תהיה שעולה לי מדי פעם, למרות שהלידה כבר נראית לי רחוקה..מתלבטת אם זה אינדבידואלי, או שזה משהו שהיה נעים לכולן, וללמוד מזה לגבי חברות ואחיות וגיסות שיולדות..
כשיצאתי מבית החולים הרגשתי שהיתה לי חוויה טובה מאד. טופלנו ע"י צוות רגיש ומהמם (ברובו) והיחס אלינו היה נעים ומקצועי..
בגלל קצת סיבוכים אצלי, וצהבת אצל התינוקת, אושפזנו חמישה ימים במקום יומיים.
ביקורים כמעט לא היו, וגם כשהיו, היו חסרי "אווירה"-
מיד אחרי הלידה ההורים שלי הגיעו, הייתי רעבה ומלאת אדרנלין אחרי יום שלא אכלתי - ומרוב התרגשות וזריזות להגיע, הגיעו בידיים ריקות...
בהמשך קרובת משפחה אהובה ויקרה מאד ללבי ביקרה אותי, עם מתנה ורדרדה ותינוקית, ועוגיות ביתיות (שקרובת משפחה אחרת שלחה) - זה ממש עשה לי את זה.
באחד הימים אמא שלי הגיעה עם ארוחה חמה ביתית לי ולבעלי וזה היה בשבילנו כמו אוויר לנשימה...
בהמשך האישפוז כבר לא הגיעו לבקר (המשפחה של בעלי בכלל לא, חמותי רצתה אבל לא הרגישה טוב, גיסות שלי לא הגיעו, אולי כי היה רחוק, אולי כי לא היו בטוחות שמתאים)
אני זוכרת שחברות שלי רצו להגיע, ולא רציתי. לכן אני לוקחת בערבון מוגבל את מה שהיום אני זוכרת משם…)
א ב ל
אולי כן, יחס ואווירה ופינוקים, כמו -
שוקולדים (שבאמת כל ההריון הבטחתי לעצמי שלא אגיע בהם אחרי הלידה...), פרחים, בלונים, דובונים מטופשים (שתקועים אח''כ בבית ואין מה לעשות איתם),
יש היום הרבה משלוחים, ואפשר גם התעניינות בהודעה או להעביר משהו עם הבעל וכ וכו' ...
-בבית החולים היו גורמים לי להרגיש פחות חולה, ויותר יולדת?
(אולי השאלה הזאת נכונה בעיקר באשפוז מתמשך.)
כל אחת מרגישה צורך בזה?
אני ככ לא אחת קיטשית כזאת, והדובים והקרמים שקיבלתי מאוחר יותר כמתנות תקועים בבית בלי שימוש.
אבל אני מצטערת בדיעבד על זה שלא יצרו את זה סביבי, כבר אמרתי לבעלי שאחרי הלידה הבאה אני רוצה בלון לקשור לעריסה
כשיצאתי מבית החולים הרגשתי שהיתה לי חוויה טובה מאד. טופלנו ע"י צוות רגיש ומהמם (ברובו) והיחס אלינו היה נעים ומקצועי..
בגלל קצת סיבוכים אצלי, וצהבת אצל התינוקת, אושפזנו חמישה ימים במקום יומיים.
ביקורים כמעט לא היו, וגם כשהיו, היו חסרי "אווירה"-
מיד אחרי הלידה ההורים שלי הגיעו, הייתי רעבה ומלאת אדרנלין אחרי יום שלא אכלתי - ומרוב התרגשות וזריזות להגיע, הגיעו בידיים ריקות...
בהמשך קרובת משפחה אהובה ויקרה מאד ללבי ביקרה אותי, עם מתנה ורדרדה ותינוקית, ועוגיות ביתיות (שקרובת משפחה אחרת שלחה) - זה ממש עשה לי את זה.
באחד הימים אמא שלי הגיעה עם ארוחה חמה ביתית לי ולבעלי וזה היה בשבילנו כמו אוויר לנשימה...
בהמשך האישפוז כבר לא הגיעו לבקר (המשפחה של בעלי בכלל לא, חמותי רצתה אבל לא הרגישה טוב, גיסות שלי לא הגיעו, אולי כי היה רחוק, אולי כי לא היו בטוחות שמתאים)
אני זוכרת שחברות שלי רצו להגיע, ולא רציתי. לכן אני לוקחת בערבון מוגבל את מה שהיום אני זוכרת משם…)
א ב ל
אולי כן, יחס ואווירה ופינוקים, כמו -
שוקולדים (שבאמת כל ההריון הבטחתי לעצמי שלא אגיע בהם אחרי הלידה...), פרחים, בלונים, דובונים מטופשים (שתקועים אח''כ בבית ואין מה לעשות איתם),
יש היום הרבה משלוחים, ואפשר גם התעניינות בהודעה או להעביר משהו עם הבעל וכ וכו' ...
-בבית החולים היו גורמים לי להרגיש פחות חולה, ויותר יולדת?
(אולי השאלה הזאת נכונה בעיקר באשפוז מתמשך.)
כל אחת מרגישה צורך בזה?
אני ככ לא אחת קיטשית כזאת, והדובים והקרמים שקיבלתי מאוחר יותר כמתנות תקועים בבית בלי שימוש.
אבל אני מצטערת בדיעבד על זה שלא יצרו את זה סביבי, כבר אמרתי לבעלי שאחרי הלידה הבאה אני רוצה בלון לקשור לעריסה
)