למה זקן כל כך מפריע לבנות?

הרבה אנשים לא מגדלים את זה סתם.

אלא כי למדו על זה והתחזקו על זה.

זקן זה לא סתם. יש לו משמעות.

אז למה זה כל כך מפריע?

מישהי שיש לה אחים עם זקן, לא תהיה לה בעיה להיפגש עם בחור מזוקן ואולי זה אפילו ימצא חן בעיניה. בקיצור, השאלה כמה העין רגילה לזה.

זה לא מהותי בכלל, אבל אם זה דוחה אותך - זה כמו כל דבר חיצוני אחר שיכול להתקבל על אחת ולדחות אחרת, ובמצב של דחיה אין מקום לשיכנוע.

אבל מבחינה רוחנית גידול זקן הוא הידמות לצורה העליונה. אפשר לדחוק ולהגיד שזה מצד המצווה להדמות להקב"ה (הדוחק זה כי המצווה היא במידות אם אני זוכר נכון בע"פ)

מלבד זה יש בזקן ניכר כל מיני עניינים ע"פ הקבלה... ויש עניין לא להוריד אותו, ויש אומרים לא לגעת בו בכלל, כלומר לא לסדר גם.

פעם עשיתי ניסוי ע"פ דברי ראש הישיבה שלי ואנשים הסכימו לי. מוזמן לנסות! הארכת זקן גורמת לדברים להסתדר יותר בקלות בחיים

קח בחשבון שקשה להגיד שזקן יהודי הוא לא קדוש, מהטעם ש@לעבדך באמת! אמרה. כל היהודי קדוש.

זה ההבדל בין גוף יהודי לגוף גוי. זה בא משורש רוחני קדוש וזה בא מאותו מקום ששאר הגופים בעולם באים.

במיוחד אם אנחנו אומרים שע"י הזקן אנחנו נדמים להקב"ה.

אבל כן, קדושה כמו בספר, מזוזה, תפילין וכו', אין.

למרות שיש שנוהגים להצניע את השיערות שלהם מהזקן בספרי קודש, ואף פעם לא התיישב לי המנהג הזה עם האיסטנסים שעומדים להקיא כשהם נתקלים בזה. וגם עם הלכות ספרי הקודש ושמירתם...

ואל תדחיקי דברים שמרתיעים אותך רק כי "את לא רוצה להיות שטחית מדי".

השטחיות הכי גדולה זה לשקר לעצמינו בשם אידיאלים כאלה אחרים.

אני חולה על זקן.

זה עניין של סגנון וטעם. 

מסוג הבנות שאני יוצא איתן אין בנות שאוהבות מגולח, במיוחד בגילי. אומרות שזה נראה כמו ילד קטן

באופן כלי, אפעם לא הפריע לי זקן. מסכימה עם אנשים מעלי שזה אכן מראה ייהודי ויפה.

אבללל

יש לו זקן עבות כזה, לא זקן קטן, אלא די הרבה, ופתאם גיליתי שזה מרגיש לי כמו אבא שלי או משהו..

וגם אני מרגישה שמלחיץ אותי מה אנשים יאמרו מבחוץ.

יש כאן מישהי שחוותה את זה?

שואלת כדי לנסות להבין אם זה משהו שאפשר להתגבר עליו או שלא..

תודה!

זה כלכך תלוי מי האישה..

אישית מישהו בלי זקן (בכלל, כאילו מתוך עניין להתגלח לא שלא צומח או משהו) , יכול להיות שלא הייתי נפגשת איתו.. 

לא מרגישה שטחית בכלל, זה עניינים שונים של סגנון וטעם ואין שום עניין שאני אפגש עם מישהו שאני לא ארגיש בנוח עם חלק ממנו (בהנחה שהוא קריטי לו) וגם כמו שכבר אמרת יש כלכך הרבה סוגים של אנשים ושיער וכאלה, אבל אם זה מרתיע אותך, אז זה עניין של מראה חיצוני, אל תסתבכי שם.. 

וזהו תשמחי ברצונות שלך, תקשיבי ללב שלך, ואולי אפילו אם תתני הזדמנות הזקן יתגמד בעינייך. אבל אולי לא.. וזה בסדר

אם הרתיעה היא אסתטית, זה משהו אחד. אם הרתיעה היא בגלל ההקשר הדתי ("הבחור יותר מדי דוס") זה משהו אחר.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳