לפני שנפגשים צריך לברר על התאמה, ויש כאלה שגם רוצים לראות תמונה. רק אם שניהם יתאימו לו הוא ירצה להפגש. למה זה משנה הסדר? מה כ"כ נורא?

למה לא לחכות לפגישה ואז לקלוט אם יש מציאת חן (לאו דווקא חיצונית)..?!

"חשובה מאד!".

אלא שדרכו של עולם, עפ"י רוב, שיש איזושהי התחשבות גם בה, לפי הענין ולפי האדם.

ב. השאלה למה הוא רצה את זה. אם זה באמת עיקר קנה המידה שלו, לפני כל דבר אחר, אכן חבל.

אבל אם זה כדי לראות "בטביעת עין", אם זה מתאים לו - לפעמים יש דבר כזה. אפשר לראות אופי מסוים על הפנים.

אבל גם זה לא פעם מטעה - ומתוך פגישה רואים אדם אחר ממה שחשבו לפי תמונה.

מכל מקום, ברור שקודם כל האופי, האדם, ההתאמה הבסיסית.

הרי כשאדם מבקש לראות תמונה הוא מבקש בעיקר לראות את הפנים - פחות את השאר.. 

מספיק פרסומות עם פנים של בחורה יפה (ויש המון..) כדי לגרום לדמיון להעלות את רף הציפיות - לצערינו כמובן!!

בנים התרגלו לרף מאוד גבוה של יופי כי הסרטים והסדרות דפקו להם את המוח (ולא רק לבנים.. בטוח שגם לבנות במקום כלשהו)

זה עוד סיבה מעבר לסיבה הרוחנית שאני נגד לצפות בכל הדברים האלה. ונגד זה שבנות מחצינות את היופי שלהן בשלטי חוצות .. 

זה בעצם במקום מסויים הרס העולם.. 

ואני מסכימה שלצערנו היום הפרטים כבר לא כזה רלוונטים אם אין מציאת חן.. רק מה שצריך לדעת לעשות את זה בטאקט..

לתת הסבר, הקדמה "תקשיבי אני יודע שזה קצת חצוף, אבל בתכלס אני מעדיף לראות תמונה לפני שאני מתחיל לשמוע עלייך פרטים.."

תכלס אני שיא המבינה, ואפילו נוהגת בהתאם (כאילו שמעדיפה שבחור יראה תמונה שלי לפני שיישמע עליי פרטים. כמובן שאת הפרטים הכי בסיסיים הוא כבר כן שמע.. שכן אפשר לראות שיש התאמה בסיסית מינימאלית)

יש הרבה בנים שלא רואים סרטים לא צנועים

ויש גם הרבה שלא שמים דגש כ"כ גדול על חיצונית

ויש אפילו הרבה שלא מבקשים תמונה..

אבל מדברים על חשיפה של פעמים בודדות, לא על צפיה באופן קבוע.

וחשיפה פעמים בודדות, למרות שהיא גם מזיקה וחמורה, לא גורמת ל"הסתגל ליופי גבוה מאוד" או לשריטה לכל החיים.

וגם הרבה פעמים הבחורה יכולה להיות יפייפיה אבל הבחור יגיד שזה לא הסגנון שלו! 

@n.l

שמישהו כלשהו התחיל איתך

כי עם גישה כזו יהיה קשה

ואין כוונתי לדעתך בנושא כלל וכלל

אלא לגישתך כלפי המין השני

וכלפי כמה כל השאר לא בסדר

בניגוד אלייך כמובן

מה אומר? בהצלחה

את מספר האפשרויות להיכרות. כל אחת וגישתה.

ועוד שם מבררים את הפרטים הבסיסיים אחרי התמונה. 

לא שאני נגד, אבל לא כל כך הבנתי את הקו שלך..

כמעט תמיד אנשים מתחילים אחרי שקודם כל הם מבסוטים מהמראה של הבחורה..

אלא אם כן את מדברת על להתחיל דווקא אחרי התבוננות כלשהי 

כל העולם כמעט מכיר בצורה כזאת (חוץ מחרדים), וזה לא נובע דווקא מרצינות...

ולפעמים זה אפילו פחות טוב כי זו סתם התאהבות.

אבל האיש שלך אחלה!  

בקיצור אני לא רואה הבדל.. בטח לא עד כדי כך שהאחד טוב והשני מזעזע

אני לדעתי מסכים איתך שזה לא בסדר להיות רק בשביל החיצוניות.. זה די מזעזע

אבל אני אומר, שאם מישהו ביקש תמונה זה לא שונה בהרבה מלהכיר בשטח.  

לשניהם החיצוניות חשובה (כי הם בני אדם)

רק שזה שהכיר בשטח פשוט ראה לבד עם מה יש לו עסק, וזה שמבקש תמונה לא רוצה להתאכזב.

אני אישית לא מבקש תמונה, אבל איך הגעת למסקנה שכל מי שמבקש החיצוניות אצלו בראש סדרי העדיפויות?

ממה שאני מכיר מסביבי זה בכלל לא כך.

ואגב, יש גם הרבה בנות שמבקשות תמונה..

איזה רבנית הסבירה לנו פעם, שכיום הדור הוא אחר.. 

הדור הוא דור של חיצוניות, של מסכים, וויזואליות.. הרבה יותר קשה לבחור משהו בלי שראית אותו.. ולכן זה יותר קשה.

מעבר לזה שכל עניין האתרי שידוכין, קבוצות הווצאפ למיניהם וכו, העלו משמעותית את כמות הבקשות לתמונות.

לכן שלא תופתעו, גם בחורים מהישיבות הנחשבות בארץ מבקשים תמונה..

הגברים עבדו בבתי חרושת או בשדות, מזריחת החמה עד צאת הנשמה. אין מקררים, אין מכונות כביסה, אם הגבר לא יתחתן, הוא יגווע ברעב פשוטו כמשמעו. לכן פחות הסתכלו על היופי ויותר על מצב הבריאות ("היא צריכה ללדת הרבה ילדים כדי שיטפלו בנו לאחר שנזדקן") ועל היותה של האישה "בלבוסטה".

סיפור נוסף: בשנות ה-60 סופר סובייטי מסוים הוזמן להרצות בפני קבוצה של מדענים, הרחק ממוסקבה. אמרו לו שיישן בדירה השייכת למהנדס צעיר ורווק. כשהסופר הגיע לדירה, הוא מצא מקום מצוחצח להפליא, עם מגבות מגוהצות וארוחת ערב ברמה של מסעדה. המהנדס הסביר לו: "אימא שלי לימדה אותי את כל המלאכות הללו כדי שאתחתן מתוך אהבה בלבד, ולא בגלל הצורך בעוזרת שתכבס לי, תבשל לי ותנקה לי".

אז כן, היום מחפשים אהבה שכוללת גם משיכה אל החיצוניות. פעם חיפשו עוזרת, זה כול הסיפור.

זה מה שסיפר לנו אחד הר"מים: כשהיה צעיר, לאחר הפגישה עם אשתו לעתיד, ראש הישיבה שאל: "נו?" הבחור התחיל לספר על זה שהמשודכת מתלבשת צנוע, אומרת ברכות בכוונה וכו' וכו'. ראש הישיבה הפסיק אותו באומרו: "קודם כל, היא מושכת אותך או לא?"

אז כן, חתונה היא לא גיוס עובדים, ולפן החיצוני יש משקל רב עד מאוד. בקשת תמונה מונעת בזבוז של זמן (וכסף, כשמדובר בדייט בבית קפה). לכל אחד יש סטנדרטים של יופי, פלוס-מינוס, וזכותו לוודא אותם בטרם הפגישה, כשם שמוודאים פרמטרים אחרים, כגון גיל, רמה דתית וכו'.

בס"ד

למה כשזה חיצוני זה לא בסדר?

זה גם יכול להעיד מה יהיה יותר חשוב לו בקשר, הפנימיות או החיצוניות..

ראיתי כאן הרבה קטגוריה

ואני רוצה לומר משהו מבלי לפגוע (כי אני באמת חושב שאהבה מורכבת מיופי בסיסי ויופי פנימי)

רוב הבנות מתחתנות זה מוסכם

רובן אינן יפות מהסרטים (כפי שתיארתם פה) גם זה מוסכם

זה אומר שהדור מצויין וזקוק למינימום יופי ומקסימום אישיות

רק בשביל המינימום יש את התמונה

ולא לכעוס אני את אשתי פגשתי מבלי לראותה 

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.