אז זה לא היה לי רלוונטי שמירה בהגדרה... מבחינת איך שהרגשתי הרופא לא ייעץ לי בשום שלב ואח"כ שהייתי צריכה לזמן שנעדרתי מהלימודים גם מחלה זה תפס... קיצר מבחינתי זה לא שינה שמירה או מחלה... וקיבלתי כשבאמת הייתי צריכה מניחה שלא עזרתי לך.

מניחה שכתבתי לא ברור. אני לא ה ביקשתי שמירה, וגם לא קיבלתי באופן אוטומטי. לא ביקשתי כי לא היה לי צורך פיזי שכזה וגם לא הייתי צריכה למקום עבודה כי הייתי סטודנטית... מקווה שעכשיו הייתי יותר מובנת.

אם את לא מרגישה עדיין צורך, פיזי או נפשי, אל תקחי.

בכל מקרה סביר להניח שבעוד כמה שבועות כבר תרגישי צורך, ואז תוכלי לקחת.

כמובן שאם יש צורך פיזי כלשהו, אפילו הקטן ביותר, בוודאי ובוודאי שלקחת בלי להסס בכלל.

אני כבר חודשיים בבית, סה"כ היו לי הספקים טובים, אבל לאחרונה מתחילה כבר לאבד את הצפון... 

אבל,

הרופא שלי אמר לי שמניסיונו נשים שהיו בשמירה משכו את ההריון יותר זמן.

אני יצאתי בשבוע 14 בגלל דימומים שהפסיקו בשבוע 17 והרופא אמר לי שהוא ממליץ לא לחזור לעבוד.

היו לי המון צירים שלא השפיעו על הצוואר.

אבל גם נחתי המון וזה ברור לי שבזכות זה ילדתי בשבוע 37.

את לא חייבת לצאת עכשיו, אבל תשמרי על עצמך, לידה יכולה להתפתח פתאומי, שימי לב לכל שינוי קטן ורוצי להיבדק.

לא שווה לקחת שום סיכון.

לא ברור לי למה 25 אם הכל בסדר

בכל אופן גם משבוע 28- אם הכל בסדר, למה לקחת שמירת הריון?

הרופא שלי אמר לי שמגיע משבוע 28 אבל זה תלוי בי

והיו לו נשים שעבדו גם עד 40 עם תאומים

אני מקווה שאוכל לעבוד כמה שיותר, כדי להספיק דברים בעבודה לפני החופשת לידה

מאשרים משבוע 24 אפילו בלי סיבה רפואית.

אל תחשבי על העבודה, תחשבי על העוברים שלך ועל הסיכון שאת לוקחת.

50% מהריונות התאומים מסתיימים לפני שבוע 36.

שווה לך את הסיכון?

תעשי חיפוש פה בפורום, היו נשים שהתעקשו ואכן לא הבינו למה זה נצרך והן הגיעו בסוף לאישפוזים וקיצורי צוואר שהצריכו מנוחה מוחלטת.

אל תהיי שאננה.

אני יודעת איך אני מרגישה ולמה אני מסוגלת. ברור שלא אסכן את ההריון ואת הילדים שלי.

כבר הורדתי כמה הילוכים אפילו בעבודה ומניחה שלא אוכל להמשיך לעבוד כל כך הרבה בגלל שהעבודה יחסית פיזית .

אבל זה גם חשוב לי ואני לא רוצה סתם לצאת לשמירה כשאני יכולה עדין לעבוד ולהתקדם

וההורים צריכים רק לתמוך רגשית...

בכל אופן, בפורום הזה אין אימהות לתאומים בגיל הזה.

גם אצלינו עם התאומים היו קצת יותר בעיות עם השיניים. לא זוכר משהו היסטרי, רק זוכר שאמרו שבגלל הלידה המוקדמת משהו באזור השיניים לא הספיק להתפתח.

לגבי שאר הדברים אני לא יודע, הם כבר לא ככ קטנים אבל אנחנו עדיין מתבלבלים לפעמים 🤣🤣

אבל בהתחלה היה פער בהתפתחות, ולאט לאט הוא הצטמצם.

מגיל שנה וחצי כבר לא היה פער.

בלי עין הרע המצב של השיניים שלהם טוב (אחד לא עבר שום טיפול, השני רק מעט טיפולים).

וב"ה היה להם עיכוב מוטורי תואם לגיל הפגות בהתחלה ואז עיכוב שפתי שטופל בגן שפה. מגיל ארבע-חמש כבר לא רואים שום זכר לפגות. (אחד מהם היה בגן שפה כל שנות הגן, השני רק שנה אחת)

נולד בשבוע 34. כיום בן שנתיים.

בינתיים יש לו עיכוב בצמיחה של השיניים. הניבים עדיין לא צמחו.

כיום, חוץ מהגודל והמשקל שעדיין קטנים מאוד, לא רואים השפעות של הפגות.

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...