האמת שעוד לא מספיק ברור לי מה זה כולל.

אני מאמינה שלא אתנגד/ לא אתקע לו גלגלים.

אבל גם לא אעודד אותו לזה. (אלא אם כן זה יגרר למקומות שבעיני הם לא בריאים/ מסוכנים. ואז אני בהחלט אתנגד)

ולגבי השאלה אם  אני יכולה לכבד את הדרך שלו? זו השאלה המשמעותית פה בעיני.

ואני לא בטוחה שהתשובה היא כן.

בינתיים זה רק משעשע בשבילי, אבל חוששת שעם הזמן זה יהפוך לזלזול ח"ו.

זה אכן עלול להשתמע כך.

מה ששיעשע אותי זה עצם הסיטואציה.

שאני יושבת עם מישהו שהוא אנטי - תזה למה שבפנטזיה שלי,

והוא מדבר איתי במושגים קבליים ורוחניים,

ואני אשכרה מצליחה לזרום, ולצחוק וכו'.

א. האם במקרה את אשכנזיה והוא ספרדי? אם כן זה יכול להסביר את הפער הזה, לפחות באופן חלקי. באופן כללי- אצל הרבה מאוד ספרדים נושא הצדיקים וסיפורי המופתים מתקבל באופן מאוד טבעי וזורם ומהווה חלק מהחיים.  אצל אשכנזים שאינם חסידים זה מאוד לא ככה. הגישה יותר שכלתנית, וצדיקים וסיפוריהם יכולים להיות מאוד רחוקים מההווי היומיומי. 

ב. גם אם לא...

זה שהוא לא מעורר אצלך התנגדות זה מענין. ניסית לחשוב למה?

אני חושבת שככל שהדבר נוגע בנושא של אמונת צדיקים , קברי צדיקים וכד'- זה פער שעם הזמן יכול להצטמצם. את יכולה להיפתח לנושא הזה,לשמוע, אולי להתחבר, לא להישאר במקום השכלתני. הרי בסופו של דבר יש סיפורי מופתים, אי אפשר לפטור הכח באחיזת עיניים ונוכלות. הבבא סאלי, הבן איש חי, הרב אליהו, היו צדיקים אמיתיים עם כל מה שכרוך בכך...

(אני כותבת לך כי אני מבינה את המקום שלך. גם אני הייתי ככה, אולי קצת פחות. התחתנתי עם ספרדי חובב קברות צדיקים. לא שאני מתחברת להכל כמוהו היום, אבל עם השנים למדתי להעריך, לקבל, ואפילו להתחבר.

אם היו אומרים לי לפני 15 שנים שיהיו לי תמונות של הבבא סאלי והבן איש חי בבית הייתי מתגלגלת מצחוק. אבל יש. כי אני רציתי, לא הוא...

כך שזה נושא שאפשר בהחלט לחיות איתו, אם את מוכנה להיפתח לזה ולא להישאר מחוץ לענין לגמרי.

ג. נושא של החמרות זה בכלל נושא אחר. 

אני הייתי מנסה להבין קודם כל- למה הוא בקטע של החמרות, מי רבותיו בענין. יכול להיות שזה בכלל לא ענין אידאולוגי אלא ענין אישי- נפשי שיש לו צורך בו מאיזושהיא סיבה.

ב- הייתי מנסה להבין עד כמה ואיך הדבר הזה בא לידי ביטוי בתכל'ס-במה הוא מחמיר, האם ההחמרות משמחות אותו הוא שהוא נהיה לחוץ עליהן. וגם- מה הציפיות ממך. האם הוא מצפה שתיישרי קו בענין ההחמרות או שהוא בסדר עם זה שהוא יחמיר על עצמו בענינים שקשורים אליו ואת תנהגי כפי שורת הדין בענינים שקשורים אלייך. (האם למשל הוא יסמוך עלייך שאת מנהלת את המטבח באופן תקין מבחינה הלכתית או שהוא יהיה לחוץ על החמרות)

ד. התבטלות לצדיקים. שאלה- לאיזה צדיקים הוא מתבטל ומה זה אומר תכל'ס?

אם הוא מתבטל לצדיקים בני דורינו החיים עימנו פה היום אז זה עלול להיות בעייתי. וראינו מספיק מקרים שבהם התבטלות הביאה לאסונות. למרבה הצער והכאב. 

אם הוא מתבטל לצדיקים כמו ר' נחמן והבעשט זה כבר יותר פשוט מהרבה בחינות. אבל מה זה אומר? האם הוא מפעיל שכל ישר ופשוט בהחלטות יומיומיות בסיסיות? האם הוא לוקח על עצמו דברים שלא רלוונטיים לגביו רק כי קרא בספר? האם הוא מבין מה זה באמת אומר להתבטל לצדיק? (לא בטוחה שאני מבינה עד הסוף...)

ה. האם יש חיבור פשוט וטוב ביניכם? האם יש שיחה זורמת? תחומי ענין משותפים אחרים? האם את מרגישה שהוא כופה עליך את הדרך שלו או מקבל אותך כפי שאת? 

כל הדברים האלה מאוד חשובים. 

אף צדיק אמיתי לא דורש שיתבטלו אליו... פעם שמעתי, ממקור ראשון, על צדיק שנזף בתלמיד שלו "אתה צריך להפסיק לסמוך על צדיקים, גם עלי! ולהתחיל לסמוך על ה'..."

באמת, יש כאן שאלה הרבה יותר משמעותית מבחינתי והיא: עד כמה הוא יכול לקבל דעה אחרת?

עד כמה הוא מכבד גם אם הוא לא מסכים?

ועד כמה יש לו נכונות להקשבה אמיתית של האמירות שלי ומה שעומד מאחוריהן.

יש גם לקחת בחשבון שלַבּחור יש, ככל הנראה, דרישות כלפי אשתו לעתיד: כיסוי ראש בסגנון של אותה החסידות, מוסדות לימוד מאוד מסוימים עבור הילדים, הקפדה על תכנים "על טהרת הקודש" (שירי ילן-שטקליס אאוט, מנוחה פוקס אין) וכיוצא באלה.

בד"כ כשנרתעים מאדם כזה, זה כי הוא באמת קצת חי בסרט. אולי כאן ראית מישהו אמיתי, ולכן זה לא מפריע לך.

לגבי צדיקים ורוח הקודש וכל זה, ברור שיש כאלה בכל דור ודור. וברור שבדורנו הרוב, המוחלט, שרלטנים. וגם מי שיש לו רוח הקודש הוא לא תחליף להקב"ה ואין כאן המקום להאריך בדיבור על זה.

לגבי העניין של מידות חסידות, אם הוא רוצה את זה רק לעצמו ולא דורש את זה מאשתו וגם לא חושב לכפות את זה על הילדים (לחנך לכיוון הזה זה נחמד, בתנאי שלא מכריחים כי זה לא עיקר הדין) - זה מדהים. מה יותר טוב מאדם כזה יקר וקרוב לה'?

אני חושב שאת צריכה לברר פשוט איפה הוא עומד במקום הזה. אם הוא "מתלהב" או "באורות" שזה משהו שידעך, או שהוא אחד כזה שרוצה שכל מה שסביבו יהיה ככה (וזה לא נכון לגבי הבת זוג כמעט אף פעם), או שהוא לא הכי מחובר לקרקע - כנראה שלא תסתדרו.

אם הוא מיושב, מחובר לתורה, הצדיקים שהוא מתבטל אליהם הם באמת רבנים ובאמת תלמידים חכמים, מבין שחסידות זאת בחירה והקב"ה לא רוצה, לעת עתה, עולם מלא חסידים - לא נראה לי שתהיה לכם בעיה כל-כך.

אני חושב שאת צריכה גם לברר עם עצמך למה באמת הפריעו לך האנשים מהסוג הזה בעבר.

אם תראי שבאמת זה רק כי הם היו מדומיינים שמחוברים לכל מיני רמאים שהתחפשו לרבנים, אז הרווחת. ואם הבחור הנוכחי לא כזה, הרווחת כפליים.

אם בכלל אנשים שמכוונים להיות חסידים של ה' (שודאי שזאת מדרגה גבוהה) מפריעים לך, אז יש מצב שהקשר הזה לא מתאים לך..

אבל אני רואה את המציאות מהצד שלו

ואולי אוכל לומר משהו

שההתקרבות למקובלים והמיסטיקה שבעניין כנראה פחות ממה שאת חושבת.

ולמה שאת קוראת "חומרות" זה באמת קצת יותר משמעותי. זו צורת חיים, והיא נוגעת לכל דבר. 

בהצלחה לכם, ומקווה שרצון ה' יתברך יתגלה בעניין לטוב או למוטב

מהדרך שאת רואה את העולם שלו נשמע חוסר הבנה לכל עולם המושגים הזה, ובעיקר חוסר התחברות.

אלא אם כן זה לא מפריע לו- מה שלא נראה לי הגיוני לטווח הרחוק.. 

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

גם על זה שאתה 'מחזיק' אותה, וגם על החרדה שהייתה לך בתוך הקשר.

אחרי שתעשה אותה

אתה תראה פלאים. מבטיח.

ואיך עושים עבודה רגשית? 

אחר כך יש לי עוד כמה כיוונים. אבל אני לא מכיר אותך מספיק בשביל לענות לעומק. בגדול זה אומר יותר ביטחון עצמי ויותר תשובות של פורום רגישים (גם שם קיבלת ממני תשובה אבל קצת אחרת).

במישהי כזאת או אחרת.

היא לא אהבה את זה, מי אמר שהיא מייצגת את כל הבנות?

כולם מיואשים ושבורים, אך זאת אשליה.. אל תחשוב שזה אישי שלך

בודאי שיש לכאב שלך מקום.

זה לא נעים וחשוב להרגיש את הכאב של הציפייה שהתנפצה.

זה חתיחת משבר, בחורה שאומרת לא, שמסבירה למה לא.

אני אישית לא ממליץ לך לקחת איתך את הפרשנות שלה. 

מה ששלה שלה. מה ששלך שלך.

מקדיש לך את שורות השיר -

"זה ניראה לך אבוד
ושאין לך סיכוי
שאותה אהבה
תבוא לך בשינוי

וביטוי שימו לב
מה אפשר להגיד
ומי יודע מה צופן העתיד
מי?"

אלא רק אחת

והאחת שלך תתחבר לאופי שלך..

ברור שזה מאכזב ממש. אבל אל תסיק מזה מסקנות מייאשות עליך 

לצערינו העולם הזה עדיין לא טהור.. ואנשים טובים כמוך פעמים רבות נופלים בין הכיסאות ולא זוכים להערכה הראויה. אהבה אכפתיות ורגישות אלו תכונות טובות שלא נמצאות אצל כל אחד!

אך במציאות הזו, נשים מעדיפות ונמשכות דווקא לגבר חזק ומוביל יותר מאשר גבר אכפתי שרוצה בטובתן.. יש לזה סיבות פסיכולוגיות שמקורן מהגו'נגל והטבע החייתי.

מהסיבה הזאת ישנם נשים שמתאהבות דווקא בגברים רעילים ואפילו פושעים, שלא סופרים אותן ויחליפו אותם כמו גרביים...

לא משנה כמה התקדמנו ומעמד האישה כיום מכובד מאי פעם, נשים עדיין מחפשות ביטחון מגבר.

וגם אתה כאדם טוב ואימפתי, יכול לנסות להשתפר בתחום הזה. מתוך הבנה שזו הטובה הגדולה שאתה יכול לתת  לאישתך העתידית בעז''ה שתאהב ותעריך אותך!

לכן בתחילת קשר מומלץ לבוא, על אף כל החששות, והרצון הטוב לשיחה חופשית ורגישה, דווקא להיות יותר מאופק ויציב. לא לשדר נלהבות או התעניינות גבוהה מדי. לאחר שהאישה תראה את יכולותיך, לנהל קשר ושיחה, היא גם תרצה לראות את הצדדים הפנימיים שלך יחד עם החששות והקשיים.

מצרף סרטון שלמדתי ממנו הרבה, ובכללי ירון ויסברג הוא אלוף בתחום. ממליץ לכולם בחום!😉

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

לא פוסלים על זה, לפני פגישה.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰