בין משיכה מינית לפיזית? 

ובאסה ממש כי זה נדיר שמממש כיף בשיחות פלאפון ואת מרגישה את מה שאת מרגישה.

ובטח לא התלבטות קשה.

לפי כל המכלול שאת מתארת- אין כאן בכלל מקום לשאלה!!!

אם היית בת עשרים הייתי אומרת לך שאת לגמרי צריכה ללכת על זה- כי זה לא שהמראה 

דוחה אותך, אלא זה לא בדיוק בדיוק מה שדמיינת

לבחורה בגילך- אני חושבת שאת צריכה לעוף על זה בעיניים עצומות, איפה נראה לך תמצאי משהו עם כל מכלול המעלות המדהים הזה שאת מתארת. 

נראה לך תמצאי את כל המעלות הנדירות האלו וגם שהמראה החיצוני יהיה וואוו??? סיכוי של אחד למליון.

תשמחי שאת לא צריכה להתפשר על כלום!!!!! ובטח לא כדאי להתחיל לשנות אותו

בהצלחה!!!!

אני תוהה איך הגעת למסקנה הזאת מההודעה של פותחת האשכול.

את חושבת שזה קל לרווקה לקחת גרוש עם ילד כשגם המראה החיצוני לא מושך אותה?

לא הבנתי איך את יכולה לקבוע מה נקרא התפשרות ומה לא.

ואגב, "לבחורה בגילה" גם מגיע להימשך לבן הזוג.

בעיניי זה לא הוגן לחשוב שלבחורה בת 19 מגיע מה שלבחורה בת 39 לא.

בן אדם שמגיע לגיל כזה, ואני אומר את זה בתור מישהו שקרוב לגיל הזה יותר מלשאר הגילאים בפורום, צריך להתחיל להבין שרוב הסיכויים שהבעיה אצלו. סביר מאוד להניח שה' לא זה שטועה.

אנחנו לא מכירים אותה ולא את נסיבות חייה או למה ואיך הגיעה לגיל הזה לא נשואה. יש כאלה שנגזר עליהם ניסיון לחכות לילדים, יש כאלה שהמזל לא מאיר להם בפרנסה, ויש כאלה שהניסיון שלהם הוא במציאת בן הזוג. זה לא אומר שהם אשמים.

לראות ברווקים אשמים במצבם זה במקרה הטוב חוסר אמונה ובמקרה הגרוע אטימות מוחלטת.

בכל מקרה, גם בגיל 39 צריך להתחתן עם מי שמתאים לך ולא כל לובש-מכנסיים פנוי נכנס לקטגוריה.

יש מצווה, והיא מוטלת על הגברים. ודי בזה...

למה את כל רגע מכניסה את הפקטור של הגיל?? 

נכון שהיא מבוגרת אבל זה לא אומר שהיא לא צריכה להקשיב לעצמה ולמה שהיא מרגישה בגלל זה.  

אני קוראת ומתפלצת.

מתברר שיש כאלה שחושבים שבגיל 39 זה מותרות לא הגיוניות להתחתן מתוך התאמה.

כשאדם מתבגר ורואה שלא הולך לו והוא מחזיק בדעה הזאת, הוא צריך לשים לב לנורא האדומה שכבר קיבלה גוון של ננס לבן.

אתה מסכים עם הקביעה ש"בגיל כזה צריך להתארס כמעט עם כל אחד"?

רק מנסה להבין מה אתה אומר.

הדקדוקים האלה הם קטנים מדי גם אם אתה בן 18.

בהנחה שלא מתעוררת בחילה, ופותחת השרשור כתבה במפורש שיש משיכה פיזית.

וכשאתה בגיל 39 הדברים קל וחומר שהגיע הזמן לפקוח את העיניים.

לעוף לעוף לעוף - לקראת נישואין וזוגיות

היא כותבת שזה משהו קטן, ושהיא במפורש כותבת שיש לה משיכה אליו.

זה לא דוחה, וזה לא גורם לה לבחילות וזה לא איזה סבל על אנושי.

זה שהיא עדיין תקועה בדקדוקי עניות האלה ש"מתי יבוא לי הנסיך המושלם בראד פיט/ג'ורג' קלוני" זאת בעיה גם בגיל 18, כמו שאמרתי.

היא גם כתבה במפורש בסוגריים שבסוף שלא להתחתן עם מי שלא צריך להתחתן איתו:

"(כמובן שלהתחתן עם מישהו עם מידות רעות/רמה מאד נמוכה/ מראה ממש דוחה, עדיף להישאר לבד- אבל זה כל כך לא המקרה המתואר ולכן אין פה טיפת התלבטות אפילו)".

לא צריך ולא נאה לכפות אמירת דברים מוזרים על אנשים.

ופיסקה לפני זה שם בפה או במחשבה של פותחת האשכול מילים שהיא מעולם לא אמרה ("מתי יבוא לי הנסיך המושלם בראד פיט/ג'ורג' קלוני").

הבנת הנקרא זאת אכן עצה טובה ומומלצת.

בכל מקרה, לפני שנרד לפסים אישיים לא נעימים, התייחסתי יותר במישור העקרוני ופחות ספציפית להתלבטות של פותחת האשכול. העובדה שמישהו הגיע רווק לגיל 39 היא לא תמיד באשמתו ולא צריכה להוביל לחתונה עם אדם לא מתאים רק כי השעון מתקתק. זה הכל.

יש לי אישית פריחה מלשמוע משפטים בסגנון: בגיל הזה צריך להתחתן עם כל מי שרוצה אותך וכל השאר לא חשוב. מותר וצריך ומוצדק שיהיו דברים שחשובים לה גם בגיל 39 וגם בגיל 49 ואפילו בגיל 89.

היא אמרה בדיוק את זה. הוא יפה, אבל לא מספיק יפה. אף אחד לא מספיק יפה, אף אחד לא יפה לנצח, אף אחד לא יפה יותר מכל העולם.

דקדוקי עניות עד המוות. לפחות בזכות זה לא עוברים בגהנום.

יש לך פריחה ממשפטים שאת מדמיינת שכתבו? שוין...

אגב, אם את אומרת במפורש שזה לא משהו בלתי אפשרי, ואת מודעת למציאות... שווה לוותר?

ח"ו - לא מאשימה

רק צריך לעשות שיקול הגיוני מה עומד מול מה

ברור שאפשר להיות יפי נפש ולהגיד- שבכל גיל צריך התאמה מלאה וזכותה של כל אחת לבחור את בן הזוג המתאים לה ולחלומותיה משכבר הימים- אבל צריך להגיד גם בפה מלא ולזכור שהאופציה השנייה אם מורידים שידוך בגיל הזה היא להישאר רווקה (בכל אופן סיכויים מאד גבוהים להישאר רווקה)

וחוזרת ואומרת

מכירה מקרוב רווקות בנות ארבעים פלוס, שרצו להתחתן רק עם מי שממש ממש ממש מתאים להן

ונשארו לבד!

זו אופציה כל כך עצובה- שעדיף לעוף על השידוך הזה ולא להגיע אליה

למעט אם מדובר באדם שהחיים איתו יהיו ממש רעים (מידות רעות, דחיה של ממש וכו') 

כי להישאר לבד כל החיים- לבד בלי בעל! לבד בלי ילדים! 

זו אופציה כל כך רעה. ולכן צריך התשובה היא שכן- צריך להתארס בגיל הזה כמעט עם כל אחד

ובטח ובטח במקרה המדובר שאז כאמור, גם לבחורה בת עשרים הייתי אומרת להתארס איתו

להשאר רווקה- 

אני עדיין סבורה שעדיף להתפשר ולהתחתן לא מתוך התאמה (זה בכלל לא המקרה המדובר- כי פה אפילו התאמה מלאה יש) העיקר לא להשאר לבד לתמיד.

כל אלו שחושבים שהיא לא צריכה להתפשר- אתם באמת מאמינים שהיא תמצא בקרוב משהו בסדר גודל דומה???

אתם לוקחים אחריות שהיא תשאר לבד לתמיד?

לא מצליחה להבין את הראש של האנשים

רציני בגלל שטות שכזאת???

רק לי זה נשמע שבכלל אין מה לדון פה על העניין- אלא הרגע להתחתן איתו ודחוף כבר להביא ילדים לעולם עם מישהו שהיא מתארת כחבר כל כך טוב שלה??

גם היו לי דברים בסגנון שהטרידו.

נשואה באושר ב"ה.

האמת? אני כן רואה גם היום לפעמים, זה לא שקע בענני האהבה

אבל היום אני יותר יכולה להסב את תשומת ליבו באגביות

ו.. זה תופס פרופורציות ופחות משמעותי.

אם כללית הוא דוחה אז בשום אופן לא

אבל צורת אכילה זה נראה לי קצת דקדוקים.

בעיניה הלבוש שלו??? שיתלבש איך שנראה לו, נשמע לי שתלטני למדי להתחתן עם בן אדם על מנת לשנות את הסגנון שלו- היא לא בת עשרים!!!

"אשים את הדברים על השולחן!"

מבחינת הגיל שלך, זו כנראה אחת ההזדמנויות האחרונות שלך להקים משפחה (באופן טבעי).

אבל מצד שני, צריך להיזהר ולא להיחפז ולהתחתן רק בגלל שההזדמנויות מתחילות להיגמר..

כי עדיף להישאר רווק לנצח מאשר להיכנס לזוגיות שמראש יודעים שהיא לא תהיה טובה ויציבה.

היחס אל הפערים שאת מציגה הוא סובייקטיבי, לכן זה לא משנה כרגע מה אנחנו חושבים על הפערים הללו.

ישנם זוגות עם פערים הרבה יותר משמעותיים משלכם שחיים זוגיות מצויינת ומאושרת,

וישנם זוגות עם פערים הרבה יותר קטנים מכם שחיים זוגיות מהגיהינום.

השאלה תלויה בכימיה ובהרמוניה ביניכם וביכולת שלכם לקבל ולהכיל זה את זו.

אני ממליץ לך להתנער מהדעות ומהחלומות הקדומים שלך,

ולנסות לבחון עם עצמך האם את יכולה היום לדמיין אתכם חיים את שארית חייכם יחדיו ובאושר.

לנסות גם להבחין בין שינויים ששניכם צריכים לעשות, מה יותר סביר שיקרה ומה פחות, והאם את מוכנה להשלים עם זה.

בהצלחה!

כשאת קמה בבוקר, אולי עדיף בשבת בבוקר, שהראש שקט! ועוד לא התחילו הספקות והמורכבויות ומה ואיך אמור להיות וכו וכו, - אז תבדקי בתוכך את הלב ביחס אליו

ועצה נוספת דומה

יועצים חרדיים אומרים

האם היית הולכת איתו לאי בודד - זאת שאלה שמספיקה לקבוע לעניין חתונה שהיא היא מעבר לאי בודד

ו... "כל הזוגות שמתארסים נראים כל כך..." - רק נראים!...

מוצאים את עצמם מהר מאוד מתמודדים עם מורכבות שהם לא ציפו לה.

את כבר עכשיו במורכבות הזאת. 

זה כל ההבדל. 

אולי יש מצבים שבהם האישיות והתקשורת כל כך טובים שזה מחפה על זה.

אבל זה בהחלט לא נכון תמיד.

ומן הסתם יש גם הבדל בזה בין גברים לנשים.

והוא גנן ופשוט יחסית. היא ממש העריצה את המידות הטובות שלו וכן גם בלבה פנימה לא היתה טיפת התנשאות. אז זה מאד הצליח. למעשה מאד מצליח. ב"ה. בדקי עצמך בפנים- מה את מרגישה?

ובהתחשב בשאר העובדות שפורטו כאן הוא צודק. יש מצבים שבהם אפשר כבר להבין שלחכות עוד ועוד ולדקדק על כל קטנה וקטנה זה לחלוטין יצר הרע.

ומשיכה היא דבר שמשתנה עם הרגש, ועוד יותר לנשים. אז כשיש כבר משיכה בטח שלא צריך לייעץ לחכות עוד ועוד. השעון מתקתק!

אכן אבל אני גם לא מתחברת למראה שלו. - לקראת נישואין וזוגיות

גיל 39 זה לא זמן למהר? מתי זה כן? בגיל 80? 90?

נו, בחייכם.

לא של בדיקות שלא קיימות

על מידת האמת

בגיל שלושים ותשע צריך למהר מאד מאד מאד!

ואם לבחור יש מידות טובות והכל נפלא- אז כל השאר שטויות

ואם היא תחשוב לעומק וחלילה תחליט להוריד אותו בגלל צורת האכילה שלו?

או שהיא תחשוב לעומק לעומק לעומק ותחליט שהיא רוצה להתחתן עם מישהו יפה תואר התואם לדמיונותיה- את חושבת שהיא תעשה צעד נכון וחכם?

לא תמיד לחשוב לעומק זה דבר נכון- בחורים/ות מבוגרות שחושבים יותר מדי לעומק ודנים על כל פרט קטן ושולי טועים בענק. הם לא התחתנו והם בטוחים שכל הדברים הקטנים האלו מהותיים אחרי החתונה כשבפועל באמת באמת חיים עם המידות של הבן אדם והחכמה שלו.

אז לא- היא לא צריכה לחשוב לעומק אפילו לא דקה נוספת!

להתחתן! עכשיו!

נראה לך שעדיף להשאר רווקה לנצח???

אם הייתה מתארת מראה שדוחה אותה, הייתי אולי מתחילה להתלבט בגלל הגיל שלה, אבל היא מתארת מראה סביר, משהו שלא דמיינה. מה יש בכלל לדון? בגיל כזה - זה נס שמצאה מישהו בכלל- בגיל כזה צריך להתארס כמעט עם כל אחד, אין סבל בעולם יותר מלהשאר לבד, (כמובן שלהתחתן עם מישהו עם מידות רעות/רמה מאד נמוכה/ מראה ממש דוחה, עדיף להישאר לבד- אבל זה כל כך לא המקרה המתואר ולכן אין פה טיפת התלבטות אפילו)

שתהיי בריאה, מה יש להוסיף.

לא חוזרת בי

מבחינתי להישאר לבד זו לא אופציה בכלל, ולכן עדיף להתחתן כמעט עם כל אחד

(שוב להוציא את מי שהחיים ביחד יהיו יותר סבל מאשר חיים לבד)

סוף סוף תגובה לעניין כלבבי

לא מצליחה להבין איך אנשים דנים ומתלבטים איתך בכלל, ושולחים אותך להתייעץ ולא מבינים שנקרתה לידייך הזדמנות פז!!! מבטיחה לך שגם בחורות בנות עשרים שמתארסות לא תמיד מרגישות את החיבור שאת מרגישה עכשיו. זו הזדמנות חייך!!! לכי על זה ואל תהססי לרגע!

אדגים מהנסיון שלי: יצאתי עם בחור ובהתחלה היה לנו סבבה. בשלב מאוחר יותר הגובה שלו (נמוך) ומשהו בפנים שלו התחיל להציק לי, והייתי נורא מבולבלת אחרי פגישות. מה שבעצם קרה זה שהתת מודע שלי מצא משהו אמיתי שמפריע לי (הוא זילזל בדברים מאד חשובים לי), אבל זה לא יצא באופן גלוי וכאילו 'התחבא' בעניין הזה של המראה.

לכן אני ממליצה לך לברר עם עצמך מה יכול להתחבא ברתיעה שלך מהמראה (אולי כדאי להעזר באיש מקצוע). הגוף שלנו מדבר איתנו את התת מודע ולפעמים הוא ממש מאותת לנו דברים. צריך להקשיב לו ולא להתעלם מזה.

בהצלחה רבה!

אין אדם מושלם, אבל אם את מרגישה שאת יותר ממנו, מציעה להפרד. פשוט לא הולך עם מתנשאים.זה פשוט לא ילך.

בס"ד

דברים שמפריעים "בקטנה" בדייטים, מתחדדים ומפריעים אחר כך יותר בגדול בנישואים...

אני מבינה שאתם יוצאים כבר תקופה, כך שזה כבר מדד.

בעיניי המבחן מאד פשוט - 

תחשבי האם את רואה בו את מי שיחנך את הילדים שלך, יהיה הדמות לדוגמה עבורם, ובמידה רבה - האם כך את מדמיינת את ילדייך. כי ילדים דומים להוריהם.

מקווה שעזרתי לחדד...

דווקא אני מכירה הרבה אנשים (ואני בניהם) 

שהיו דברים חיצוניים שהפריעו לפני החתונה ואחרי החתונה זה כבר הרבה פחות הפריע. 

ואיך הוא מתנהג כששניכם הרוגים אבל צריך להוריד את הזבל וכו'.

רוב הזמן לא תשימי לב לאיך שהוא נראה, אלא לאיך שההתייחסות שלו נראית.

פעם ב-, כשתלכו לחתונה, מסיבה וכו', כשהייצוגיות חשובה, יהיה אכפת לך איך הוא נראה ממש. אבל אם אתם באמת טובים זה לזה, הוא יתחשב בך ולא יבחר במראה שהכי מפריע לך, ואת בו ולא תצפי למה שהכי מפריע לו...

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.