בין משיכה מינית לפיזית? 

ובאסה ממש כי זה נדיר שמממש כיף בשיחות פלאפון ואת מרגישה את מה שאת מרגישה.

ובטח לא התלבטות קשה.

לפי כל המכלול שאת מתארת- אין כאן בכלל מקום לשאלה!!!

אם היית בת עשרים הייתי אומרת לך שאת לגמרי צריכה ללכת על זה- כי זה לא שהמראה 

דוחה אותך, אלא זה לא בדיוק בדיוק מה שדמיינת

לבחורה בגילך- אני חושבת שאת צריכה לעוף על זה בעיניים עצומות, איפה נראה לך תמצאי משהו עם כל מכלול המעלות המדהים הזה שאת מתארת. 

נראה לך תמצאי את כל המעלות הנדירות האלו וגם שהמראה החיצוני יהיה וואוו??? סיכוי של אחד למליון.

תשמחי שאת לא צריכה להתפשר על כלום!!!!! ובטח לא כדאי להתחיל לשנות אותו

בהצלחה!!!!

אני תוהה איך הגעת למסקנה הזאת מההודעה של פותחת האשכול.

את חושבת שזה קל לרווקה לקחת גרוש עם ילד כשגם המראה החיצוני לא מושך אותה?

לא הבנתי איך את יכולה לקבוע מה נקרא התפשרות ומה לא.

ואגב, "לבחורה בגילה" גם מגיע להימשך לבן הזוג.

בעיניי זה לא הוגן לחשוב שלבחורה בת 19 מגיע מה שלבחורה בת 39 לא.

בן אדם שמגיע לגיל כזה, ואני אומר את זה בתור מישהו שקרוב לגיל הזה יותר מלשאר הגילאים בפורום, צריך להתחיל להבין שרוב הסיכויים שהבעיה אצלו. סביר מאוד להניח שה' לא זה שטועה.

אנחנו לא מכירים אותה ולא את נסיבות חייה או למה ואיך הגיעה לגיל הזה לא נשואה. יש כאלה שנגזר עליהם ניסיון לחכות לילדים, יש כאלה שהמזל לא מאיר להם בפרנסה, ויש כאלה שהניסיון שלהם הוא במציאת בן הזוג. זה לא אומר שהם אשמים.

לראות ברווקים אשמים במצבם זה במקרה הטוב חוסר אמונה ובמקרה הגרוע אטימות מוחלטת.

בכל מקרה, גם בגיל 39 צריך להתחתן עם מי שמתאים לך ולא כל לובש-מכנסיים פנוי נכנס לקטגוריה.

יש מצווה, והיא מוטלת על הגברים. ודי בזה...

למה את כל רגע מכניסה את הפקטור של הגיל?? 

נכון שהיא מבוגרת אבל זה לא אומר שהיא לא צריכה להקשיב לעצמה ולמה שהיא מרגישה בגלל זה.  

אני קוראת ומתפלצת.

מתברר שיש כאלה שחושבים שבגיל 39 זה מותרות לא הגיוניות להתחתן מתוך התאמה.

כשאדם מתבגר ורואה שלא הולך לו והוא מחזיק בדעה הזאת, הוא צריך לשים לב לנורא האדומה שכבר קיבלה גוון של ננס לבן.

אתה מסכים עם הקביעה ש"בגיל כזה צריך להתארס כמעט עם כל אחד"?

רק מנסה להבין מה אתה אומר.

הדקדוקים האלה הם קטנים מדי גם אם אתה בן 18.

בהנחה שלא מתעוררת בחילה, ופותחת השרשור כתבה במפורש שיש משיכה פיזית.

וכשאתה בגיל 39 הדברים קל וחומר שהגיע הזמן לפקוח את העיניים.

לעוף לעוף לעוף - לקראת נישואין וזוגיות

היא כותבת שזה משהו קטן, ושהיא במפורש כותבת שיש לה משיכה אליו.

זה לא דוחה, וזה לא גורם לה לבחילות וזה לא איזה סבל על אנושי.

זה שהיא עדיין תקועה בדקדוקי עניות האלה ש"מתי יבוא לי הנסיך המושלם בראד פיט/ג'ורג' קלוני" זאת בעיה גם בגיל 18, כמו שאמרתי.

היא גם כתבה במפורש בסוגריים שבסוף שלא להתחתן עם מי שלא צריך להתחתן איתו:

"(כמובן שלהתחתן עם מישהו עם מידות רעות/רמה מאד נמוכה/ מראה ממש דוחה, עדיף להישאר לבד- אבל זה כל כך לא המקרה המתואר ולכן אין פה טיפת התלבטות אפילו)".

לא צריך ולא נאה לכפות אמירת דברים מוזרים על אנשים.

ופיסקה לפני זה שם בפה או במחשבה של פותחת האשכול מילים שהיא מעולם לא אמרה ("מתי יבוא לי הנסיך המושלם בראד פיט/ג'ורג' קלוני").

הבנת הנקרא זאת אכן עצה טובה ומומלצת.

בכל מקרה, לפני שנרד לפסים אישיים לא נעימים, התייחסתי יותר במישור העקרוני ופחות ספציפית להתלבטות של פותחת האשכול. העובדה שמישהו הגיע רווק לגיל 39 היא לא תמיד באשמתו ולא צריכה להוביל לחתונה עם אדם לא מתאים רק כי השעון מתקתק. זה הכל.

יש לי אישית פריחה מלשמוע משפטים בסגנון: בגיל הזה צריך להתחתן עם כל מי שרוצה אותך וכל השאר לא חשוב. מותר וצריך ומוצדק שיהיו דברים שחשובים לה גם בגיל 39 וגם בגיל 49 ואפילו בגיל 89.

היא אמרה בדיוק את זה. הוא יפה, אבל לא מספיק יפה. אף אחד לא מספיק יפה, אף אחד לא יפה לנצח, אף אחד לא יפה יותר מכל העולם.

דקדוקי עניות עד המוות. לפחות בזכות זה לא עוברים בגהנום.

יש לך פריחה ממשפטים שאת מדמיינת שכתבו? שוין...

אגב, אם את אומרת במפורש שזה לא משהו בלתי אפשרי, ואת מודעת למציאות... שווה לוותר?

ח"ו - לא מאשימה

רק צריך לעשות שיקול הגיוני מה עומד מול מה

ברור שאפשר להיות יפי נפש ולהגיד- שבכל גיל צריך התאמה מלאה וזכותה של כל אחת לבחור את בן הזוג המתאים לה ולחלומותיה משכבר הימים- אבל צריך להגיד גם בפה מלא ולזכור שהאופציה השנייה אם מורידים שידוך בגיל הזה היא להישאר רווקה (בכל אופן סיכויים מאד גבוהים להישאר רווקה)

וחוזרת ואומרת

מכירה מקרוב רווקות בנות ארבעים פלוס, שרצו להתחתן רק עם מי שממש ממש ממש מתאים להן

ונשארו לבד!

זו אופציה כל כך עצובה- שעדיף לעוף על השידוך הזה ולא להגיע אליה

למעט אם מדובר באדם שהחיים איתו יהיו ממש רעים (מידות רעות, דחיה של ממש וכו') 

כי להישאר לבד כל החיים- לבד בלי בעל! לבד בלי ילדים! 

זו אופציה כל כך רעה. ולכן צריך התשובה היא שכן- צריך להתארס בגיל הזה כמעט עם כל אחד

ובטח ובטח במקרה המדובר שאז כאמור, גם לבחורה בת עשרים הייתי אומרת להתארס איתו

להשאר רווקה- 

אני עדיין סבורה שעדיף להתפשר ולהתחתן לא מתוך התאמה (זה בכלל לא המקרה המדובר- כי פה אפילו התאמה מלאה יש) העיקר לא להשאר לבד לתמיד.

כל אלו שחושבים שהיא לא צריכה להתפשר- אתם באמת מאמינים שהיא תמצא בקרוב משהו בסדר גודל דומה???

אתם לוקחים אחריות שהיא תשאר לבד לתמיד?

לא מצליחה להבין את הראש של האנשים

רציני בגלל שטות שכזאת???

רק לי זה נשמע שבכלל אין מה לדון פה על העניין- אלא הרגע להתחתן איתו ודחוף כבר להביא ילדים לעולם עם מישהו שהיא מתארת כחבר כל כך טוב שלה??

גם היו לי דברים בסגנון שהטרידו.

נשואה באושר ב"ה.

האמת? אני כן רואה גם היום לפעמים, זה לא שקע בענני האהבה

אבל היום אני יותר יכולה להסב את תשומת ליבו באגביות

ו.. זה תופס פרופורציות ופחות משמעותי.

אם כללית הוא דוחה אז בשום אופן לא

אבל צורת אכילה זה נראה לי קצת דקדוקים.

בעיניה הלבוש שלו??? שיתלבש איך שנראה לו, נשמע לי שתלטני למדי להתחתן עם בן אדם על מנת לשנות את הסגנון שלו- היא לא בת עשרים!!!

"אשים את הדברים על השולחן!"

מבחינת הגיל שלך, זו כנראה אחת ההזדמנויות האחרונות שלך להקים משפחה (באופן טבעי).

אבל מצד שני, צריך להיזהר ולא להיחפז ולהתחתן רק בגלל שההזדמנויות מתחילות להיגמר..

כי עדיף להישאר רווק לנצח מאשר להיכנס לזוגיות שמראש יודעים שהיא לא תהיה טובה ויציבה.

היחס אל הפערים שאת מציגה הוא סובייקטיבי, לכן זה לא משנה כרגע מה אנחנו חושבים על הפערים הללו.

ישנם זוגות עם פערים הרבה יותר משמעותיים משלכם שחיים זוגיות מצויינת ומאושרת,

וישנם זוגות עם פערים הרבה יותר קטנים מכם שחיים זוגיות מהגיהינום.

השאלה תלויה בכימיה ובהרמוניה ביניכם וביכולת שלכם לקבל ולהכיל זה את זו.

אני ממליץ לך להתנער מהדעות ומהחלומות הקדומים שלך,

ולנסות לבחון עם עצמך האם את יכולה היום לדמיין אתכם חיים את שארית חייכם יחדיו ובאושר.

לנסות גם להבחין בין שינויים ששניכם צריכים לעשות, מה יותר סביר שיקרה ומה פחות, והאם את מוכנה להשלים עם זה.

בהצלחה!

כשאת קמה בבוקר, אולי עדיף בשבת בבוקר, שהראש שקט! ועוד לא התחילו הספקות והמורכבויות ומה ואיך אמור להיות וכו וכו, - אז תבדקי בתוכך את הלב ביחס אליו

ועצה נוספת דומה

יועצים חרדיים אומרים

האם היית הולכת איתו לאי בודד - זאת שאלה שמספיקה לקבוע לעניין חתונה שהיא היא מעבר לאי בודד

ו... "כל הזוגות שמתארסים נראים כל כך..." - רק נראים!...

מוצאים את עצמם מהר מאוד מתמודדים עם מורכבות שהם לא ציפו לה.

את כבר עכשיו במורכבות הזאת. 

זה כל ההבדל. 

אולי יש מצבים שבהם האישיות והתקשורת כל כך טובים שזה מחפה על זה.

אבל זה בהחלט לא נכון תמיד.

ומן הסתם יש גם הבדל בזה בין גברים לנשים.

והוא גנן ופשוט יחסית. היא ממש העריצה את המידות הטובות שלו וכן גם בלבה פנימה לא היתה טיפת התנשאות. אז זה מאד הצליח. למעשה מאד מצליח. ב"ה. בדקי עצמך בפנים- מה את מרגישה?

ובהתחשב בשאר העובדות שפורטו כאן הוא צודק. יש מצבים שבהם אפשר כבר להבין שלחכות עוד ועוד ולדקדק על כל קטנה וקטנה זה לחלוטין יצר הרע.

ומשיכה היא דבר שמשתנה עם הרגש, ועוד יותר לנשים. אז כשיש כבר משיכה בטח שלא צריך לייעץ לחכות עוד ועוד. השעון מתקתק!

אכן אבל אני גם לא מתחברת למראה שלו. - לקראת נישואין וזוגיות

גיל 39 זה לא זמן למהר? מתי זה כן? בגיל 80? 90?

נו, בחייכם.

לא של בדיקות שלא קיימות

על מידת האמת

בגיל שלושים ותשע צריך למהר מאד מאד מאד!

ואם לבחור יש מידות טובות והכל נפלא- אז כל השאר שטויות

ואם היא תחשוב לעומק וחלילה תחליט להוריד אותו בגלל צורת האכילה שלו?

או שהיא תחשוב לעומק לעומק לעומק ותחליט שהיא רוצה להתחתן עם מישהו יפה תואר התואם לדמיונותיה- את חושבת שהיא תעשה צעד נכון וחכם?

לא תמיד לחשוב לעומק זה דבר נכון- בחורים/ות מבוגרות שחושבים יותר מדי לעומק ודנים על כל פרט קטן ושולי טועים בענק. הם לא התחתנו והם בטוחים שכל הדברים הקטנים האלו מהותיים אחרי החתונה כשבפועל באמת באמת חיים עם המידות של הבן אדם והחכמה שלו.

אז לא- היא לא צריכה לחשוב לעומק אפילו לא דקה נוספת!

להתחתן! עכשיו!

נראה לך שעדיף להשאר רווקה לנצח???

אם הייתה מתארת מראה שדוחה אותה, הייתי אולי מתחילה להתלבט בגלל הגיל שלה, אבל היא מתארת מראה סביר, משהו שלא דמיינה. מה יש בכלל לדון? בגיל כזה - זה נס שמצאה מישהו בכלל- בגיל כזה צריך להתארס כמעט עם כל אחד, אין סבל בעולם יותר מלהשאר לבד, (כמובן שלהתחתן עם מישהו עם מידות רעות/רמה מאד נמוכה/ מראה ממש דוחה, עדיף להישאר לבד- אבל זה כל כך לא המקרה המתואר ולכן אין פה טיפת התלבטות אפילו)

שתהיי בריאה, מה יש להוסיף.

לא חוזרת בי

מבחינתי להישאר לבד זו לא אופציה בכלל, ולכן עדיף להתחתן כמעט עם כל אחד

(שוב להוציא את מי שהחיים ביחד יהיו יותר סבל מאשר חיים לבד)

סוף סוף תגובה לעניין כלבבי

לא מצליחה להבין איך אנשים דנים ומתלבטים איתך בכלל, ושולחים אותך להתייעץ ולא מבינים שנקרתה לידייך הזדמנות פז!!! מבטיחה לך שגם בחורות בנות עשרים שמתארסות לא תמיד מרגישות את החיבור שאת מרגישה עכשיו. זו הזדמנות חייך!!! לכי על זה ואל תהססי לרגע!

אדגים מהנסיון שלי: יצאתי עם בחור ובהתחלה היה לנו סבבה. בשלב מאוחר יותר הגובה שלו (נמוך) ומשהו בפנים שלו התחיל להציק לי, והייתי נורא מבולבלת אחרי פגישות. מה שבעצם קרה זה שהתת מודע שלי מצא משהו אמיתי שמפריע לי (הוא זילזל בדברים מאד חשובים לי), אבל זה לא יצא באופן גלוי וכאילו 'התחבא' בעניין הזה של המראה.

לכן אני ממליצה לך לברר עם עצמך מה יכול להתחבא ברתיעה שלך מהמראה (אולי כדאי להעזר באיש מקצוע). הגוף שלנו מדבר איתנו את התת מודע ולפעמים הוא ממש מאותת לנו דברים. צריך להקשיב לו ולא להתעלם מזה.

בהצלחה רבה!

אין אדם מושלם, אבל אם את מרגישה שאת יותר ממנו, מציעה להפרד. פשוט לא הולך עם מתנשאים.זה פשוט לא ילך.

בס"ד

דברים שמפריעים "בקטנה" בדייטים, מתחדדים ומפריעים אחר כך יותר בגדול בנישואים...

אני מבינה שאתם יוצאים כבר תקופה, כך שזה כבר מדד.

בעיניי המבחן מאד פשוט - 

תחשבי האם את רואה בו את מי שיחנך את הילדים שלך, יהיה הדמות לדוגמה עבורם, ובמידה רבה - האם כך את מדמיינת את ילדייך. כי ילדים דומים להוריהם.

מקווה שעזרתי לחדד...

דווקא אני מכירה הרבה אנשים (ואני בניהם) 

שהיו דברים חיצוניים שהפריעו לפני החתונה ואחרי החתונה זה כבר הרבה פחות הפריע. 

ואיך הוא מתנהג כששניכם הרוגים אבל צריך להוריד את הזבל וכו'.

רוב הזמן לא תשימי לב לאיך שהוא נראה, אלא לאיך שההתייחסות שלו נראית.

פעם ב-, כשתלכו לחתונה, מסיבה וכו', כשהייצוגיות חשובה, יהיה אכפת לך איך הוא נראה ממש. אבל אם אתם באמת טובים זה לזה, הוא יתחשב בך ולא יבחר במראה שהכי מפריע לך, ואת בו ולא תצפי למה שהכי מפריע לו...

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!