אסור שזה יקרה (ה"לצעוק עליו" על זה)..

אלא מה? שסוד גלוי הוא, שלפעמים נשים לא שולטות כ"כ על איזו "הרגשה", אע"פ שאין לה כל הצדקה "שכלית", ומתפרצות באופן שלא ראוי שיהיה.

זה לא שאת אמא רעה, ולא מחוברת לתינוק שלך. ואת בוודאי מצד האמת ה"הגיונית" לא התכוונת "לצעוק עליו", אלא כך הוצאת את התיסכול וחוסר האונים אחרי לילה שלם כזה, שזה באמת ממש לא קל.

אז כדאי יותר עם הפנים אל העתיד. קודם כל, להתבונן מראש, בנחת ובחיוך, לא כשכבר בעייפות כזו, שהתינוק לא "אשם" בכלום.. הוא רעב אז מתעורר...

דבר שני, להחליט, שאם את מרגישה שאת חייבת "להוציא את זה", את מסתובבת לרגע לצד השני, מסננת מהשפתיים, לא בקול, את כל התיסכול וה"שיגעון".. גומרת, מחייכת על עצמך - וחוזרת אליו באהבה.

ראשית, הרי אני לא באתי "להאשים", אלא ההיפך - להסביר שאע"פ שברור שאין מקום לצעוק על תינוק יונק.. זה דבר שבמצב כזה עלול חלילה לקרות לפעמים, ועצה מעשית.

ב. אני בהחלט מסכים שזו סיטואציה של קושי מאד לא פשוט. אם כי חייב לומר, שגם גבר שקם לילדים בלילה, זה יכול לקרות הרבה פעמים, ולא קל.. נכון שהוא לא צריך להניק.

ג. בהחלט יש אכן סוג של התפרצות שהיא כן נחלת חלק מהנשים. זו לא גזירת גורל, אבל זה נסיון למי שזה קורה לה. מוטב לדעת שזה כך - ולהכין מראש כלים למנוע/להתגבר.

זה שקוף לגמרי - ואינו דווקא כשיש בלילה 30 הפרעות. יכול להיות גם מעומסים אחרים של ילדים. לא אצל כולן - אבל יש כאלה שזה בדיוק כמו שכתבתי: "הרגשה" שגורמת להתפרצות שבעצמה מבינה בשכל שלגמרי אינה שייכת. זה משהו שגבר סביר במצב מקביל, לא יגיב כך. 

מה קורה כש"לא יודעים מה לעשות עם עצמו/ה"...

ולא הכללתי. אבל יש דבר כזה.

בלי זה... וואיי וואיי... באמת הייתי מתפרצת על התינוקות שלי חצי מהלילות.

(כדאי לחפש ברשת כללים ללינה משותפת בטיחותית)

קודם כל - קבלי 

אם את מרגישה שאת מאבדת שליטה את צריכה לפנות לעזרה מקצועית וכמה שיותר מהר

אם את רק מתעצבנת ונהית מתוסכלת בינך לבין עצמך ולא מוציאה את זה על התינוק, מצליחה לשלוט בעצמך - אז תנוח דעתך, זה מאד טבעי ומובן. נסי למצוא קצת עזרה במשך היום שתוכלי לנוח ולאגור כוחות

ובכלל כדאי לבדוק למה הוא בוכה כל הלילה, אולי משהו מפריע לו - בן כמה הוא? 

אולי מוציא שיניים, אולי כואבות לו האוזניים, אולי יש דרך להקל עליו וממילא גם עליך

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות