אני לא חושב שאפשר להכליל בזה. כל ענין לגופו.

ולדעתי, אם ל אהיו עושים כיום כזה "ענין" מהדברים הללו, והגדרות "חתוכות", אז פחות אנשים היו "מגדירים" את עצמם והיו חיים נורמלי.

מכל מקום, זה ממש ענין שלכם. קשה לדעת מכאן, לדעתי.

מה שמנסים להסביר לך הוא שנישואין בריאים לא יכולים להתבסס על לוגיקה של הקרבה מוחלטת של הצרכים הרגשיים לטובת האידיאל הגדול של חיי המשפחה. זה ניסיון כמעט בלתי אפשרי בדור שלנו.

חיי האישות הם הלב של הזוגיות והם תלויים בתפקוד הנורמלי של הבעל והאישה גם יחד. זה מצריך חיבור גופני חזק במישור הרגשי שהוא חשוב פי כמה מהיכולת המעשית. 

אמנם התורה מצווה גברים ונשים שמתמודדים, להילחם מלחמת חורמה בתאוות הגוף שלהם. אבל בפועל אי אפשר להתחתן ממקום שרואה בחצי השני שותף רוחני בלבד ופוסל את כל ההנאה הגופנית שבקשר. פשוט כי זה לא הוגן כלפיו ולרוב גם לא מחזיק מעמד.

מהצד השני, אם ידוע שהצד המתמודד הוא לא בדרגה גבוהה של פרישות מהבלי העולם הזה, אז זה יוצר אצל החצי השני לחץ ומתח שמקשים על החיים. 

ככה שהשאלות הקריטית שאת צריכה לשאול את עצמך הן:

האם הוא מסוגל לחיבור גופני רגשי איתך?

האם החיבור הזה יכול לספק אותו באופן שיאזן אצלו את המשיכה לגברים? 

אם התשובות הן "כן", אז תמשיכו הלאה ושיהיה לכם בהצלחה ומזל טוב!

רק קחי בחשבון שזה לא יהיה זוגיות רגילה. אם בכלל,

פתחתי ניק במיוחד כדי לענות לך, כאב לי מאוד לקרוא את התגובות פה שחלקן מביעות בעיני בעיקר חוסר הכרות רציני עם הנושא.

אני לא באה לייעץ לך מה לעשות, מבינה בהחלט את החששות שלך ובאמת התחום של משיכה בין בני זוג הוא מדהים וחשוב כ"כ. ובדיוק בגלל המורכבות שבשאלה אני חושבת שצריך פה כתובת אחרת..

נראה שאת מבינה שיש מורכבות רבה וטווח רחב בנטייה. אף אחד מאיתנו לא יודע מה הסיפור של הבחור שאת יוצאת אתו ומה טיב הקשר שלכם. נשמע שהוא בחור מיוחד אם ככה הוא פתח בפנייך את הנושא ואפילו נפגשת כבר עם המטפל, ולא נראה שאת מנסה ישר לחפש דרך לברוח אלא להבין ולברר לעומק..

בעיקר מציעה לך לברר עם כתובות דתיות שמתעסקות בנושא- יש את ארגון בקדושה, מכון אבולעפיה, עצת נפש, כמוך (-של הרב ארל'ה הראל שליווה מאות זוגות כאלה וגם חיתן רבים מהם..) למצוא מישהו מקצועי ורציני להתייעץ אתו- שמבין בנושא ומכיר את דרך הליווי והטיפול בזוגות כאלה (לכל כיוון החלטה שהוא).

הייתי ממליצה לך לא לשמוע המלצות ועצות מאנשים שלא מבינים בתחום (מחילה מכל המגיבים שלפני).. זה כמו שתבקשי מצייר או שחקן עצה רפואית או שתבקשי מרופא שיסביר לך איך מתמודדים עם פחד במה... לצערנו התחום של נטיות הפוכות עדיין לא מספיק מוכר לרבים במובן האמתי והמורכב שלו, ויותר מידי ניזונים משמועות/סיפורים/כתבות/סטיגמות/היכרויות ספציפיות מידי, ונפש האדם היא כ"כ מורכבת, אין אדם שדומה לשני... וככה גם כל אדם עם נטייה הפוכה הוא עולם בפני עצמו.

ולכם המגיבים; מדובר בדיני נפשות של ממש!!!! בערך 1 מ6 נמצא על הרצף של הנטייה לכיוון ההפוך. מי יודע כמה קוראים את התגובות פה ולמה זה גורם. אלו בחורים ובחורות עם מסירות נפש אמתית. אפשר בהחלט בחלק מהמקרים לטפל בנטייה, זה לא תמיד מולד כמו שהעולם המערבי מנסה לספר לנו. וכן.. תאמינו או לא---

יש בהחלט אנשים עם נטיות הפוכות שהתחתנו ויש להם זוגיות שמחה ומאושרת מלאת אהבה ומשיכה! (כמובן שיש גם כאלו שזה לא הצליח להם, וכל מקרה לגופו..)

צודקת רקפות. אני באמת לא יודע מה ומי זה הבחור,

אבל המשיכה ההדדית.(במיוחד המשיכה של הגבר לאישה)

זה הבסיס העיקרי של הקשר לצומת הלב.

תדמייני שמשכנעים אותך להתחתן עם בת זוג רק כי זה מקובל חברתית

אין להשוות בין אדם שנמשך לבנות, רשע ככל שיהיה ועשה עבירות וחזר בתשובה

ורוצה להתחתן עם אשה כשרה ולהקים בית כשר.

פה מדובר על בחור צדיק שנמשך לבנים ומסתבר שאינו נמשך לבנות,

זהו סיכון גבוה מאוד שלא תיהיה להם זוגיות אלא הוא רק יתחתן כדי לרצות את החברה.

מקווה מאוד שלא

אבל משיכה לבין הזוג זה הבסיס ושוב צריך לברר למה באמת הוא רוצה להתחתן

טיבה של חוכמת ההמונים היא שכל אחד מביע את הדעה שלו עם מעט הסימוכין שיש לו ומי שמבקש עיצה צריך לקחת זאת בחשבון ובאחריות. אז ישנה העמדה שאת מייצגת כאן, שהיא אחת מיני רבות בנושא הסבוך הזה של נטיות חד מיניות. אני רק יכול להוסיף את הזרדים שלי למדורה והאמת תורה דרכה. נראה שאנשים מחזיקים מהדעות של פשוטי העם, בנוסף לעזרה המתבקשת של אנשי מקצוע. 

ב"ה האווירה הציבורית היום הרבה יותר מאוזנת ובריאה מזו שהייתה לפני 25 שנים ויותר. אז מצב הלהט"בים היה מחפיר ובלתי נסבל. אמנם יש בורות רבה וסטיגמות כי אנחנו עדיין בשלב של יציאה מאפילה לאור גדול. אנחנו צריכים יותר אנשים אמיצים שיצאו מהארון וינתצו את המזבחות השמרניים והליברליים גם יחד. 

כולם חכמים. וזה בדיוק העניין של הפורום .להתייעץ עם ההמון

אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית 
 

בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.  

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend

היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה

תהנו המון

איזה כיף ❤️

700 ללילה

נראה מאד יפה

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏