גם לי לא נראה שזה נכון שהילדה תחכה עד 11 כדי ללכת לישון.
אם מבחינתך את יכולה לפנות זמן כל יום לשבת לידה עד שתירדם (בשעה סבירה בה היא אמור ללכת לישון) אז בעיני אין מניעה להמשיך עם המצב הקיים.
אבל אם זה לא אפשרי, אז בהחלט נכון וצריך ללמד אותה שהיא מסוגלת להירדם גם בלעדייך.
וגם אצלנו תהליך של הלמידה לא היה כל כך פשוט. מראש דיברנו כבר איזה תקופה על זה שהרבה ילדים בגיל שלה יודעים להירדם לבד ועוד מעט גם היא תלמד איך להירדם לבד, אבל כל הזמן דחיתי את הלמידה עצמה. בסופו של דבר היה לילה שהיה ממש מוגזם מבחינתי (הייתי איתה איזה שעתיים בחדר וכל פעם שקמתי היא התעוררה מזה ורצתה שאשאר איתה עד שתירדם שוב), אז הסברתי לה באהבה שאני רואה שזה שאני בחדר רק מפריע לה להירדם, אני יודעת שזה יהיה קשה ללמוד משהו חדש אבל אני יוצאת מהחדר ובטוחה שהיא תצליח להירדם לבד. הצעתי לה שתהיה איתה מטפחת שלי במיטה כדי להרגיש כאילו אני איתה, ואמרתי לה שאני אבוא כל כמה זמן לראות שהכל בסדר איתה, ואם היא צריכה אותי היא יכולה גם לקרוא לי. בהתחלה היא מאוד בכתה, אז אני ובעלי נכנסנו מידי פעם להרגיע ולהגיד לה שאנחנו מבינים כמה קשה לה אבל אנחנו בטוחים שהיא תצליח ללמוד. לקח כמה ימים עד שהיציאה שלי מהחדר לא לוותה בבכי, אבל היום זה כבר הרבה יותר חלק, היא עדיין לוקחת איתה כל לילה מטפחת למיטה, ועדיין באה מידי פעם להגיד לי דברים אחרי שאני יוצאת מהחדר, וגם רוצה שאני או בעלי ניכנס לחדר כל כמה זמן לתת לה חיבוק (קבענו איתה שזה יהיה כל 10 דקות, עם טיימר שמזכיר לנו להיכנס אליה), אבל חוץ מזה כבר אין בכי והיא נרדמת לבד יפה..
