נולדו בשבוע 35+6 במשקל 2100, 2150, היום שוקלות כ2600

יונקות כל שעתיים וחצי

בתחילה אכלו חלב שאוב והנקה לסירוגין ואז לצערי התחלתי לפספס קצת שאיבות- ההנקה קלה לי יותר, אז עברתי כרגע רק להנקה ופעמיים ביום חלב שאוב- בקבוק אחד בבוקר ואחד בערב

על אף שאני כבר אמא וותיקה לילדים "בודדים" (לא מצאתי מונח טוב יותר להפך מתאומים)

אני מרגישה כמו אמא טרייה... גם מפני שהן תאומות וגם מכיוון שזו פעם ראשונה שיש לי פגים... ילדתי תמיד 41+ ואף פעם לא היו לי בעיות בהנקה.

ממש מרגיע להיות כאן בקבוצה...

תודה לה' על הזכות

ולכן על האפשרות...

עברת בימים האחרונים רק להנקה?

כי יכול להיות שהגוף שלך צריך להתרגל למצב ולכמויות.

יכול להיות שזו קפיצת גדילה שלהן ותוך כמה ימים זה הסתדר

רק אל תתייאשי, זה נראה לי רק עניין של הרגל.

אם הצלחת להגיע להנקה מלאה, תשמרי על זה.

במקומך, לא הייתי שואבת בכלל, רק מניקה ואם פעם נתקעת מוסיפה בקבוק תמל.

למה את ממליצה לא לשאוב? המליצו לי לשמר את עניין הבקבוקים כדי שלא יעשו בהמשך בעיות...

זה לא קל להניק מלא תאומים.

כל הטיפול בהם צורך הרבה זמן וכוחות.

אם תכניסי לסדר היום שלך גם שאיבות זה היה מטורף.

אלא אם תשאבי פעם ביום ומישהו אחר יתן להם בבקבוק ולא את.

סתם מנסיוני... נתתי בקבוקים מגיל אפס... ובגיל חודש התאומה התחילה לעשות הפגנת מטרנה ובקבוקים... נלחמתי עד גיל חודשיים עד שנכנעתי ועברתי איתה להנקה מלאה.

אז כלום לא בטוח.

מקווה בעז"ה שזה אכן יתאזן ושיהיה לי כח וסבלנות להגשים את המשאלה והתקווה של הנקה מלאה

אצל שום ילד לא נכנסה לי מטרנה הביתה בגיל הקטן.

והייתי בטוחה שהניק מלא.

בימים הראשונים שאחרי הלידה סבלתי מכאבי גב ולא הצלחתי להניק את שתיהם, היה לי קשה לשבת.

התחלתי בקבוקים וראיתי שזה לא כזה סוף העולם.

והם גדלו ב"ה גם על מטרנה והם בסדר גמור מבחינה שכלית והתפתחותי.

אם היא הצליחה להגיע להנקה מלאה... אז חבל לא להמשיך.

אני ניסיתי כמה ימים לשאוב אחרי כל ארוחה בשביל להגדיל את בכמויות וזה הוציא אותי מדעתי והחלטתי לוותר.

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה 

בע"ה המשך גידול שמח ומלא נחת!

תאומים זה משהו אחר!! אמנם אין לי ילדים יחידים, אך כולם מעידים על כך שזה גידול אחר בכל המובנים.

יש המון שיטות להגדלת החלב וזו שלדעתי הכי מוכיחה את עצמה זה לאחר ההנקה לשאוב עוד כמה דק' אפילו אם לא יצא כלום. לעשות ככה כל כל כל הנקה למשך 48 שעות, והגוף יקלוט את העניין ויתחיל להגביר את הייצור.

דברים נוספים שיותר קשים (כן כן, יותר קשים) ליישום:

* לשתות 3 ליטר ביום. כמויות החלב ל2 זה ממש לא כמו לאחד.
* לאכול טוב. המון ירקות מבושלים וחיים (יש בזה המון מים) חלבונים ושומנים שמזינים את הגוף ונותנים לגוף הרבה אנרגיה. ייצור חלב לוקח המון אנרגיה ואם לגוף אין מספיק אז הוא ייצר פחות.

*לישון טוב. נכון זה נשמע ההכי הזוי מכולם, אבל כן. שינה נותנת לגוף אנרגיה שהוא זקוק לה. ייצור חלב חשוב אבל בלי אנרגיה מספקת החלב פשוט יורד. זה מתקשר גם לסעיף הקודם.

*אם את מרגישה שזה לא מצליח לך ואת חוששת ממש לחלב- אז תפני בבקשה ליועצת הנקה מוסמכת. היא תעזור לך להגביר את החלב ואיך להתמודד בזמן הביניים (למשל אם היא תראה צורך שתשלבי מעט מטקנה היא תוכל לתת לך את הדרך האולטמטיבית לעשות את זה עם מינימום מטרנה ומינימום פגיעה בכך שהבנות חלילה יעדיפו את המטרנה או שיוריד מדרישת החלב שלך).

המון בהצלחה!!!

 

האמת שדי שכחתי את עצמי מהרגע שהן נולדו, אני לא בדיוק נתתי לעצמי זמן להתאושש מהלידה ומההריון הקשה שעברתי, ישר צללתי לים השאיבות והמרוץ האינסופי.

אולי אני באמת צריכה לעשות סטופ וקצת יותר לשמור על עצמי למען כולם

קודם כל: זאת אימרה מעצבנת אולי אבל "צרת רבים- חצי נחמה"- זה נכון. ממש מעודד לשמוע שאת לא לבד עם הקשיים האלה.. אמהלה - אנחנו באותה סירה.

מה שהציעה לי יועצת הנקה זה להניק רק 20 דקות ומיד אחרי ההנקה לתת בקבוק של חלב שאוב (או תמ"ל)בכמות קטנה (לא כמות של מנה שלימה. - אני נותנת בסביבות 30-40CC, ככה יודעים בוודאות שנכנס להם משהו וגם את לא יושבת כל היום ומניקה. והם ממש שבעות אחר כך ומחזיקות יפה שלוש שעות ואפילו יותר. כמה שהייתי רוצה להניק מלא כמו שעשיתי עם חמשת ילדיי הגדולים (בכלל לא הכירו מטרנה ובקושי ידעו מה זה בקבוק) השלמתי עם זה שעכשיו זה לא ככה. אני צריכה להשאר שפויה. ובמקביל משתדלת לשאוב מתי שאפשר. גם אם זה לא כל 3 שעות כמו שהייתי רוצה לא נורא. וגם בשאיבה- רק 20 דקות ומה שיוצא אני מרוצה. 

וטיפ נוסף שלי מאוד עוזר - לשאוב עם חזיית שאיבה. ככה הידיים פנויות ואפשר אפילו לשאוב תוך כדי שמחזיקים אחת מהן אם היא לא רגועה/ טלפונים חשובים שאת לא מגיעה אליהם (סידורים וכו..)/ לשחק עם הילדים האחרים/ או אפילו - הכי הזוי, גם יצא לי כמה פעמים לקפל כביסה תוך כדי השאיבה - ניצול זמן יעיל מבחינתי. 

וההורים צריכים רק לתמוך רגשית...

בכל אופן, בפורום הזה אין אימהות לתאומים בגיל הזה.

גם אצלינו עם התאומים היו קצת יותר בעיות עם השיניים. לא זוכר משהו היסטרי, רק זוכר שאמרו שבגלל הלידה המוקדמת משהו באזור השיניים לא הספיק להתפתח.

לגבי שאר הדברים אני לא יודע, הם כבר לא ככ קטנים אבל אנחנו עדיין מתבלבלים לפעמים 🤣🤣

אבל בהתחלה היה פער בהתפתחות, ולאט לאט הוא הצטמצם.

מגיל שנה וחצי כבר לא היה פער.

בלי עין הרע המצב של השיניים שלהם טוב (אחד לא עבר שום טיפול, השני רק מעט טיפולים).

וב"ה היה להם עיכוב מוטורי תואם לגיל הפגות בהתחלה ואז עיכוב שפתי שטופל בגן שפה. מגיל ארבע-חמש כבר לא רואים שום זכר לפגות. (אחד מהם היה בגן שפה כל שנות הגן, השני רק שנה אחת)

נולד בשבוע 34. כיום בן שנתיים.

בינתיים יש לו עיכוב בצמיחה של השיניים. הניבים עדיין לא צמחו.

כיום, חוץ מהגודל והמשקל שעדיין קטנים מאוד, לא רואים השפעות של הפגות.

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...