למה זקן כל כך מפריע לבנות?

הרבה אנשים לא מגדלים את זה סתם.

אלא כי למדו על זה והתחזקו על זה.

זקן זה לא סתם. יש לו משמעות.

אז למה זה כל כך מפריע?

מישהי שיש לה אחים עם זקן, לא תהיה לה בעיה להיפגש עם בחור מזוקן ואולי זה אפילו ימצא חן בעיניה. בקיצור, השאלה כמה העין רגילה לזה.

זה לא מהותי בכלל, אבל אם זה דוחה אותך - זה כמו כל דבר חיצוני אחר שיכול להתקבל על אחת ולדחות אחרת, ובמצב של דחיה אין מקום לשיכנוע.

אבל מבחינה רוחנית גידול זקן הוא הידמות לצורה העליונה. אפשר לדחוק ולהגיד שזה מצד המצווה להדמות להקב"ה (הדוחק זה כי המצווה היא במידות אם אני זוכר נכון בע"פ)

מלבד זה יש בזקן ניכר כל מיני עניינים ע"פ הקבלה... ויש עניין לא להוריד אותו, ויש אומרים לא לגעת בו בכלל, כלומר לא לסדר גם.

פעם עשיתי ניסוי ע"פ דברי ראש הישיבה שלי ואנשים הסכימו לי. מוזמן לנסות! הארכת זקן גורמת לדברים להסתדר יותר בקלות בחיים

קח בחשבון שקשה להגיד שזקן יהודי הוא לא קדוש, מהטעם ש@לעבדך באמת! אמרה. כל היהודי קדוש.

זה ההבדל בין גוף יהודי לגוף גוי. זה בא משורש רוחני קדוש וזה בא מאותו מקום ששאר הגופים בעולם באים.

במיוחד אם אנחנו אומרים שע"י הזקן אנחנו נדמים להקב"ה.

אבל כן, קדושה כמו בספר, מזוזה, תפילין וכו', אין.

למרות שיש שנוהגים להצניע את השיערות שלהם מהזקן בספרי קודש, ואף פעם לא התיישב לי המנהג הזה עם האיסטנסים שעומדים להקיא כשהם נתקלים בזה. וגם עם הלכות ספרי הקודש ושמירתם...

ואל תדחיקי דברים שמרתיעים אותך רק כי "את לא רוצה להיות שטחית מדי".

השטחיות הכי גדולה זה לשקר לעצמינו בשם אידיאלים כאלה אחרים.

אני חולה על זקן.

זה עניין של סגנון וטעם. 

מסוג הבנות שאני יוצא איתן אין בנות שאוהבות מגולח, במיוחד בגילי. אומרות שזה נראה כמו ילד קטן

באופן כלי, אפעם לא הפריע לי זקן. מסכימה עם אנשים מעלי שזה אכן מראה ייהודי ויפה.

אבללל

יש לו זקן עבות כזה, לא זקן קטן, אלא די הרבה, ופתאם גיליתי שזה מרגיש לי כמו אבא שלי או משהו..

וגם אני מרגישה שמלחיץ אותי מה אנשים יאמרו מבחוץ.

יש כאן מישהי שחוותה את זה?

שואלת כדי לנסות להבין אם זה משהו שאפשר להתגבר עליו או שלא..

תודה!

זה כלכך תלוי מי האישה..

אישית מישהו בלי זקן (בכלל, כאילו מתוך עניין להתגלח לא שלא צומח או משהו) , יכול להיות שלא הייתי נפגשת איתו.. 

לא מרגישה שטחית בכלל, זה עניינים שונים של סגנון וטעם ואין שום עניין שאני אפגש עם מישהו שאני לא ארגיש בנוח עם חלק ממנו (בהנחה שהוא קריטי לו) וגם כמו שכבר אמרת יש כלכך הרבה סוגים של אנשים ושיער וכאלה, אבל אם זה מרתיע אותך, אז זה עניין של מראה חיצוני, אל תסתבכי שם.. 

וזהו תשמחי ברצונות שלך, תקשיבי ללב שלך, ואולי אפילו אם תתני הזדמנות הזקן יתגמד בעינייך. אבל אולי לא.. וזה בסדר

אם הרתיעה היא אסתטית, זה משהו אחד. אם הרתיעה היא בגלל ההקשר הדתי ("הבחור יותר מדי דוס") זה משהו אחר.

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳