טוב, זה לא בדיוק התחיל אז, אבל התפנית העיקרית הייתה כאשר הוא איבד את המבט בעיניים.
בעבר היה לו מבט מחויך; לא בפה, שנשאר חתום, אלא בעיניים. העיניים שלו צחקו.
עיניים כחלחלות עם גוון אפור ומבט שרוצה לטרוף את העולם. להכיר אנשים חדשים ולנסות דברים שהוא בחיים לא עשה.
אבל יום אחד, הוא קם בבוקר, והמבט נעלם. העיניים נשארו אותן עיניים, אבל המבט המוצר נעלם, והאפור בעיניו רק הלל להתחזק מיום ליום.
בהתחלה הוא וויתר על החלום ילדות, "זה לילדים" הוא אמר "העולם האמיתי מחכה בחוץ", אחר כך הוא הפסיק להסתכל על אנשים, כי כל אחד שראה אותו מיד חשב עליו דברים שליליים, ולבסוף הוריד לגמרי את הצבע הכחול מהעיניים. והעולם הפך שחור לבן.