פריקהההה ואולי תוכלו גם לעזור..יוםטוב
הקטנה שלנו בת 3 חודשים, בת ראשונה ואחרי שהתברר שהיא עם ריפלוקס (סמוי) היא התחילה לקבל זנתק והמצב השתפר פלאים (היא הייתה צורחת כל היום, לא ישנה כולל מצבים של 20 שעות ללא שינה ואפילו יותר) ולדעתי גם הריפלוקס עצמו מתחיל לעבור אבל עדיין קשה לי איתה נורא ולא יודעת מה לעשות ממש מתוסכלת, כל לילה אני ערה איתה עד 3/4 לפנות בוקר הילדה פשוט בוכה ולא נרדמת (לדעתי אין קשר לריפלוקס) שעות אני מסתובבת איתה בעגלה עם מוזיקה- בלי זה אין סיכוי בכלל שתרדם, אני מטיילת איתה למטה באחת,שתיים בלילה(שמה מעיל ארוך על הפיגמה ויוצאת...) ולפעמים גם זה לא עוזר ואני רק מגיעה הביתה היא מתעוררת אני משתגעת כבר כל לילה מחדש אני עייפה תמיד ביום (בשבע עד שמונה היא כבר קמה) אני רוצה ללכת לישון ביחד עם בעלי וזה אף פעם לא קורה כי הוא עובד וחייב ללכת לישון מוקדם מה עושים למען השם כדי שהיא תשן נורמלי?? במשך היום גם היא נרדמת רק עם מסתובבים איתה בעגלה או שאני יורדת איתה לרחוב (ברחוב היא תמיד רגועה אז מלא פעמים אני יוצאת איתה מהבית בלי לדעת לאן אפילו), אני משתגעת (לא אמרתי שהיא יונקת אבל אף פעם לא נרדמת בהנקה) אני מנסה לעייף אותה עם מקלחות וזה לא עוזר יש מה לעשות או שפשוט ככה זה וזהו?
בעיקר פורקת את התיסכול מאתמול שהייתה ערה מאחת בצהריים עד 3 וחצי בבוקר בלי לישון
אויייי, ממש ממש קשה!! חיבוק!! ניסית מנשא?וואוו
היא לא מוכנה בשום אופן להיות במנשאיוםטוב
צורחת עד שאני מוציאה אותה (מנשא קשירה)
הבת הראשונה שלי..יוצאת לאור
לא אובחנה ריפלוקס אבל קראתי לה "השכן שלא ישן" פשוט לא ישנה. לא יום לא לילה. מה שעזר לה היה ממש ( בייבי ביורן). זה מה שהרדים אותה ולפעמים ישנה עליי בישיבה עם המנשא. היום היא גדולה ויש לי ים נחת ממנה ב"ה וכמובן ישנה לבד.
רופא בדק אותה? אזניים?מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך כ"ו בטבת תשע"ט 12:55
שינה משותפת ניסית?

צריך לשים לב לעשות את זה לפי הכללים ובצורה בטוחה.
תחפשי בגוגל.
כן ככה היא כבר היינו איתה גם בבית חוליםיוםטוב
ושינה משותפת לא אופציה גם כי הילדה צורחת וגם כי אני לא מסוגלת לישון ככה
ושללו אלרגיות?מוריה
היא לא בןכה היום מכאביםיוםטוב
ואני יודעת כי כשהיה כואב לה זה היה שונה ממש
הילדה פשוט התרגלה ובלי קשר היא ילדה שדורשת מספיק לראות אותה בשביל להבין
אני לא מאמינה שבגיל הזה זה "התרגלות".מוריה
היא צעירה מידי בשביל להתרגל לדברים כאלה.
ברור שיש!!!!!!!!שרה1996
מגיל 0 רוכשים הרגלים רעים אם לא מרגילים להרגלים טובים!!!! מגיל 6 שבועות חייבים להתחיל סדר יום. זה טוב מאד בשבילם הם חייבים את היציבות הזאת. זה הרוגע שלהם. אוכל ערנות ושינה במחזורים של שלוש שעות
זה חיים אחרים! כל כך הרבה נשים התווכחו איתי שמה פתאום להגביל את הילד בכזה גיל ואחרי חצי שנה בכו לי שצדקתי. שהם לא חיות. שהם ערים כל הלילה. זאת טעות! אין סיבה לסבול! הילד שלי בן שנה וחצי כמעט אין כזה דבר להיות ער בלילה חוץ מגזים ושיניים בשבע בערב הוא הולך לישון מרצונו ועצבני ממש אם אנחנו בחוץ והוא לא נרדם.
ובערב באזור שבע אמבטיה ולישון והמחזורים הופכים להיות בני שלוש שעות או יותר ללא ערנות
אף פעם לא משכיבים ילד לישון בסלון. זה לא נעים לו כמו שלנו זה לא נעים. החדר צריך להיות מוחשך קצת ובלי משחקים במיטה! אין סיבה שילד ירצה להרדם באותה מיטה שהוא משחק. כאילו למה לא לשחק? אם הוא יודע שהמיטה היא לשינה אז הוא ישן שם!
להפריד בין הלילה לבין היום באופן מוחלט.
אין דבר כזה פינוק בגיל הזה.מוריה
זה צורך.
תינוק צריך את זה. צריך שירימו אותו.
לא מאמינה בזה.
חינוך בגיל הזה זה להרים. ולחבק וללטף.


ואת מוזמנת לכתוב עם פחות סימני קריאה. יהיה יותר נעים לקרוא אותך.

ומה שכתבת בכלל לא קשור לה שהפותחת כתבה.. ולמה שאני הגבתי..
לא אמרתי לא ללטף ולחבק...שרה1996
וכתבתי את זה כתגובה שאין כזה דבר הרגלים.
ללטף ולחבק זה לא סותר בכלל בכלל את הסדר יום. ממש לא. תלטפי ותחבקי כמה שאת רוצה אבל כשמגיע זמן שינה אם מרגילים בהתחלה הוא לא יצטרך את כל הליטופים והנידנודים כדי להרדם. זה סתם יוצר תלות
עוד לר הצלחתי להבין את הקשר למה שכתבתי. ולמה את מגיבה.מוריה
חייבים?? לא נסחפת קצת?...חילזון 123
אל תייחסי את הילד הרגוע והמסודר שלך רק למה שאת עשית
לא תמיד אפשר לתכנת את הילד למה שנח לנו
0לגמרי נכון.. הגדולה שלי היתה בול לפי הלוחשת בהתחלהמעין אהבה
מחזורים קבועים של אוכל-משחק-שינה
ישנה לבד במיטה
הכל לפי הספר

והייתי בטוחה שאני מחנכת דגולה
ונאמתי על כמה חשוב הרגלים טובים
וחשבתי שזאת אני


ויום אחד
התערער הכל..
לאט לאט זה קרה
אני לא שיניתי כלום
אבל פתאם הילדה התחילה לקום מלא בלילה
וממש לא נרדמה במיטה בשום שיטה
והארוחות חדלו להיות מסודרות
וכל ההרגלים ''שלי'' פתאם
לא היו
ואני לא שיניתי כלום
מבטיחה

והבנתי שה' רצה להראות לי שלא אני השולטת
שתינוקות הם לא מכונה
שאנחנו בידיים של ה'

וזה מצוין לנסות להקנות הרגלים טובים

אבל בלי הבטחון המופרז שזאת אני שיוצרת אותם

זה מה שנח לו.... לא לנושרה1996
תינוק נולד עם צורך באוכל כל שלוש שעות. ולא לישון כל הזמן אחרי האוכל זה לא נעים לו.
תינוק נולד עם צורך ביציבות.
הרי ברור לכולם שאנחנו ישנים בלילה וערים ביום למה עם תינוקות זה לא ברור? אין ספק שהם צריכים את השינה ביום אבל השינה העיקרית היא בלילה.
למה כולם מזדעקות שזה הרגלים שלנו ולא שלהם. זה ההרגלים של הגוף וככה הוא נברא בין אם אצל מבוגרים ובין אם אצל תינוקות
צורת הכתיבה שלך לא נעימה.חביבית
יש כאן מישהי שסובלת ממש וחסרה לך קצת הבנה של הקשיים שלה...
גם אם לך זה הצליח, זה לא אומר שכל התינוקות אותו דבר.
מאחלת לך רק תינוקות קלים לגידול
סליחהשרה1996
ולא כתבתי לגבי הריפלוקס כלום. הגבתי למישהי אחרת
לא יודעת למי להגיביוםטוב
אבל הכל בסדר לא נפגעתי, איזה כיף שהצלחת ככה אני משתדלת מאוד עד כמה שאני יכולה אבל עם ריפלוקס זה באמת לא מסתדר השיטה של הלוחשת אין מה לעשות. אני בעיקר מתפללת להשם שיתן לי כוח זה נראה לי הכי מועיל במצב הזה וב"ה הוא נותן, אני ממש מרגישה כמה הכל בחסד ורחמים כי אין דרך אחרת להסביר איך עוד לא קרסתי (המשפחה שלי בחו"ל ואין לי ממש עזרה) והאהבה שהוא נותן לי אליה זה גם לא מובן מאיליו ב"ה אלף פעמים!!!
אני חושבת שייתכן שאת צודקת...שמחה
אצל הילד ריפלוקס שלי היה אותו דבר.
היה בוכה המון בגלל הריפלוקס
וכשהתחלנו זנטק זה עבר לו
אבל הוא המשיך לבכות יחסית הרבה.
ממליצה להתייעץ עם יועצת שינה.
אם זה בגלל שהתרגלה לבכי- יועצת שינה תוכל לעזור להרגיל אותה לישון טוב ורצוף. והיא גם תוכל לזהות אם הבכי נובע מסיבה אחרת
יש כזה דבר יועצת שונה מהקופה?יוםטוב
אני במכבי
לא יודעת אם יש דרך מכבי, אבל,מוריה
אם יש לך מכבי שלי, בסל הריון יש גם החזר על יועצת שינה.
תבדקי את זה.
וואי איזה קשה!!מק"ר
אין לי כל כך עיצות, חוץ נטולי לבדוק אם עוד משהו מציק לה...
אוף נשמע ממש ממש קשה. אולי תנסי לישון איתה ביחד במיטה?אורוש3
בצורה בטוחה, כשהיא ביניך לבין הקיר. אני בייתי שמה רצ היד מתחת לראש שלה, כך הראש מעט מוגבה ואת גם מרגישה אותה. לי זה הרגיש בסדר מבחינת בטיחות וככה הצלחנו לישון
במהלך היום...שמחה
תשכיבי אותה על הבטן, לא על הגב.
ייתכן שהיא עדיין בוכה בגלל הריפלוקס.
או שתנסי להניח אותה בסלקל, ולא בשכיבה על הגב.

בלילה יותר מפחיד להשכיב על הבטן.
אבל אם ביום זה עוזר- אפשר יהיה לחשוב על פתרונות ללילה
היא ישנה רק על הבטן גם בלילהיוםטוב
או בסלקל ואני יודעת שזה לא טוב אבל זה מה יש
והיא לא רגועה גם על הבטן?...שמחה
ניסית להוריד מוצרי חלב?אודי-ה
אם את מניקה, תורידי מוצרי חלב לגמרי ותבדקי במשך שבועיים עד חודש אם זה עוזר.
ואם זה לא עוזר, כדאי לבדוק אם יש עוד מאכלים שאת מרבה לאכול ויש מצב שהיא רגישה אליהם כמו - עגבניה, קקאו, ביצה וכו.
היא לא סובלת כמעט מגזיםיוםטוב
הייתה תקופה ששמרתי דיאטה ממש רצינית הורדתי מוצרי חלב, עגבנית, קקאו, מטוגן, קמח לבן, קטניות ועוד מלא וזה לא עזר, זה לא הבעיה
זה לא חייב להתבטא בגזים..אודי-ה
במצב כזה הייתי הולכת לבדיקת רגישויות אצל נטורופתית כי באמת קשה כשלא יודעים בדיוק מה הסיבה. ברוב הפעמים זה עוזר.
זה שזה לא עזר לא אומר שזה לא גזיםמעין אהבה
גזים גם לא תמיד מושפעים מתזונה שלך
וגם אמנם הוקדת מלא דברים אבל לפעמים הרגישות היא למשהו ספציפי אחר
ממליצה לקרוא את הספר סודותיה של הלוחשת לתינוקותחן123
היא נותנת טיפים מעולים שלי הם ממש עזרו. ממליצה בחום.
אני אחרי הכליוםטוב
ברמת תאמינו לי קניתי את הספר כשהיא הייתה בת שבועיים והבנתי שהיא מתכוונת לילדים רגילים, לא מצליחה ליישם כלום עליה
הספר לא מתאים לילדי ריפלוקס לצעריחביבית
וגם לא למי שסובל מגזיםמעין אהבה
כי לטענתה זה בכלל דמיון של ההורים







וזה הרתיח אותי
כי ברור שאני מדמיינת שאני ערה עכשיו חצי מהלילה ושהבת שלי לא צרחה עכשיו את נשמתה
ושהבטן שלה לא בעבעה והתנםחה והתעוו ה עכשיו
אה ושבסוף בטצ דמיינתי שהיא שחררה הכל ואז -וואו בטח זה לא 'בגלל זה כאב לה כ''כ.,


קיצר..זה ספר שאפשר ליישם על תינוקות רגועים ושלווים שרק התרגלו להרדם בידיים ותו לא
כל כך מסכימה! צריך לקחת את הספר בערבון מוגבל!חביבית
זה לא תורה מסיני!
צודקת חביבית. יש לי את הספר. ואני ממש לא מחזיקה ממנו.שני 7777777

לאחר שקראתי והבנתי את הגישה, הספר עומד מאובק על המדף, כבר מס' שנים תוהה כיצד להיפתר ממנו...

 

ילדים הם לא רובוטים. ולא צריך לתכנת אותם לפי מחזורים של אוכל, שינה, משחק ולא יודעת מה.  

 

יש לי ספר הרבה יותר שווה שנקרא הורים גם בלילה של ויליאם סירס. 

 

ממש אוהבת את הגישה של הספר, שהרעיון המרכזי שלו הוא שתינוקות זקוקים קודם כל לחום ואהבה ולא לאילוף או תיכנות.

 

אצלנו ממש עזר. ולבת שלי היה ריפלוקס איום ונורא, צרחה בלי סוף, ובנוסף לריפלוקס הייתה לה גם בעיה של הפסקות נשימה באמצע השינה, ממש מפחיד. פחדנו להשכיב אותה לישון, גם עם בייבי סנס. היום ב"ה יותר טוב.

 

הגישה והעצות שיש בספר הנ"ל עזרו לי מאוד לעבור את הלילות הלא פשוטים עם הבת שלי, ואני ממליצה עליו בחום לפותחת.

קודם כל חיבוק גדול!!!חביבית
זה ככ קשה!!!
הבכור שלי גם היה ככה בדיוק! עברנו איתו מלא רופאים עד שאיבחנו ריפלוקס, ישנו איתו בידיים בישיבה על הספה בסלון חצי שנה לפחות!
עם הריפלוקס השני שלי עברנו למנשא קשירה, וישבתי איתו בלינה משותפת. מציעה לך לנסות להניח אותה במנשא בצורה אחרת, אולי אנכית, ולהתייעץ עם יועצת שינה. באמת אא להמשיך ככה
אני ינסה להתייעץ עם יועצת שינהיוםטוב
מנשא היא לא מוכנה בשום תנוחה
הבכור שלי היה ככה.סיוטטטmp3
כשהיא תהיה בת 4 חודשים תשאבי ותני לה עם דיסה פעמיים ביום ככה אני עשיתי רק שאני לא זוכרת אם זה עזר בכלל 🙄
אולי לשלב מטרנה שמיועד לריפלוקס שכחתי איך קוראים לה.
הבאנו לה גביסקון אינפנט מלונדוןיוםטוב
זה עושה את אותה פעולה.
לכן אני די בטוחה שזה לא הריפלוקס כי לא נראה שהיא סובלת פשוט התרגלה
קראתי הכליראת גאולה
אני חושבת שזה כן קשור לריפלוקס,
כי אני מזדהה אחד לאחד עם התיאור, מהזכרונות עם ילדת הריפלוקס שלי. כולל טיולים בעגלה באמצע הלילה...
חוסר השינה הזה מוציא מהשפיות!!
אצלי היא הייתה ישנה רק על הידיים שלי כשאני יושבת על הספה, או בסלקל.

מחשבה שעולה לי בעקבות הקריאה - ידוע שילדים שלא ישנים מספיק, לא מצליחים לישון טוב. חוסר השינה והעייפות גורמים לשינה לא טובה. זה מעגל כזה...



ולגבי זה שזה בכי אחר מהכאבים -
גם אנחנו חשבנו שהריפלוקס עבר (כשעשינו כמה דברים) כי היא נהייתה רגועה יותר, אבל רק בהמשך קלטנו שזה לא עבר! זה אמנם היה לה פחות כואב, אז זה לא היה צרחות אימים, "רק" בכי.
אז מציעה לך לחשוב בכיוון. ייתכן שהצריבה האיומה נפסקה, אבל עדיין יש לה חוסר נוחות כלשהו שלא מאפשר לה לישון...
מסכימה מאוד מהניסיון שלי עם ילדי רפלוקס ומוסיפהחביבית
שכשחושבים שהם סובלים, לנו יש יותר סבלנות לטפל בהם. אם חושבים שזה התנהגותי, הסבלנות נגמרת מהר מאוד והופכים לעצבים...

היא קטנטונת. תרחמי עליה, ויהיה לך קל יותר.
בהצלחה!
יכול מאוד להיות שאת צודקתיוםטוב
ועדיין זה מפריע לה אני מבינה מהתגובות של כולן שאין עיצה לריפלוקס פשוט (או לא..) לחכות שיעבור. השבת בעלי היה איתה בלילה ואני ישנתי זה היה כזה כיף...
זה לא נכון שאין עצהיראת גאולה
אין פתרון קסם, אבל אני ממש ממליצה להתייעץ שוב עם רופא. יש תרופות אחרות, יש אפשרות להתחיל מוצקים... שווה לנסות למצוא פתרון!
אנחנו התייעצנו עם הרבה רופאים. יש פתרון והואחביבית
להפסיק להניק, או להחליף חלק מההנקות בתמ''ל מיוחד.
גם זה לא בטוח יעזור...
לנו עזר מאוד מנשא, וכן, ישנתי לעיתים עם הילד עלי, כמובן בצורה מאוד בטוחה
אז אני נותנת לה גביסקון אינפנטיוםטוב
הרופא הסביר לי שהמשקל הסגולי שלו נורא כבד וכך זה מונע מהאוכל לעלות.
והייתן מתחילות מוצקים? היא בת 3 חודשים עכשיו, מה אומרות?
תתייעצי עם רופא. לאחיינית שלי הרופא אמר לתת מוצקיםיראת גאולה
בגיל 4 חודשים בגלל הריפלוקס.
נשמע מוקדם. מהניסיון שלי עם ריפלוקסאורוש3
הנקה עדיפה מכל תמ''ל מיוחד. נספג יותר טוב ומהר.. והתמ''לים האלה יכולים ממש להכאיב את הבטן.
ארוחות קטנות, ידיים, זנטק או תרופה בסגנון ותפילות..
וואי וואי אין חי עצות רק חיבוק ענקי!!!!מיואשת******
בתור ילדת ריפלוקס,חרותיק
אני יודעת שהיו משכיבים אותי רק באלכסון.
ראש גבוהה מהבטן. ולא על הבטן.
רק ככה הייתי מוכנה להירגע..

אמא שלי אומרת שרק כשעברתי לאכול מוצקים התפקוד שלי התחיל להתקדם.

אני מציעה בזהירות לנסות להתחיל עם טעימות. לפעמים זה מה שמשנה את המאזן בבטן.
עוד עצה בקשר לריפלוקסשם שם
להושיב בטרמפולינה למשך חצי שעה לאחר האוכל. אולי משהו עולה לה ומציק. גם בשינה יינו מגביהים לתינוקות את המזרון עם מגבת מגולגלת מתחת למזרון, כדי שהאוכל לא יעלה לה.
יש גם כל מיני תנוחות שעוזרות לתינוק להרגע. אני למדתי את זה בחוג לאמהות.
המון בהצלחה, נשמע ממש לא קל. מקווה שתעברט את השלב הזה מהר
מסכימהאורוש3
nhavh f,cv pv kpbh fnv zni gk rhpkuex tmk vci akv///רקלתשוהנ

הי

פתחתי ניק רק בשביל לכתוב...

 

מכירה מישהי שאצל הבן שלה גם לא ישנה לילות בגלל ריפלוקס, כל גם הילדים אחריו היו עם ריפלוקס, ומתישהו המליצו לה על טיפול אוסטאופתי וזה ממש פתר את הבעיה. 

לפי מה שהבנתי זה מטפל בבעיה ולא בתסמינים.

 

אוסתאופתיה זה מקצוע מוכרכרפואה בצרפת, מניסיון אישי עלי מומלץ ומדוייק. אין בזה שום דבר רוחני...מגע פיזי עמוק של מטפל שיודע להרגיש עד רמת העצב במה הוא נוגע ולסדר פיזית את הדברים. 

 

 

אני לא יודעת איך מתייגים, אם מישהי תוכל לתייג את אותה אמא, ומקווה שיעזור למישהי.

 

בכללית אני יודעת שיש סבסוד מסויים אחרי התייעצות אונליין עם רופא

היינו פעמיים אצל אוסטאופטיוםטוב
בשם סופר מירושלים וזה לא עזר כלום!!!!!
גם אני שמעתי שזה עושה פלאים אבל לה זה לא עזר בכלל. היינו אצלו כבר בגיל חודש וחצי
התינוק שלי היה ממש כךזוגית +

ואולי אפילו גרוע יותר, 

לא ישן רצוף יותר מגג רבע שעה בלילה וחמש דקות ביום.

עלי ישן מעולה.

 

אנחנו נשברנו בגיל חודש

גם כי לנו היה קשה בטירוף, אבל בעיקר כי התינוק ממש סבל וריחמנו עליו.

 

הלכנו לאוסטאופט ופשוט ראינו ישועות!!!

טיפל גם ברפלוקס וגם בשינה.

 

אחרי טיפול אחד התינוק נרגע לגמרי אבל עדיין לא ישן (לפני כן בכה כשאכל ובכלל...).

חזרנו לטיפול נוסף בשביל השינה ונדהמנו מהקסם.

 

לדעתי שווה לכם לנסות.

רוצה להמליץ על מי המטפל?מעין אהבה
אני הלכתי עם הבת הקודמת שלי ל2 אוסטיאופטים
אחד שהומלץ כאן הרבב ועוש אחת עם נסיון

ו...אפס תוצאות

אני מחפשת לכאבי בטן וגזים
שכמובן גורמים לחוסר שינה משווע

ותכלס כבר התייאשתי שיהיה משהו שיעזור
אבל..
כנראה לא לכולם זה עוזר...יוםטוב
ד"ר סופר מירושליםזוגית +

לא זוכרת את שמו הפרטי.

הוא עיוור, אוסטאופט ממוחה, קבלנו עליו הרבה מאד המלצות.

אצלנו זה חולל פלאים!

 

 

 

חוזרת על ההמלצה על הומאופתיה. לא נכון שאין פתרון.לב אמיץ

ממילא, עם פתרון יעיל לא תצטרכי להתחיל מוצקים מוקדם כל כך.

 

ללכת למישהו/י טוב/ה.

יש לך מישהו להמליץ לי?יוםטוב
אפנה במסר אישי.לב אמיץאחרונה


אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

וואי ממש מבינה אותךבתאל1

גרתי פעם במקום כזה... הייתי שולחת את הילדים חזרה למצוא את אמא ולבקש ממנה תפוח/ביסקוויט/משהו איר שביקשו.

אם הילד מרביץ- תתקשרי לאמא בכבודה ובעצמה שתבוא לקחת אותו כי הוא מפריע.

וציוד שמתקלקל- וואי בול ככה. היה לנו בית פיצי ולא יכלנו לשים שום דבר בחוץ בלי לחשוש שלא נמצא אותו יותר.

אז הכל היה בתוך הבית. 

תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי

יום העצמאות

כולם עם המשפחה

עם חברים מהיישוב

עושים על האש

נהנים


ואנחנו כרגיל בבית

משפחה גרעינית

תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!

כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה

פשוט לא זורם

זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין

הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי


וזה לא פשוט

לסחוב הכל

לארגן הכל

לשלם על הכל

להעסיק את הילדים

הכל לבד

מסיימים עם הלשון בחוץ

"רק בשביל הילדים"


וגם לי בא שמישהו יזמין אותי

לבוא ככה

כמו שאני

להכין משהו קטן

וזהו

להרגיש תחושה של ביחד

של חלק ממשפחה

מקהילה

ואין....


יאללהההה

הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים

ומהר מהר מנגבת את הדמעות

תודה שהייתן כאן🥰

הלוואי ותהנו ותשמחו!!! חיבוקיעל מהדרום
לא רלוונטי כבר להשנהשלומית.

אבל גם לנו אין משפחה/ חברים שמסתדר לחגוג איתם ופשוט יצאנו לטייל!

בלי על האש ועם טיול שמותאם לקטנטנים והיה ממש כיף!


אולי תחשבו על כיוון כזה?

הבעיה לא משתנה ואז את תראי

זה בכל מקרה מרגיש לבד

והעומס והעול שבהכנות וכל כך מעייף - נשאר...

חוץ מזה שחלק מהעניין של היום זה לעשות על האש ולא רצינו לאכזב את הילדים

על האש זה לא באמת מצוות היום 😉אולי בקרוב
כן, הרבה עושים אבל אם לא זורם, לא מסתדר אם סתם פחות אוהבים באמת שאין חובה ואפשר לעשות משהו אחר
אולי תנסואורוש3
לחשוב מה יהיה לכם הכי כיף. זה לא פותר את הבעיה של חברים או משפחה. אני לא יודעת מה הרקע וחיבוק גדול על זה! אבל בביחד שלכם הייתי משקיעה רגע מחשבה מה יהיה לך פחות שוחק ויותר ממלא. כמו שהציעו אפשר לטייל, אפשר ללכת למתנפחים באיזה מקום עם דוכני אוכל, לשבת ליד מעיין, לעשות בוקר סרט. סתם זרקתי. אבל ברעיון, אין חובה כמעט בשום דבר... תנסי בביחד שלכם לא להרגיש רק שאת מקריבה למען אחרים אלא גם נהנית. 
אני אגיד לך מהואז את תראי

אנחנו כל שבת בבית

כל חג בבית

אז גם ביום העצמאות להיות שוב בבית?

יש בזה משהו מאוד לא קל עבורי


ואני הכי אוהבת את הבית שלי

והמשפחה הגרעינית שלי היא כל חיי!!!

ועדיין יש בי רצון שהילדים שלי יחוו ילדות עם בני דודים ושבתות עמוסות וטיולים ומרחבים ועוד אנשים שהם לא רק אבא ואמא.

לשניה אני לא מתלוננת, מודה לה' על המשפחה המתוקה שלי, זה חסד!!!

פשוט אומרת שיש משהו מאוד בודד בלהיות בלי קהילה, בלי חברה לפרוק לה קצת, בלי משפחה עוטפת.

סה"כ אנחנו זוג צעיר...


תודה על ההבנה והרעיונות💜

למה זה ככה בעצם?אורוש3
אמממואז את תראי

מצד אחד המשפחה בחו"ל

מהצד השני משפחה מאוד קטנה, ההורים לא בעניין של לארח וגם לא לבוא אלינו (לצורך העניין היו היום בבית, פשוט נחו והמשיכו בשלהם)

והאחים הולכים לצד השני באופן קבוע (אפשר להבין אותם, יותר כיף שם )


מבחינת קהילה אין פה ממש קהילה קרובה

יש קהילה גדולה שכן יש שם אנשים שאנחנו מדברים איתם ונפגשים בבית כנסת וכאלה אבל לא מגיע לרמה של לעשות דברים ביחד וניסיתי לא פעם...

קשוח...אורוש3אחרונה

הייתי מנסה להזמין את האחים.

לחשוב על חברים מהעבר, צבא, ישיבה, אולפנה, לימודים. ומנסה לחדש קשרים לאט לאט. וכן יותר להתחבר לקהילה. 

אז למה אתם לא עוברים לקהילה?אמאשוני

דווקא בגלל שאתם זוג צעיר כדאי להשקיע בלבנות קשרים שיתנו לכם את המעטפת והגיוון שאתם זקוקים להם.

זה לא קורה בבום, זו דרך, ולכן כדאי להתחיל אותה כדי שתקצרו פירות בהמשך.

לא מוצאים לאןואז את תראי

זו האמת.

לא רוצים בשומרון/ בנימין

לא בלוד

מבחינת עבודה חריש לא מתאימה

ונראה לי שבזה סיכמנו את המקומות הקהילתיים...

לא?

ממש ממש לא..שקדי מרק

יש הרבה קהילות בערים סביב בתי כנסת/גרעינים

אם אתם בעניין, הייתי מתאמצת לחפש

ויש עוד כמה יישובים חוץ מבשומרון ובנימיןשקדי מרק
אשמח לשמועואז את תראי
אנחנו גרים במקום כזהואז את תראי
זה לא מספיק קהילתי בשבילנו
לאאמאשוני

בכל עיר כמעט נראה לי שיש קהילות של משפחות דתיות צעירות.

פתח תקווה וגבעת שמואל למשל נחשבות לערים דתיות

אבל גם ברחובות, מודיעין וראשון לציון יש קהילות תוססות.

ואם את מחפשת ערים זולות יותר גם לא חסר.

אנחנו גרים ביישוב גדול עם קהילה סביבואז את תראי

גרעין כזה.

וזה לא מספיק קהילתי בשבילנו...

לא מחפשים רק אירועים בחגים ותפילה משותפת.

וואי מבאס ממש הלבד כשאת כל כך רוצה ביחד😒❤️שיפור

נשמע שזאת תחושה כללית שמכאיבה בחיים, ויום העצמאות רק מדגיש את זה יותר ומציף את החסר❤️‍🩹


ובכל זאת, מעלה נקודה למחשבה, נשמע שאת עובדת מאוד קשה "כדי לא לאכזב את הילדים" והגיוני שהילדים יהנו לא פחות מטיול, או אפילו מנגל עם צ'יפס ונקניקיות בלי סלטים מושקעים...

אנחנו נגיד לא עשינו על האש היום. טיגנו פלאפל ואכלנו עם פיתות, סלט וצ'יפס. זה כן עבודה אבל לא ברמה של לסחוב, לארגן, לשלם ולסיים עם הלשון בחוץ... וחוץ מזה הלכנו לפעילות שווה והילדים נהנו עד הגג.

אם מה שאתם עושים עכשיו לא עושה לכם טוב, אז ממש ממליצה לחשוב ביחד שנה הבאה עם ראש פתוח מה אפשר לשנות כדי שיהיה כיף ושמח למרות הנתונים המבאסים שאין משפחה וקהילה זורמת. ואם לכם יהיה טוב כנראה שגם הילדים יהנו. וגם אם בשנה הראשונה זה יהיה להם מוזר ויתאכזבו שחסר משהו משנים קודמות, זה דווקא יכול להיות להם לימוד טוב על גמישות בהתאם לתנאי החיים המשתנים.

לי זה כן מרגיש שזה משתנהשלומית.
עבר עריכה על ידי שלומית. בתאריך ה' באייר תשפ"ו 23:18

אבל כמובן זו הרגשה אישית.

לארוז אוכל קליל, בלי הרבה הכנות, ולקחת את הילדים לטיול מרגיש לי מאוד משפחתי ולא בודד בכלל

כן מסייגת אחרי שקראתי עוד תגובות שלך שאצלנו שבתות וחגים כן מתארחים מדי פעם אז אין תחושת בדידות מתמשכת שמתווספת כל פעם...

חיבוק גדול!

לגבי הקהילהשקדי מרק

זה מפריע לכם רק ביום העצמאות ואירועים כאלה או כל השנה?

כי אם כן אפשר אולי לנסות להתחבר לקהילה שקיימת בעיר/בישוב גם אם זה נגיד קצת רחוק לכם, או מסיבות מסויימות לא הכי טבעי.. עדיין שווה לדעתי להתאמץ.

אם אוהבים, קהילה זה דבר משמעותי 

אפילו לעבור דירה..שקדי מרק

כשחשבנו איפה לגור, השיקול הקהילתי היה כמעט הכי משמעותי..

אז אם זה משמעותי עבורכם, שווה להשקיע בשביל זה

(וגם בתוך קהילה לפעמים לוקח זמן להיכנס ולהרגיש חלק, לעשות סעודות משותפות.., במיוחד בקהילה גדולה. אבל הפוטנציאל קיים)

הכי מבינה אותך בעולםםפה משתמש/ת

גם לי אין משפחה שבקשר איתה

וגם אין לי חברות בסביבה

וגם בכלל רק אחת ל..שנה מדברת עם חברה טובה מפעם


לא מזמינים אותנו והיו לי כל מיני חגים שנשארנו לבד

כולל  ליל הסדר

בעל מגויס ואין עם מי לעשות שבת בכלל


ולבד עם הקטנים - נכון זה בעיקר להיות בתפקיד ולתמרן סביב ולהעסיק ולהכין וכו

אבל עם הזמן רוצה לצאת מהמסכנות ולנסות לעשות מזה את ההכי טוב

משתדלת לצאת ולא להשאר בבית

וכן לחשוב מה כיף לילדים

ואז להיות פנויה לשה ולהשכיר לעצמי שזאת המטרה

אבל גם למצוא ביטוי למה ישמח אותי ..אפילו בקטנה

לא תמיד הולך


אבל את לא לבד

לא לכולם רק כיף

והרבה מאיתנו עובדים קשה כדי לזכות ל'כיף' הזה

ולפעמים כיף שעבדנו עבורו הוא יותר כיף ומוערך מסתם כיף שבא בקלות

הדסה עין כרםרקאני

אשמח לשמוע יתרונות וחסרונות

וכן אם עדיף שערי צדק או לא למי שילדה בשניהם

תודה!

ילדתי רק בהדסה והייתי ממש מרוצהסטודנטיתאמא
מה חשוב לך לשמוע? איזה נקודות מעניינות אותך? אני אשמח לענות רק תכווני קצת
בלידה הקודמתרקאני

ילדתי בשערי צדק

והעברתי המון המון שעות של צירים בלתי נסבלים במיון

כי לא הייתי פתיחה 4 אלא 3.5

לא נתנו לי חדר לידה עד שביקשתי אפידורל

אז חשוב לי לדעת דבר ראשון ששם יש סיכוי שיתנו גם אם אני פלא פתיחה 4 ולא רוצה עדיין אפידורל

וגם כמה נורא להעביר שם צירים במיון?

כי בשערי צדק זה היה מזעזע

 

וגם שהמיילדות (עברתי כמה וכמה עד שילדתי) יהיו אנושיות ומכבדות

ויקשיבו לי בלי להתנשא עליי

והרופאים כנ"ל

 

והמחלקה

איך זה בלי ביות? ואיך זה עם?

כמה יולדות בחדר?

כמה פרטיות?

כמה נותנים למלווה להיות איתי?

אני אנסה לענותסטודנטיתאמא

לגבי אפידורל לא לקחתי והכניסו אותי לחדר לידה הרבה לפני פתיחה 4 בשביל שתהיה לי מקלחת צמודה פרטית. לא ממש העברתי צירים במיון, העברתי קצת במחלקה ואז בחדר לידה. המיילדות היו מדהימות אחת, רופאים לא ממש פגשתי כי ב"ה הלידה הייתה טבעית ובלי סיבוכים, פגשתי רופא במיון ובפעם הבאה רק כשבאו לתפור. מי שפגשתי היה אחלה ממש, שאלו לפני כל דבר שעשו והסבירו מה עושים.

הייתי ביות מלא והיה מוצלח, כן התאכזבתי קצת מהמענה בנושא ההנקה, ציפיתי ליותר נוכחות של יועצות הנקה. רוב האשפוז שלי היה בשבת אז אולי בגלל זה והאחיות כן השתדלו לרוב לתת מענה בנושא. הייתי במחלקה החדשה שתיים בחדר חלק מהזמן אבל רוב הזמן היינו לבד, יש גם חדרים פרטיים לחלוטין, לא זכינו;) בכל מקרה החדר היה מהמם! נתנו לבעלי להיות איתי 24/7 וגם אמרו לי שלא שואלים את החברה לחדר אם אפשר כי זה זכותי כיולדת שיהיה לי מלווה (היא גם הייתה עם בעלה), כן אסור למלווים להתפנות בשירותים בחדר שזה לגמרי הגיוני.

וואו תודה רבהרקאני

נשמע טוב

הלכת לסיור לפני הפעם הראשונה שילדת שם?

לא, לא הרגשתי צורךסטודנטיתאמא
רקאני

ידעת כשהגעתם בדיוק לאן ללכת ?

איפה חונים?

אני מפחדת להיאבד שם  חחח

מובן ממשסטודנטיתאמא
זה השיקול היחיד בעיני ללכת שם לסיור, אני הגעתי עם אמבולנס (התחיל לי דימום שחששתי ממנו) אז לא נתקלתי בבעיות. אולי אם לא מכירים שווה ללכת...
את יכולה לעשות סיור לבדשושנושי

תבואי לחניון, תמצאי את המעליות ומשם לחדרי לידה.

ככה בלידה עצמה תדעי לאן ללכת.

אני גדלתי עם הנחה כזאת ששערי צדק מאין משכנעות לקחת אפידורל ולכן יש להם זמינות כל-כך גבוה של מרדימים. האם זה נכון? אני לא יודעת. ככה פשוט סיפרו לי כל השנים. שאם את רוצה אפידורל - לכי לשערי צדק. אם לא - עדיף את הדסה.


אחותי למשל יולדת רק בשערי צדק מהסיבה הזאת, מבחינתה לקבל אפידורל כבר בחניון. ולכן היא יולדת שם.

אני מעדיפה בלי אפידורל ולכן הולכת להדסה (בהדסה יש לתחושתי עוד פולסים, אבל הם כמובן משתנים. תלוי על איזה יום את נופלת, כמה עמוס, על איזה מיילדת יכו.


היו לי בהדסה שתי לידות,

לא הייתי הולכת למקום אחר. הייתי מרוצה מהכל. 

דווקא בהדסה קבלתי אפידורל ברגע שבקשתי ובשע"צ לאאמהלה

בהדסה הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5 ומיד נתנו אפידורל.

שע"צ שעות שעות עד שהגעתי לפתיחה 4 רק אז הכניסו לחדר ואז לחכות עוד שעתיים למרדים.

לא יודעת אם זה נכוןאפונה

אבל אני קיבלתי בשעצ אפידורל בפתיחה 1

(לא חזרתי לבדוק... לא את שעצ ולא את האפידורל)

עונה על מה שיודעתאחת כמוני

הכניסו אותי פעמיים לחדר לידה בפתיחה 3.5. גם בלי אפידורל.

במיון עצמו תלוי- בשלושת הלידות ביליתי במיון כמה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה

בראשונה היה שבת והיה שקט, נתנו לי להיות שם במקלחת והיה ממש בסדר.

בשתי הלידות הבאות מצאנו פינה שקטה יחסית צמוד למיון להעביר בה את הצירים, גם היה בסדר .

מיילדות בעיניי זה עניין של מזל/סייעתא דישמיא- בלידה הראשונה היו לי 3, השתיים הראשונות היו דיי "פרווה" והשלישית כן הרגשתי תחושת התנשאות כמו שאת מתארת.

בשניה היא היתה בסדר אבל לא הייתי הרבה זמן בחדר לידה והיה צריל בסוף התערבות רפואית, אז היא לא ככ הרגישה לי דומיננטית.

בשלישית - מיילדות מדהימות גם במיון וגם בחדר לידה. ב"ה.


אשפוז-הייתי בזמן מלחמה עכשיו, אז אולי לא משקף- החדר היה מלוכלך, לקח זמן עד שהביאו לי כרית ושמיכה. היתה רק אפשרות של ביות (שמבחינתי זה היה טוב). הצוות ברובו היה נחמד. האוכל בסדר. היינו שתי יולדות בחדר. לא יודעת לגבי מלווה כי לא ניסיתי. בהצלחה בהחלטות

תודה רבה לךרקאני

ומזל טוב

מקווה ממש שלא יתחיל עוד איזה מבצע בדיוק כשאצטרך ללדת

כי הבנתי שממש צפוף שם בזמן מלחמה

🙏💚 שיהיה בשעה טובה יקרהאחת כמוני
אני חושבת שזה בעיקר תלוי בעומס בחדרי לידהעדיין טרייה

וגם כשזאת לידה ראשונה הם חושבים שיקח לך זמן אז נותנים להסתובב יותר.

אני בלידה ראשונה הגעתי בפתיחה 4 ואמרו לי להסתובב.

אבל זה לא היה כל כך נורא ביקשתי כדור פיזו ונתנו לי להיות במקלחת של המיון אז העברתי ככה את הצירים עד שהכניסו אותי לחדר לידה.

אם מעניין אותך לידה ללא אפידורל אז החדרי לידה הטבעים שם מהממים וגם המיילדות היו ממש מעולות.

בביות מלא 2 יולדות בחדר נתנו למלווה להישאר גם בלילה.

ילדתי 2 בהדסהפצלשהריון

על הילד הראשון לא יודעת להגיד על הלידה כי ילדתי לפני שהגעתי לבי"ח. אבל אחכ ביקשתי ונתנו לי להיות בחדר לידה להוצאת השליה ולהתאוששות. והמיילדת הייתה סופר רגישה ועזרה לי עם הכול (במיוחד שאמא שלי לא הספיקה להגיעה אז היא ממש 'מלאה' את מקומה). 

השני, הלידה הייתה טובה. הכניסו אותי ישר כשהגעתי בפתיחה 5 לחדר לידה. עשו רק בדיקת פתיחה במיון אפילו לא מוניטור. לידת מיים טובה. מיילדת לא ממש בסגנון שלי אבל הייתה ממש בסדר גמור. נתנו חופשיות כמה שאפשר. בהתחלה קיבלו אותי 2 מיילדות כדי לתקתק את הקבלה מהר. קיצר, היה ממש טוב. 

והייתי עם שתיהם במחלקה ג בביות מלא. היה ממש טוב. נעים. שקט. אחיות טובות ונעימות (קצת ערביות, אבל הרוב לא). לא היה כמעט ערביות במחלקה. היינו 2 יולדות בחדר והיה ממש ממש טוב. 

היה איתי כל הזמן מלוות. ונותנים חופשי ביקורים. אם מפריע ליולדת השניה אפשר להיות בחדר אוכל הסמוך (הוא ממש קרוב) ויש שם ספות ואזור אירוח. 

האוכל בשפע. לא עפתי עליו. אבל אני בררנית מטבעי. הוא כן היה נחשב טוב. 

 

שעצ. לא ילדתי אבל בררתי עליו הרבה. לא רציתי בגלל העומס. בגלל שהם פחות בקטע של לידה טבעית. ובגלל העומסים (3 בחדר הרבה פעמים יכולים להיות במסדרון וגם בקבלה יכולים להתקע.)

ילדתי בהדסה עין כרםאחת כמוני

לאחרונה.

מיון יולדות וחדר לידה יחס מדהים. הגענו גם בזמן רגוע יחסית.

האשפוז פחות. אבל לא יודעת מה קורה המקומות אחרים.

מוזמנת לשאול ספציפית..

לדעתי עדיף הר הצופיםאנונימית בהו"ל

הרבה יותר זורמים עם היולדת והמחלקה מקסימה

בעין כרם דרשו ממני להיות על המיטה והיתה סטודנטית ששאלה אותי שאלות באמצע הצירים. והמחלקה היתה לא משהו

זה לארקאני

מלא מלא ערבים שם? 🙈

לא שונה מהרבה מקומותאנונימית בהו"ל
במחלקה מפרידים בד"כ 
גם ממליצהשומשומונית

ממש ממש לא הרגשתי שיש יותר ערבים ממקומות אחרים...

לי היה שם מעולה, הרבה יותר משעצ. בעין כרם לא ילדתי בכלל...

ילדתי 3 פעמים בעין כרםשלומית.

והייתי ממש ממש מרוצה!!

פשוט מהכל. מהמיילדות, מהאחיות במחלקה ( הייתי פעמיים בג' ופעם אחרונה בד' שהיא החדשה, אישית קצת יותר התחברתי לג דווקא) מהאוכל ובכללי מכל החוויה.

לא לקחתי אף פעם אפידורל ולא הגעתי לפני פתיחה 4 אז אין לי תשובות על השאלות... אבל בכללי מאוד ממליצה 

ילדתי שם בשתי לידות (השניה והשלישית שלי)השקט הזה

מבחינת היחס גם בחדרי לידה וגם במחלקות היה לי מעולה. ממש אנושיים, קשובים, מתחשבים. ממש כל מי שנתקלתי בו. לא זוכרת חוויה לא נעימה מהצוות.


בלידה השניה הורידו אותי לחדר לידה מהמחלקה כבר באיזה פתיחה 2.5 כי רציתי אפידורל (אשפזו אותי בנשים עם ירידת מים)

בלידה השלישית כן העברתי יותר זמן במיון אבל הכניסו אותי לחדר לידה בפתיחה 3.5.. לא חיכו עד לפתיחה 4.


מבחינתי המינוס זה התנאים במחלקה. יש מחלקה חדשה אבל בסוף רוב הסיכויים זה להיות במחלקות הישנות והתנאים שם קצת מבאסים. מקסימום 2 יולדות בחדר אבל החדרים ממש צפופים ואם את בביות מלא אז פשוט אין מקום. אם פותחים את הכורסא של המלווה זה כבר חצי נכנס בוילון של השותפה.

קיצור מבאס. 

למה בישנות?שושנושי

תבקשו בחדר לידה, כבר באמצע הלידה להיות במחלקה החדשה.

תבקשו גם חדר פרטי - אני קיבלתי והיה מדהים ב''ה 

אני ביקשתי ולא קבלתי. לא תמיד מתאפשראמהלה

הבייבי היה צריך השגחה ובמחלקה ד' אין תינוקיה פעילה ואין אחיות. לכן הייתי במחלקה א'.

אני פחות נהניתי באשפוז

לאורך כל ימי האשפוז לא נבדקתי אפילו פעם אחת כי הייתי צמודה לבייבי שהיה בפגיה או בתינוקיה עם תמיכה נשימתית וניטור.

אז לא עלו בזמן על בעיות שהתפתחו אצלי....

אני הייתי כולי שקועה בבייבי ולא היה לי פניות לעצמי.

היתה איתי בחדר אישה מקסימה, אבל פעם אחת הגיעו לבקר אותה כל גיסותיה ובעלה והיתה שם חגיגה שלמה מעבר לשעות הביקור

ובכמה דקות שרציתי להכנס לשירותים ולהתאפס רגע על עצמי לפני שחוזרת לבייבי לא היה לי לאן להכנס כי בעלה בילה בשירותים..... (זמן רב מדי... ואחריו היה לא נעים להכנס......)

אז כבר פרצתי בבכי הסטרי והלכתי לאחיות והן פתאום נזכרו שאני קיימת....

 

אמאל'ה נורא נורא נורא. איזה מעצבן.שושנושי

במחלקה למטה זכור לי שיש הגבלה דיי קשוחה של ביקורים מעבר לעשות המופיעות.

הייתי במחלקה מייד בכניסה בצד ימין, קומת קרקע. לא זוכרת איזה אות.

חוויה ממש לא נעימה. כואב לי עלייך שעברת את זה. 

גם אני ביקשתי ולא קיבלתיאחת כמוניאחרונה

אמרו שאין מקום וזהו.

וחיבוק @אמהלה , נשמע נורא

ילדתי בשניהםואילו פינו

את ה2 הראשונים בשערי צדק וה2 האחרונים בעין כרם.

עין כרם לוקח בגדול!!


בשערי צדק היה עמוס מאוד בכל פעם שהגעתי. לא היה חדרי לידה פנויים גם כשהייתי בפתיחה מלאה (בלידה הראשונה ילדתי בחדר מעבר כזה לזירוזים, בשנייה רק בפתיחה 8 הכניסו לחדר לידה ועד אז הייתי צריכה לחכות במיון כשכל הנשים ששם והבעלים שהלם צריכים לשמוע אותי מתמודדת עם הצירים עם המחיצות הפיציות..

היחס גם היה מאוד מושפע מהעומס. וחוויתי ממש זלזול מחלק מהצוות.

האשפוז היה מקסים ממש, בביות מלא במחלקה ג


לגבי עין כרם אפרט בהמשך. הילדים צריכים אותי..

לגבי עין כרםואילו פינו

בשני החידות היחס היה ממש מקסים. גם במיון וגם בלידה. מאוד מכבד, ישר הכניסו לחדר לידה, היו קשובים מאוד סביב התפרים

בביות מלא בג' היה לי צפוף מאוד.. לא היה מקום מעבר למיטה שלי והעריסה..  לא היה מאוד מאובזר מבחינת ציוד לתינוק, שירותים מאוד קטנים..

בביות מלא בד' היה מושלם, חדר לבד מרווח עם מיטה נפתחת, שידת החתלה ועוד.

בד' גם היה לי אירוע חירום רפואי שקורה אחרי לידה והצוות תפקד מדהים, ברגישות וביעילות. 

ילדתי לפני שבועיים בשערי צדקלב זהב

נהניתי מאוד מאוד מאוד

בפתיחה 3 כבר הכניסו אותי לחדר לידה (הייתי בלידה 9עילה שהתפתחה מהר)

בהמשך היום לי כמה סיבוכים, והם לא עזבו אותי!!! היו איתי רופא, מנהלת המשמרת והמיילדת והרגיעו אותי! היו ממש מסורים אלי

ממש מרגישה שהיו שליחים טובים

וממליצה ממש!


 

אם אחת זיהתה אותי, אשמח לדעת בפרטי 😀

העיקר שיהיה בשעה טובה!

ממליצה מאדאמא לאוצר❤

בית חולים מצויין!! בפער על שערי צדק מניסיון בשתיהם

עין כרם מקצועי מאד ומאוד מאד נעים ומכבד

וגם הרבה יותר טובים עם לידות טבעיות

ילדתי שם במים והיה מדהים

ילדתי בשניהם אבל בשערי צדק הה ניתוח מתוכנןבוקר אור

אז לא ממש יודעת להגיד לגבי החדרים לידה

בשניהם האחיות שנתקלתי (ונתקלתי הרבה.. הייתי 4-5 ימים בכל אחד) היו מאוד נעימות ונחמדות

זכורה לי בשערי צדק דווקא רופאה שפחות היתה נחמדה כשבאה לבדוק אותי ומיילדת בניתוח עצמו שדיברה בטלפון תוך כדי

החדרים בעין כרם היו לי סבבה, אולי לא מרווחים אבל אפשר להסתדר (הייתי בביות מלא)

לא אהבתי את האוכל כל כך טבל לא כזה קריטי בעיניי. יועצת הנקה כן הגיעה אבל לא היתה מאוד יעילה להרגשתי

בשניהם בביות זה שתיים בחדר, נתנו לבעלי צמיד לישון איתי אבל יכול לביןת שאם היולדת השניה היתה מבקשת לא היו נותנים

אהבתי שהם מאוד מעודדים ביות מלא ולמרות שעברתי לידה קשה נתנו לי בלי בעיה וגם כשהתינוק היה בפוטו הביאו את הפוטו עד אלי לחדר והוא המשיך להיות איתי

תודה לכולן!רקאני

עזרתן מאודד

תגידו,עוד מעט פסח

גם לדעתכן יש היום הרבה פחות מכוניות עם דגלים יחסית לשנים עברו?

לא מצליחה להבין את זה.

דווקא אני רואה מלאאארקאני

וכבר לפני שבוע וחצי ראיתי ילדים מוכרים בצמתים

אישיתאפרסקה

אנחנו בד"כ כן שמים דגלים על האוטו, השנה ספציפית לא כי שכחנו/ לא היה בחנויות במקום מספיק בולט כדי שנזכור לקנות.

מבחינת אבא שלי, מאז הגירוש קשה לו מאוד לתלות דגלים.

מענייןעוד מעט פסח

באותן חנויות ששנה שעברה כן היה?

אצלנו גם לא מכרו בצמתים, אבל כן שכנים עשו הזמנה מרוכזת וקנינו דרכם.

לא חיפשתי לעומקאפרסקה
אבל בד"כ שמים את זה בכניסה במקום בולט, ולא נתקלתי. אולי בגלל המלחמה היה פחות ייצור ויבוא? הרחקתי לכת בספקולציות 😅
אין לי מושגיעל מהדרום

לק"י


אבל אתמול ראית דגל שהוא שילוב של ישראל וארה"ב😳

הזוי.


(לא יודעת מאיפה זה בא. אולי בעקבות המלחמה האחרונה שהיא בשיתוף עם ארה"ב. אבל בואו לא נגזים).

גם ראיתי.. הגזמה מוחלטתבאתי מפעם
כבר שנים יש כאלהכורסא ירוקה

תמיד היה נראה לי לא קשור, דוקא השנה שהרגשצי שמי שהציל אותנו מהגרעין זה בכלל טראמפ ולא ביבי אמרתי לבעלי שבא לי לשים כזה ולא אחד רגיל בתור הכרת הטוב.

בסוף לא ראיתי כלום בחנות אז יצא שאין שום דגל חחח

האמת אנחנו השנה קנינו לשני הרכבים ושחכנו לשים.לא מחוברת
ואני האמת גם הרגשתי את זה 
מעניין... דווקא קניתי השנהבאתי מפעם
אבל אז ראיתי שאי אפשר לתלות על הרכב שלנו כי יש לו מן מגן שמש ליד כל חלון וזה חוסם... 
כנראה זה תלוי איזורמסע של החיים
אני דווקא השנה ראיתי הרבה יותר משנים קודמות.
אנחנו רצינו לקנות ונגמר בחנות😢השקט הזה

אני תמיד שמה וממשיכה עם זה עוד הרבה אחכ עד שזה כבר מאבד צורה..

(או ששוברים לי את הדגל😐 קרה לי שנה שעברה)

אני גרה בעיר חרדיתשושנושי
והשנה ראיתי אצלנו בעיר על רכבים דגלים, זה היה מעניין. אף פעם בעבר לא נתקלתי. 
ולא שברו?מקקה
מעניין
זה הקטע, שלא.שושנושי

יש שינוי שקורה,

לא בכל עיר (מודיעין עילית למשל קשה לי להאמין שהיה משהו)

אבל לפחות אצלנו בעיר, שהיא חרדית לגמרי ולא מעורבת - היו דגלים. אולי אלה של אורחים ולא תושביו העיר - אין לי מושג. בשבת אכלנו אצל חברים במרחק חצי שעה הליכה, בדרך ראינו שני רכבים במיקומים שונים. אולי התארחו שם. לא יודעת. 

גם לאורחים שובריםמקקה

מניסיון אישי

שני רכבים בעיר שלימה... עצוב.

אצלינו באזור שמים מגנטים של דגל ישראלואילו פינו

הרבה פחות נהרס מדגל אמיתי..

השנה אישית לא הגענו לזה... תקופה כל כך עמוסה שפשוט שכחנו...

אני שנים לא שמה בגלל הרעש שלו/פותחים חלון והוא עףמנגואית
לנו היו שלושה דגליםאפונה
אבל עברו בערך שעתיים מאז ששמנו אותם ועד שהאחרון עף מהחלון.
אנחנו לא שמנו השנהאמאשוני

את לא מצליחה להבין את העומס הטכני והמנטאלי שהצטבר מהתקופה האחרונה?


את מעט הפניות השקענו ביום הזיכרון.

בבחינת טוב ללכת לבית האבל מללכת לבית המשתה. (ציטוט לא מדוייק)


ובכלל דגלים לרכב עפים בשניה.

גם אני אמרתי את זה היום . באמת מוזר.אור עולה בבוקראחרונה

נסענו בכביש ירושלים ת"א העמוס ובמשך זמן ארוך היינו כמעט הרכב היחיד עם דגל. מידי פעם עוד שניים שלושה . ממש הפתיע אותי .

ילדה בת 9 עם רעשים בנשימהמולהבולה

יש לה רעשים כמו של צינון חזק בנשימה וזה בהחמרה רצינית לאחרונה

עם תקופת האלרגיות עוד טותר

והמון נזלת

בעבר היו לה מלא כאבי גרון,פנינו לאף אוזן גרון והיא אמורה לבצע צילום לבדיקת אנדואיד מוגדל

בפועל עוד לא הגענו לזה כי התלונות ירדו מצידה

אבל ממש אי אפשר לשמוע את זה, גם בזמן אכילה יש לה רעשים מאוד מאוד חזקים מהאף וכאמור לאחרונה בהחמרה

יש למישהי ניסיון עם זה?

ממליצה לבדוקבארץ אהבתי

רעש בנשימה אומר שהאוייר לא עובר בצורה חלקה. לפעמים יש לזה כל מיני השלכות, וחבל לסבול מזה.

בפנים124816

נשמע כמו חסימה כלשהי: פוליפים/שקדים/מחיצת אף עקומה וכדו'...

אלרגיה מחמירה את החסימה,

מבינה שהייתם כבר אצל א.א.ג. ושלח לבדיקות נוספות אז נשמע שאתם על זה.

במקביל בינתיים טיפול באדים, עדיף חמים (מכשיר אדים/מקלחת חמה/כוס תה עדיף עם נענע, רק זהירות מכוויות).

ספריי של מי מלח גם יכול להקל.

לקחת בחשבון שאף סתום פוגע מאוד באיכות השינה, שינה עם ראש מוגבה יכולה לעזור.

כדאי אולי גם טיפול תרופתי נגד אלרגיה, אנטי היסטמנים וכדו אבל לברר עם רופא מה מתאים לגיל ולמשקל.

תודה !מולהבולה
נשמע לכם כמו. שהוא לכיוון ניתוח?
אם בבירור וצילומים יראו שיש חסימה כלשהי124816
כנראה שימליצו על ניתוח.
לא מחייב בכללshiran30005

הבן שלי עם תסמינים קשים של שקד שלישי/חסימה אפית - בן 14 כיום וכבר שנים שהוא סובל

עשינו צילום ויצא שיש חסימה קטנה, עשה גם את הסיב אופטי ויצא בסדר כך שלא הומלץ על ניתוח רק לעקוב וקיבל ספריי לאף

הלכנו לפרטי רופא אנושי וטוב אז סומכים עליו , כך הבדיק  עברה בסדר גמור בשבילו

וגם, הייתי בטוחה מתיון אחוז שזה ניתוח כי מה הסיכוי, אבל לא...

אצלי הוא מטופל ביישור שיניים אז יתכן שיש קשר

נשמע ממש כמו חסימה אפית, אדנואיד או שקדיםהתייעצות הריון
או גם וגם.. ממליצה לבדוק בהקדם. הניתוח ממש משנה איכות חיים, ועדיף לעשות אותו בהקדם.
תודה! נלך בהקדםמולהבולה

האף אוזן גרון טוען שהסיבה אופטי יותר מדוייק

אבל היא לא הסכימה לעשות

הבן שלי ככהניק חדש2

רעשים בלתי נסבלים

לקחתי אותו לאף אוזן גרון אמר שיש סטייה במחיצה אבל לא משמעותית כרגע בשביל ניתוח

וגילו לו אלרגיה לקרדית האבק אז הוא מתמלא נזלת דיי מהר ברוב ימות השנה.

סטיה במחיצה?מולהבולה
מה זה אומר?
המחיצה של האףניק חדש2

לא ישרה. מעט עקומה

גנטיקה מבעלי

אבל בעלי בסוף היה צריך ניתוח כי הוא גם שבר את האף אח"כ.

תעשי את הצילוםאורוש3
מוסיפה עוד כיוון שבשלו כדאי ללכת לטיפול מהיראמהלה

כמורה, אני רואה שכשיש תופעות קצת שוהות אצל ילדים זה לעיתים גורם לדחייה חברתית.

לכן הייתי ממש מזדרזת לטפל בעניין. מלבד העניין הרפואי שזה בטח מפריע לה יותר מאשר לכם. וזה גם גורם לשינה לא טובה וכו'

 

בהצלחה

בשורות טובות

 

🙏מולהבולהאחרונה
תחילת הריוןלכובע שלי

גליתי בה הריון לפני שבוע וחצי.

אני היפרמזיסית קשה מאד מאד בכל הריון.

לפי החישוב שלנו אני באזור שבוע 5 מתקרב ל6

אך עדיין בלי תסמינים מובהקים.


 

חוששת קצת מרגישה שיש לי מועקה מזה..


 

מאיזה שבוע התחיל לכם הבחילות המשמעותיות?


 

אשמח להרגעה ממש

זה ממש משתנה מאישה לאישה ומהריון להריוןעם ישראל חי🇮🇱

אם את חוששת לגבי זה שאת לא מרגישה בתסמינים כלשהם ,זה לא אומר כלום,לא מחייב ועוד בשלב כזה מוקדם. אם תורידי את השבועיים מחזור טהרה זה יוצא שבקושי את בהריון שבועיים, כלום זמן.

תעשי בדיקת דם בטא ותבדקי אחר שבוע את מצב העלייה שוב פעם.

בשורות טובות ומשמחות ובידיים מלאות בע"ה 

בדרך כלל מתחיל אצלי רק בשבוע 8+-שירה והודיה

עד אז בעיקר עייפות גדולה, מצברוח לא יציב וזה..

אצלי משבוע 6הבוקר יעלה
אבל השאלה מתי לך מתחיל.. 
לרוב מתחיל בדילהיי של שבועיים.. הייתי משחררתאוהבת את השבת

ונהנית בינתיים מהזמן הרגוע;)

ובע"ה הכל יהיה בבריאות ובקלות!!

יכול להיות גם ביוץ מאוחר, ובהצלחה ממש בהיריון!!!שיפור
שיעבור כמה שיותר בבריאות ובקלות!!!
תודה לכן, לכולן, זהו, שאני לא זוכרתלכובע שלי

מתי זה התחיל, המוח כאילו מחק את כל התקופה הזו.


משערת שהביוץ היה לפני כ3 שבועות

יום רביעי - ביום של ליל הסדר היה קו ממש חזק אך לא כמו הבקרה ממש

ביום שישי לפני שבוע היה קו ממש חזק.- מיום שני היה חלש והתכהה , יום שישי בדקתי פעם אחרונה ואז כמו שאמרתי היה כבר קו משמעותי מאד.


מרגיש לי כזה חוסר ודאות שלא נותן לי לשמוח מההריון.

היו לו בעבר כמה הפלות / הריונות כימיים...


מרגישה חולשה קיצונית עייפות אבל אין הקאות.אולי קצת בחילות מדי פעם ממש בקטנה

אצליעם ישראל חי🇮🇱

2 ההריונות הראשונים התחילו בסחרחורת וחולשה מטורפת ובחילה של כמעט להקיא אבל לא הקאתי .

הריון שלישי בחילה מטורפת בלי סחרחורת, עוד לפני שגיליתי על ההריון.

הריון רביעי לא הרגשתי שום דבר מיוחד ,גיליתי במקרה כי לא קיבלתי ...

הריון חמישי תופעות מזעזעות של צרבת ,מלאות בחזה ..

אז לא רק משתנה מאישה לאישה אלא גם מהריון להריון .. לא חייב להקיא בהריונות 😜

שש פחות יומייםהריון ולידה
לכי לרופא לקבל כבר מרשם לזופרן, אולי יחסוך לך עירוי. 
מוסיפה- היפראמזיס התחיל לי ככההריון ולידה
ההריונות בלי היפר התחיל לקראת סוף 6
מקווה שאצליח להרגיע את עצמילכובע שלי

אעשה בדיקת דם שבוע הבא גם.

מקווה להסדיר נשימה

תודה לכן

כמובן שלא אתנגד לעוד עידודים🫠

אצלי בכל ההריונות זה ככהלכובע שליאחרונה

השגתי דקילטטין מאמריקה שזה הדבר היחיד שעזר לי.

לא השגתי יותר מ400 אז שומרת רק לשעת האפס.

 

 

פעם הייתי יותר זורמת ללכת לחמותי שבתשירה_11

עכשיו זה כאילו נהיה כבר

ואני כאילו צריכה להחזיר תשובה לבעלי מה אני אומרת

ובכלל לא באלי

ולא זורם לי

ולא באלי לבאס אותו

כי זה לא שזה חד פעמי

פשוט כבר לא זורם לי וזהו 

אני קוראת ונהיה לי כווץ'ניק חדש2

בתור אמא ל3 בנים.


בטוחה שיש דברים מעבר.

וזה לא בא מוואקום ריק.

ועדיין💔

מקווה שתמצאו פתרון שמוסכם על שניכם בע"ה 

אאוצשירה_11

חמותי היא ממש סבבה

הבית שלה פשוט מאוד עמוס ולא מסודר

וזה מוציא אותי מדעתי קשה לי להתנהל שם בטח עם עוד שני ילדים

והסדר וניקיון חשוב לי מאודדד אני כל היום סביב זה


ובעיקר שהם גרים במקום לא וואוו קשה לנ ממש שאין לי לאן לצאת עם הילדים לסיבוב להתאוורר

וגם הדשא שיש להם עמוס בחפצים

הכל פשוט עמוס ומבולגן

אני בעיקר כל השבת עסוקה בלדמיין מה הייתי עושה פה מבחינת סדר וניקיון אם הייתי יכולה 😅


וגמני חושבת על זה עם הבן שלי…

אנחם אותך שחמותי אמא ל8 בניםשאלות חדשות.אחרונה
וכמעט כולם נמצאים אצלם יותר מהצד השני🤷‍♂️ שום דבר לא מחייב.. 
איזה באסה זה, קשה ללכת למקום שלא מרגישם בנחדיאן ד.

בעיניי זה לא פייר בכלל כלפי הבעל, ההורים שלו וכל המשפחה לא להגיע.

לכן לדעתי נקודת המוצא צריכה להיות שהולכים.

ומפה לחשוב איך לעשות שיהיה לך יותר נעים.

אולי להביא חומר קריאה מעניין. אולי להכין כעזרה אוכל שאת אוהבת, אולי לתאם שתבואו עם גיסה שנחמד לך.

 

אבל לא לבוא בכלל באופן קבוע זה לא אופציה.

לדעתי.

 

ברור שלאשירה_11

אני לא מטילה ווטו זה ממש לא המצב

ותמיד משתדלת לדאוג שתגיע עוד גיסה שנחמד לי איתה


סתם מבאס שמפעם שהייתי הולכת בשמחה עכשיו זה כבר צריך לחשוב על זה


נ.ב

גרנו שם כזוג עשרה חודשים וזה בהחלט הוריד לי מהמקום 😅

נראה לי המשפט האחרון מסביר את המצבשיפור
יש משהו שיכול לעזור לך?כורסא ירוקה

אם הוא ישאר איתך ולא ילך לתפילות, אם תביאו נשנושים או מצעים משלכם אם מגעיל לך, אם תתכננו משהו כיפי לשישי בבוקר ותבואו דווקא יותר מוקדם אבל תכנסו לשבת מתוך חוויה כיפית ונחת.. לא יודעת אולי יש לך עוד רעיונות.

לפעמים גם לי קשה עם הצד שלו ואנחנו יושבים ומפטפטים על זה ותוך כדי שיחה צפה הנקודה שיושבת עליי כבד, ואז חושבים איך להקל.

אני לא מלאכית וקשה לי מאד עם חמותי, ואני משתדלת מאד ללכת כמה שיותר בימי חול בזמני חופש - לבוא בצהריים לצאת בערב. קשה לי שם שבתות. אבל מדי פעם שעושים מוצאים מה יכול להקל הפעם וככה באים

כל הכבוד לךשירה_11

אם קשה לך עם החמות זה נשמע לי אפילו עוד יותר מאתגר

בעיקר משעמם לי שם ממש

אולי תביאי ספר או עיתון?כורסא ירוקה
משחקים לילדים
לשבתות הבאות- מה אם תזמינו אליכם?מרגול

נשמע שהקושי הוא סביב האירוח החומרי אצלה , והקשר האישי טוב.

אז אולי תזמיני אלייך, כך הקשר ישמר בתדירות שנעימה גם לבעלך, לך, לילדים.. וגם תהיי בבית המסודר שלך, עם גינה שנחמד לך לצאת איתה עם הילדים וכו

תגידו הגיוני שאני לא מספיקה?חולמת להצליח

אני מרגישה הרבה פעמים במרדף אחרי הזמן,

אני עם תינוקת בת חצי שנה ב"ה בבית (וחוץ ממנה יש עוד 3 ילדים)

ומרגישה שיש מלא דברים להספיק, בעיקר מלא כביסות לכבס, לקפל ..

אני תוהה אם זה הגיוני.

לפני שהיא נולדה גם עבדתי וגם היה לי זמן לבית,

עכשו מרגישה בעומס ממש, לא מבינה איך נשים יוצאות גם לעבוד בשלב כזה.

יש לי רק הזדהות...אוהבת את השבת

ויש לי גם תהיות אם אני עובדת מספיק יעיל בבית, כאילו אני יודעת שלא, ותוהה איך להתייעל....

באלי ללמוד מכאלה שיש להן נגיד רוטינות או על מיני שיטות

אצלנו ערימת הכביסה חולקת איתנו תשלומי ארנונהנעמי28

ברור שהגיוני.

את רגע אחרי לידה, המשפחה משנה צורה, לוקח זמן להתרגל ולהשתלט על המצב החדש.


ואצל הרבה זה ככה גם לא אחרי לידה, החיים עמוסים, ואין לי כוח להשתעבד לכביסות, למדתי לשתות קפה ולקרוא ספר גם מול ערימת כביסה. וסבבה לי ככה.

אם התינוקת צריכה הרבה ידיים או לא ישנה טובשיפור

זה ממש יכול להכניס לקושי לתפעל את הבית.

אם זה בעיה ספציפית של כביסה, אפשר לחשוב על פתרונות נקודתיים. מתי במהלך הלוז אפשר להכניס? אולי הבעל או הילדים יכולים לעזור?

היא ב"ה די רגועהחולמת להצליח

אבל רוצה הרבה יחס, אז חלק מהזמן אני גם חושבת ומשחקת איתה.

נראה לי שזה הגיוני לגיל לא?

העומס הולך וגובר עם השנים...מתואמת

גם בגלל כמות הילדים, גם בגלל הכוחות שלפעמים הולכים וכלים...

השלב שלך (מניחה שהגדול בילדים עוד לא מספיק גדול) באמת קשה, כי עוד אין עזרה ושותפות של הילדים.

בכל אופן, זה הזמן למצוא קיצורי דרך, גם במחיר של דברים לא מושלמים. אני למשל כבר מזמן ויתרתי על קיפול כביסה - פשוט מניחים בסלסילות בארון את הבגדים או במגירות. ואז גם ילדים צעירים יכולים לעשות את זה, בעיקרון... (עדיין יש לנו ערמות לא נורמליות, ומאז פסח למשל עוד לא הצלחתי להשתלט עליהן, אבל זה יחסית מאוזן)

ועם כל זאת -

כדאי לבדוק שאת במצב פיזי ונפשי טוב, כי לפעמים זה יכול להשפיע על התפקוד...

אפשר למצוא פתרונות טכנייםאיזמרגד1
לטיפול כביסה אפשר להחליט שחלק מהכביסה אוהכולה את לא מקפלת אלא שמה בסלסלות, אולי להביא בחורה שתקפל... דברים שיקלו עלייך ויפנו זמן
מזדהה ממש ממשאנונימית בהו"ל
בדיוק עם אותם נתונים רק שחזרתי לעבודה ומרגישה במרדף אחרי הזמן.. מנחמת את עצמי שזה יסתדר קצת ככל שהיא תגדל בעז"ה
מזדהה ממששמ"פ

רק עם 2 ילדים וגם עם 1 לא הגעתי להכל...

הכביסה עוברת ממקום למקום

נראה לי אני אקח נערה שתקפל לי

אפשר לנצלש לכמה נהוג לשלם ?

אצלנו ביישוב משלמים 25 שח "לשעה או לסל"הדרים
לא הבנתי סל לוקח שעה?עדיין טרייה
אני מקפלת אולי 4 סלים בשעה
שעה של קיפול אם קיפלה יותר מסל ברכה . אם היה רקהדרים
סל אחד אז 25.
תודה!שמ"פ
בעיר זה יותר יקר ? 
אצלנו בעיר זה 25 שקל לשעה ומספיקים יותר מסלאנונימית בהו"ל
זה כלוםשלומית.

ואני גרה ביישוב ממש פשוט.

מעניין, באיזה גיל הבנות שמקפלות?

אצלינו זה תלוי בגילשיפור

ילדה בכיתה ה' לוקחת סביב 15

בתיכון סביב 25

מנצלשתשמעונהאחרונה
אחותי אמרה לי שבאזורה ( ישוב גדול) זה לא יורד מ40 לשעה של קיפול... 
הגיוני . אני אחרי לידה עם בן שלושה חודשים, ילדהדרים

שלישי שלי, ברוך השם ילד מאוד נוח יחסית ולא דורש הרבה ידיים ועדיין מרגישה שאני טובעת בערימות של כביסות אם זה קיפולים אם זה להפעיל אם זה כלים אם זה להכין צהריים או ערב . ובעבודה (אני עובדת בעבודה תובענית) עושה הכל תוך כדי ואחרי העבודה . ויצא לי מלא לחשוב על זה עכשיו בחופשת לידה איך לעזאזל הבית שלי מסודר גם כשאני עובדת כאילו אלוקים נותן כוחות של סוס … זה לא נורמלי בית זה משרה מלאה בית וילדים … אז בשילוב עם קריירה בכלל.

קחי טיפים ממני בתור אחת שהבית שלה מסודר כמעט תמיד אבל קחי מה שמתאים לך:

בכל יום אני ממיינת את הכביסה לצבעים , כלומר נדיר שהיא בסל, מבקשת גם מהילדים כשמורידים בגדים למקלחת שישימו פה שחור ופה לבן וכו. ככה תמיד יש לי את המכונה הבאה להפעלה בקלות.

משתדלת שכביסה לא תצטבר אבל כמובן שלקפל ישר מהמתקן זה חלום ואין זמן לזה אבל גם כשמצטבר יש לי איזה ערב בשבוע ששמה שעון אומרת אוקיי שעה מעכשיו מה שהספקתי הספקתי, לרוב שעה של קיפול מספיקה לערימה מפלצתית שמה לי ברקע בינתיים איזה שיעור תורה או פודקאסט (מחזירה לארונות למחרת רק שזה שנאת חיי להחזיר לארונות).

בכל בוקר מפשירה משהו (אם מתכננת להכין בשרי לא תמיד), הולכת על מתכונים קלים, קוביות חזה עוף בסיר, פרגיות עם סילאן, עוף בתנור, אורז וכו'.

וכן השעה 16 מגיעה לי בשניות כי כל זה קורה בין כל ההנקות והזמן בטן וכו וגם מנסה על הדרך טיפה לשבת לקרוא משהו או סתם לישון (לרוב יש לי לעצמי איזה 40 דק או שעה ). אבל ואבל גדול אני מאוד רוצה להוריד הילוך ולהבין שלא תמיד הבית חייב להיות מוזיאון כי הייתי רוצה יותר לקרוא ולנוח ומרגישה לפעמים שלא מצליחה לעשות את זה כשיש מה לעשות ותמיד יש מה לעשות . 

תודה על הטיפים ושאלהחולמת להצליח

כשאתם ממיינים את הבגדים ב איפה אתם שמים אותם לפני הכביסה?

אני מכבסת כביסה בנפרד לתינוקת, כביסה צבעונית, כביסה כהה וכביסה לבנה וגם מגבות.

אני שמה חלק על הרצפה בחדר כביסהבתאל1

וחלק בסלי כביסה.

יש לי סלי כביסה שנערמים אחד על השני...אחד גדול ומעליו עוד שניים קטנים יותר. ואז ככה אני ממיינת לפי צבעים.

אבל מזמן כבר לא עשיתי ככה... הרבה פעמים אני פשוט לוקחת מכל הסלים מה שנראה לי צריך כביסה עכשיו. לפעמים אם יש לי יותר זמן אני ממיינת לערמות ואז מכניסה לפי סוגים/צבעים חזרה לסלים. 

זה באמת עמוסבתאל1

העניין הוא לנהל את העומס ...

לא יודעת מה הלוז שלך...

דווקא קיפול כביסה אפשר לעשות בנחת על הספה כשהתינוקת משחקת לידך על משטח פעילות או משהו...

בכלל הכל תלוי איך התינוקת ,אם היא נותנת לך לעשות משהו או כל היום מעסיקה אותך.

בזמני שינה שלה תנסי לתקתק דברים שאי אפשר לעשות יחד איתה כשהיא ערה. כמו לבשל, ניקיון..

אולי יעניין אותך