גמילה בעונה כזאת - אני לא הייתי ממליצה. לקראת הקיץ ולקראת גיל 3 מן הסתם ילך הרבה יותר בקלות

עושה מה בראש שלו - זה בדיוק הגיל.

לגבי הירדמות - יש ברשת כל מני סרטונים של יועצות שינה לתינוקות, אפשר לחפש ולצפות. זה יכול לעשות סדר.

כמה נקודות שעולות לי לגבי הירדמות -

1. להיות ערניים לסימני עיפות של הילד - אם משכיבים אותו לישון כשהוא עייף יהיה לו יותר קל להירדם. כשילד עייף יותר מדי לפעמים זה "עובר לו" ונהיה קשה יותר ואם הוא עדיין לא עייף אז כל המאמצים הם ברכה לבטלה.

באיזה שעה את שמה אותו לישון? 

2. לשים לב שהילד אכל מספיק טוב בערב והולך לישון שבע. אם הוא רעב - שוב, זה יהיה קשה יותר

3. חפץ מעבר - יכול לעזור בגיל הזה, אם יש לו איזה חפץ מסוים שהוא קשור אליו ומרגיע אותו

4. כשמגיע הזמן שרוצים להשכיב אותו לישון ליצור אוירה של שינה בבית - לעמעם אורות, אם יש מוזיקה דלוקה - להנמיך. אם יש בבית ילדים גדולים יותר שעושים רעש למצוא דרך קצת להשתיק אותם עד שהוא נרדם - לא צריך שקט סטרילי אבל כן שתהיה אוירה של שינה, של לילה

אין בזה כללים של שעה X זה מאוחר או מוקדם, זה אינדודואלי לכל ילד.

לי היה ילד שישן במעון בגיל הזה וב 18:30 כבר הראה סימני עייפות, ונרדם יחסית בקלות. אבל אם הייתי סוחבת אותו עד 20:00 (למרות סימני העיפות) כבר היה לו יותר קשה להירדם כי הוא היה יותר מדי עייף ומטורלל

באזור 18:30 - כשהוא מתחיל לפהק

בעיניין השינה, בגיל הזה קשה להם לישון לילה בשעה מוקדמת אם הם ישנים בצהריים. 

ובעניין 'עושה מה שבראש שלו' - זה גיל של הצבת גבולות.  בלי לפגוע בתחושת האהבה  והשייכות של הילד. מתחילים לחנך, אך ברכות ובאהבה.
לדוגמא הילד מרביץ לשכן - להושיב אותו על הריצפה, להסביר שאסור להרביץ.. נו נו נו... ואחרי דקהיורדים אליו לחיבוק ונשיקה וניגשים לשכן לבקש סליחה ולת ליטוף במקום שקיבל בו מכה.

גמילה מטיטול- החל מגיל שנתיים וחצי..
ניקר שאת\ה קצת לחוצים שהילד יגדל ויתבגר... להשתולל ולשים פס זה מאוד אינדיבדואלי..

נראה שיש לו בעיית קשב.

המון תנועה , בעיקר קפיצות בטרמפולינה (בהשגחה!) יום יום.

בונה את מעטפת המיאלין במוח. מוריד תוך חודש בעיות ריכוז.

ממליצה על טיפול אוסתיאופתי (בעבר הכרתי תינוקת עם בעיות שינה קשות וטיפול זה עזר לה מאוד.

                                            ההורים פנו לאוסתיאופתית מקרית מלאכי. למרות המרחק, תוך טיפול אחד היה שיפור עצום. תוך 3 טיפולים הבעיה נעלמה. נדמה לי ששמה היה מיכל שאינסקי. אולי טעיתי בשם הפרטי)

כדי לחזק את הקשב מומלץ יום יום לספר לו סיפור מספר (בין אם מקשיב ובין אם לא)

אבל אני הייתי הולכת יותר על הקטע של הויסות החושי. יותר אפשרי לטפל בגיל כזה ונראה שזו הבעיה

היא אומרת שיש גם קשיי הירדמות, עוררות יתר..

לפי מה שהבנתי אלה קשיי הירדמות קבועים, גם אם הוא לא ישן צהריים והוא עייף

אם הוא לא ישן צהריים בשבת איך הולך עם ההשכבה ללילה במוצ"ש?

אצלי רוב הילדים בגיל 2.5 כבר לא ישנו צהריים בשבת 

ממליצה מכון בגישה הנוירו-התפתחותית-תפקודית לשם כך

(אבל אפשר גם בריפוי בעיסוק,רק שזה פחות מטפל בשורש)

ובקטע של ,לא שם פס",תבדקו אם אתם מציבים לו גבולות בצורה נכונה ומותאמת להבנתו

ואם זה ממשיך עוד חודש ככה תפנו לרופא התפתחותי

ועדיף להתחיל לטפל כמה שיותר מוקדם

לפי השיטה הנוירו-תפקודית למשל, ויסות חושי מתבטא כבר מהינקות באופי השינה

שלא לפי הגישה הקונבנציונלית לזה. זה לא שרוצים לפתור את בעיית ההירדמות ע"י פתירת בעיית ההירדמות, אלא שבעיית ההירדמות היא רק סימפטום, רמז, לכך שקיים קושי יותר עמוק ושורשי שגורם לה. וכשהוא ייפתר ממילא גם היא תיפתר אבל לא רק. בעיית הוויסות מתבטאת בקשיי ההירדמות, ואם ערניים לזה אפשר "להקדים תרופה למכה" דווקא בגיל הזה כי ככל שזה שלב מוקדם יותר כך הפתרון יותר משפיע על השורש של הדברים בהווה ובעתיד.

וחוץ מזה, הוא ציין עוד קשיים- עוררות יתר, אנרגיה מוגברת, קשיים במשמעת ובגמילה.

ששוב, הם לא הבעיה שצריך לפתור אלא הם מרמזים (כנראה) על הליקוי העמוק יותר.

וכמובן שהכל זה בגדר השערה,וצריך פשוט לבדוק את הדברים.

http://www.kishurei-lemida.com/mobile/?page=%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%AA%20%D7%94%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%99%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%A4%D7%99%20%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94%20%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%20%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA%20%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA

http://www.kishurei-lemida.com/?page=%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%94%20%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%20(NDFA)

http://www.tzipycatz.co.il/wp-content/uploads/2012/05/SPD.pdf

גבעולים - אבחון, טיפול וקידום תפקודים בגישה הנוירו-התפתחותית תפקודית - NDFA - גבעולים

אם תבדקי את הקישורים את תראי שזה ממש לא רק על גבעולים,זה על השיטה הנוירו התפתחותית תפקודית שאני מאוד מתחברת אליה, מהסיבה הפשוטה שאני מטופלת בה וזו שיטה מדהימה שעוזרת

זה תמידי,גם אם הוא משכיב אותו מאוחר וגם אם זה בשבת

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....