אני קצת מפחד לגלות שלמרות שלמדתי 3 שנים תורה והגמרא + ספרים עמוקים באמונה שכתבו גדולי הדורות העוסקים ברומו של עולם מעניניים אותי ואני מנסה ורוצה להבינם וללמוד מענקי העולם הללו את תורתם והשקפתם על עניין האמונה התורה המצוות הדור הגאולה וכו.. זה עדיין לא סותר את העובדה שאני למרות היותי בן 22. עדיין ילד.
כן! ילד.
למה אני חושב כך?
כי אני מרגיש וחושב שמלבד לימוד התורה. בכל שאר רבדי החיים אני לא מפותח.
א. אני לא מעורה מבין ואף כמעט ולא מתעניין בנעשה במדינה. או בסוגיות כאלו ואחרות העולות על סדר היום. (סגויות כמו ביטחון. כלכלה. יחסינו עם ארהב וכו. ואף בסוגיות יותר פשוטות כמו דת ומדינה)
ב. גם בלי קשר למדינה.. טכנולוגיה כלכלה(בנק. הלוואות. או לא יודע מה) או תרבות(כשרה) נדלן, בתים, עולם האקדמיה. הכול מרגיש זר כל כך. לא חשוב. וגם לא מעניין.
ג. יש המון דברים שאני לא יודע לעשות.(דברים שאבא/גבר עושה - על האש. לעבוד עם כלי עבודה. לבנות סוכה להחליף גלגל וכו וכו אין צורך להאריך עוד בדוגמאות)
יש עוד מה לכתוב ולדייק אבל זה מה שנראלי כרגע..
מה אומרים.. ? אשמח כ"כ לשמוע!!
