2 שאלותה' המלך
אשמח ממש ממש לעצות ממנוסות/ים בתחום לגבי ילדתי בת השנתיים.
1. אני מבינה שזה נושא נפיץ ומוכר, אבל בכל זאת מרגישה שאין לי כלים לדעת איך להתנהל נכון-
הילדונת מציקה לאח התינוק שלה (בן חודש) מרביצה לו בראש וכאלו כשאני מניקה וקשה לי להתגונן, אני מבינה שאולי היא מקנאה ורוצה גם תשומת לב אבל באמת שאנחנו מרעיפים עליה אהבה לא פחות מהתינוק הקטן ואף יותר. אובדת עצות.
2. גם זה נושא מוכר- אבל עדיין בלי פיתרון מבחנתי-
קשה לה להירדם בלילה והיא דורשת סיפור ואז עוד סיפור ועוד אחד.. ככה אפשר לשבת איתה שעות! עד שהיא נרדמת. היא בשום אופן לא מסכימה ללכת לישון אחרי סיפור אחד או שניים ואם אני יוצאת החוצה היא צורחת במיטה בלי הפסקה שעה לכל הפחות.אובדת עצות. אשמח מאוד לשמוע דברים שעזרו אצלכם. בתודה
אממ. אנחנו כמעט באותו מצב..~nhykb~
ילדה כמעט בת שנתיים וילדה בת חודשיים

1. אצלי מה שעוזר זה סוג של 'עונש', שאני אומרת לה ללכת לחדר במידה והיא מרביצה ושהיא יכולה לצאת כשהיא מוכנה לבקש סליחה מהתינוקת.. היא הולכת לבד ויוצאת לבד ובאמת ניגשת לבקש סליחה מלווה בחיבוק ונשיקה. לפעמים זה אחרי דקה ולפעמים אחרי 5 דקות.. כמובן שתמיד מזכירים שאסור להרביץ לתינוקת וגם לא לאבא ואמא ולחברים וכו'.. ואין מענישים לפני שמזהירים.

2. אני יודעת שיש כאלה שיוצאים ובונים על זה שאחרי כמה לילות הילדה תתרגל.. אצלנו אנחנו נשארים עד שהיא נרדמת אבל לא קןראים יותר מ2 סיפורים ומה שמתארך זה דווקא השירים אחרי קריאת שמע.. ממה שראיתי אצלי זה שצריך לזהות את סימני העייפות ולהרדים לפיהם. אם תרדימי כי זו השעה שצריך אבל הילדה עירנית לגמרי אז יכול מאוד להיות שיקח המון זמן.. אבל אם תלכי לפי העייפות שלה זה יהיה יחסית מהיר ופחות מתיש לכל הצדדים. בנוסף, לנסות ממש לשמור על מצב רוח טוב כי ממש מבאס ללכת לישון לא בנחת..
תודה על התגובה..ה' המלך
1. אנסה את העיצה הנ"ל הלוואי ויעזור.
2. הקטע הוא שגם אם הייתי רוצה אני לא יכולה להשאר לידה המון זמן ולהרדים אותה עם סיפורים/שירים, כי אני לבד (בעלי עובד) והתינוק צריך את שלו בד"כ זה גם שעות שהוא עם גזים וממש בוכה כך שלהכניס אותו איתי לחדר שלה לא פרקטי..
גם אצלי היה ככה ...מענין
הוא הרביץ לו בכל הזדמנות ... אני נותנת להם אחריות ...( להכניס את המוצץ להגיד לי כשהוא פולט...)
בתחילה פשוט שמרתי מהם מרחק ... שהוא לא יראה אותו ויקבל את היחס שלו לבד בלי הפרעות ... ולאט לאט הוא התרגל אליו ושומר עליו ...
בקשר לשינה ... - היתה תקופה שאחרי קריאת שמע ונשיקה הדלקתי סיפור בטיפ או מנגינות ויצאתי מהחדר ... אני לא רוצה שהם התרגלו שאני צריכה להיות לידם ... וזה עזר ... מה שכן היא צודקת שלפעמים הם לא עיפים וזה רק מתסכל ...
אני לא מרשה להרביץ לתינוקות חדשיםl666
מרחיקה בתקיפות. זה מסוכן.
ולא, זה לא פוגע ביחסים שלהם בהמשך.
בקשר להרדמה, לחכות לסימני עייפות. אולי להקריא סיפורים סתם במהלך הערב ובהרדמה רק קריאת שמע, נשיקה ולילה טוב. אפשר גם לשים את התינוק במנשא בזמן הזה.
בקשר להרבצות לקטןבארץ אהבתי
אצלי אמנם הפעם היה קצת יותר גדול (מעל שנתיים) אבל אולי בכל זאת יעזור-
כשהבן שלי נולד והגדולה היתה אוהבת להתקרב ולנסות לגעת בו, ברגע שהיא רק התחילה לגעת טיפה התחלתי להחמיא לה איך היא נוגעת בעדינות (אפילו אם מבחינתה זה היה בדרך למגע קצת יותר 'אגרסיבי'..). הרבה פעמים בגלל המחמאות היא היתה עוצרת וממשיכה ללטף בעדינות.
עצותבת של השם

1. תשתדלו לא להראות גילויי חיבה לתינוק בנוכחותה. וגם את הדברים המוכרים כמו לתת לה לעזור עם התינוק,להביא בשבילו דברים,להרגיש גדולה.. ולתת לה הפתעה כאילו מהתינוק כי הוא אוהב אותה..

2. לדעתי זה עניין של גבולות. תקציבי לה מס' סיפורים ודקות שאת יושבת איתה, בצורה ברורה, ואח"כ תצאי בהחלטיות ואל תתייחסי לבכי שלה. מן הסתם, גם אם אחרי שעה, ובהתחלה במשך כמה ימים היא תבכה עוד יותר, אבל זה ייפסק בסוף כי היא תבין שהבכי שלה לא משפיע עלייך.( ואם זה בגלל פחד מהחושך אפשר לשים מנורת לילה ולשבת איתה קצת, אם זה פחד מהפרידה אפשר להכין אותה מראש כמה דקות לפני שאמא תכף הולכת, ולהיפרד בהדרגה, ובתור משחק (לא באותו זמן), לשחק איתה מחבואים, שאת הולכת וחוזרת, שתפנים את עניין הפרידה).

 

בהצלחה!

לא להעניש או לצעוק על הילד שמרביץ....בשר

לא להתיחס אל הילד שהרביץ רק אל התינוק....

כלומר, לדבר אל התינוק ולהרגיע אותו, וככה הגדול מבין בדרך עקיפה שלא כדאי לו להרביץ בגלל כמה סיבות:

1. הוא מבין שהתינוק מסכן כשהוא מרביץ וכואב לו...

2. הוא ממילא לא מקבל את תשומת הלב שרצה לקבל (בדרך שלילית)

3.בסופו של דבר אמא מתייחסת לתינוק ולא אליו אז מה הוא מרויח מלהרביץ? לא שווה לו....

 

וכמובן יותר לשים לב להתייחס אליו בצורה חיובית. להגיד לו שהוא גדול וכו' ולחפש מתי אפשר להחמיא לו על דברים טובים... ככה לא יצטרך לחפש את תשומת הלב השלילית....

בהצלחה!!!!

בקשר לשינהחילזון 123
עבר עריכה על ידי חילזון 123 בתאריך י"ג בטבת תשע"ט 10:18

כשבן השנתיים שלי צריך ללכת לישון אנחנו מספרים סיפור אחד ואח"כ מנמיכים את האור ומישהו שוכב לידו עד שהוא נרדם
אחרת אין מצב שהוא ישכב בלי להתחיל לטייל בכל הבית. גם אם הוא עייף...
אולי תנסי להשאר בחדר ולהניק את התינוק עד שהיא נירדמת?

בקשר ל1- זה באמת קשה ומתיש
אבל תנסי כשאת מתיישבת להניק להושיב אותה לידך ולקרוא לה ספר. או לארגן איזה בובה קבועה לזמנים האלה, שהיא תשחק איתה.
חוץ מזה עוד לפני שהיא מתחילה להרביץ, (או גם אחרי) לתפוס לה את היד ולהראות לה איך מלטפים אותו בעדינות
"הנה בואי נעשה לתינוק טובה...יופי כל הכבוד..." וכו'

אצלנויראת גאולהאחרונה
1. אני אומרת בקלילות "לא נוגעים בראש. מותר ללטף ביד, ברגל, בבטן" ותוך כדי לוקחת את היד של הגדול ומלטפת איתה במקומות הללו. אצלי זה תמיד עבד נהדר.

2. אני כן יושבת לידם עד שנרדמים. אבל לא עם סיפור. סיפור אחד ואח"כ אפשר שירים שקטים. לפעמים אני מפעילה קלטת.
אני יושבת עם הפלאפון שלי / מניקה בחדר של הגדולים / קוראת ספר בפרוזדור - משהו שמבחינתי אינו בזבוז זמן, ומבחינתם אני לידם.
קראתי בשרשור של יועצת שינה כאן בפורום, שאם הילד נכנס למיטה בזמן שהוא עייף, אמור לקחת לו מקסימום 20 דקות שהוא שוכב ברוגע עד שנרדם. אם לוקח לו יותר זמן, כנראה שפחות מדי או יותר מדי עייף. הידיעה הזו עזרה לי.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך