שלום בנות
נמצאת כאן הרבה אבל לא משתתפת...רק קוראת
מבורך מאוד הפורום והעזרה שלכן.יישר כח
רציצי לשאול אם למישהי יש נחסיון עם שמן קיק
בסופר פארם לא הסכימו למכור ללא מרשם
קניתי מביוטיקייר...וכתוב שזה בכיבשה קרה..זה בסדר?
מה המינון ששותים?
שבוע 38+2
מוזמנת לזירוז שבוע הבא בגלל הערכת משקל גבוהה.
מנסה לזרז טבעי כמה שאפשר לפניי התערבות כימית בבית חולים
אשמח לתובנות
אני מבינה ששום שמן קיק הוא לא למאכל..
על כולם רשום לשימוש חיצוני בלבד.
ביוטיקייר היחידים שמוכרים זאת ללא מרשם.
פשוט מצויין שהוא בכבישה קרה...
אשמח לשמוע מהנסיון שלך
ביקשתי מרוקח רק לראות איך זה נראה הבקבוק שמוכרים בסופר פארם
וגם עליו רשום לא למאכל
שמן קיק עשה לי שלשולים איומים וזה היה ממש לא נעים בחדר לידה,אבל זה גרם לצירים שהובילו ללידה
צריך לשתות הרבה שמן בשביל שישפיע
יום חמישי בבוקר לפניי ששאלתי כאן את השאלה ביקרתי אצל הרופאה לביקורת רגילה..
בדקה פתיחה הכל סגור צוואר קשה אפילו לא ס"מ אחד..צוואר מאוד אחורי
אחריי ששאלתי כאן
שמתי כף אחת של שמן קיק בתוך מרק ירקות
בלילה התעוררתי ב3 לפנות בוקר עם צירים סדירים כל 5 דק'
רצתי למיון
פתיחה 1.5 ס"מ צוואר רך ומחוק 70%
אציין שהשמן לא עשה לי שום תופעה של שלשולים או הקאות וכלל לא גרם ליציאה רגילה אפילו..
השתחררתי הביתה בשישי בבוקר בשעה 11:00
כל השבת עם צירונים
ב13:00 בצהריים יציאת הפקק הרירי.
שוקלת אם לשתות שוב?
מה דעתכן?
ולא מומלץ לזרז איתו, עלול לגרום ללידה קשה ואלימה, ואולי מצד שני אף לא לעזור
אם ממש יש צורך עדיף ללכת לרפלקסולוגיה, שיאצו, דיקור ואמצעים אחרים
מה זה הערכת משקל גבוהה? מי מעוניין לזרז? את או הרופאים?
אם את ממש מתעקשת- שמן קיק
מינון כף בכוס מיץ- לחכות לראות איך הגוף מגיב, אפשר גג 3 פעמים ביום עם מרווחים גדולים
מתי יצאתן לראשונה עם תינוק קטן
יציאה הכוונה נניח לקניון עם אנשים /לבית של אחרים עם אנשים וילדים זרים (בקיצור מקום סגור)
לא לכמה דקות
קחו בחשבון שהמזג אויר עכשיו לא מאוד קר
הייתי אומרת אפילו חמים....
לק"י
ואז כבר עברתי בחנות בגדים באחת הפעמים.
אבל זה לא היה בילוי לשעות.
כן יצא לנו לנסוע לשבת או ללכת לארוחה אצל שכנים בגיל כמה ימים ובגיל שבוע וחצי- שבועיים.
היה קר ולא רציתי להוציא אותו, אבל באיזשהו שלב כבר הייתי חייבת לצאת מהבית ולא היה איך להשאיר אותו
גיליתי שזה דווקא לא נורא
מלבישים טוב ויוצאים
מגיל שבוע טיילתי בשכונה
מהר מאוד התחלתי ללכת איתו לנקות את הראש לשתות קפה בקניון לקנות שטויות
פעם הייתי באירוע עם תינוק בגיל ארבעה ימים שאלו איך קוראים לו ואמרנו שעוד לא הייתה הברית.
ספגתי מבטי הלם.
לא אכפת לי
מבחינתי זה היה צורך נפשי ועשה לי טוב הרבה יותר מלהיות במיטה או בבית. אחרי תשעה חודשים של אשפוזים - אני מטיילת עם התינוקות מגיל יומיים.
לכולם שלום.
שניה אחרי לידה...
אני העזתי לצאת שבוע אחרי לקניון וכמעט נפלתי שם, ראיתי שחור...
קיצור לא מומלץ
אבל אני גם לא ממש בכוחות..
כן יצאתי לראשונה בגיל חודש לכך מיני מקומות..השתדלתי שיהיה בעגלה או במנשא עם בד מעל , כמובן בזהירות שינשום אבל שלא יהיה ממש חשוף ..
היה לי בגיל 4 ימים לטרם
בגיל שבועיים וחצי לברית של אחיין מרחק שעתיים נסיעה
בגיל שלושה שבועות מרחק כנל.
זה מה שאני זוכרת...
אהה נזכרתי גם
בגיל שבוע וחצי הלכתי לשחרר את אחותי (שילדה שבוע אחרי) מהבי"ח,
הסתובבנו בעיר, נענו לבקר את הסבתות שלהם וכו' יום שלם
זה היה יום שנגמרתי בו בסוף.
אותי אישית זה מאוד מעייף ומתיש, לא הייתי עושה את זה אחרי לידה אלא אם כן משהו דחוף כמו שאוטוטו פסח וצריך בגדים לילדים.
אבל גם יש הבדל בין לצאת לקפה או לצאת לערוך סידורים
שאני בבית אז אני יכולה לשבת לנוח, בקניון רק הולכים
לסידורים אני משתדלת להימנע כמה שאני יכולה לדחות, לביקורים בקרב משפחה קרובה שאפשר לרבוץ גם בגיל כמה ימים.
נראה לי הכי מוקדם היה בגיל 10 ימים לברית של אחיין אחר, כמובן לא כולל יציאות לטיפת חלב, מעקב צהבת וכו
להורים שלי אף פעם לא היה קשר טוב.
יש קשר טכני- מה צריך לעשות ומתי, יש הרבה תלונות הדדיות (אחד בפני השני, ובשנים האחרונות גם אמא שלי מקטרת באוזניי הרבה על אבא שלי), אבל לא זכור לי כמעט שום רגע של שמחה ואהבה פשוטה.
זה מבאס וכואב, אבל די התרגלתי לחיות ככה.
וביום שישי דיברתי עם אמא שלי, ואיכשהו יצא לנו לדבר על עליות להר הבית, והבדל בין טבילה אחרי טומאת נידה לטבילה לקראת עלייה (שטובלים בזמן טהרה, להיטהר אחרי אישות), ואמא שלי זרקה איזה משפט בסגנון- טוב, זה לא משהו שרלוונטי אלי.
וזה עשה לי כווץ' מטורף בבטן.
כאילו, כשחושבים על זה, ברור שאין ביניהם אינטימיות. יש גם לא מעט ימים שהם לא ישנים באותו חדר (עם כל מיני תירוצים של מחלוקות על הטמפרטורה במזגן או על אם להשאיר אור דולק).
אבל לשמוע את זה ככה בקול?
עשה לי בוקס בבטן.
וזה גם עוד קצת מגביר את ההתהפכות של היוצרות, שככל שאמא שלי מתבגרת היא יותר ויותר זקוקה לי ופחות משמשת כאוזן קשבת. אבל, הי- יש דברים שלא משתפים. בטח לא את הבת שלך!!! וההזייה זה שהיא הבן אדם הכי לא מדבר בנושא בעולם. אז מאיפה זה הגיע פתאום???
שהתכוונה שכבר אין לה מחזור?
לא יודעת בת כמה אמא שלך
זה שאין לה מחזור זה מובן מאליו (עברה את ה-70...).
זה היה לגמרי ספציפית על טבילה בזמן שאישה טהורה לבעלה, לקראת עלייה להר הבית.
אבל בהחלט יכול להיות שאישות זה דבר שכבר פחות קיים גם אצל זוגות שחוו יחסים אינטימיים טובים בגילאים מוקדמים יותר
אין לי מושג איך זה בגיל הזה
ותהיתי לפעמים באמת
עד איזה גיל זוגות יכולים לקיים יחסים?
גם מבחינת הגבר נראה לי שבאיזשהו שלב זה כבר לא עובד להם..
זה היה מאוד מאוד ספציפי על טבילה בעקבות יחסי אישות, משהו שאי אפשר היה לפרש אחרת.
ההורים שלי גם לא בקשר הכי טוב והרבה מחלוקות. הרבה פעמים היו בריב שאמרו שהם מתגרשים?ובסוף לא. הם ישנים בחדרים נפרדים כבר המון שנים. בהתחלה היה לי קשה עם זה אבל עם השנים למדתי להוציא את עצמי מהסיטואציה.. זה שלהם ואין מה לעשות עם זה..
כשקראתי את התגובה שלך גם אני הבנתי כמו הבנות מעלי שהתכוונה לזה שאין לה כבר וסת אז אין לה למה לטבול.. אולי באמת התכוונה לזה? בכל מקרה זה שלה לגמרי ואל תקחי את זה אישית❤️ אם זה קשה לך אז תנסי לא לדבר על נושאים כאלה איתה..
יש גישה כזו שאם לא מצליחים לשנות התנהגות של בעל אחרי שדיברנו והסברנו וביקשנו וכו' אז צריך לבחור האם להשלים ולקבל את זה או פשוט לא לקבל ולהיפרד.
אני נשואה עם שלושה ילדים ובעלי כמעט לא עוזר בבית (ולא שעובד כל כך הרבה, אני מביאה את המשכורת העיקרית)
כבר דיברנו על זה אינספור פעמים ורוב החיים שלי אני מרגישה ממורמרת בגלל זה. יש לי כמו בעיות התארגנות כאלה וכנראה גם בעית קשב שכל דבר לוקח מלאא זמן.. בשבתות אני לבד עם הילדים רוב הזמן.
אמא שלי אומרת שהוא כבר לא ישתנה ואני צריכה לבחור האם לקבל את המצב או להחליט שלא מתאים לי ולהיפרד.
ולפני שתגידו לשחרר אחריות זה. לא כל כך רלוונטי.. כי בשבתות הוא בכלל נמצא רוב הזמן בבית הכנסת, וביום יום הוא פשוט לא עושה את הדברים (לקלח להאכיל) והילדים מגיעים אלי
כזו
אם הבעל לא עושה ואת מתמרמרת, את יכולה להקל על עצמך
את לא חייבת לעשות הכל לבד
תיעזרי באופציות שיקלו עלייך ותורידי סטנדרטים
חוץ מזה שלדעתי, המרמור נוגע בשורש של חוסר שותפות ותחושה שלא רואים אותך ומתבטא בחוסר עזרה בבית אבל הוא לרוב עמוק יותר, ולדעתי משם צריך להתחיל, במקביל למה שכתבתי למעלה
הערת אגב - לדעתי לא נכון לשתף את אמא במה שקורה בזוגיות. חכמה וניטרלית ככל שתהיה, היא עדיין אמא שלך ונגועה בדבר
חיבוק♥️
היא שזה לא באמת הכלים או המקלחות של הילדים. זה רק טריגר/ סיבה חיצונית למרמור שלך
אישה שמרגישה שלבעלה אכפת ממנה ורואה אותה, לא תישבר מדבר כזה. זה יכול להפריע אבל לא להיות גורם עיקרי לתסכול כי יש הרבה פתרונות טכניים לכל מיני עניינים כאלה
הנכון הוא להסתכל על הזוגיות כמכלול. האם במכלול - את מרגישה שבעלך רואה אותך? אכפת לו ממך? את חשובה לו?
חשיבות לא מגיעה רק בעזרה בבית. כלומר גם, אבל לא רק. זה גישה כללית לזוגיות והתייחסות לפרטים קטנים.
לפעמים מה שיכול לשנות את התמונה זה התבוננות שלך בפרטים קטנים, ולפעמים באמת יש בעיה בדינמיקה הזוגיות שצריך לטפל בה
ורוצה להתחיל טיפול מקצועי.
אבל ספציפית לשאלה שלך זו מורכבות, כי אני כן מרגישה שהוא רואה אותי ואכפתי אלי, לא ב100 אחוז, אבל בדרך שלו..
ובכל זאת החוסר עזרה בבית אפילו שלפעמים אני מבינה שזה לא ביכולתו ואנחנו אנשים שונים עם יכולות שונות מציקה לי מאד.
בתור נשואה לגבר עם קש"ר - שההתיחסות אל אדם כבעל מוגבלות, מקבעת את המוגבלות שלו
אני לא חושבת שצריך לכעוס ולצעוק עליו שהוא יכול, כן? אבל הרבה פעמים הטייטל הוא תירוץ לחוסר התמודדות, והביקורת שלנו גורמת לכך שהוא מרגיש שמה שהוא לא יעשה זה לא יהיה טוב, ובעצם נוצר דפוס של הימנעות
ולכן, אל תצפי מ0 ל100 אבל כן תבקשי עזרה במה שאת צריכה ותני לו לעשות כמו שהוא יודע (ולא כמו שאת יודעת) ותשחררי
אצלי זה עבד ובעלי עושה היום המון דברים שבעבר הייתי יכולה רק לחלום עליהם
תחושת המסוגלות שלו נבנתה מהצלחות קטנות ומזה שלא עשיתי לו הנחות ושחררתי המון דברים
מנסיון
שיכולות קשב מאד מושפעות מהמצב הרגשי והאוירה הכללית.
אדם מאותגר קשב שחווה ביקורת על התפקוד שלו, גם אם היא לא נאמרת אלא רק נמאת ברקע - זה מחמיר מאד את תסמיני הקשב, גלגל קסמים שכזה.
יעשה לכם ממש טוב...
חבל לחיות ככה אתן יכולים להנות מעצמכם ומהחיים הרבה יותר..
אם את רוצה המלצה יכולה לתת לך בשמחה!
כי היא מתארת מצב שחור לבן
או לקבל או לא
אפשר לא לקבל אבל גם לא להיפרד
לא שזה מצב טוב
אבל גם לקבל/ להיפרד
לא אומר מצב טוב
כולנו אנשים פגומים
לכל בן זוג יהיו תכונות בלתי נסבלות
הקושי תמיד יהיה שם
ההבדל הוא בדינמיקה הכוללת
אם היא בוויב חיובי
אם התועלת מהזוגיות עולה על העלות
הזוגיות תהיה יותר טובה
בעלי עושה המון בבית
יותר ממני
זה לא הופך את החיים שלי למאושרים
יש דברים הרבה יותר חשובים מעשייה בבית
לא שזה לא חשוב
זה חשוב
ומובן הבאסה שלך
לא חושבת שיש לזה פתרון באמת
זה המורכבות של החיים
לחיות כל הזמן במרמור? באשמות? בציפיות שלא מתממשות? אני חיה ככה כבר הרבה זמן זה פוגע גם בי וגם בו ואין לנו באמת זוגיות שמחה בגלל זה.
אפשר לא לקבל
אבל להפחית ציפיות/ מרמור/ האשמות
לא כל דבר אפשר לקבל
גם אם רוצים
גם אם מאמינים שמקבלים
זה יכול להמשיך להציק
אפשר להבין שזה מציק/ כואב
ולהניח לזה
למצוא דרכים עוקפות
זה לא ימחק את הכאב
אולי יקהה אותו
ואולי לא
לפני כמה שנים חמי עליו השלום התארח אצלנו. בשיחת ווידאו חמותי נתנה לו הרבה עצות מועילות . הוא הקשיב בעניין , רשם הכל על הדף. בשניה ששיחת ווידאו הסתיימה , הוא שם את הדף הזה לפח. בשביל מה אני כותבת את זה ? כי אנחנו לא יכולות לחנך בן אדם בוגר שאולי אפילו בוגר מאיתנו. זה לא יקרה.
כן , בעלי בגיל 45 יודע לעשות הרבה דברים שלא ידע בגיל 25 אבל זה תהליך התבגרות טבעי. בגדול הוא נשאר אותו בן אדם כמו שהוא היה בגיל 25...
מה הוא עושה ביומיום?
מה הוא כן נותן לך ולזוגיות?
מה הוא נותן לילדים כאבא?
האם הוא עושה קניות/ תיקונים?
לפעמים קשה לראות אם היש,
צריך לחפש אותו ומשם להמשיך למקומות האחרים.
לדעתי להתגרש בגלל כלים בכיור או מי מקךח את הילדים זה ממש חבל,
כי בסוף הילדים גדלים והם מתקלחים לבד,
כלים אפשר לשים במדיח
ואפשר להביא מנקה.
מבינה שאם את עם שלושה קטנים זה שיא הקושי והעומס שלך בבית, אבל זו לא סיבה לעזוב.
כדאי להתחיל ייעוץ זוגי.
לפעמים להגיד את אותו דבר באותו אופן לא מביא תוצאות, אבל גישה שונה יכולה לעשות פלאים.
וחושבת שלא כדאי לשתף את אמא שלך בדברים כאלו, תלכו לטיפול מקצועי.
בהצלחה!
אני בחצי שנה האחרונה עם כתמים שאוסרים, כל הזמן.
הייתי עם התקן וחשבתי שבגללו והוצאתי, אבל גם כמה חודשים אחריו מחזורים לא סדירים וקצרים מאוד.
כבר 3 חודשים אסורים כמעט.
אם הפסק של מקווה - שיום לאחריו דימום נוסף.
היום יום שביעי ובשביעי נפסל.
בדיקה לדעתי היתה 100% חום
הייתי בטוחה שאין בעיה שכמעט חשבתי שאין למה לשאול והרב פסל,
ועד שהוא ענה בכלל, זה כמה דקות לפני שיצאתי למקווה, אחרי כל ההכנות ועם OCD קשוח בנושא.
הייתי בשוק שהוא אסר
בעלי התקשר לרב אחר, לא היתה אופציה להראות לו את הבדיקה, היא נעלמה אצל הרב השני, אבל הוא אומר שאם אני יודעת שטיהרו לי בעבר על כזה צבע זה טהור.
כן חשבתי שטהור (1000% חום שוקולד בלי טיפת אדום)
אבל לא טיהרו לי בעבר על כזה צבע, ואני שונאת שרבנים ככה חלוקים (מאותו מגזר) ושונאת שמפילים אחריות עלינו.
ובעיקר כועסת על בעלי כי זה שהתחזק בבית, אני רק מעט, וגם ככה הרבה מהמאמץ של המצווה זה בשבילו.
וכועסת שהוא לא הסביר לרב הראשון כמו שצריך ושבכלל כל הסיוט הזה עלי.
וגם אם כן
רק בגלל העצבים שגברים נכנסים לי לתחתונים (ואל תגידו לי שאין חובה לשאול, אם לא אשאל לא נהיה טהורים לעולם)
ואין פצע בודאות
אני לא רוצה לטבול היום
ובכלל.
לא מחפשת עצות איך לפתור את הבעיה
אני במעקב רופא
וגם לא להתחזק באמונה - בגדול רק נחלשת עם הזמן
רק לפרוק עצבים
על המערכת ובכלל
אין רבנים טובים יותר וקרובים יותר
וקיבלתי את כל ההקלות האפשריות
ובאמת יש סיכוי לא קטן שאפסיק לשמור כמו פעם
רק בגלל הכאב ראש והפלישה הגברית לתחתונים סביב זה
יכול להיות גם שאחרי הלידה זה לא יקרה לך שוב
כמו שגם פעם כשהיית יותר צעירה לא היה ככה
הגוף עובר שינויים
היתה לנו שיחה על זה בשבת,
יש פה מישהי שיודעת להגיד אם מותר להוציא מעט שיער מקדימה במטפחת?
מעניין אותי מבחינה הלכתית... אז תגידו איזה רב פסק לכם שאפשר.
אבל לא מעיזה לשאול רב כי לא מסוגלת אחרת 🙈🙈
יש רבנים ספרדים שמתירים 2 אצבעות
(הרב עובדיה אם אני לא טועה)
לא מצאתי רק אשכנזי שמתיר
אבל קודם כל ממה שזכור לי כבר בגמרא אומרים שמותר להוציא מעט שערות מקדימה (ברמת ה"שוונצים", עדיין משתמשים במילה הזאת?), חוץ מזה מכירה דעה שמותר 2 אצבעות מקדימה, ועוד דעה (אולי הרב פיינשטיין?) שמותר סהכ בכל השיער טפח על טפח גלוי, מקדימה או מאחורה או ביחד. טפח זה בין 8-10 סמ, אז טפח על טפח זה די הרבה.
מכירה גם דעות יותר מתירניות או פחות אבל מבינה שזה לא מה שאת מחפשת
מתי הרגשתן? לאו דווקא נראות בבטן אלא הרגשה שלכן
אצל הבכור הרגשתי ב17 ככה וב18 כבר ממש ראו בבירור
אני היום 15+5 ויש לי פעם בכמה ימים משבוע 14 את התחושת גלים/פרפרים
מתי הרגשתן בבירור?
שיליה אחורית
שליה קדמית
התחלתי להרגיש בשבוע 16
בהריון הקודם הרגשתי ב19
את הגלים האלה אני מחכה כלכך להרגיש תנועות בעזרת השם
הייתי בטוחה שבשני ארגיש מוקדם כי הכל קורה מוקדם יותר כזה
זה מתגבר ונהיה ברור ומוחשי ותכוף
אין לי תקציב גבוה
וגם קונה עם איזה שובר אז אין מליון אופציות
אבל כן רוצה שיעבוד טוב אחרת אין לי למה להשקיע
בית עם הרבה ילדים יש ממש כתמים על הרצפה במטבח..לא מצפה שיוריד כתם חריג..אבל סטנדרטים לש יום חום?
כמה זמן עבודה יש לו ברצף? יספיק לשטיפת סלון ומטבח?
שמעתי שאחרי שנתיים הסוללה הולכת- קרה למישהי?
לא התמודד בקלות עם הכתמים שיש על הרצפה שלנו, היה כבד מדי בעיניי ובעיקר עשה רעש שלא יכולתי לסבול.
נראה לי שזמן העבודה שלו כן היה ארוך. לא בדקתי אותו מספיק בשביל להיות בטוחה.
אני אישית משתמשת במגב שפריצר (יש הרבה סוגים), זה זול והכי נוח לי. על כתמים קשים אני שופכת מים לפני כן ולא מסתפקת בשפריץ מי הסבון מהמיכל, אבל בעצם גם עם הטינקו הייתי צריכה לעשות את זה, והוא התמודד פחות טוב עם שאיבת המים המלוכלכים...
סליחה אם ביאסתי
אבל זה כן הרגיש לי מאמץ בגב וגם בעיקר מרח..היתי צריכה לאאטא יותר מדי טוב לפני אחרת מרח לכלוך..ולאט לאט הפסקתי להשתמש..
הוא היה נחמד אבל רציתי משהו שעושה עבודה יותר טובה ופחות במאמץ
הטובים הם ממש יקרים ולכן הבעיה
אני לא מכירה אותו
אבל קניתי לאמא שלי את הדרימי 14 בערך ב1,000
והוא עושה את העבודה
בית עם תינוקות וילדים
אז השואב שוטף לא יהיה במקום שטיפה לגמרי
זה עוזר לתחזוקה של הניקיון
אבל אחרי כמה ימים צריך שטיפה רגילה
זה מנסיון אישי ולא חושבת שזה קשור לדגם השואב שוטף.
לכן אני דווקא חושבת שלא צריך דגם יקר ולשלם עליו כמה אלפים.
אני קניתי לא יקר
נותן לי את המענה הנ"ל וזהו.. גם לא מצפה מעבר.
בית עם ילדים צריך שטיפה מידי פעם ולא נוכל לברוח מזה..
אין לי כרגע ידיים םנויות או זמן לשטיפות באמצע ..גם לא כח במילא הכל מתלכלך תוך רגע
ולכן כל מה שקשור לדלי וסמרטוט לא בלקסיקון
אבל כן מבאס כי באמת המטבח מלוכלך מאוד
אם באמת הטינקו הזה עושה עבודה גם אם לא מושלמת אבל רן עושה נעים יותר אולי זה כן שווה
אבל אם יתקלקל אחרי שנתיים אז כבר לא שווה לי
הוא באמת עוזר לשמר נקיון
ובטח כשהאופציה השניה זה לא לנקות ולא לשטוף בכלל
הבית שלי מאוד מתלכלך ב"ה סיבות טובות
ויש לי קצת נטיה לפדנטיות שלא באה לידי ביטוי בפועל כי למדתי לשחרר
לכן אני יודעת להגיד שזה מנקה ועוזר
אבל אף פעם זה לא תחליף לשטיפה
הוא יכול להיות תחליף לשטיפה במצבים שלא חשוב נקיון 100 אחוז. או כשאין אופציה אחרת או זה או כלום
לא שוטפת רצפה כמעט בכלל, פעם ב..כזה שיש זמן
ברגע שעושים עם זה כל יום-יומיים לא מגיעים לכתמים קשים והבית נשאר נקי תמיד
מה שכן כל הניקיון של המכשיר קצת מבאס אבל עדיין זה עוזר לי מאוד ממש שינה לנו את החיים
היתה תקופה שהפסקתי להשתמש בגלל זה
הפריע לי מאוד הריח
שופכים לאסלה
ומעבירים צחצוח באמבטיה
לא הרגיש לי מורכב מידי
אולי זה משתנה בין אחת לשנייה
החומר בערבוב הלכלוך מסריח מאוד
ואת המיכל של המים המלוכלכים צריך לשטוף מידי פעם
לא מספיק רק לרוקן
ומידי פעם צריך לנקות את החלק של המברשת
בחורים מהמברשת למיכל מצטבר שם לכלוך מידי פעם, זה מגיע עם מברשת ייעודית ארוכה וצרה לנקות שם אבל זה מגעיל..
זה משהו שאין לך בדלי מים סמרטוט ומגב..
אני מסכימה שזה דבר שעוזר ומיקל בחיים
אבל צריך גם להגי את האמת
לפחות בעיני זה לא מושלם כמו שמצטייר מהתגובות פה
צריך לנקות את הסמרטוט כל חדר
וזה גם לא תענוג גדול
סמרטוט
משפשפת עם מטאטא את הרצפה וגורפת ואז מעבירה סמרטוט. זה לא לוקח לי הרבה זמן בכלל
מעדיפה את זה על פני תחזוק מכשיר ייעודי
לרוב המכשול הוא פינוי הרצפה. אבל כשהיא פנויה זה לא הרבה זמן
זה מנקה את הרצפה הרבה יותר טוב ככה.
אבל המכשיר באמת עוזר במצבים כמו למשל לחץ של בוקר ונשפך שוקו או קורנפלקס
מיד מביאה את השואב וסיימנו את הסיפור.
מבחינתי זה הייעוד שלו
כאילו, זה מה שאני עושה
יותר מהר מלהביא שואב ולהפעיל אותו נראה לי
וואו אני מרגישה שליחות לספר את זה לכל מי שרוצה לקנות.
התחזוקה ממש לא כיפית
הרגשתי שזה כמו לטפל בעוד ילד 😂
ואם כמה ימים לא שטפתי זה התנקם בי והסריח ממש.
אנחנו קיבלנו את דרימי מחברים (שמנקה את עצמו) והחזרנו להם אותו אחר כבוד.
מבאס שהאושיות שמפרסמות לא מספרות על זה, למרות שברור לי למה...
תודה רבה. אולי באמת אני אקנה את הטינקו s5+
כי רוצה לקנות את זה עם שובר שקיבלנו אז מוקבלת לאתר מסוים וזה מה יש..ויוצא לי שמשלמת עליו רק 400שח..וזה בטוח שווה את ה400
הדרימי 14 עולה שם איזה 2000+ לכן לא רלוונטי לי
שווה אפילו כדי לראות איך זה משתלב לך בבית
אם תהיי אולי בעתיד תשקלי לקנות דגם יותר משוכלל.
אגב רוב הדגמים היותר יקרים הם לאו דווקא יותר טובים בביצועים. בדקתי את זה
זה פשוט כל מיני פונקציות נוספות שאפשר לוותר עליהם.
מה שחשוב לדעתי זה
אורך חיי סוללה
עוצמת שאיבה
גודל מיכל
ופונקציית שטיפה וייבוש עצמי
כל הדברים האחרים אפשר לוותר לדעתי
הריון ראשון, אני ממש רוצה לעשות איזה חופשה זוגית לפני הלידה. אנחנו יכולים לשכור צימר או משהו בסגנון, הקטע שאין לי רעיונות בכלל מה לעשות בזמן של החופשה... ללכת לטיול או למעיין פחות רלוונטי בגלל ההריון, ואנחנו פחות בקטע של מלא מסעדות ובתי קפה..
זה כנראה יהיה לילה אחד, סביב סוף השבוע (ראשון/חמישי). יש לי למישהי רעיונות מה לעשות? אפשר גם משהו זוגי אחר שווה, אבל אני כן רוצה שזה יהיה זמן משמעותי (שנינו לוקחים ימי חופש בשביל זה אז באלי לנצל את הזמן)
מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ
סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)
צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..
כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.
אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור
במים המשקל הרבה פחות מורגש וזה ממש מקל.
אנחנו לקחנו צימר עם בריכה (היינו בחופש באמצע שמיני) וטיילנו קצת באזור. הייתי בלי הרבה כוח, אבל ידעתי שללכת קצת כן יעשה לי טוב. אבל ממש אפשר פשוט מקומות עם מים. הכנרת עכשיו ריקה וכיפית וככה גם כל המעיינות בעמק המעיינות ועוד מלא מעיינות בארץ וממש חונים צמוד.
אם את רוצה המלצות מסויימות תכווני באיזה אזור בארץ.
בא לי גם חופש משפחתי מלא זמן לא עשינו,
וממש בא לי צימר עם בריכה אבל הנחתי שבעונה הזו חייבים בריכה מחוממת.
שום דבר שעלול להיות לא נקי לגמרי
(כי החודש תשיעי יש נשים שמסתובבות עם פתיחה קטנה בלי לדעת)
האמת גם באופן אישי לא הייתי הולכת למסלול או מעין שאפשר להחליק, כי נפילה בהיריון זה מיון
וג'קוזי אסור כל ההריון...
תבדקי את זה
רק עם ירידת מים
(עד כמה שזכור לי, אני לא גורם רפואי ולא בטוחה ב100%.)
לא ידעתי, תודה
מקווה שבאמת יצא לפועל בעז"ה
אפשר לקחת משחקים לשחק בצימר, ללכת למעיין לשכשך רגליים, לשבת במצפה עם פקל קפה להנות מהנוף. אפשר ממה שאני זוכרת לשכור בריכה, אבל את זה הייתי בודקת מול רופא או אחות, אפשר ללכת לשבת על חוף הים
