אני כאן.

חיבוק אהובה.

תברחי. לא מגיע לך אותי.

לא רוצה. מגיע לי בהחלט.

ואני יותר מגעילה ממך.

אני לא רוצה לפגוע יותר ממה שכבר פגעתי.

ולא שיקרה לי משו ואז תיפגעי מזה.

את לא.

מאמוש, לא פגעת. בכלל בכלל.

אני דואגת לך ואוהבת אותך בכ''מ. עובדה.

רק תזכרי שאני כאן.

הלוואי והייתי יכולה להאמין לזה.

סליחה שפוצצתי את האמון.

לזה את חייבת להאמין, זו האמת.

לא היה מלכתחילה. אין לי באף אחד.

לא קשור לזה אבל. לא חשוב. סליחה.

אני לגמרי כאן.

וגם הדלקתי את הפלא.

המון מלל. המון. יותר מידי.

די להזיק. תסתמי כבר.

תקחי עוד, תהרסי עוד, תמותי.

למה הכל כל כך קשה וכל כך מורכב ולמה אני כאן בכלל.

נמאס לי לחיות בפחד מכולם ומעצמי.

לא עוד. בבקשה ממך.

בשבילי.

אני חייבת.

ומה עושים ואיך ולמה.

הפוך לי.

סחרחורות, הבטן מתהפכת מבחילה וכאב, הראש.

שמחר לא יגיע. בבקשה. אני שאני לא אגיע למחר, גם אופציה.

נגמר לי הכח. ואין אף אחד. אין.

איך אפשר.

נמאס לי לרצות ולא להצליח.

ודווקא כשצריך אני לא רוצה להעיק אז סותמים.

למה אני עוד כאן.

בואו נצרח.

מוזמנת להתקשר ולצרוח לי.

בוכה לי. לא מתקשרת אלייך ככה.

כשתרגעי.

גם הרגליים מתחילות לכאוב ממש.

וכואב לי לזוז.

ודי לרעידות ודי לקור.

אני רגע מלקחת.

מאמוש. 

זה לא מה שיעזור.

יעזור כדי לא להרגיש.

זה לא.

אני לא מפסיקה לרעוד.

שנעלה למשרד של אבא? עדיף שלא.

למה הגוף שלי כזה ולא אני אני ודי כבר. די.

שלום אנושות. אני אמות מחר.

אוהבת אותך.

ניפגש בגן עדן.

מאיפה זה בא פתאום לעזאזל.

לא באלי לאכול. לא באלי לשתות.

באלי כדור ולישון. לפחות ישנתי יחסית סביר בשבוע האחרון.

קשה לי. אני לא רוצה להעיק על אף אחד אז פשוט סותמת.

שילך הכל קיבינימט.

אני כאן. 

לא מעיק כלום.

אוהבת אותך.

קורס לי.

אני רועדת מחולשה ובחילה.

שניקח כדי לישון ושלא יכאב ככ?

באלי מקלחת בכלל.

מה עושים, תגידו לי. פשוט תגידו.

אני רוצה לצרוח. אסור.

מסתובב לי הכל.

מיציתי להרגיש רע. מיציתי תופעות לואי. מיציתי מזוכיזם.

מיציתי את עצמי.

לא הולכת ללימודים יותר. ושיקפצו כולם. לא מסוגלת.

שייגמר הכל ושילך לעזאזל.

אסור לי לאכול.

מה אעשה אם תלכי לי

אם תברחי לי

מה אעשה עם כל הכעס הזה, אה?

שמור לי עליה

ותשמור גם עליי כדי שלא אשתגע.

שלא אשתגע. שלא אשתגע. שלא אשתגע.

מה עושים עם שבת מה. אסור כלום.

בואו נברח איתה לצפת.

כואב לי כל השרירים. כואב לי הראש. כואבת לי הבטן.

הכל מתהפך לי.

אבל באלי.

(מעניין אם אפשר להגיד שיקפצו כולם בלי רגשות אשמה על מה שזה יגרום אחר כך לאנשים אחרים.

הלוואי ואעזוב את כאן ואהרוס את הפלא שגם ככה גוסס ואתנתק מהכל.

ושקט.)

שקט.

אין אף אחד יותר.

היו שלום אנשים.

אין אלוהים.

יש כאב. על כולם.

הבטן מתהפכת לי.

אני רוצה שהכל ייגמר.

למה כל כך קשה לי.

איך זה הגיע כל כך מהר. אני משתגעת.

משתגעת.

די להרגיש גרוע.

אני רוצה נורא לקחת. אין לי כח לאכול. אין לי כח לכלום.

באלי לישון ולישון.

כבר שבוע שהצלחתי ועוד רגע אני אשבר. שורף לי.

היה אתמול נחמד יחסית, מתיש ממש.

הם כאלה מתוקים שזה וואו.

אין לי כח לשבת הזו בשיט.

אולי אני אברח לאילת? או לחור בצפון? אבל לברוח. בלי שום דבר.

(רע לי. מאוד.)

(אני פה)

למה לא היום

מה שבטח יבוא

כבר מחר

זה כנראה אנשים שמאחלים את זה

יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום

כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב

אפשר למשוך את שבת גם לראשון

להאריך את הסוף

שעון קיץ

מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום

גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה

לחזור מאובק הביתה בשקיעה

דמדומים

האישה מחכה לו

מכינה לו משהו לאכול

הוא נוהם משהו לא ברור

מעשן קצת

נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה

מסוכנת

מכרות היהלומים במיר

זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו

מי שמתקרב מציץ ונפגע

חושך סיבירי קפוא במינוס 40

עולמות האסוציאציה כאן מרתקים

הייתי מגלה את העולם הזה

עולם חדש

עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה

גילוי

לצעוד עליו יחף

לעבור בתוכו

לחקור ולחשוף הכל

לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל

לטעום את מה שיש להציע

זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not

Why am I so hard on myself about it

I hate how much I enjoy it 

I feel like shit

I want to run away to the beach

I want to sleep forever

I don't know

.Fuck

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

אמן