אבל לא להדגיש את זה.

כמו שחשוב להגיש לו שהוא חכם ומוכשר - זה מתנות מאת ה'.

בעיקר חשוב להדגיש מאמצים, מידות והתנהגות - על זה את רוב המחמאות.

אבל גם שיכיר בערך עצמו ובערך המתנות שה' חנן אותו.

אצל חלק מעדות מזרח, נמנעו מכך בשל "עין הרע", ואפי' כינו ילדיהם "מכוער"

כל בית יש לו מינון משלו, לפי העניין, הילד, וכו'

מצב שלא מסוגל לומר לאשתו שהיא יפה- זה מצב לא תקין

לנו אמא שלי ממש הקפידה לא להגיד שאנחנו יפים...

בי באופן אישי זה ממש. ממש. פגע. 

היום כאמא קשה לי לשמוע את עצמי אומרת לילדים ולילדות שלי שהם יפים. זה נשמע לי חיצוני כזה...

אבל אני יודעת כמה זה חשוב.

לגדולה שלי אני כמעט ולא מצליחה לומר כמה שהיא יפה, כי יש בי משהו שחושש שזה יגרום לה להשוויץ ולהיות יותר מוחצנת.

אבל אני יודעת כמה זה חשוב לילדה לדעת שאמא שלה חושבת שהיא יפה.

ושעם הידיעה הזו היא תצא לעולם. לא בהחצנה אלא בעמידה פשוטה ובטוחה בעולם.

הלואי ואני אצליח בזה בתור אמא..

אני הפנמתי שאני יפה רק אחרי שהתחתנתי. וגם אז לקח לי זמן להפנים.. ועדיין קשה לי.

ובכלל המשוואה "מלאה=לא יכול להיות שאני יפה" היא משוואה שהושרשה בי.

וכשגדלתי הבנתי שאמא שלי כן חושבת שאני יפה, היא פשוט לא אמרה לי את זה אף פעם, כי לה לא היה נוח שאמרו לה שהיא יפה... אבל עדיין, הושרש בי משהו נגד הגוף שלי וחבל.

לבת שלי אני ממש מקפידה להגיד לה מדי פעם שהיא יפה, שגם בזה ה' חנן אותה ואיזה כיף לה. וגם לבנים אני אומרת שהם יפים. זה חשוב. ממש. ובינתיים אני לא רואה שזה מביא לשום גאווה.

אצל בעלי (אמא שלו, אחותו, דודה שלו) - כל הזמן אומרים לילדים שלי כמה הם יפים, ושהם הכי יפים במשפחה.. לי עדיין יותר קשה להגיד מהם, ולפעמים אני מרגישה שזה מוגזם ויותר מדי מודגש.

אצלי במשפחה - בכלל לא מדברים על זה.. (למרות שיש אחיינים עוד יותר יפים מהילדים שלי, לדעתי..) ואם אני אומרת לאחייניות שלי איזה יפות הם היו באירוע, או סתם שהן יפות - אמא שלהם מסמיקה ומשתיקה אותי.. (וזה לא תלוי דוסיות, היא לא דוסית). אבל אני עדיין אומרת. לדעתי זה חשוב לדבר על זה. ובכלל, לתת מחמאות בכללי.

אם את מרגישה שזה מקשה עליך להיות משוחררת עם הילדים שלך בנושא הזה אולי כדאי לך לשקול איזשהוא טיפול במח אחד או משהו כזה שישחרר אותך מזה.. 

וכל הכבוד לך שכלפי הילדים שלך את מבינה כמה זה חשוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות