(למרות שהוא יכול לפרוח גם בלי שהשכל ייתן אישור)

אבל לעצור את הרגש לא אמור לפגוע בקשר..

יותר קשה לייצר רגש שאין פוטנציאל לזה. 

וגם למה אתה קורא קשר? קשר נשמע כמו משהו עמוק תקופתי ומחייב לתקופה ארוכה. הצעת שידוך לא מחייבת שתיווצר קשר. אני ארצה שיווצר קשר עם הבחור שאני עומדת להתחתן איתו , לא עם כל בחור.. 

תקשורת טובה, זרימה, זה דברים שלאו דווקא קשורים ברגש 

חוסר רגש או שליטה עליו לא אמור להשפיע על הזרימה. כי שוב זרימה לא בהכרח קשורה לרגש...

(אולי זה ישפיע מבחינות אחרות של הקשר אבל לא חושבת שזה קשור לטבעיות..)

ואכן מדובר באנשים רגשיים ורגשניים.. יכול להיות שלאנשים שכלתניים זה לא כזה יפריע לטווח הארוך

אבל לענ"ד מדובר על חוויה סובייקטיבית.

את חווית משהו אחד, מישהו אחר יחווה זאת אחרת.

לא צריך לרוץ ולהסיק מסקנות כ"כ ברורות לכולם.

אני חושב שהמסקנה היא שצריך לפתח מודעות עצמית גבוהה.

ומעבר לזה, כל אחד יפתח את הקשר באופן ובצורה שמתאים לו,

וכל אחד ימצא את העיתוי הנכון והאיזון הנכון בין הרגש לשכל שלו.

בתקווה שלבסוף יהיה טוב לכולם..

דיברתי עם הרבה אנשים שעברו "שריטות" בגלל קשרים ארוכים שלא הגיעו לחתונה.

זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה.

וגם לא נתתי הנחיה מדוייקת. איזה מתכון למינון הנכון. זה יותר אזהרה כללית.. 

אני חושבת שאנשים רגישים טיפה מעל הממוצע יבינו.. 

בכל אופן בעז"ה שנשמע בשורות טובות  

הרבה פעמים קשר טוב מגיע אחרי תקופה ארוכה של יובש, או בתקופות של צורך רגשי יותר רב מבד"כ..

והרבה פעמים ההצעה לא באמת מתאימה מבחינה שכלית, אבל מבחינה רגשית היא יכולה לעבוד מעולה.

בקיצור בפעמים האלה, הלב יכול להיות עם כושר שכנוע מעולה שזה "נכון לי וטוב לי" ורק אח"כ שהלב קיבל את הסיפוק שלו,

הוא קצת מתחיל להתפכח .. 

(ואני לאו דווקא מדברת על מקרים קיצוניים, יש חוסר התאמה בדברים גם פשוטים של החיים..)

אני גם הייתי בהרבה שנים של חיפוש עד שמצאתי את אשתי..

אני חוויתי את הדברים הללו ומבין אותם לחלוטין.

אבל החיים מורכבים ולרוב הם לא עובדים לפי מתכון מוכן מראש.

הרבה פעמים אם "נחנוק" את הרגש בהתחלה, הוא לא יופיע אח"כ גם אם בשכל זה יראה מושלם.

ואז בעוד זמן מה, הגיוני בהחלט שתכתבי מסקנה הפוכה וגם עליה תנסי להגן.

מה שצריך זה מודעות עצמית, כל השאר זה כבר סובייקטיבי.

וזה לא "לחנוק" את הרגש. הרגש קיים. אי אפשר להעלים אותו.

אפשר להיות מודעים אליו ולא להסחף אחריו.. או לא לתת לו את המקום שלו 

ואם יש פוטנציאל לרגש, אני לא מאמינה שהוא "לא יצליח לאהוב"... (אלא אם כן מדובר במקרים קיצוניים של טראומות או חסימות) זה לא משהו שבאמת שולטים עליו. 

זה נמצא או שזה לא נמצא, זה במקסימום מתפתח למימדים יותר גדולים אם יש פוטנציאל.

אבל מסכימה לגבי המודעות העצמית

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳