למה להרחיב איסורים במקומות שאין צורך

בכלל אמורים ללמוד את זה רק לקראת נישואים. זוג נשוי לא שומר ייחוד

סתם העברת חפצים מותרת 

אם נזהרים בחפצים קטנים שלא תהיה נגיעה סבבה

אבל אלה הלכות לזוגות נשואים

בזמן נידותה, "סתם העברת חפצים" אסורה. גם אם נזהרים שלא תהיה נגיעה.

[אולי לא לכך התכוונת]

לכן לא שייך בכלל "אולי הבחור מחמיר"

ובסוף, "אבל אלה הלכות לאנשים נשואים" - לא הבנתי בדיוק אל מה מכוון מה שבאמצע...

אבל יש כאלה שמציעים כדי לשמור מתקלות - דומני לא מיד כשנפגשים, אלא אם נמשך ורוצים ליצור "גדר" -  לנהוג בחומרות של הלכות נידה שבין איש לאשתו, גם כשיוצאים.

כנראה שהוא רוצה לנהוג כך.

צריך לבדוק אם חוץ מזה נורמלי.

להלכה, מוליך זה רק בזמן נידה כשהם נשואים, שלא יגעו אחד בשני עם חפץ, אבל להעביר חפץ מותר לכל הדעות. ומחוץ לנישואין מותר לגעת עם עם חפץ אחד בשניה ומשורת ההלכה אין בעיה.
בין לדעת הרמב"ם שלדעתו העניין דאורייתא והוא איסור עצם המגע חיבה, וכמוהו ניפסק שולחן ערוך, ובין לדעת הרמב"ן שהוא אומר שזה רק לקחת מרחק בעניין הנל לא צריך לקחת מרחק כל כך גדול משורת הדין.
אבל, מה נעשה שבנים, קשה לנו, וזה הנושא היחיד שטוב להחמיר בו, ואם הוא מבקש, כנראה שחשוב לו הנושא, ובכן לדעתי זה עניין של לכבד את הסייג שלו... וכדאי שכך, כי ביצר המין אנשים לא נותנים סייגים סתם, הוא היצר החזק ביותר... 
מקווה שהייתי ברור, ואל תתני לשיקול כזה לפגוע בהחלטה שלך, כי אם הוא מקפיד עכשיו, אחרי שתיהיו נשואים אתם מותרים במגע, והדברים יהיו אחרת...

כדרך ה'

להעביר חפץ ישירות מידו לידה של אשתו נידה - זה אסור.

רוב הפוסקים שאני מכיר הקלו בפגישות וכן באירוסין, אבל שמעתי על כאלו שמחמירים (לא זוכר כרגע ספציפי) וגם תיאוריתית הלכתית זה עדיף, ואני מדגיש הלכתית, כי לא תמיד נכון מעשית.

אני מסכים שהרבה אחרונים אומרים שעדיף להחמיר, אבל כמו שהבן איש חי אומר, שאדם צריך להיות ישר עם עצמו, ואם זה גורם לו להרהורים, או מפריע לו, לא משנה אם זה מותר, תחמיר, עכשיו לדעת הרמבן זה יצא הלכתית, אבל מדרבן, לדעת הרמב"ם זה ממש לא הלכתי.
בין כך בין כך, לדעתי כל אדם צריך להיות כן עם עצמו, שיגיד כמה זה מפריע לו, למשל אני יודע שכן, כאשר אני אצא לדייט, מאוד הגיוני שאני אהיה צריך שהיא תעביר משהוא, ואני אתחרפן אם כל שניה זה יהיה כמו בבציעת לחם בשבת, שצריך להניח על השולחן קודם... אבל מצד שני מאוד מפריע לי כאשר אני לוקח חפץ ונוגע שמישהי, ולכן את זה אני אאסור על עצמי.
וכל אדם צריך להיות מול המראה ולמצוא את ההחמרות שלו, אבל להיזהר שחס וחלילה לא לבוא לידי הקלות במקום שאסרו.

גם אני זכיתי ללמוד קצת לאחרונה

ולא יודע איך הגעת למסקנה שההלכה היא מה שנוח לך או מה שגורם לך, אני ראיתי גדרים ברורים. כמו שכתבתי, באמת רוב האחרונה מקלים, אבל יש גם שאוסרים, והאמת שהפשט איתם. וכוונתי בין להעברה בנידה בנישואין ובין לחזקת נידה לפני. 

ולא הגבתי לך כי לא ראוי לנצל"ש אלא אם כבר לפתוח דיון בפורום המתאים.

כל איסור המגע מגיע משני פסוקים שהרמב"ם מעלה ודעת הרמב"ן שאומר שצריך לשמור מרחק.
השאלה לגבי מוליך אם הוא מגע.
עכשיו אם תלך לדעת הרמב"ן, כל העניין הוא שמירת מרחק ומדרבן, ולפיו זה יוצא שתלוי אדם (למעט אם המגע הוא מגע בקביעות או מגע פריצות כמו שהרב קוק מוסיף עליו, שזה לדעת כולי עלמא דאורייתא)
הרמב"ם שכמוהו נפסק בשולחן ערוך אומר שמגע בכללי אסור מדאורייתא (לא יקרב ו"לבלתי עשות כתועבות האלה")
ולדעת הרמב"ם ושולחן ערוך מגע של חיבה אסור, ובכן מגע דסתמא? לא אסור מדאורייתא.
כאן הרב פיינשטיין נכנס ואומר, סתם כך במקום בו אין מה לעשות (כמו הולך בדרכים) ויש מגע, אם זה לא גורם להרהורים אין בעיה, מנגד אם גורם להרהורים יעבור בדרך אחרת או בזמן אחר.
כך שיוצא שאם א. אני לא באמת נוגע. ב. זה לא איזה מגע חיבה, אלא להעביר חפץ בצורה תכנית. ג. מדובר פה בדבר שנצרך (לא חובה, אבל לצורך, למשל להעביר מזלג או מפית) יהיה מותר.
עד כאן זה עניין ההלכה.
עכשיו ברור שכל אדם צריך לעשות סייגים, אבל זה תלוי אדם במקום שלו.
זאת אומרת, אין להתיר את האסור, אבל מותר לאסור את המותר (ספציפיט בנושא הזה), ושאלת מאיפה למדתי את זה? החזון איש אומר שכל אדם יוסיף גדרות ביצר העריות עד שירגיש בטוח.
ובכן התוצאה:
לדעת ההלכה- מותר לעשות זאת, מותר להעביר מוליך, האיסור מוליך המוזכר בהלכה האסור הוא אצל אישה אחרי נישואין, שקירבתן קלה, ומגע אסור (מה שברור).
לחיי היום יום- כל אדם צריך לראות אם זה משפיע עליו, כי אפילו אלף רבנים יתירו לו דבר ביצר העריות, אם זה גורם לו לתחושת הירהורים, ופוגע בו, יחמיר על עצמו.
בבקשה תיקרא לאט לאט ואל תמהר להגיב, חבל שנחזור על אותם דברים כי אתה תקרא בריפרוף

"ולא הגבתי לך כי לא ראוי לנצל"ש אלא אם כבר לפתוח דיון בפורום המתאים".

אני עובד על להיות אדם נעים הליכות, ובנוסף, אני לא משועמם. מתנצל שהשקעת תגובה ארוכה בלי שקראתי אותה, אבל אני סומך עליך שתהיה חזק.

וב. אפשר להגיד שאין לך כוח או שאתה עסוק כרגע... משועמם... דיון תורני... קשה לי...

כאילו... מה הקשר בין בגרות לבין הדיון שעשינו?

אבל בעיקרון אלא הרבנים המרכזיים שענו בנושא.... 

שוב, לא ממש הבנתי את ההקשר

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

הייתי בורחת...

בהצלחה!

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳