מרצפות צהובות עם שריטות עתיקות.
חתול רחוב מטופח חולף מול הפח,
לב שיושב ונוגן לו על אח,
אל מול האח.
עם מעדר ושתיל,
עם שקט שמבהיל,
ביום רגיל,
כלל לא רגיל,
ואדם מחושב מנסה להרגיש,
איזה איש שעסוק את התורה להנגיש,
פותר תרגיל ועוד מדע ופשט,
ומפספס ברוח, מי את.
איש של ספרים ותורות,
איש בלי זקנים ואורות.
צועקים לו ברחובות,
שיפסיק לנתח.
לנתח חוויות.
מטלטלים אותו קלות שינוח-
ליהנות,
והאיש לא מרגיש,
ולא אדיש.
נתפלל שאש אותו תחיש-
חיש.
ובא היום,
והזמן,
ואילנות פרחו בפרח,
וציפורים צייצו בשיר,
והיער קרא לו לבוא חדריו,
בין עצים, אבנים,
בין שקט טבעיו,
וההלך נכנס לו,
וזרק את השכל.
והיום הוא ביננו רוקד מול הסטנדר.

- לקראת נישואין וזוגיות