לפני שהמציאו טיטולים ח/פ אף אחד לא חיכה לגיל 3. אצלי 2 הילדים היו גמולים ביום לגמרי (פספוסים תמיד יכולים להיות) בגיל שנתיים וכמה חודשים. הם לומדים לאט לאט, לא חייבים להיגמל תוך יום אחד, אבל מסתובבים עם תפרחת שנה פחות.

ואני מדברת על גמילת יום.

עם שתיים מהן היה סיוט מתמשך ויומיומי של פספוסים רבים במשך יותר משנה. גם "גדולים". איכשהו עמדתי בהחלטה של לא לסגת אחורה ולא להחזיר טיטול (ביום. כמובן שבלילות לא הורדנו את הטיטול בשלב זה). בסביבות גיל 4 ורבע היה פתאום שיפור דרמטי ואז בתוך כמה שבועות הפספוסים נגמרו (כמעט).

ניסיתי לשחזר מה מכל העצות והשיטות שניסיתי עבד שם, ולא הצלחתי.

לשתי אלה לקח גם הרבה זמן אח"כ עד שהפסיקו להרטיב מתוך שינה. אני מניחה שמבחינה פיזיולוגית השרירים שלהן חלשים יותר ולכן היה להן קשה יותר.

אין כזה דבר גיל שמתאים לכולם.

ברור שלא בכל מקרה חייבים לחכות לגיל שלוש, ויש ילדים שיצליחו קודם.

אז יופי לכם וכל הכבוד למי שהצליחו לגמול בגיל שנתיים או שנה או אפס. אבל זה לא אומר שכולם מסוגלים. וצריך הרבה סבלנות, לא להילחץ ולא ללחוץ על הילד אם זה לא קורה.

ו...אל תשוויצו... סתם לא נעים לקרוא למי שמתאמץ ולא הולך לו

אין לי ביקורת עלייך.

התחברתי בקטע של בנות כי גמלתי בנות,

אבל לא התכוונתי דווקא אלייך, אלא לכל אלה שכתבו שתמיד גמלו בגיל צעיר וכמה שזה לא אמור להיות קשה.

בכל גיל של הילדים. ברור שבגילאים צעירים הגמילה בד"כ דורשת יותר מאמצים, רק השלוליות יותר קטנות. אך לעניות דעתי חשות לנסות ולהתאמץ, ולא לדחות את הגמילה סתם לגיל 3, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות במשפחה, כגון תאומים וכו'

לגבי קושי פיזיולוגי, אינני יודעת אם זה נכון. אני בעצמי נולדתי עם שרירים מאוד מאוד חלשים בכל הגוף (היפוטוניה של שרירים), אף פעם לא יכולתי לרוץ מהר כמו בני גילי וכו', אבל דווקא נגמלתי מוקדם, כמו שהיה נהוג לפני שימוש בחד פעמי. גם שהיו פספוסים פה ושם, הייתי גמולה. אולי ילדה עם שרירים חלשים מתאפקת פחות זמן, אז חשוב להזכיר לה יותר, וחשוב שלא תהיה לה התנגדות באופן כללי ללכת לסיר/שירותים

לי לא היה אומץ להוריד חיתול לגמרי, אבל כן הייתי מפשפשת מדי פעם. ודווקא ראיתי שבגיל 6-8 חודשים זה הצליח יותר, מאשר בגיל שנה, הסימנים היו הרבה יותר ברורים, וגם התינוק היה יותר צמוד אליי

חשוב לשים לב, שלילד מספיק חם בלילה. הרבה פעמים הפספוסים בלילה קורים בגלל הקור. הילדים שלי היו יבשים בלילה בקיץ, אבל הרטיבו בחורף לאחר מכן. מכנסי פיז'מה חמים חובה

להגיד שפשוט לחכות שהילד יקום עם טיטולים יבשים - זה לא נכון לכל ילד.

יש ילדים שתמיד קמים עם טיטולים רטובים וכשיש להם רצון להגמל גמילת לילה והם בשלים לכך הם מתחילים לקום לשירותים באמצע השינה. בלי שהיו טיטולים יבשים לפני גמילת לילה

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות