עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ז בשבט תשע"ט 22:47
מעתיקה את הכתבה מווינט (הקישור פשוט מכיל תמונה לא צנועה), יעללנשואים אסור לספר עד כמה הם בודדים"
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קליפורניה מצא ששלושה מתוך ארבעה אנשים חשים וחשות בדידות ברמה בינונית עד גבוהה. פסיכותרפיסטיות מסבירות על הגורמים לתופעה, ועל ההבדל בין בדידות שחשים רווקים לעומת בדידות בתוך מסגרת הנישואים
נועה בנוש | פורסם 10:29, 01/02/2019
כולנו בוודאי זכינו לטעום את טעמה של הבדידות בשלב כזה או אחר בחיינו. עבור חלקנו מדובר באורחת לא קרויה שהפציעה אך לרגע ומיד נסתלקה לה לדרכה. עבור חלקנו האחר מדובר במצב מתמשך של תחושת ניתוק וניכור שחלצה את נעליה על סף ביתנו ומיאנה לפנות את נוכחותה המעיקה. למרות תחושת הבדידות, הרי שאנחנו ממש לא לבד במערכה, שכן מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קליפורניה מצא ששלושה מתוך ארבעה אנשים חשים וחשות בדידות ברמה בינונית עד גבוהה. "הבדידות היא חמקמקה, מכיוון שאין משמעה שאתם לבד בהכרח, אלא מדובר בתחושה סובייקטיבית שמקורה בפער שבין מערכות היחסים החברתיות שאתם רוצים לבין אלו שיש לכם בפועל", מסביר עורך המחקר.
על הבדידות: איך גברים ונשים מתמודדים איתה?
נשוי אך מרגיש בודד מאי פעם
כחלק מהנסיונות להתחקות אחר מקורותיה של תחושת הבדידות, בדק מחקר אחר את החלק התורשתי האחראי לה, ומצא כי הדנ"א אחראי לכ-35% מתחושת הבדידות. כלומר, גם אם אנחנו נולדים עם נטיה לחוש בדידות, הדבר אינו אומר שגורלנו נחרץ לתחושה המרירה-חמצמצה הזאת, שכן 65% ממנה הוא תלוי סביבה, כך שאינטראקציות חברתיות מספקות עם אנשים בסביבתנו בהחלט יכולות למתן את הנטיה לבדידות.
"קשה לנו עם בדידות כי כבני אדם כולנו זקוקים לתחושת שייכות, זהו צורך השרדותי שלנו", מסבירה הדר זוהר, מאמנת ומלווה תהליכי זוגיות. לדבריה, אנחנו כל הזמן מחפשים להשתייך, בין אם לקהילה אמיתית או וירטואלית, וכשאנחנו לא מצליחים להשתייך אנו מרגישים בודדים. "גם ההתחברות לבני זוג נעשית על מנת לבסס את הצורך שלנו בשייכות", היא אומרת. "בני אדם לא יכולים לחיות באי-ודאות, כך שהידיעה שבן זוגי חוזר הביתה כל יום, אוהב אותי ולא בוגד בי, מעניקה לי ביטחון. יש לי מטופל שניסה להסביר לי מדוע הוא רוצה להתחתן ואמר, 'אני רוצה שורש'. לא טוב היות האדם לבדו כי אנשים צריכים שורשים".
צילום: קרן שם טובהדר זוהר (צילום: קרן שם טוב)
לבד מול החברה
אחד הגורמים לבדידות בתפיסה החברתית המקובלת היא רווקות. "בדידות לפני הנישואים היא בדידות חברתית, המקום שבו אני לבד מול החברה", אומרת הדר. "למרות שגברים ונשים מרגישים בדידות במידה שווה, שומעים בעיקר נשים מדברות על זה ואומרות 'לכולן יש בן זוג ולי אין', או 'אני גלגל חמישי'. בדידות כרווקה מייצרת הלקאה עצמית ותחושה שאני לא שווה, שמשהו דפוק בי כי אני לבד".
הבעיה היא שאנשים רבים תולים את כל יהבם בזוגיות כפתרון לבדידות, כשלאו דווקא היא זאת שתפתור את התחושה הקשה, כפי שמתארת הדר: "אנשים חושבים שאם אמצא בן זוג לא רק תפתר הבדידות, אלא יפתרו כל הבעיות בחיי. לכן אני לא נותנת למטופלות שלי לצאת לדייטים לפני שאנחנו עובדות על הדימוי העצמי, הפחדים והדפוסים. אחרת נכנסים לזוגיות וכשמבינים שהזוגיות לא פתרה את הבעיות, המצב נהיה עוד יותר רע. יש לי מטופלת שתמיד חשבה שברגע שתתחתן ותעשה ילדים היא תרגיש טוב, אבל זה לא קרה, וזה מוביל לתסכול ולייאוש".
צפו: כך תתמודדו עם בדידות החגים (צילום: יוגב אטיאס)
צעירים בודדים יותר
אחת הסיבות שבגללן מרגישים רווקים צעירים בודדים היא המדיה החברתית, המחליפה את האינטרקציות המתבצעות פנים מול פנים באינטרקציות וירטואליות. מחקר חדש שפורסם השבוע מראה כיצד, באופן אירוני, דווקא אמצעי המדיה שעוזרים לנו להיות מחוברים לאנשים אחרים, הם שגורמים לנו להיות כל כך מבודדים. במחקר שנערך בקרב בני 18-30 נמצא שכל עליה של 10% בחוויות שליליות במדיה החברתית העלתה את רמת הבדידות של הנחקרים ב-13%. חוויות חיוביות, לעומת זאת, לא הרעו אך גם לא שיפרו כלל את רמות הבדידות. לאינטרקציות הוירטואליות אין השפעה חיובית על רמות הבדידות, לפי סברה אחת, משום שלמרות התחושה שלנו שאנו מעורבים חברתית, המוח שלנו חווט בתהליך האבולוציוני כך שהוא מזהה רק תקשורת פנים מול פנים כאינטרקציה חברתית מועילה.
הממצאים הללו מתיישבים עם הנתונים המדאיגים המצביעים על כך שאחד מכל ארבעה צעירים בגילאי 18-30 חש מבודד, בהשוואה לאדם אחד מכל עשרה אנשים בעשור השביעי לחייהם. כלומר, אנשים צעירים חשים בדידות רבה יותר מהדור המבוגר, עד כדי כך שיש מי שמשתמשים בכינוי "מגיפת הבדידות" לתיאור התופעה. ד"ר סוגי קגן, ראש ביה"ס לפסיכותרפיה במשחק ומטפלת זוגית, אומרת כי אין להקל ראש בתופעה ומתריעה מפני השלכותיה ההרסניות: "דור שלם של צעירים חש תחושת בדידות. הם עובדים קשה יותר מהדורות שלפניהם ונכנסים לבית ריק בערב. במקום לקבוע עם חבר בקפה הם משוטטים ברשתות החברתיות, ואז הם נשארים נורא לבד", היא אומרת.
"יש לי מטופלת בת 29, הייטקיסטית מאוד מצליחה. היא מגיעה הביתה ב-8-9 בערב ואין לה כוח להיפגש עם אנשים, אז היא יושבת על הרשתות החברתיות ובשעה 11 הולכת לישון. היא מרגישה בודדה כי חייה מורכבים מתבניות של לבד, כשלמעשה היא יכולה למלא את תחושת הבדידות גם באינטראקציות עם חברים ומשפחה, ולאו דווקא דרך מסגרת זוגית.
"אצל רווקים נוצרים מצבים דכאוניים שעלולים להביא לאובדנות. הבדידות יוצרת דכאון, הדכאון מוביל ליאוש, שבתורו יכול להוביל למצבים אובדניים. לאדם שמרגיש בודד יש קושי לפנות למשפחה או לחברים, לומר להם שהוא בודד ולבקש עזרה, כי הרווק מתבייש מאד בכך שהוא בודד ולכן שומר את זה בסוד. בניו יורק כבר רואים הרבה יותר מקרי התאבדות בגילאים הצעירים האלה בשל בדידות, מכפי שהיו לפני שני עשורים, וגם בארץ רואים גידול במספר הצעירים הרווקים שחשים בדידות".
יותר מ-60% חשים בדידות בתוך קשר זוגי
בדידות אינה מאפיינת רווקים בלבד. למעשה, מחקרים מראים כי זוגיות אינה מגנה עלינו מפני סכנות הבדידות, נהפוך הוא. כך למשל, נמצא במחקר שיותר מ-60 אחוזים מהאנשים שדיווחו על תחושת בדידות היו נשואים או שהם גרו עם בן זוג. "זוגיות מהווה את המקום השיתופי-רגשי", מסבירה ד"ר קגן. "כשאתה מגיע הביתה מהעבודה אתה רוצה לספר למישהו על היום שלך, וכשהשיתופיות הזאת לא ניתנת אתה מרגיש בדידות. בתחילת הקשר בני הזוג עסוקים בלשתף אחד את השני, משאירים זה לזה פתק, 'שיהיה לך יום קל' או 'בהצלחה במבחן'. לאט-לאט עם השגרה הם פחות מתעניינים, כי נראה להם שהם יודעים כבר הכול האחד על השני. אני יודע שהיא היתה בעבודה ואז בגינה עם הקטנה, מה כבר יכול להיות חדש? אז לא שואלים. ואז מתחילה לחדור בין הסדקים תחושת הבדידות".
במה היא שונה מבדידות בקרב רווקים?
"להבדיל מבדידות בקרב רווקים, לנשואים אין לגיטימציה להתלונן על הבדידות הזאת כי יש לצידם מישהו, הם לא לבד. הסביבה מקטינה ומפחיתה את הקושי הרגשי, ואומרים להם דברים כמו - מה הבעיה? אז תעשו דברים ביחד".
גם הדר זוהר מציפה את הקשיים הייחודיים לאלו החשים בדידות בתוך מערכת זוגית. "כבר אחרי השנתיים הראשונות לנישואים רבע מהזוגות מדווחים על בדידות, ומעל גיל 50 חצי מהזוגות מדווחים על בדידות בתוך הקשר, כחלק מסינדרום הקן המתרוקן", היא אומרת. "בדידות בתוך זוגיות זו בדידות רגשית, והיא הרבה יותר כואבת בעיניי מהבדידות החברתית של הרווקים. היא מייצרת תחושת ניכור קשה כי בתוך הזוגיות לא רואים אותי ואת הצרכים שלי. אני פה רק בשביל לספק את הצרכים של בן הזוג והילדים, אבל אני עצמי שקופה, וזה כאב גדול מאוד.
"אני רואה את זה מכמות הדמעות שמזילות אצלי בקליניקה נשים שזו תלונתן. בדידות בזוגיות מייצרת המון כעסים ואשמה כלפי בן הזוג, ומשפיעה עלינו רגשית. היא מובילה להזנחה אישית, לקשיים בעבודה, כי היא מכניסה אותי למקום הקשה שבו אני מרגישה שמשהו לא בסדר אצלי. חוץ מזה, ככל שאנחנו כועסים יותר על הצד השני זה מרחיק בינינו, כי כמה אפשר לסבול את בן הזוג שלך כועס? זה מעין כדור שלג שמתחיל בחוסר סיפוק של צרכים שמוביל לבדידות, הבדידות מייצרת כעסים שעוד יותר מרחיקים את בן הזוג, וכך הקשר הולך ומידרדר".
מה צריך לעשות כדי לעצור את זה בזמן?
"צריך להתחיל לדבר על הדברים כשהם קטנים. לדבר בגוף ראשון 'אני צריכה ש' ו-'אני מרגישה שחסר לי שתראה אותי'. כשזה מגיע לרמה של תחושת בדידות קשה כבר אין מקום של הקשבה, כך שכבר לא ניתן לפתור את זה לבד וצריך טיפול זוגי. אני מציעה לשבת עם עצמך ולרשום מהם הרווחים והמחירים של הקשר, ואז לראות מה מהם גדול יותר - הרווח או המחיר שאת משלמת, כדי להיות מסוגלת לקבל החלטות האם להשאר או ללכת".
