעיניך?

הבט בני- הסתכל עמוק לתוך עיני, עיני העולם כולו,

מה אתה רואה?

 

אני רואה דברים רבים. אני רואה סודות שלמים.

אני מביט אל תוך עיני העולם. כי לב העולם אתה.

ורואה את נסתרות העולם כולו.

רואה יופי ופריחה.

רואה חיים וטוב.

ורואה גם עצב.

על העולם ששכח אותך.

על בניך שעזבו אותך.

רואה כאב על חילול שמך.

ורואה אהבה עצומה לעמך.

ורואה ורואה ורואה.

אני רואה, ולא מבין מה אני רואה.

אמת בני- כי לא יראני האדם וחי.

הבט לעומק. ואמור לי. מה עוד?

אני מסתכל ורואה...

אני רואה את עצמי. 

מביט אל תוך עינך

משתקף בהם.

ואני קטן.

ומפוחד.

ורוצה את קירבתך.

ובעינך אהבה, קירבה.

ועינך חמות ומקבלות.

ורוצות אותי.

אבא שלי...

וואוו, מדהים.יש ויש...

אין צורך להתנצל,

 זה פשוט מדהים!

 

החלמה מהירה...חיוך

 

 

תודהבחור שמח

זה לא היה התנצלות..(אולי קצת)

זה היה הסבר קצר מה המקור של מה שכתבתי...

אני כל היום סביב עיניים, ראייה, הסתכלות שונה וכו'.

אהה...יש ויש...

זה יצא ממש יפה בכל אופן.

 

ברוך ה'!בחור שמח

תודה!!

 

גם שלך מדהים, חזק מאוד...

תודה רבה!יש ויש...


מדהים!!ברוך השם
חזק ממששורקתאחרונה

אהבתי את זה שנכתב  כדו שיח. יפה.

שירי שואהtir

שיר שואה

האוזן תחרש משמוע מעשי זוועות

הלב קטון מהכיל המוות והרדיפות

הכיצד זה שרדו אותם בריות

עמדו בעוז מול חיות הטרף הנוראות

והנפש רוצה, משתוקקת

לדעת עוד, להכיר המורשת

והשעון מתקתק

חוזרים אלו אלי עפר

מתמעטים האנשים

שהיו עדים לאותו מצר

וכמה נחוץ לתעד ולשמר הדברים

לדלות פרטים מחדרי לב נסתרים

שיהיו לעד, לזיכרון

חרותים בלב עד לדור אחרון

 

 

שיר שואה נוסף

הלב מרעיד

מתקשה לקבל

עם שלם רצה להכחיד

הצורר הגדול בתבל

והנשמה

הו, כמה כמהה

לדעת עוד

להכיר המורשה

ואותם שרידים

אודים מוצלים מאפר

אט אט נעלמים

סודם יורד אלי קבר

וכמה הכרחי ונכון

לדלות הפרטים

מתהומות הזיכרון

שיהיו לגלעד

למצבת זיכרון

מתאר ממש יפה!ברוך השם
כל הכבוד לכולכם!
טוב יישר כוח לכל מי שכתב, יש לי שיר לא עד הסוף גמורברוך השם
בס"ד
*היינו כחולמים*

היינו, היינו כחולמים
עוצמים עיניים, פשוט מאמינים
עוד יבוא היום, יבוא היום
שזה לא יהיה רק חלום

ואתה תסתכל לי בעיניים
פשוט תסתכל ותבין
אבא, אבא
זה יקרה, אתה מאמין?

עומדים על חומותייך
חלומותייך
הבטחנו, הבטחנו וקיימנו
שלא נשכחך ירושלים

לא שכחנו, תמיד האמנו
שיום נבוא ונשוב ציון
ירושלים, התקבלי אותנו,
אחרי הצער והיגון?


"אתה ה' באש הצתה
ובאש אתה עתיד לבנותה"
(כמו שאמרתי, עוד לא גמור. אבל רציתי לפרסם עד סוף הצום)
וואו ממש יפהtir


לא יודעת אם יצא כ"כ טוב, תביעו דעה.....tir

נפילה

נפילה

התרסקות

אין דרך חזרה

רסיסים נשברים

עצבות

אין סיכוי לשמירה

 

נפילה

בדידות

שברת לי את הלב

אני יודעת כי

פחות

אבל עוד כואב

 

זיכרון ישן

מנצנץ

מרחק אלפי שנות אור

רגש נשבר

שוב עולה

לא רוצה לחזור

 

העוד יש סיכוי?

העוד יש תקווה?

העוד יש הזדמנות לאהבה?

 

אל תאמר

אל תגיד עוד מילה

שתיקתך מדברת

ממלאת חללך

 

חולמת בלילות

מקיצה בבקרים

שתבוא

שתגיד אך

האמת מכה מבפנים

 

אט אט

השברים אוספת

תקוות חדשות שוזרת

מהססת אמנם

אולם

זו הדרך לכבוש עולם

 

ערב טוב ייאוש

בוקר טוב תקווה

בואי בפתח

תראי לי

אור בקצה המנהרה

ממש יפההה!!יש ויש...

אהבתי כ"כ.

וואי... איזה יפה, מרגש!בחור שמח

נותן מקום לתקווה.

החורבן שלנוmp3
השמים השחירו
האדמה נצבעה באדום
מטר של ברזל ניתך
ואני---
"וידום".

לו רק יכולתי לשמור
לו יכולתי לפחות להגן
לו יכולתי לפני פרידה ללחוש
אוהבת אותך,בן.

-לקחתי קצת קשה את הפיגוע בעפרה.והתינוק שנהרג....-
וואו זה יפה.פיצוחית

כולנו)

וואו גם אניברוך השם
מרגש, נושא ממש כאוב, עוד שנייה יורדות לי דמעות פה
נכתב בהשראת.... לא יודעת כמה זה עונה לאתגר ...יש תקווה?
זהו
נגמרה הנפילה
אנחנו הכי עמוק שאפשר
הכי למטה

מכאן
מכאן אין לאן לרדת
אפשר רק לעלות
להגיע לשמיים

מתחילים
טיפוס ארוך ומייגע
זה לא נגמר
זה רק מתחיל

אמצע
נשארנו מעטים, עייפים
מותשים

חצי
חצי עברנו
הסוף רחוק

הסוף
הנה הוא מתקרב
זה כבר מגיע
מה נעשה?

לאן?
ממשיכים הלאה?
למשימה חדשה
לתקן


לבנות
את עצמך
ואז אחרים
או שזה בא ביחד?

תשובות
כשחלק מגיעות
מגיעות עוד שאלות
מבפנים
אבל גם מאנשים

אנשים
שרואים שהצלחת
שעברת מכשול
הם גם צריכים
אותו לעבור

כל הכבוד!ברוך השם
השירים שלי...אברהם יאיר שטרן

טוב אז שלום, אני אשמח שמי שקורא את זה (אם יש לו כוח וזה לא טרחה כמובן) אם יאהב יפרגן לי (לא שיש לי בעייה בביטחון עצמי ב"ה אבל לא נראה לי שיזיק... 😝 ) ואם לא יגיד למה. יציע הצעות לשיפור וכו' בנוסף רציתי לשאול, אני חושב שכדאי לשפר כמובן את השיר ולעשות לו כמה סקיצות, אבל יש לזה שני חסרונות.

א': אחרי כמה עריכות לפעמים הוא יותר יפה אבל פחות מבטא את עצמי ו/או המסר וכדו'

ב': אני כשאני כותב שיר אני נמצא באיזה מצב נפשי ולפעמים קשה לחזור למצב נפשי מגיל 16 (לפני 3 - 4 שנים...) אשמח גם בזה לעזרה (במיוחד אשמח לשמוע את דעתך @ימח שם עראפת ועוד כמה שמות שקצרה היריעה מהכיל...)

זה שיר שאני עדיין עובד עליו אז אני הכי פתוח לשינויים בו... השיר נועד לבטא את הדיכאון מהריחוק מה' (שמתבטא חזק מאוד בזה שאין מקדש) ואת זה שאנשים מנסים להמשיך בחיים על אף שאנו רחוקים מה'... וכיסופים לסוף המיוחל, לגאולת ציון. ולנקמה!

 

"זה עתה חרב הבית

כולם בוכים, נאנקים

בבלה מובל עם הזית

אבות, נשים, ילדים

 

על ערבים בתוכה אנו תולים כינורותינו

שואלים התינוקות חלב אימם

דברי שיר ושמחה רוצים עוללינו

חפצים הם לראות את ביתם

 

וגם אם תיקח הדרך שנים לא נחכה לה

 נמשיך בדרכנו לעבר הגדולה

ננפץ בעצמנו עוללים אל הסלע

נשלם לבת בבל את גמולה"

 

{בשלב הזה הרגיש לי שמשהו חסר אז הוספתי בסימן שאלה את זה:}

 

"ואז יבוא יום בוער וילהט הרשעים

ישובו לחיק האם הבנים 

ונצעד שוב בחצרות האלוהים

תתנחם ציון בבניה האובדים"

 

תודה אחים!

 

כן, אבל יותר מסובך להסתובב עם טלית כל היום...אברהם יאיר שטרן

אבל אני באמת מתנצל וד"ל

..מוריה.

אתמול טעמתי משהו מיוחד.

מישהו עבר לידי, הציע לי לטעום משלו. בהתחלה סירבתי בנימוס, לא יפה לאכול משל אחרים. אחר כך הבנתי שבזמן שאחזיק את שלו בכדי לטעום, הידיים שלו יתפנו לבשל עבורו עוד.

אז הסכמתי. וטעמתי.

ואו. מעולם לא טעמתי כזה דבר. זה היה בעיקר מתוק. מתיקות מדהימה, שמעלה דמעות בעיניים, מתיקות שממלאת אותך באושר על היותך כאן, טועם מן המתוק הזה. היתה שם בנוסף למתוק גם פיקנטיות עדינה, וקצת חמצמצות לאזן, והכל עטוף במתוק עד כדי שיגעון. הכל יחד יצר הרמוניה מופלאה עד מאד. היה זה ביס עשיר בגוונים יחודיים כל כך.

בלעתי את מסכת הטעם המדהימה הזו, רציתי לטעום עוד מעט, רק ביס או שניים נוספים, וכבר נאלצתי להחזיר אותו לבעליו.

עכשיו נשאר לי רק להיזכר, אני מעלה בדמיוני את הטעם, נזכרת בתחושה המדויקת שעלתה בי, בנעימות שאפפה אותי עת טעמתי מן המתוק ההוא, בולעת את רוקי פעם ופעמיים. מה לא הייתי נותנת בשביל שיהיה לי מזה תמיד. אבל אין לי את החומרים המדוייקים, וכאשר ניסיתי לקנות ולהכין בכל זאת, נשרף התבשיל, ונאלצתי לזרוק הכל הלאה ממני.

אז בינתיים אני טועמת. קצת משלו, ומעט משלה, שני ביסים שטעמתי אתמול ועוד אחד שאולי אטעם מחרתיים.

 

ורק מחכה ליום בו ה' יפקיד בידי ילד משלי.

..מוריה.

כבר יצא לי לחשוף פה מעט מהמקום שלי מול נסיון של ציפייה לילדים. זה מקום שלא נחשף יותר מידי בחוץ, והפורום האנונימי הזה הוא הזדמנות טובה עבורי..

אז מניחה פה עוד חתיכה ממני..

תודה.

וואומשה

יש משהו מאוד כואב בלראות את התבשיל שלך מקדיח גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.

 

 

(בתור מי שהאתגר הזה לא זר לו בכלל, אם כי פחות העסיק אותי רגשית).

תודהxmasterx

העברת בעוצמה רגישה ועדינה את חוויה שהיא אינטנסיבית שעכשיו אפשר טיפה יותר לנסות להבין

וואוווו🥹🥹🥹תמימלה..?

איזו כתיבה יפההה

ואיזו עוצמההה

השורה האחרונה פשוט כל כך מלאה באמונה הופכת את כל הקטע לכל כך אופטימי ושמח🤩

שולחת חיזוק, בע"ה עוד תזכי🙏🙏🙏

דייייייייי, זה מטורףףףףשבור לרסיסיםאחרונה

שהשם ישלח לכולנו את הכח

וואוזיויק
בום איזה כתיבה
...רחל יהודייה בדם

אם הייתה ממלכה של נעלמים מעניין איך היה נראה ריקוד שם.

האם הם רואים אחד את השני או שגם אז ,ריקודם בודד הוא.

האם רואים שזו ממלכה. או ששעריה הם עלים שנפלו בשלכת . או שהם אינם בודדים מספיק בשביל להיות השערים, שמא אי מי ירים עלה ויגלה את הממלכה.

אבל האם הוא ידע שזו ממלכה בכלל גם אם יגיע לשם בטעות.

מה הוא ייראה שם.

מי שם.

הנעלמים במתמטיקה. אלו שבחרו להיעלם.

ואלה שהאלימו אותם.

כולם בממלכה אחת.

כנראה שהריקוד שם נעלם אף הוא.

כי אם לא, אלה שהעלימו אותם יתאחדו עם נסתרי המתמטיקה

אלה שבחרו להיעלם יפתרו את המשוואות

והממלכה תיעלם. או תיפתר.

שרק או חיה?Shandy

 

יש שני סיפורי אגדות

שממוחי לא יוצאים –

אחד אהוב, ואחד משונה.

 

כל אחד ומה שרצה –

בל או פיונה.

מי פה יהיה זה שישתנה?

 

האם אהפוך למפלצת ירוקה,

או שאתה תהפוך להיות בן אצולה?

 

לשניהם היה לב זהב

מתחת למעטה החספוס.

שניהן היו נסיכות,

 

אבל הסוףףףף,

אוי, הסוף.

אצל פיונה הוא כואב,

אצל בל הוא מהדהד.

 

וסופי, מה עליו?

 

אני???

אני נסיכה.

השאלה –

מה אתה.....

אני? אני אגיע על 🐎 לבן ואגיש לך 🌹 ורד אדוםפ.א.
תודהShandy

אבל בעיה קטנה

אני עולה רק על כרכרה

זה מסורבל לדהור עם שמלה😌

וכיאה לנסיכה אתה לא ההצעה היחידה😂

העונג יהיה לי להתחרות על ליבך מול נסיכים אחריםפ.א.
כי ככה זה בחיים האמיתיים- למשהו מיוחד במינו, יש הרבה ביקוש. והטוב ביותר 🏆 זוכה 
# שתיהן היו נסיכות...Shandy
העיקרxmasterxאחרונה

שאת יודעת מי את זה הצעד הראשון

אני אוהב את הבטחון שלך כדי שזה יעבוד את צריכה מישהו שיודע מי הוא, רואה מעבר למה שמונח מולו (כמו שתיהן) וגם יודע מה לעשות עם מה שימצא שם.

בן אצולה או מפלצת בסוף הוא זה שיכתוב את החוקים לאגדה שלך

שיזכור מי הוא ומי את גם כשכל השאר שוכחים

משמעות עוגן קבלה מה שהן חיפשו

הפסקהxmasterx

קורא וולך ותרצה אתר כמה היא שונה מאבא שלה

כמה הן שונות

כל אחת מיליטנטית בדרך שלה

מכניסות לי רוח לחיים

הקירות מתעוררים מתמתחים

הרהיטים קמים לתחיה

כל המציאות מוארת באור אחר

או חושך

תלוי בשיר

מדי פעם עולה איזה לחן משקל מקצב

מפריע או לא מפריע לא החלטתי

הוא פשוט נמצא כמו הצעה

והפיסוק שלא נמצא רק מוסיף ענין

כל שיר אפשר לקרוא במליון דרכים שונות

לחזור ולהיכנס מכל כיוון

להפוך להרים מקדימה מאחורה

מהתחלה או מהסוף

שתיהן איתי כאן בחדר על השולחן מולי

ההפסקה הולכת להיגמר

הן ייעלמו מכאן כמו שהופיעו

לא מהדלת ולא מבחוץ מבפנים

אחזיר אותן למגירה

עכשיו הן כבר חלק ממני

חוזר לעבודה

לעבוד

לא חוזר אותו אחד אבל חוזר

מוקדש לתמימלה. וסליחה מראש.ימח שם עראפת

עמדתי בשדה הקטל כשהוא הופיע.

"מי אתה?" שאלתי.

שערו היה לבן, ארוך, סרוק. על כתפיו עטה אדרת אדומה עם שולי פרווה לבנים. הוא רכב על חד קרן מכונף, יפהפה. החד קרן היה לבן ורוד, וקרנו בהקה בזהוב.

האיש הביט בי ושתק. הבטתי בו בחזרה. שדה הקטל עוד טרי. חרבי מלאה דם קרוש, ופה ושם פזורות גופות אויבי.

"אמור עכשיו מי אתה, או שאנעץ בך את חרבי," איימתי ונופפתי כלפיו בחרבי מגואלת הדם.

החד קרן נרתע ורעמתו הוורודה התנופפה מעט.

האיש ליטף אותו. "למה"? הוא שאל.

פילבלתי בעיניי. מה זאת אומרת למה? חשבתי בכעס.

הזקן לא חיכה לתשובה. "קח", הוא אמר, והושיט לי את ידו. נטלתי אותה בהיסוס, מוכן לקצוץ אותה לחתיכות בחרבי.

"מה אתה רואה?" שאל האיש.

"אני רואה את שדה הקטל," עניתי בכעס.

"אמור לי, מה בדיוק אתה רואה?" דרש הזקן, והידק את אחיזתו בידי. הכנסתי את החרב לנדנה, בזעף. "אני רואה את גופות אויבי. אני רואה את חברי שלחם לצידי, אני רואה את גופתו שסועה לשניים. אני רואה דם, ואני רואה את העורבים חגים על הגופות."

"אינך מביט נכון," אמר הזקן והניד בראשו לשלילה. משכתי את ידי מידו וירקתי הצידה. "אני מביט מצויין," עניתי בכעס.

"מה אתה שומע?" התעלם הזקן מכעסי.

"אני שומע את יללות הנשים, גניחות הפצועים, בכי הילדים."

אינך מאזין נכון, לאט הזקן בעצב. "ומה אתה מריח?" שאל.

"ארור תהיה. אני מריח את מעיהם השפוכים של אויבי וחברי, את החיטה השרופה, את גללי הסוסים."

"אינך מריח נכון," הניד הזקן ראשו.

שלפתי חרבי בכעס. "אמור לי אתה!" שאגתי, "מה אתה רואה?! מה אתה שומע?! מה אתה מריח?!"

"אני רואה שדה חיטה, ענה הזקן בשלווה. וחד קרן יפהפה, ועץ ברוש עבות.

אני שומע ציוץ ציפורים, צהלות ילדים, שאגות ניצחון לוחמים.

אני מריח אדמה רטובה מגשם, תבשיל במדורה במחנה, וצוף מתוק נישא בידי דבורים."


"מקסים," אמרתי. ונעצתי את חרבי בליבו.

וואוגב'
כתוב מקסים, ואיזה סוף....🥺
תודהימח שם עראפת
לא אהבת את הסוף? אני אוהב להרוס סיפורים מסתבר
האמת? דווקא סוף חזק.גב'

פשוט בלתי צפוי.

כואב, עצוב.

ברררר🫣🫣🫣תמימלה..?

ההתנצלות מתקבלת למרות שאני עוד תוהה למה להקדיש לי אתזה😅🫣🫣

סתם, רציני רגע, אני לא מנתחת אותך או משו(או שכן אבל זה משפט טוב...😅) אבל נשמע שכתבת על ההסתכלות שלך על העולם, על ראייה "שגויה" (במרכאות כי אין דבר כזה באמת...), הסתכלות כל הזמן על השלילי, הסוף עוד יותר מדגיש אתזה, הוא מבין שיש גם טוב אבל כל כך מותש ממה שעבר עד שגרם לטוב הזה להגיע שלא מרגיש שהוא מסוגל להמשיך לחיות, אולי בגלל שמרגיש לו שלא מעריכים את מה שהוא עשה בשביל שיהיה שקט וטוב, אולי כי הוא עוד בטראומה....

אבל אנחנו לא בשוטל, זה פורום כתיבה והכתיבה מטורפת, ממש, הניגוד בין החד קרן הלבן הורוד והלבוש שלו האדום והלבן, (אולי כאילו הוא הבין שאפשר לשלב בין הדם של המוות לטוב... אולי לא...) התיאורים היו לי קצת קשים לקריאה אבל זה כבר באג שלי😜

בקיצור, כתיבה מהממת, תמשיך כך👏👏

מורכב, לא בדיוקימח שם עראפת
זה גם הבאג שלי ומן הסתם של עוד הרבה. אי אפשר לחיותנחלת

ככה. מנסיון. רק תארו לעצמכם, רגע לפני המיתה, יש אפשרות לסכם את החיים.

כך רוצים לסכם את החיים? היה נורא ואיום ואיכס ומריר ופויה (מחילה)?

צריך לעבוד, ולפעמים לבד קשה, על ראייה ותפישה כזו של החיים.

תראי איך הוא נאמן למשימה שלו להכרית את הרועפתית שלג

ואת כל מה שעומד מנגד למטרתו הטובה (אולי)

זה לא אומר שהאדם בעין רעה על מה שעובר עליו, אלא בעיקר שהוא לא מוכן להיות שבוי בקונספציה ופשוט לפזר נצנצים על כל הרע שבעולם.

זה יכול להיות ראוי לשבח, וככה לוחם צריך להיות בשדה הקרב.

אם הייתי נותן לו להנהיג מדינה? לא. אבל מה צריכה ממלכה יותר מאנשי לוחמה כאלה בחזית?

אגב @ימח שם עראפת הזכרת לי מעט את בני צרויה. אנשים עזים שלא נותנים לשום דבר לסנוור אותם ולעמוד בדרכם, שהמלך רוצה קרוב אליו, למרות שהם ממהרים להוציא להורג את מי שמסכן לדעתם את המלך אפילו נגד דעת המלך ממש.

 

אם נצנזר רגע את הדם והקטל והחרב והגופות- כתיבה יפה ממש ימקצוען!

יופי הבנתימח שם עראפת
חן חן ידידי
מזעזע. קצת אופטימיות בן אדם. יש מי שמנהל את העולםנחלת

והוא לא יתן לאדם להרוס אותו. לא.

כתיבה יפהפייהLavender

סוף קרינג'י   

תודהימח שם עראפת
אין בעד מה
אני מממממש אהבתיאברהם יאיר שטרן
וכן למר! ומהברך יתברךאברהם יאיר שטרן

איסתרק שם שם ע"א בשורות הרחבות וד"ל

ימח שם עראפת
איסתרק ספר מטופש, עם נירטיב חרדי אידיוטי
נכון, אבל עדיין מענייןאברהם יאיר שטרןאחרונה
אז לכתובxmasterx

אז את רוצה לכתוב

אוקי

אם את צריכה שמישהו יקרא את זה קודם

או להקריא למישהו

לבעל לחבר לחברה

עזבי

אל תהיי מאלה שכותבים וצריכים את הקהל שלהם

בלי קהל הם כלום

תעמדי מאחורי זה

תביאי את עצמך

אל תהיי צפויה אל תכתבי

אל תשעממי

תפתחי את הקרביים שלך תארזי את הבעירה הפנימית שלך

ששורפת הכל בפנים שמכלה אותך

ותפרשי אותה

הספריות מלאות כבר בשיממון

בואי נמנע מהן עוד אחת

כמו טיל או נשק שיוצא מהנשמה שלך

אחרת אל תוציאי את זה

אין דרך אחרת זו הדרך היחידה ותמיד היתה

עד שהבהונות יכאבו

היד תדמם על הנייר

בלי אהבה עצמית

חמלה

קבלה והכלה

תכתבי כי את לא יכולה אחרת

כי אין אפשרות נוספת

כי כואב ובלתי נסבל

צודק 🙂Shandy
והלוואי ונצליח
נכוןxmasterxאחרונה
מאוד חשוב
...רחל יהודייה בדם

 

הוא בוכה.

והם לא רואים.

הוא נעלם.

הוא בוכה.

והם רואים. 

אבל בשבילם הטיפה רק הופכת לנעלם אחר. 

וכשהם מוצאים את הנעלם החדש הם כמעט הרגו אותו

אבל הוא הרג את עצמו קודם.

 

מעניין מה הפירושזיויק
המבנה הזה יפהxmasterx
להשתלשל איתו ביחד
מחילה מה הקטע של השם?סופר צעיר

וגם למה אתה מכנה את עצמך: אדון, מאלף, שולט. זה קשור לעולמות הפי דידי?

...רחל יהודייה בדםאחרונה
אפשר לא לנהל את השיח הזה בשרשור?🙏

אולי יעניין אותך