על המידות של האדם גם במצבים אחרים...

יש לי את היכולת לקלוט אנשים, אבל במקרה של הבחור הספציפי אני מרגישה שאני לא יודעת. לא לחיובי ולא לשלילי. משהו ביניים כזה.

תודה!

אני מרגישה שגם התשובות שאני מקבלת בבירורים לא מרגיעות אותי, למרות שאומרים שיש לו מידות טובות, הוא תמיד עוזר וכד'..

אני ממש מסכימה בעניין התכונות המידות שיש לכל אחד. יש דברים מסויימים שחשובים לי, ועליהם אני שואלת כיצד ניתן לדעת. 

רגישות ואכפתיות לזולת

התחשבות גם בזולת (כמובן לא כאשר זה פוגע בעצמך)

אי ביקורתיות

לקיחת אחריות

אי עצלנות

יש עוד כמה, אבל אלו הבסיסיים..

זה באמת נשמע הגיוני לבדוק בדרכים שונות. אנסה..

מזל שיש תפילות

מחשבה מלחיצה ביותר..
שבסוף לא באמת מכירים כלכך את מי שמתחתנים איתו..
פעם הייתי רגוע מזה, אבל עכשיו המצב קצת מלחיץ יותר אחרי שעברתי לצד החרדי
אימלהההההה

הוא ממש ממש מקבל אותי וקשוב לי. זה מספיק?

נראה לי שאנחנו בקצב דומה בקשרים שלנו (לפי מה שאת כותבת כאן), אז אשמח לשמוע ממך עוד תובנות אם יש לך. תודה.

ממתן מידע על הרקע שממנו צמח האדם.. אבל על המידות שלו? שאיפה וכיוון כללי -אולי כן, אבל השאר?

 המציאות כ"כ מורכבת..

יש מלא אנשים נטולי פוזות חברתיית/מגזריות כאלה ואחרות שלא עושים הכל "לפי הספר" עם מידות כאלה נאצלות, אנשי מלאי ענווה וכבוד פנימי שהיחס שלהם לאחרים בהתאם..

לא מעט פעמים דווקא אלה שנתקעים ונותנים משמעות יתר לכל הפוזה החיצונית של ה"איך" החברתי מפספסים את הפנים ונתקעים בעצמם ברובד הזה, ראיתי כאלה לא מעט. הכי גרוע בעיני זה אלה שמודעים מדי ל"שווי" החברתי שלהם כי הם א, ב, ג, ד ומרגישים שבגלל שהם ממלאים את מה שנחשב בעיני החברה הם רשאים לדרוש מעצם פחות עבודה פנימית ומאחרים את המקסימום האפשרי..

אם כי לא מזלזלת לגמרי ויש חשיבות מסויימת, אבל רק מסויימת. ..

אני באופן אישי נורא מתפעלת מאנשים פשוטים כביכול, הם כאלה לא פשוטים בעיני.

למה זה קשור למי שהציע אותו. בעקרון מי שהציע אותו מכיר אותו טוב, ואמר דברים טובים. 

אני מנסה להיות חדת עין. וכל הזמן אני בהתלבטות אם אני לא מצליחה לקלוט אותו בגלל שהוא 'שחקן טוב' כמו שהזכירו למעלה. זה מלחיץ ומטריד אותי.

לנסות להכנס בכוונה למצבים של לחץ?

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?