גמילה מטיטול בלילהIsi
איך יודעים שהילד מוכן?
הצלחנו לגמול אותו ביום אבל נראה שבלילה תמיד מפספס.
בהתחלה חשבנו שמדובר בפעם אחת בלילה אבל מסתבר שהוא מתעורר רק שהוא ממש רטוב אחרי כמה פעמים.
האם להמשיך? לשנות גישה?
אנחנו בתהליך כבר שלושה שבועות.
גמילת לילה היא פיזיולוגית בד"כיראת גאולה
הרבה ילדים פשוט לא מסוגלים פיזית לשלוט על הסוגרים בלילה, זה נורמלי לחלוטין עד גיל 6 בערך.
ייתכן שבעוד תקופה כלשהי תשימו לב שהוא כבר מסוגל.
מסיבה זו מצוי מאוד שילדים גמולים לחלוטין ביום, וישנים עם טיטול בלילה.
מנסיוןבת 30
זה יכול להיות מתיש ומתסכל לאורך זמן
אם אתם לוקחים אותו לשירותים באמצע הלילה ובכל זאת הוא מרטיב לפני או אחרי, כנראה שהוא לא בשל.
פשוט תחזיקו טיטול ותנסו עוד כמה חודשים או שנה.
. הוא במיטת מעבר?את פניך אבקש
אצלי בדר"כאמא ל6 מקסימים
אני גומלת קודם ביום, ומשאירה טיטול בלילה.
רק כשאני רואה שבמשך שבועיים הטיטול יבש כל בוקר, אז אנחנו מנסים בלי טיטול, ורואים אם מצליח או לא. זה לוקח לפעמים כמה חודשים מאז הגמילה ביום, ולפעמים שנים...
כאמא לילד גמול ב"השקית ממתקים
אני יכולה לייעץ לך
כדי לראות אם הילד מסוגל להיגמל הוא צריך להיות בן 3. לעולם לא להקדים את הזמן! אם הוא מפותח רגיל, הגיל כבר יעשה את העבודה. תסמכי עליי, אני גמלתי את הילד שלי ביום אחד ! השארתי אותו איתי בבית בבוקר והורדתי לו את הטיטול. בגלל שהוא יודע לדבר כי הוא בן 3 היה לי מאוד קל להסביר לו, שעכשיו כשהוא גדול, הוא עושה בשרותים. קניתי לו שרותים קטנים מפלסטיק ( סיר בצורת שרותים) והוא נהנה לשבת עליו כל היום . כל פעם שהוא הרגיש צורך. בלילה השכבתי אותו לישון בלי טיטול והערתי אותו כל 3 שעות. למחרת הוא הלך לגן ועידכנתי את הגננת שהוא בתהליך גמילה והיא עזרה לי להזכיר לו ללכת לשרותים. הוא כל כך נהנה להיות סוף סוף מהגדולים ! אז:

א. לא לעשות מזה סיפור. שזה אומר: בלי לחץ, גם אם את ממש פדנטית , לא נןרא אם קורים פיספוסים. אסור לצעוק על הילד. זו צריכה להיןת חוויה ולא סבל.

ב. גיל 3!!!!

בהצלחה
למה גיל 3?אמא אצבעונית

לפני שהמציאו טיטולים ח/פ אף אחד לא חיכה לגיל 3. אצלי 2 הילדים היו גמולים ביום לגמרי (פספוסים תמיד יכולים להיות) בגיל שנתיים וכמה חודשים. הם לומדים לאט לאט, לא חייבים להיגמל תוך יום אחד, אבל מסתובבים עם תפרחת שנה פחות.

בת דודה שלי גומלת את הילדים שלה מתי שהם מתחילים ללכתנפשי תערוג
בממוצע בגיל שנה
תוך שבועיים הם גמולים

לא בטוח שצריך לחכות לגיל 3
אי אפשר לגמול בגיל שנה.שקית ממתקים
או שהסיפור דמיוני או שבת דודה שלך פסיכופתית רצינית
גמילהיהושבעט5
פעם לפני עידן החד פעמי גמלו ילדים בגילאי שנה + אני ואחי נגמלו בגלאיים האלה וכולנו בריאים ושלמים.
היום גומלים מאוחר כי יש טיטולים חד פעמיים.אמהות עובדות היום משרה מלאה אז המוטיבציה לגמילה קטנה,לעומת פעם.
יש ילדים שבשלים בגלאים האלה.
^^^ בדיוק . ומה זה השטות הזו לחכות לגיל שלושמיואשת******
כולן אצלי היו יבשות ביום באיזור שנתיים והיתה גמילה פשוטה ביותר
עם בנות הרבה פעמים הולך יותר בקלותנשימה ארוכה


גמלתי 4 בנות. אף אחת לא הצליחה לפני גיל שנתיים וחציאמא לא מקצועית

ואני מדברת על גמילת יום.

עם שתיים מהן היה סיוט מתמשך ויומיומי של פספוסים רבים במשך יותר משנה. גם "גדולים". איכשהו עמדתי בהחלטה של לא לסגת אחורה ולא להחזיר טיטול (ביום. כמובן שבלילות לא הורדנו את הטיטול בשלב זה). בסביבות גיל 4 ורבע היה פתאום שיפור דרמטי ואז בתוך כמה שבועות הפספוסים נגמרו (כמעט).

ניסיתי לשחזר מה מכל העצות והשיטות שניסיתי עבד שם, ולא הצלחתי.

לשתי אלה לקח גם הרבה זמן אח"כ עד שהפסיקו להרטיב מתוך שינה. אני מניחה שמבחינה פיזיולוגית השרירים שלהן חלשים יותר ולכן היה להן קשה יותר.

 

אין כזה דבר גיל שמתאים לכולם.

ברור שלא בכל מקרה חייבים לחכות לגיל שלוש, ויש ילדים שיצליחו קודם.

אז יופי לכם וכל הכבוד למי שהצליחו לגמול בגיל שנתיים או שנה או אפס. אבל זה לא אומר שכולם מסוגלים. וצריך הרבה סבלנות, לא להילחץ ולא ללחוץ על הילד אם זה לא קורה.

 

ו...אל תשוויצו... סתם לא נעים לקרוא למי שמתאמץ ולא הולך לו

סליחה נשימה ארוכה ששירשרתי דוקא אלייךאמא לא מקצועית

אין לי ביקורת עלייך.

התחברתי בקטע של בנות כי גמלתי בנות,

אבל לא התכוונתי דווקא אלייך, אלא לכל אלה שכתבו שתמיד גמלו בגיל צעיר וכמה שזה לא אמור להיות קשה.

כל הכבוד למי שמתאמץ/תאמא אצבעונית

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

שקית ממתקים את מה זה צודקתהיי זאת אני ..
אחותי החליטה לגמול את הילדים שלה בגיל שנתיים שזה אפילן לא 3 והם שיגעו אותה שנה שלמה ..מאז כל מי שרוצה לגמול אצלינו לומדים מהטעות של אחות הבכורה חחחח גיסתי גמלה את הילד שלה רק בגיל 4 !!!! הכי כייף
ממש תענוגאפונה
לחתל עד גיל 4. אני בטוחה שגם הילד שלה ממש נהנה להסתובב עם טיטול מלא צואה במשך 4 שנים (כולל גן עיריה מן הסתם). כיף חיים, בטח גם החברים ממש פרגנו לו על זה.

לא יודעת מה עם אחותך, אבל הקטנה שלי נגמלה בגיל שנה וחצי, והשליטה שלה טובה הרבה יותר מזון שהפגין אחיה הגדול שנגמל מגיל 3.
אהבתי את הנחרצות שלךאפונה
לא רק שאפשר לגמול בגיל שנה, אפשר בכל גיל ללמד ילד לשלוט בצרכים שלו. אפשר גם לא לגמול בכלל - אלא לגדל מלכתחילה עם מודעות לצרכים (לא להתרגל לעשיית צרכים בתוך הבגדים). ממש מגיל 0.
היא לא פסיכופטית ח"ונפשי תערוג
עקרת בית
משפחה מרובת ילדים

עובדה שמצליחה
כבר ילד 5 או 6 שמצליחה בשיטה הזאת

הבת שלי בת פחות משנה ועושה בסירש.א הלוי
היא לא צריכה גמילה כי היא לא מכורה לחיתולים
היא מודעת למתי היא צריכה להתפנות ומסמנת לי.
אני לא פסיכופתית וכדאי שתלמדי מזה פסיכופת לפני שאת מתייגת כך אנשים שאת לא מכירה.



גם הבכור שלי עשה בשירותים בגיל שנה ולפני.

תעשי חיפוש בגוגל - "פשפושים"
כל הכבוד!אמא אצבעונית

לי לא היה אומץ להוריד חיתול לגמרי, אבל כן הייתי מפשפשת מדי פעם. ודווקא ראיתי שבגיל 6-8 חודשים זה הצליח יותר, מאשר בגיל שנה, הסימנים היו הרבה יותר ברורים, וגם התינוק היה יותר צמוד אליי

למה פסיכופתית?הלוי
כל הילדים שלי נגמלו בגיל שנתיים וחודש-סחלב
חודשיים, לילה ויום.. היו פיספוסים פה ושם אבל ממש בקטנה. יש כמה מדדים למוכנות לגמילה: ילד שיודע להגיד שהוא עושה/עומד לעשות בטיטול וכן ילד שיש לו יכולת פיזית להוריד מכנסיים (שזה פחות חשוב כי אפשר פשוט להשאיר רק עם חולצה- כמובן שמתאים יותר לקיץ).
זה טבעי שבלילה נגמלים יותר מאוחראמא אצבעונית

חשוב לשים לב, שלילד מספיק חם בלילה. הרבה פעמים הפספוסים בלילה קורים בגלל הקור. הילדים שלי היו יבשים בלילה בקיץ, אבל הרטיבו בחורף לאחר מכן. מכנסי פיז'מה חמים חובה

נכון מאוד.שקית ממתקים
בלי לחץשומר מסך
אנחנו גמלנו את שלנו כשהוא ביקש.
ביום בגיל שנתיים וחצי בלילה בגיל שלוש וחצי.
בשני המקרים כמעט ולא ברח לו למעט מקרים ממש בודדים. הבריחות בלילה היו באופן גורף תוצאה של חוסר ווידוא שלנו שהוא עושה פיפי לפני השינה או שתייה של יותר מידי מים לפני השינה.. כל שאר הלילות גם אם יש לו באמצע הלילה, קם עצמאית עושה פיפי ומבקש שנבוא לכסות אותו.

אז טיפ ראשון: בנחת. בקצב שלהם. הכל בסדר... שאף אחת לא תלחיץ אותך. זה באמת הכי חשוב... הם קולטים את הלחץ שלנו בחוש הריח וזה סתם מלחיץ אותם וגורם להם להתאכזב ממש מעצמם מה שלא מוביל לבניית אישיות בריאה. וזה מוביל לטיפ הבא: גם כשיש פספוסים הכל טוב. לא לתקוף את הילד או להתעצבן. זה מספיק לא נעים גם ככה... והעובדה שזה לא נעים מספיקה להם כדי לרצות שזה לא יקרה.
3. לדעתי לא כדאי להעיר באמצע הלילה לפיפי. סתם מרגיל את הגוף שעושים הרבה בלילה. אין שום סיבה שילד לא ישן לילה שלם בכיף.

בהצלחה!
אין צורך לגמולnati75
פשוט לחכות מתי הילד יקום עם טיטולים יבשים למשך נניח שבועיים ואז פשוט להוריד. אנחנו הרגלנו אותו (הילד החמישי) לעשות פיפי לפני השינה ולקנות לו הפתעה בכל יום שהוא קם יבש. עכשיו הוא בן 4.5 ועדיין ישן עם טיטול.
בקיצור הגמילה מנסיונינו לא צריכה להיות אקטיבית ובטח ובטח לא להעיר ילד באמצע הלילה.
שימשוך כמה שבא לו.
ככה כולם יהיו בנחת
בדיוק1דודי
מנסיון כל ילד זה אחרת אצלו ולא צריך ליהיות מתוסכלים, בסוף כולם גדלים ועוברים את השלב הזה.
מסכימה עם הגישה של - לעשות את זה בנחת. אבליפית8

להגיד שפשוט לחכות שהילד יקום עם טיטולים יבשים - זה לא נכון לכל ילד.

יש ילדים שתמיד קמים עם טיטולים רטובים וכשיש להם רצון להגמל גמילת לילה והם בשלים לכך הם מתחילים לקום לשירותים באמצע השינה. בלי שהיו טיטולים יבשים לפני גמילת לילה

מסכימה איתךצביה22אחרונה
את הילדים שלי גמלתי ביחד ביום ובלילה, והבן שלי מתעורר הרבה פעמים בלילה לשירותים. אם הייתי מחכה לטיולים יבשים הייתי מחכה עוד הרבה זמן וחבל...
(למעשה גמלתי ביחד יום ולילה בלי לדעת איך זה יהיה, בתכנון להחזיר טיטול בלילה אם אראה שזה לא הולך. בפועל הלילה היה הרבה יותר קל מהיום, שני הילדים שלי פשוט לא עושים מתוך שינה. בהתחלה היו מתעוררים ואז עושים במיטה, אבל אם תפסתי אותם רגע לפני שעשו ולקחתי לשירותים אז הם עשו בשירותים. די מהר הם כבר למדו להגיד לי כשהם מתעוררים שהם צריכים לשירותים)
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...