גמילה מטיטולים - הכיצד? אשמח לתשובה גם מיהודיתנחשונית
 
1. אז איך גומלים ילד מטיטול?
 
2. איך עושים את זה בבית שבו יש אבא ואמא כמובן, ילד בן שנתיים וחצי שמראה סימני גמילה ועוד ילד בכור בן 4 גמול ביום ולא בלילה, שיושב על האסלה שעות ארוכות,   
ו...   הפתעה הפתעה, רק חדר שירותים אחד!  הייתי בהרצאה על גמילה, והמנחת הורים אמרה שהיא מתנגדת בתוקף לשימוש בסיר. בגלל שזה שלב מעבר מיותר ומעכב שאבד עליו הכלח. היא גם התנגדה ל - PULL  UPS  תחתונים חד פעמיים, כי זה משדר לילד חוסר אמון: "אנחנו גומלים אותך אבל חוששים שלא תצליח ומפחדים להתמודד עם התהליך הקשה והארוך, הכביסות האינסופיות והתוצאות הריחניות..."   וכן התנגדה לישבנון, הטבעת הזאת עם הסולם, מאותה סיבה של עיכוב, וגם כי הוא צר וקשה לילד להסתובב עליו כשהוא עולה, מתישב, קם ויורד. היא אמרה שבמעונות מרגילים אותם ישר לאסלה (הקטנה) וזה עדיף. כמובן שזה מצוין, אבל מה לעשות שלנו יש בבית רק אסלה אחת רגילה, ולא 3 קטנות! תכל'ס, בבית שלנו זה לא מציאותי!
 
3. מה עדיף, להוריד לילד רק את הטיטול, ולהשאיר לו:
1. את כל הבגדים כרגיל, ולהסתכן שילכלך ולהחליף לו 4 פעמים באחה"צ אחד.
כל יום כביסה.
2. רק חולצה ומכנסיים.
3. רק חולצה ותחתונים.
4. רק תחתונים ומכנסיים.
5. רק מכנסיים.
6. רק תחתונים.
7. רק חולצה.
8. כלום. אופס! לא צנוע. אז מה אם הוא רק בן 2.5
 
4. מה דעתכם על הספר "סיר הסירים" של אלונה פרנקל? טוב או רע לגמילה, במיוחד בבית דתי?
 
5. על איזה ספרים ואתרים בנושא גמילה אתם ממליצים?
 
6. באיזה מילים אתם, או יותר נכון, ההלכה מדריכה להשתמש בשביל הפרשות "גדולים"  "קטנים" והאברים המכוסים, כשגומלים ילדים?  אנא תשובה לשאלה 5 רק במסר"ש כדי שהפורום ישאר נקי. תודה.   
 
7. האם כדאי לעשות "עסק" גדול כל פעם שהוא מצליח, או בדיוק ההפך, להחליק את זה בשיא הטבעיות?
 
8. מכל זה, אתם בטח מבינים שאנחנו קצת בלחץ. ואני יודעת שזה בדיוק מה שאסור בשביל גמילה מוצלחת! יודעים, אבל בשטח לא מצליחים ליישם.
קשה לנו. אוף לנו. נמאס לנו. מסריח לנו.     אנא שתפו אותנו בניסיונכם העשיר.  תודה
 
 
התכוונתי כמובן שתשובה לשאלה 6 במסר"ש בלבדנחשונית
אני חושבת שאין טוב מהשיטה הישנה והטובה:יהודית פוגל
אומרים בקול נחרץ לילד: לא עושים בטיטול יותר רק בשירותים ו/או בסיר. על כל הצלחה מתגמלים אותו בתשואות ובתופים ובמחולות, על פיספוס - מביעים חוסר שביעות רצון, הילד יותר מכל  רוצה לקבל את אהדת הוריו ואת ההתפעלות שלהם, ומאוד ישתדל להצליח. אולי זה נשמע אנכרוניסטי, אבל שיטת המקל והגזר עובדת מצויין בקטע של הגמילה. רצוי לא להלביש לו הרבה שכבות כי הוא צריך לחוש את הצורך לתת שתן ואת הדחף לפעולת המיעיים. כשהוא יחוש את הצרכים הוא יכנס ללחץ כלשהוא כי מצד אחד הוא לא רוצה לעשות על הרצפה כי כועסים עליו, ןמצד שני הוא מפחד לשחרר, כאן הרגע להרגיע אותו וממש להושיב אותו על האסלה ולעודד אותו לעשות לעשות לעשות.... הוא "נכנע" עושה, ורואה שהשד לא נורא כ"כ, וכך הוא נכנס לשוונג, ופעם הבאה הוא ישחרר יותר מהר עד שיפסיק לפחד וגם ירגיש שהרבה יותר נוח ואסטטי להשתמש בשירותים או בסיר. אני לא מתנגדת לסיר הוא מעיין מעבר נוח לאסלה. ואין חשש הילד ירצה להשתמש בסיר כל חייו..
אז ככה:אדמונית החורש
1.  לא מאמינה שיש נוסחת קסם.  אצלינו עם כל ילד זה היה שונה וצריך קצת גמישות כדי להתאים לילד, לתנאים ולכוחות הנפש שלנו...
2.  אולי עדיף להושיב את הגדול על סיר ולשחרר את האסלה?   אצל רב הילדים שלי דווקא הישבנון היה מעולה כי הם הרגישו שהם עושים ממש באסלה של הגדולים אבל בלי החרדה שהם עלולים ליפול פנימה.  כך הם גם היו הרבה יותר עצמאיים ויכלו להסתדר כמעט לבד.  חוץ מזה שזה הרבה יותר הגייני מסיר!
3.  כמה שפחות להחליף ולכבס יותר טוב אבל לא הייתי מפשיטה לגמרי כדי שתיווצר תחושה שונה כאשר הם מתפשטים בשירותים ואז אפשר לשחרר לחצים...
4-5 לא מספיק מכירה
6.  אני בעד השיטה הטבעית-לקרוא לילד בשמו כלומר מה שאת היית אומרת נניח כשאת מדברת עם חברה בצורה מכובדת.
7.  אפשר לעשות מזה קצת חגיגה אבל כדאי לשמור על פורפוציות.  מותר לו להיות גאה בעצמו סביב זה אבל אם עושים מזה יותר מידי עניין אז האם כל פספוס הוא אסון?  זה מסר מעט בעייתי בעייני.
8.  הסוד:  המון סבלנות וסובלנות.  קחו נשימה עמוקה, (טוב, לא באזור שמסריח...) בסוף הם נגמלים.
בהצלחה, כולנו באתה הסירה-זו העונה החמה...
אני עכשיו גמלתי את בן השנתיים וחציאנונימי (פותח)
ובערך שבוע אחרי שכבר שלט פחות או יותר הורדתי טיטול גם בלילה- חברה המליצה לי, זה ילד רביעי ולא כל הגדולים ממנו כבר יבשים בלילה... אבל היא הסבירה לי שדווקא זה הזמן כי הם נורא מתאפקים ומודעים ואם לא מנצלים את זה הם מתרגלים לוותר לעצמם בשינה ואז זה סיפור לגמול בלילה(את זה אני מכירה היטב... אוף שונאת לכבס סדינים ושמיכות)
בקיצר ניסיתי, לא שמתי לו טיטול בלילה ולקחתי אותו מתוך שינה אחרי איזה שעתיים. ולתדהמת כולנו הילד קם יבש אחרי 9 שעות שינה בלילה! והמשיך לקום יבש מאז כל לילה- חוץ מ2 לילות (מתוך שבועיים וחצי) שבהם שתה בקבוק לפני השינה. אז מסקנתי:
לגמול מבקבוק בלילה יחד עם הטיטול
לקחת לשירותים אחרי שיתיים בהתחלה ולאט לאחר את זמן השרותים- היום אני לוקחת אותו לפני שאני הולכת לישון- לפעמים אחרי 12. יכול להיות שאני בכלל לא צריכה כבר לקחת אותו אני צריכה לנסות.
חבל שגיליתי את השיטה רק בילד 4...
בהצלחה  
תודה על התשובות. אשמח לקבל עוד.נחשונית
בכל זאת, 8 שאלות...
נחשונית חביבתי...איתך באותה הסירה...אני ירושלמית
זה כל מה שיש לי לומר...צריכה לגמול את בני בן ה2.5  בהקדם...
מנסיוני אצל שני בני הקודמים
השארתי רק עם חולצה בהתחלה כדי שיחזו בתוצאות בצורה מוחשית...
השתמשתי בסיר כי זה יותר נייד וניתן לקחת איתך לדוג' אם אתם יוצאים לטיול ארוך... לאחר תקופה העברתי לישבנון ואח"כ לשירותים כרגיל.
ניסיתי לגמול מיד כיבשו גם בלילה, אבל לצערי בני השני עדיין 'משקה' מדי פעם את מיטתו...
תיגמלתי במשהו קטן בכל פעם שהצליחו (עדש)וכשפספסו אמרתי:'חבל! פעם הבאה בעז"ה תעשה בסיר נכון?' בהתחלה מדי כמה זמן העמדתי אותם בעצמי כדי שלא יפספסו, ועם זאת היו פספוסים.
בני השני היה בן 2 ותשעה חודשים ונגמל מהר יותר מבני הראשון שהיה בן 2.5...
לגבי הכינויים.. אנו מכנים בכינויים שציינת. אלו כינויים שנאמר בגמרא כלשון נקיה לעניין.
הייתי מחכה גם עם האחרון לגיל גדול יותר אבל הוא רשום לגן של 'גדולים' שנה הבאה בעז"ה ואין מצב שהוא יהיה עם טיטול... כך שה' יעזור ואני מקוה שיגמל בקלות ובמהירות.
הרבה הצלחה לכם ולכל הנגמלים והגומלים בע"מ!
תשובה לכמה שאלות:נווה מדבר
1. עד כמה שאני זוכרת את "סיר הסירים" (לאחי היה אותו כשהיה קטן, לפני הרבה הרבה שנים טובות...) הרעיון נחמד אבל ,לדעתי,הציורים שם לא צנועים, החל מהישבן הגלוי עד לאיך שאמא שלו מצויירת, ולדעתי, יצא שכרנו בהפסדנו, אני את ילדי גמלתי ללא הספר הזה והם ב"ה נגמלו מהר וטוב...
 
2. אנחנו קוראים לזה "גדולים" ו"קטנים" (גם אנחנו התלבטנו בזה רבות )  ולמקום המכוסה- זה מצחיק כי עם הגדול קראנו לזה "המקום הלא צנוע" ואז חשבנו :וואלה, זה דווקא צריך להקרא "המקום הצנוע" (גם יותר חיובי, וגם יותר מדוייק) אבל זה השתרש אצלו בצורה רצינית, אז זה נשאר "המקום הלא צנוע" גם אצל שאר הילדים (עדיין אנחנו מנסים מידי לשנות בחזרה...)
 
3. אנחנו גם נותנים  עדש או משהו קטן, ובהתחלה כן עושים סיפור (מתלהבים וכו') עד שרואים שהעניינים בשליטה, אז יורדים לאט אבל בטוח . אגב, בהמשך, אפשר לעשות דף עם מדבקות, וכל כמה מדבקות מקבלים משהו קטן.
 
4. אצלנו אני משאירה אותם עם חולצה, מכנסיים ותחתון- קודם כל כי זה יותר צנוע וזה חשוב להרגיל גם את הילד וגם את שאר האחים לזה, שנית, זה הרבה פחות מלכלך את הבית (תנסי או יותר נכון אל תנסי, להשאיר אותו עם מכנסיים בלי תחתון על השטיח, הכל יתלכלך מיד, התחתון קצת שומר על מה שיוצא שלא יתפזר מיד וגם קצת יספג, נראה לי שעדיף לשטוף את האמבטיה יחד עם הבגדים מאשר את השטיח או סימני דרך כאלה ואחרים בבית .
 
 
מקווה שעזרתי!
 
בהצלחה, תקופה לא קלה ולא ריחנית במיוחד... אבל גם שווה, אחר כך גם מגלים יו, כמה כסף חוסכים כשאין טיטולים... (למרות שב"ה אצלנו זה בתורנות-עד שאחד נגמל, נולד חדש)
אגב ,התשובה היתה אמורה להיות במסר אישינווה מדבר
אבל רק אחרי ששלחתי גיליתי ששלחתי בפורום,
אז קבלי/ו התנצלותי מראש...
זה לא הולך והגן תכף מתחילנחשונית
טוב, אנחנו נמצאים 3 שבועות לפני תחילת הלימודים והילדון עדיין לא גמול! במכתב רישום לגנים שקיבלנו ממחלקת חינוך היה כתוב שיש לגמול את הילדים עד תחילת הלימודים. ואנחנו באמת מנסים מאז חג שבועות לגמול, כבר חודשיים וחצי אבל זה לא הולך! אומנם, נראה שהוא נגמל מחיתול בלילה ובמנוחת צהריים, הפסקנו עם חיתול והוא ישן כבר רק בתחתונים וקם יבש וזה נהדר, אבל דווקא ביום מפספס בלי הכרה! שמתי לב שהוא מפספס יותר כשהוא שקוע במשהו שמרתק אותו ודעתו מוסחת. אז אנחנו מזכירים לו, והוא עונה: "אבל אין לי! אני לא צריך!" ושתי דקות אחרי זה עושה במכנסיים...   אנחנו עובדים עם לוח מדבקות ופרסים, טקס זריקת חיתול לפח ביומולדת, תחתונים חדשים במתנה, נשיקות חיבוקים וצימוקים, תזכורות, מורת רוח כשהוא מפספס, שירים ושבחים כשהוא מצליח פעם ביום, אבל זה די תקוע. אני לא יודעת מה עוד אפשר לעשות. אני חוששת שהגננת והסייעת יגידו לי אחרי היום הראשון בגן: "קחי אותו הביתה ואל תחזירי אותו עד שהוא לא גמול!"  מה לעשות מה לעשות?
הוא כבר בן 3?נווה מדבר
אם לא אז מתי הוא יהיה?
אוטוטו בן 3נחשוניתאחרונה
הוא יהיה בן שלוש בע"ה בתאריך לועזי ב 1.9.09  בדיוק ביום הראשון של הגן. תאריך עברי ח' באלול. בפועל גן לגיל 3 מתחיל בימי הכנה כבר ביום ראשון  י' באלול  30.8.09  
שכחתי לציין שבמעון הוא גם פיספס הרבה, למעשה לא עשה כלל באסלה. ופעמים רבות אחרות חזר הביתה יבש ונקי עם אותם בגדים מהבוקר כי פשוט לא עשה כלל כל היום! ודקה אחרי שנכנס הביתה - שיחרר ובגדול, במכנסיים ועל רצפת הסלון! כאילו התאפק פסיכולוגית, העיקר לא להסתבך במעון...  
וד"א: הוא כ"כ כ"כ מתוק וחכם וצדיק. והוא עדיין עמוק בתקופת "טרבל טו." אם לא פועלים בדיוק בדרך ובקצב שלו, הוא חוטף את האמאמא של הקריזות, משתולל וצורח בדמעות. הוא לא מבין שלפעמים חייבים למהר כי אחרת נפסיד את האוטובוס / נאחר לרופא וכו'.
הגננת והסייעת מקסימות, הבכור שלנו היה אצלן השנה. ובכל זאת זה לא מעון. הן מחנכות, לא מטפלות ולא מחליפות. ואני לא רוצה להשאיר אותו במעון. אני מתלבטת אם לפנות אליהן ולהסביר מה המצב או לא, ואם כן מתי: עוד בחופש או רק ביום הראשון, או רק אחרי הפנצ'ר הראשון. מה דעתכן?
ליבי איתך...שיקמה
כמעט בן שלוש, גמול כבר כמה חודשים, וצריך להתחיל גן. בשבוע האחרון מפספס מדי יום (כאילו בכוונה). אין לי נסיון עם גנים של בנים - הם יכולים להחזיר הביתה? 
    הם לא יכולים להחזיר הביתה!טלי10
לא כל הילדים מצליחים להיגמל עד גיל 3. אצלנו בישוב אמרה לי מי שאחראית על ועדת החינוך , שהכינו את הגננות לכך, שישנם ילדים שעוד לא נגמלו. דרך אגב ישנם ילדים גמולים שבעקבות המפגש עם הגן קיימת אצלם נסיגה והם חוזרים להרטיב. כך שלהציב תנאי כניסה לילד שהוא גמול, נראה לי לא הוגן ולא סביר.
מאחלת לכן שתצליחו בעזרת ה' לגמול את הילדים בקצב שלהם ולא מתוך מתח. בהצלחה!
מה זה מחלקת החינוך הזו???דבורי
עד כמה שאני יודעת, אסור להם להציב תנאי כזה. אפשר לחפש בגוגל חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך בענין, או בפורומים של גננות. אחרי שתמצאי את ההנחיה המדויקת, אני מציעה לך להעביר גם למחלקת חינוך שיתעדכנו, אנחנו לא בשנות תרפפו כאן...גם הבכור שלי כשנכנס לגן עוד לא היה גמול לגמרי, הסברתי לגננת שחשוב לי שלא ירגיש שמלחיצים אותו. שידרתי לה שהיא עובדת איתי על הנושא הזה, ביחד, ואני פתוחה לשמוע על קשיים בגן, אבל הילד הוא ילד, וזה טבעי שיעשה מה שצריך איך שהוא מצליח.
הוא נגמל במהלך השנה, הקפדתי שיהיו בגן בגדי החלפה, ותחתונים מלוכלכות במיוחד הרשיתי לעצמי לזרוק ולא לכבס. כך שהייתי פנויה יותר למהות ולא לטכניקה.
 
 
 
זה לא כ"כ משנה מה החוקנווה מדבר
מניסיון- גם אם החוק מחייב, זה לא תמיד טוב לילד.
הבכור שלי נכנס לגן בן שנתיים ו 10 חודשים. הסייעת, היתה נגעלת להחליף לילדים שהתלכלכו אפילו אם רק נרטבו, הגננת היתה גם טיפוס כשלעצמה, והילד שלי פשוט סבל!
הן היו מתקשרות אלי באמצע העבודה שאבוא לקחת אותו כדי להחליף לו, עד שהייתי מגיעה אליו (זמן לצאת מהעבודה+נסיעה עד לגן) הוא היה בצד מחכה לי!
פשוט מסכן, וכשהעזתי להגיד משהו, הן התייחסו כזה לא יפה גם אלי אבל אח"כ גם אליו.
כשהחלטתי להתלונן לעירייה- הוא נגמל לחלוטין. 
חיכיתי קצת, התלוננתי בעירייה- ועד היום הסייעת בעבודה! כמה נפלא...
 
עם השני, כשראיתי שהוא לא ממש גמול, ולא בקטע, פשוט השארתי אותו במעון, הוא נכנס בסוף לגן , שנה אחרי, בן כמעט ארבע , מה אני אגיד לכן: ילד בוגר, מלא ביטחון, עצמאי, פשוט כיף!
לדעתי, מאוד תלוי מי הגננות, אם יש סיכוי אפילו קטן, שהוא לא ירגיש עם זה בנוח, אני הייתי משאירה עוד שנה במעון.
(לפעמים יש אופציה, להעלות ילד לגן אחרי החגים, שווה בדיקה) 
החוק מפורש שאסור לחייב, אבל את צודקת - לא תמיד ישדבורי
עם מי לדבר. לפעמים אפשר, ראיתי כמה אמהות אמיצות שהתעקשו (ביישוב, לא בעיר) ובאמת הצליחו לשנות משהו...
אז אם נחשונית נמצאת ביישוב קהילתי, אולי זה אכן אפשרי להעמיד את מחלקת החינוך על טעותם. בכולופן, ברוררררררררררררררר שהילד יקלוט בעיקר את היחס של ההורים מהבית, וגם אם הגן קטסטרופה (תאמינו לי, הוא יכול להיות כזה...) אם הוא מרגיש גיבוי מהבית, בלי שירגיש ביקורת של ההורים כלפי הגן - כי זה יגרום לו להרגיש שם חסר ביטחון - הוא יזכור לאורך שנים את התמיכה מבית ולא את הגננת והסייעת.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך