יכולים לבלוע שעובדת הולכת לשנה שלימה והיא עוד מקבלת על זה כסף, אז גם בישראל אם יחילו חוק 

ללא יוצא מן הכלל על כל המשק שנשים (אמהות לילדים קטנים) יסיימו לעבוד ב3 בצהריים. 

העבודה של הנשים תהיה גם יותר אפקטיבית, כי הן יהיו פחות מרירות שלוקחים מהן את זמן האיכות עם הילדים, וכך אישה יכולה גם להיות עובדת חרוצה לטובת המשק וגם אמא שמתפקדת והילדי ם שלה מגיעים הבייתה ויודעים שיש להם ארוחה חמה ובית חם.

תחשוב כמה מהחוליים של החברה זה יפתור.קידום של כלל האוכלוסיה, ואפשר אף להשקיע בהדרכות הורים, מניעת פשע ונשירה ממוסדות הלימוד וכך רוב החברה  תהיה מסוגלת ללמוד ולעבוד.

הכל מתחיל מהגיל הרך. זה לא אני אמרתי- זה מחקרים אומרים וגם מסורת ישראל

יכולה בהחלט להצליח להשקיע בילדים שלה מאשר אמא שחוזרת בשעה 6 מתה וגמורה מיום עבודה קשוח.

אני מבינה את חוסר ההסכמה עם ההצעה שלי, אבל בגדול אני שואלת שאלה כנה:

במציאות שיש כיום, שבה יש יותר מידי ילדי מפתח שחוזרים לבית ריק, אתם חושבים שזה בריא להם?

ולא, אני בטוחה שההורים שלהם לא היו רוצים להגיע למצב שהם מגיעים מאוחר, אלא זה רק בגלל דרישות העבודה ואין ברירה כי היום גם האמא נדרשת לצאת לעבוד אפילו במשמרות ערב.

לא כל זוג יכול להרשות לעצמו שאחד מהם יעבוד במשרה חלקית. זו המציאות הקשה כיום.

אני רואה המון ילדי מפתח שחוזרים לבית ריק, וזה לא באשמת ההורים שלהם.

מאוד חבל לי שכולנו, כחברה,  לא חושבים על פתרונות יצירתיים ונכונים איך לפתור את הבעיה הזו.

כמו שאמרתי, המציאות בה ילדים מגיעים לבית ריק משפיעה רק לרעה עליהם. ומחקרים מוכיחים שילדים בגיל הרך שהשקיעו בהם רגשית וגם במיומנויות לימודיות- יצליחו יותר, יהיו בעלי ביטחון יותר ומסוגלות גבוהה יותר להשתלב בחברה.

אז מה שאתם אומרים זה שקודם כל צריך לחשוב על המעסיקים?

אפשר אפילו לחשוב על פיתרון אחר.

אי אפשר לעמוד מול מציאות כזו ולהשלים איתה. לדעתי כל אחד מאיתנו חייב להתעורר ולחשוב על פתרון לבעיות האלו.

וזה בוודאות יחסוך למדינה המון כסף.

נורמות חברתיות הן נורמות. אם לחברות בישראל יהיה חוק למשל שחייבים להעסיק לפחות שליש נשים, אז אפשר גם לפתור את הבעיה שמעסיקים לא ירצו להעסיק נשים.

אז אתם משלימים עם המציאות הזאת?

תמיד אפשר למצוא פיתרון אם חושבים ביצירתיות.

אשמח אפילו לפתרון אחר-יש פה המון אנשים שאני בטוחה שזה מפריע להם.

בכלל לא.

ברור שהעבודה צריכה להיות לפי שעות העבודה ובהתאם לתפוקה.

מה שהצעתי זה שדרישות הקבלה יתמתנו ומעסיק יעסיק אישה למרות שהיא עובדת עד 3 או 4

וזה יהיה מקובל חברתית ולפי החוק.

בעיני המציאות שאישה מסרבת לעבוד אחר הצהרים - והיא אמא לילדים קטנים ורוצה לגדל אותם-זו מציאות לא פשוטה שגורמת

לבעיות רבות אחרות כמו פשיעה של ילדים שנמצאים לבד אחר הצהרים, צפיה בתכנים אלימים ופורנוגרפיים -או במקרים פחות קשים זה יגרום לילדים לחיות פשוט ללא אמא.

בשביל מה אנחנו מביאים ילדים לעולם? בשביל לשים אותם עם בייביסיטר?

תהיו בטוחים שאמהות עובדות קשה גם כשהן בבית מטפלות בקטנים

על משרה מלאה. 

העובדות שלך יהיו יותר חרוצות ופחות מרירות, ולכן הן יהיו העובדות הכי טובות ואת תרוויחי המון כסף. 

תני דוגמא לכולנו ותראי לנו שזה אפשרי. 

את גם יכולה שמחצית מהעובדים שלך יהיו נשים - למה רק שליש? 

המון בהצלחה. 

הבעיה היא שלהקים עסק - דורש לעבוד הרבה יותר מחצי או שני שליש משרה..

ולא פנויה לזה כרגע...

אז הפרדוקס הוא מובנה...

ולא, לא צריך לשלם כמו משרה מלאה. אף אחד לא דורש את זה. אבל כן - בהתאם לשעות שעובדים וביחס ישר (אולי מעט פחות - אם להוריד גילומי שכר שלא מתבטאים בתלוש) לכמה שאמורים היו לקבל במשרה מלאה.

למה? את תהיי יותר רעננה ויעילה ותוכלי לעשות מה שעובד עושה במשרה מלאה כשאת עובדת בחצי משרה, לא? 

אז בעצם את רוצה להכריח מעסיקים להעסיק אנשים במשרות חלקיות? 

אבל הרבה פעמים זה פוגע בדינמיקה של העסק. 

עסק לא יכול לתפקד כך ביעילות. 

שוב, את מוזמנת להקים עסק כזה. 

האם אתה יודע שיש ארצות שבהחלט מקובל שעובדים 7 שעות ביום?

האם אתה יודע שגם בארצות הברית, תעשיית ההיטק עובדת לגמרי אחר מבארץ? אין דבר כזה להשאר עד שעות מאוחרות.

אנשים מגיעים הביתה לאכול ארוחת ערב עם הילדים, והעבודה - תחכה.

(קרוב שלי עבד בארץ בכמה חברות, ואחר כך עבר לארצות הברית, לאותן חברות, ואמר שתרבות העבודה שם אחרת לגמרי. הרבה יותר בנחת.)

וגם כאן בארץ, תרבות העבודה היתה אחרת אצל רוב האנשים, עד לפני לא הרבה שנים.

וכמה משעות העבודה אינן מנוצלות לעבודה פרודוקטיבית?

(וכן, אני יכולה לומר מניסיון, שאומנם עבדתי במקום שהוא לא לפי שעות אלא לפי הספק, אבל מה שאני הספקתי בחצי מהזמן שאנשים שהו שם - היה הרבה יותר מאלה שהיו מהבוקר עד הערב. פשוט כי הגעתי בעיקר לעבוד. לא לדבר ולא לאכול, וגם כי היתה לי סיעתא דשמיא... ומדי פעם גם השלמתי דברים בלילות מהבית, אבל בהחלט הספקתי יותר מכולם)

ואולי אקים עסק כזה, כשהילדים שלי יגדלו. עסק בו שעות העבודה יהיו גמישות. אני בהחלט חושבת על זה.

אין שם מועצת החלב, מועצת הלול, מועצת הצמחים, מועצת הדבש ושאר מריעין בישין שמעלים את המחירים - אז ברור שכח הקניה שם גדול יותר. 

המשכורות בארץ לא נמוכות ביחס לרוב מדינות המערב - המחירים כאן פשוט יותר יקרים. 

יש מדינות שבהן אין מגזר ציבורי עצום שמהווה 50% מכח העבודה עם תל"ג אפס שיתר העובדים היצרנים צריכים לפצות עליו... 

בכל מקרה, מקובל זה מקובל. זה לא חוק. 

אגב, גם בארץ, לא נשארים בהייטק עד שעות מאוחרות. אני הולך הביתה בכל יום בשעה חמש אחה"צ. 

תרבות זה ענין של החברה - לא של המחוקק. 

אז אני מאחל לך בהצלחה עם העסק שלך. באמת. 

אני בספק אם זה יעבוד, אבל אם כן, זה יהיה נהדר. 

תארי לך עולם שבו לא צריכים בכלל לעבוד והמדינה מספקת בחינם את הצרכים של כל התושבים. 

יש אפילו מדינה כזאת שקיימת היום בעולם: ונצואלה. 

אתה בכלל לא מבין מהו הנושא שאני מעלה.

אני מדברת על חשיבה ביחד על פתרון ל"ילדי המפתח" וילדים ששני ההורים שלהם לא נמצאים בבית כדי לגדל אותם.

ואתה מתחיל לקפוץ למסקנות שאני חושבת לחיות כפרזיטית על חשבון המדינה.

יש לי חדשות בשבילך:

כל ילד שההורים שלו לא בבית נפגע מזה וזה משליך לאחר מכן על ההתבגרות שלו לרעה. כך שעלולות להיווצר בעיות חברתיות קשות.

כבר הזכרתי את המחקר בארצות הברית לטיפול בילדים בגיל הרך.

אם לפחות אחד ההורים לא נמצא שם בשביל הילד- אז מי כן??

אני מעלה בעיה חברתית שלדעתי היא קריטית ואמרתי שאפשר שכולם פה יציעו פתרונות אפקטיביים.

חבל עליך ועל הגישה שלך. אתה לא חושב על הילדים אלא על "המעסיק". 

אל תדאג שוק העבודה יסתדר בלי שעתיים עבודה נוספות של האישה או הגבר.

וגם אמרתי שלא מחייב שרק הנשים יקצרו יום עבודה. אפשר שדווקא הגבר יעשה זאת. והאישה תעבוד יום מלא.

יש לי חדשות בשבילך:
את חושבת משום מה שאחרים צריכים לשלם עבור גידול וחינוך הילדים של אנשים אחרים. 

אני לא קופץ למסקנה שאת חושבת לחיות כפרזיטית על חשבון האזרחים האחרים במדינה (למדינה אין עץ של דולרים בחצר הכנסת - האזרחים משלמים מסים) - זה מה שכתבת. 

אם יום העבודה יקוצר והשכר לא ישתנה זה אומר שאו שאזרחים אחרים ישאו בנטל הזה או שהמעסיק. 
אז את כתכת שאת רוצה לחיות כמו פרזיטית על חשבון המדינה. 

אם הנושא כ"כ חשוב לך, את יכולה לעשות שני דברים:
1. לממן את זה על חשבונך ולנסות לשכנע אנשים לעשות זאת מרצונם הטוב. 

2. להקים עסק שבו כולן יהיו נשים שיסיימו לעבוד ב-15:00 ונראה לאן תגיעי. 

זו בעיה משפחתית שכל משפחה צריכה למצוא לה פתרון - כל אחד לפי מה שהוא יכול להרשות לעצמו. 

יש משפחות שייקחו מטפלת או סבתא שתטפל בילד, יש משפחות שבהן משכורת אחת מספיקה. 
יש צהרונים ואפשר לחשוב על הרבה מאוד פתרונות וולנטרים בקהילה או במשפחה מבלי לנסות להחריב את מה שנשאר מהכלכלה הישראלית, להרוס עסקים של אזרחים אחרים או לעשוק עוד יותר את המגזר היצרני הפצפון במדינת ישראל. 

"סוף מעשה במחשבה תחילה" - לפני שמביאים ילד, כדאי קודם לחשוב איך מתכוונים לכלכל אותו ואיך מתכוונים לגדל אותו. 
 

אני חושב על כך שאנשים עובדים כאן מאוד קשה כדי להרוויח את משכורתם והם לא עושים את זה בשביל הילדים שלך אלא בשביל הילדים של עצמם. 

ושוק העבודה לא צריך "להסתדר". אם את חושבת כך, את מוזמנת להקים את העסק שהצעתי לך בהצעה מספר 2. 
אני אקח כאן סיכון ואנחש שמעולם לא ניהלת עסק, נכון? 
כי 40,000 עסקים נסגרים בישראל בכל שנה - ואת רוצה להכביד עליהם עוד יותר? 
למה את רוצה לקחת מהם במקום לתרום את הכסף הזה בעצמך?  
זה מאוד קל לתת צדקה מכספים של אחרים. אין קל מזה. 

וזה לא משנה עבור מי יגזלו כספים מאנשים אחרים - עבור האישה או הגבר - זה עדיין גזל. 

יוכל לבחור, האם הוא רוצה יום עבודה של 6-7-8-9 שעות, גם בהייטק.

כמובן שבהתאם לזה תהיה המשכורת, אבל שהיא תמיד תהיה פורפורציונאלית לכמושת שעות העבודה, וניתן יהיה להתקדם גם עם עובדים 6 שעות ביום אבל משקיעים בהם את הנשמה.

אני חושבת שלעבוד 6 שעות ביום זה יותר פרודוקטיבי מאשר 9, פר שעה, ויכול לתת להורים הרבה יותר נחת ויכולת ריכוז בשנים שהם מגדלים את הילדים.

אף אחד לא רוצה להרגיש שהוא מפספס את המשפחה בגלל הקריירה. מצד שני - לחסום כל כך הרבה סוגי עבודות כי הם דורשות 8 שעות ומעלה - נראה לי פשוט לא הגיוני

בינתיים אני לא מצטרפת לחגיגת ההיטק בדיוק בגלל זה. נראה לי לא אנושי.

וחבל, כי גם נשים שרוצות לעבוד 6 שעות ביום - יכולות בהחלט לתרום מהיכולות שלהן.

ויש גם גברים שלא היו רוצים להיות בעבודה 9 שעות ביום, אפילו אם יוריד להם במשכורת.

אני ממש מאמינה שבאיזשהו שלב ירד האסימון ותתחיל להיות יותר יכולת שילוב בעבודה. מידת הרווחה תגדל, והפרודוקטיביות והיצירתיות רק יגדלו.

ממש לא. משרה מוגדרת כמינימום 8 שעות עבודה ביום, ויש מקומות ש9. מי שרוצה לעבוד פחות נחשב "פרזיט" - והמשכורת שלו תהיה הרבה פחות - לא רק לפי מה שמגולם בהטבות ובמקום.

לרוב נשים צריכות לקרוע את עצמן בשנים הראשונות, ורק אחרי כמה שנים, כשמעריכים אותן, בחלק מהמקומות מתחשבים.

בהרבה מקומות אם תצהירי מראש שאת רוצה לעבוד 6-7 שעות - זה לא יהיה מקובל בכלל ופשוט לא יתנו לך צ'אנס.

ומדובר על הרבה מאוד מקומות עבודה. לא רק הייטק.

ולצערי גם הרבה מהמורים נכנסו לזה עם האופק הנחמד...

ופערים בשכר על חוזה אישי  (למי שעובד במשרה מלאה)- זה גם כי הרבה נשים לא יודעות לדרוש ולא מעריכות את עצמן כמו גברים, בזמן ההתמקחות על השכר.

ובסוף אנחנו נהיים עבדים של העבודה. מרויחים טוב, אבל זה לא מגולם ברווחה האנושית.

אם שוק העבודה היה מתגמש יותר היינו חוסכים את כל הבעיות האלה.

שוב, לא חייב שדווקא האישה תקצר יום עבודה.

אם הזוג מרגיש שיותר נכון שהגבר יקצר יום עבודה-למה לא?

הכל פתוח 

חלוקת התפקידים צריכה להיות בהתאם לתחושת בני הזוג.

מקווה שדברים יתפתחו לכיוון טוב יותר

כבר כתבתי שאפשר שזוג יחליט על מי עדיף שיקצר שעות עבודה.

ההחלטה צריכה להיות בין בני הזוג בהתאם לתחשותיהם.

כל זוג מחלק את התפקידים בצורה שמתאימה לו.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....