בין משיכה מינית לפיזית? 

ובאסה ממש כי זה נדיר שמממש כיף בשיחות פלאפון ואת מרגישה את מה שאת מרגישה.

ובטח לא התלבטות קשה.

לפי כל המכלול שאת מתארת- אין כאן בכלל מקום לשאלה!!!

אם היית בת עשרים הייתי אומרת לך שאת לגמרי צריכה ללכת על זה- כי זה לא שהמראה 

דוחה אותך, אלא זה לא בדיוק בדיוק מה שדמיינת

לבחורה בגילך- אני חושבת שאת צריכה לעוף על זה בעיניים עצומות, איפה נראה לך תמצאי משהו עם כל מכלול המעלות המדהים הזה שאת מתארת. 

נראה לך תמצאי את כל המעלות הנדירות האלו וגם שהמראה החיצוני יהיה וואוו??? סיכוי של אחד למליון.

תשמחי שאת לא צריכה להתפשר על כלום!!!!! ובטח לא כדאי להתחיל לשנות אותו

בהצלחה!!!!

אני תוהה איך הגעת למסקנה הזאת מההודעה של פותחת האשכול.

את חושבת שזה קל לרווקה לקחת גרוש עם ילד כשגם המראה החיצוני לא מושך אותה?

לא הבנתי איך את יכולה לקבוע מה נקרא התפשרות ומה לא.

ואגב, "לבחורה בגילה" גם מגיע להימשך לבן הזוג.

בעיניי זה לא הוגן לחשוב שלבחורה בת 19 מגיע מה שלבחורה בת 39 לא.

בן אדם שמגיע לגיל כזה, ואני אומר את זה בתור מישהו שקרוב לגיל הזה יותר מלשאר הגילאים בפורום, צריך להתחיל להבין שרוב הסיכויים שהבעיה אצלו. סביר מאוד להניח שה' לא זה שטועה.

אנחנו לא מכירים אותה ולא את נסיבות חייה או למה ואיך הגיעה לגיל הזה לא נשואה. יש כאלה שנגזר עליהם ניסיון לחכות לילדים, יש כאלה שהמזל לא מאיר להם בפרנסה, ויש כאלה שהניסיון שלהם הוא במציאת בן הזוג. זה לא אומר שהם אשמים.

לראות ברווקים אשמים במצבם זה במקרה הטוב חוסר אמונה ובמקרה הגרוע אטימות מוחלטת.

בכל מקרה, גם בגיל 39 צריך להתחתן עם מי שמתאים לך ולא כל לובש-מכנסיים פנוי נכנס לקטגוריה.

יש מצווה, והיא מוטלת על הגברים. ודי בזה...

למה את כל רגע מכניסה את הפקטור של הגיל?? 

נכון שהיא מבוגרת אבל זה לא אומר שהיא לא צריכה להקשיב לעצמה ולמה שהיא מרגישה בגלל זה.  

אני קוראת ומתפלצת.

מתברר שיש כאלה שחושבים שבגיל 39 זה מותרות לא הגיוניות להתחתן מתוך התאמה.

כשאדם מתבגר ורואה שלא הולך לו והוא מחזיק בדעה הזאת, הוא צריך לשים לב לנורא האדומה שכבר קיבלה גוון של ננס לבן.

אתה מסכים עם הקביעה ש"בגיל כזה צריך להתארס כמעט עם כל אחד"?

רק מנסה להבין מה אתה אומר.

הדקדוקים האלה הם קטנים מדי גם אם אתה בן 18.

בהנחה שלא מתעוררת בחילה, ופותחת השרשור כתבה במפורש שיש משיכה פיזית.

וכשאתה בגיל 39 הדברים קל וחומר שהגיע הזמן לפקוח את העיניים.

לעוף לעוף לעוף - לקראת נישואין וזוגיות

היא כותבת שזה משהו קטן, ושהיא במפורש כותבת שיש לה משיכה אליו.

זה לא דוחה, וזה לא גורם לה לבחילות וזה לא איזה סבל על אנושי.

זה שהיא עדיין תקועה בדקדוקי עניות האלה ש"מתי יבוא לי הנסיך המושלם בראד פיט/ג'ורג' קלוני" זאת בעיה גם בגיל 18, כמו שאמרתי.

היא גם כתבה במפורש בסוגריים שבסוף שלא להתחתן עם מי שלא צריך להתחתן איתו:

"(כמובן שלהתחתן עם מישהו עם מידות רעות/רמה מאד נמוכה/ מראה ממש דוחה, עדיף להישאר לבד- אבל זה כל כך לא המקרה המתואר ולכן אין פה טיפת התלבטות אפילו)".

לא צריך ולא נאה לכפות אמירת דברים מוזרים על אנשים.

ופיסקה לפני זה שם בפה או במחשבה של פותחת האשכול מילים שהיא מעולם לא אמרה ("מתי יבוא לי הנסיך המושלם בראד פיט/ג'ורג' קלוני").

הבנת הנקרא זאת אכן עצה טובה ומומלצת.

בכל מקרה, לפני שנרד לפסים אישיים לא נעימים, התייחסתי יותר במישור העקרוני ופחות ספציפית להתלבטות של פותחת האשכול. העובדה שמישהו הגיע רווק לגיל 39 היא לא תמיד באשמתו ולא צריכה להוביל לחתונה עם אדם לא מתאים רק כי השעון מתקתק. זה הכל.

יש לי אישית פריחה מלשמוע משפטים בסגנון: בגיל הזה צריך להתחתן עם כל מי שרוצה אותך וכל השאר לא חשוב. מותר וצריך ומוצדק שיהיו דברים שחשובים לה גם בגיל 39 וגם בגיל 49 ואפילו בגיל 89.

היא אמרה בדיוק את זה. הוא יפה, אבל לא מספיק יפה. אף אחד לא מספיק יפה, אף אחד לא יפה לנצח, אף אחד לא יפה יותר מכל העולם.

דקדוקי עניות עד המוות. לפחות בזכות זה לא עוברים בגהנום.

יש לך פריחה ממשפטים שאת מדמיינת שכתבו? שוין...

אגב, אם את אומרת במפורש שזה לא משהו בלתי אפשרי, ואת מודעת למציאות... שווה לוותר?

ח"ו - לא מאשימה

רק צריך לעשות שיקול הגיוני מה עומד מול מה

ברור שאפשר להיות יפי נפש ולהגיד- שבכל גיל צריך התאמה מלאה וזכותה של כל אחת לבחור את בן הזוג המתאים לה ולחלומותיה משכבר הימים- אבל צריך להגיד גם בפה מלא ולזכור שהאופציה השנייה אם מורידים שידוך בגיל הזה היא להישאר רווקה (בכל אופן סיכויים מאד גבוהים להישאר רווקה)

וחוזרת ואומרת

מכירה מקרוב רווקות בנות ארבעים פלוס, שרצו להתחתן רק עם מי שממש ממש ממש מתאים להן

ונשארו לבד!

זו אופציה כל כך עצובה- שעדיף לעוף על השידוך הזה ולא להגיע אליה

למעט אם מדובר באדם שהחיים איתו יהיו ממש רעים (מידות רעות, דחיה של ממש וכו') 

כי להישאר לבד כל החיים- לבד בלי בעל! לבד בלי ילדים! 

זו אופציה כל כך רעה. ולכן צריך התשובה היא שכן- צריך להתארס בגיל הזה כמעט עם כל אחד

ובטח ובטח במקרה המדובר שאז כאמור, גם לבחורה בת עשרים הייתי אומרת להתארס איתו

להשאר רווקה- 

אני עדיין סבורה שעדיף להתפשר ולהתחתן לא מתוך התאמה (זה בכלל לא המקרה המדובר- כי פה אפילו התאמה מלאה יש) העיקר לא להשאר לבד לתמיד.

כל אלו שחושבים שהיא לא צריכה להתפשר- אתם באמת מאמינים שהיא תמצא בקרוב משהו בסדר גודל דומה???

אתם לוקחים אחריות שהיא תשאר לבד לתמיד?

לא מצליחה להבין את הראש של האנשים

רציני בגלל שטות שכזאת???

רק לי זה נשמע שבכלל אין מה לדון פה על העניין- אלא הרגע להתחתן איתו ודחוף כבר להביא ילדים לעולם עם מישהו שהיא מתארת כחבר כל כך טוב שלה??

גם היו לי דברים בסגנון שהטרידו.

נשואה באושר ב"ה.

האמת? אני כן רואה גם היום לפעמים, זה לא שקע בענני האהבה

אבל היום אני יותר יכולה להסב את תשומת ליבו באגביות

ו.. זה תופס פרופורציות ופחות משמעותי.

אם כללית הוא דוחה אז בשום אופן לא

אבל צורת אכילה זה נראה לי קצת דקדוקים.

בעיניה הלבוש שלו??? שיתלבש איך שנראה לו, נשמע לי שתלטני למדי להתחתן עם בן אדם על מנת לשנות את הסגנון שלו- היא לא בת עשרים!!!

"אשים את הדברים על השולחן!"

מבחינת הגיל שלך, זו כנראה אחת ההזדמנויות האחרונות שלך להקים משפחה (באופן טבעי).

אבל מצד שני, צריך להיזהר ולא להיחפז ולהתחתן רק בגלל שההזדמנויות מתחילות להיגמר..

כי עדיף להישאר רווק לנצח מאשר להיכנס לזוגיות שמראש יודעים שהיא לא תהיה טובה ויציבה.

היחס אל הפערים שאת מציגה הוא סובייקטיבי, לכן זה לא משנה כרגע מה אנחנו חושבים על הפערים הללו.

ישנם זוגות עם פערים הרבה יותר משמעותיים משלכם שחיים זוגיות מצויינת ומאושרת,

וישנם זוגות עם פערים הרבה יותר קטנים מכם שחיים זוגיות מהגיהינום.

השאלה תלויה בכימיה ובהרמוניה ביניכם וביכולת שלכם לקבל ולהכיל זה את זו.

אני ממליץ לך להתנער מהדעות ומהחלומות הקדומים שלך,

ולנסות לבחון עם עצמך האם את יכולה היום לדמיין אתכם חיים את שארית חייכם יחדיו ובאושר.

לנסות גם להבחין בין שינויים ששניכם צריכים לעשות, מה יותר סביר שיקרה ומה פחות, והאם את מוכנה להשלים עם זה.

בהצלחה!

כשאת קמה בבוקר, אולי עדיף בשבת בבוקר, שהראש שקט! ועוד לא התחילו הספקות והמורכבויות ומה ואיך אמור להיות וכו וכו, - אז תבדקי בתוכך את הלב ביחס אליו

ועצה נוספת דומה

יועצים חרדיים אומרים

האם היית הולכת איתו לאי בודד - זאת שאלה שמספיקה לקבוע לעניין חתונה שהיא היא מעבר לאי בודד

ו... "כל הזוגות שמתארסים נראים כל כך..." - רק נראים!...

מוצאים את עצמם מהר מאוד מתמודדים עם מורכבות שהם לא ציפו לה.

את כבר עכשיו במורכבות הזאת. 

זה כל ההבדל. 

אולי יש מצבים שבהם האישיות והתקשורת כל כך טובים שזה מחפה על זה.

אבל זה בהחלט לא נכון תמיד.

ומן הסתם יש גם הבדל בזה בין גברים לנשים.

והוא גנן ופשוט יחסית. היא ממש העריצה את המידות הטובות שלו וכן גם בלבה פנימה לא היתה טיפת התנשאות. אז זה מאד הצליח. למעשה מאד מצליח. ב"ה. בדקי עצמך בפנים- מה את מרגישה?

ובהתחשב בשאר העובדות שפורטו כאן הוא צודק. יש מצבים שבהם אפשר כבר להבין שלחכות עוד ועוד ולדקדק על כל קטנה וקטנה זה לחלוטין יצר הרע.

ומשיכה היא דבר שמשתנה עם הרגש, ועוד יותר לנשים. אז כשיש כבר משיכה בטח שלא צריך לייעץ לחכות עוד ועוד. השעון מתקתק!

אכן אבל אני גם לא מתחברת למראה שלו. - לקראת נישואין וזוגיות

גיל 39 זה לא זמן למהר? מתי זה כן? בגיל 80? 90?

נו, בחייכם.

לא של בדיקות שלא קיימות

על מידת האמת

בגיל שלושים ותשע צריך למהר מאד מאד מאד!

ואם לבחור יש מידות טובות והכל נפלא- אז כל השאר שטויות

ואם היא תחשוב לעומק וחלילה תחליט להוריד אותו בגלל צורת האכילה שלו?

או שהיא תחשוב לעומק לעומק לעומק ותחליט שהיא רוצה להתחתן עם מישהו יפה תואר התואם לדמיונותיה- את חושבת שהיא תעשה צעד נכון וחכם?

לא תמיד לחשוב לעומק זה דבר נכון- בחורים/ות מבוגרות שחושבים יותר מדי לעומק ודנים על כל פרט קטן ושולי טועים בענק. הם לא התחתנו והם בטוחים שכל הדברים הקטנים האלו מהותיים אחרי החתונה כשבפועל באמת באמת חיים עם המידות של הבן אדם והחכמה שלו.

אז לא- היא לא צריכה לחשוב לעומק אפילו לא דקה נוספת!

להתחתן! עכשיו!

נראה לך שעדיף להשאר רווקה לנצח???

אם הייתה מתארת מראה שדוחה אותה, הייתי אולי מתחילה להתלבט בגלל הגיל שלה, אבל היא מתארת מראה סביר, משהו שלא דמיינה. מה יש בכלל לדון? בגיל כזה - זה נס שמצאה מישהו בכלל- בגיל כזה צריך להתארס כמעט עם כל אחד, אין סבל בעולם יותר מלהשאר לבד, (כמובן שלהתחתן עם מישהו עם מידות רעות/רמה מאד נמוכה/ מראה ממש דוחה, עדיף להישאר לבד- אבל זה כל כך לא המקרה המתואר ולכן אין פה טיפת התלבטות אפילו)

שתהיי בריאה, מה יש להוסיף.

לא חוזרת בי

מבחינתי להישאר לבד זו לא אופציה בכלל, ולכן עדיף להתחתן כמעט עם כל אחד

(שוב להוציא את מי שהחיים ביחד יהיו יותר סבל מאשר חיים לבד)

סוף סוף תגובה לעניין כלבבי

לא מצליחה להבין איך אנשים דנים ומתלבטים איתך בכלל, ושולחים אותך להתייעץ ולא מבינים שנקרתה לידייך הזדמנות פז!!! מבטיחה לך שגם בחורות בנות עשרים שמתארסות לא תמיד מרגישות את החיבור שאת מרגישה עכשיו. זו הזדמנות חייך!!! לכי על זה ואל תהססי לרגע!

אדגים מהנסיון שלי: יצאתי עם בחור ובהתחלה היה לנו סבבה. בשלב מאוחר יותר הגובה שלו (נמוך) ומשהו בפנים שלו התחיל להציק לי, והייתי נורא מבולבלת אחרי פגישות. מה שבעצם קרה זה שהתת מודע שלי מצא משהו אמיתי שמפריע לי (הוא זילזל בדברים מאד חשובים לי), אבל זה לא יצא באופן גלוי וכאילו 'התחבא' בעניין הזה של המראה.

לכן אני ממליצה לך לברר עם עצמך מה יכול להתחבא ברתיעה שלך מהמראה (אולי כדאי להעזר באיש מקצוע). הגוף שלנו מדבר איתנו את התת מודע ולפעמים הוא ממש מאותת לנו דברים. צריך להקשיב לו ולא להתעלם מזה.

בהצלחה רבה!

אין אדם מושלם, אבל אם את מרגישה שאת יותר ממנו, מציעה להפרד. פשוט לא הולך עם מתנשאים.זה פשוט לא ילך.

בס"ד

דברים שמפריעים "בקטנה" בדייטים, מתחדדים ומפריעים אחר כך יותר בגדול בנישואים...

אני מבינה שאתם יוצאים כבר תקופה, כך שזה כבר מדד.

בעיניי המבחן מאד פשוט - 

תחשבי האם את רואה בו את מי שיחנך את הילדים שלך, יהיה הדמות לדוגמה עבורם, ובמידה רבה - האם כך את מדמיינת את ילדייך. כי ילדים דומים להוריהם.

מקווה שעזרתי לחדד...

דווקא אני מכירה הרבה אנשים (ואני בניהם) 

שהיו דברים חיצוניים שהפריעו לפני החתונה ואחרי החתונה זה כבר הרבה פחות הפריע. 

ואיך הוא מתנהג כששניכם הרוגים אבל צריך להוריד את הזבל וכו'.

רוב הזמן לא תשימי לב לאיך שהוא נראה, אלא לאיך שההתייחסות שלו נראית.

פעם ב-, כשתלכו לחתונה, מסיבה וכו', כשהייצוגיות חשובה, יהיה אכפת לך איך הוא נראה ממש. אבל אם אתם באמת טובים זה לזה, הוא יתחשב בך ולא יבחר במראה שהכי מפריע לך, ואת בו ולא תצפי למה שהכי מפריע לו...

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?