כ''כ מצחיק אותיחדשה ישנה
לראות איך מידי כמה זמן נפתח פה שרשור יאוש מההריון, וגולת הכותרת שלו -חודש תשיעי הקשה הארוך והמיגע...
וכולם מתות כבר ללדת ולהיות אחרי...
תגידו,
אתן זוכרות מה זה ללדת? ומה זה להיות אחרי?

אני לא יודעת מה איתכן, אבל אצלי זה הרגשה של גוף שבור לרסיסים מבפנים... כל פעם שאני קמה מישיבה אחרי לידה יש לי תחושה שאני עוד רגע מתעלפת , אין לי שום שליטה על מה יוצא ממני, (מחילה), איך אני נראית, איך הולכת וכמה כח עוד יש לי...
אז למה כולן מתות ללדת???

רק אני בחודש תשיעי מסורבלת, כואב, קשה אבל אף פעם לא חיכיתי כבר ללידה... כי זה כבר השיא של הכאב, של חוסר שליטה...
אני מזמן הגעתי למסקנה שאישה היא יצור "ממתין"מתואמת
תמיד כשהיא נמצאת בעיצומו של משהו - היא מחכה לסיומו, ושוכחת ליהנות או פשוט להיות בהווה...
למשל:
אישה מחכה להיכנס להיריון,
ואחרי שהיא בהיריון - היא מחכה שיעבור השליש הראשון והבחילות.
ואז היא מחכה שכבר יגיע סוף ההיריון,
וכשהוא מגיע - היא מחכה שכבר יעבור החודש המתיש הזה.
ואז היא מחכה שתיגמר כבר הלידהההה,
ואח"כ מחכה שיסתיימו ימי האשפוז בביה"ח.
ואז מחכה שכבר תסתיים תקופת משכב הלידה,
ומחכה גם להיטהר.
ואז היא מחכה שהתינוק קצת יגדל ויהיה "שמיש",
ומחכה שיגדל עוד קצת,
ומחכה שכבר יוציא שיניים,
ואז שכבר תסתיים התקופה המעייפת הזו של הוצאת השיניים...
ומחכה שהוא כבר יתחיל לזחול, ויתחיל ללכת וקצת לדבר.
ואז שוב מחכה להיריון חדש---
וחוזר חלילה

וכל זה רק בתחום של היריון ולידה...
הן כמובן מחכות גם שהילדים יגדלו עוד, וילכו לגן ולביה"ס, ושיעברו כבר את גיל ההתבגרות, ויאללה - שיתחתנו כבר!!!
ואז שיביאו נכדים... ושיבואו לבקר!... ושילכו כבר ויחזרו לבית שלהם... ושיבואו שוב!

ובטח גם בתחומים המקצועיים של החיים אישה מחכה לשינוי שכבר יבוא...

וזה קשה לה נורא לחכות ולהיות בהמתנה! וגם קשה לה לדמיין ולזכור שלא תמיד מה שבא אחרי ההמתנה הוא כיף חיים... בטח לא כשהיא הורמונלית בטירוף 8-(


בקיצור - קלטת, לא?
מקווה שלא חיכית כבר לסיים את הקריאה של החפירה שלי...
לגמרי. לפעמים אני תןפסת את עצמיחדשה ישנה
למה אני לא נהנת מההריון ורק מחכה שיגמר שליש ראשון? אז מה אם יש בחילות וכו'. יש גם להנות מהתחושה שאני בהריון! והבטן עדיין קטנה , אז אפשר להתכופף, לרקוד, ללכת.... נראה לי כל הדור הזה צריך ללמוד לחיות את הרגע ולא למהר כל הזמן לכל דבר...
צודקת, זו באמת בעיה כוללת של הדור...מתואמת
פשוט נשים נתקלות ביותר מצבים שבהם הן צריכות להמתין...
ובקשר לחודש תשיעי ספציפית - אז נראה לי שזה גם החשש מהלא נודע... מאיך הלידה תהיה ומתי... לפעמים עדיף ודאות כואבת מאשר ספק...
לדעת להנות זה אומנותM16

להנות מכל דבר ולא רק מהריון

אפילו לדעת להנות ממסאג' לא כולם יודעים

לגמרי מק"ר
אנישוש
אין על הכתיבה שלך אין!!
מדוייקאורוש3
חח הרגת אותי 🤣🤣 מדויקמקורית 1
מאד נכוןאמא שלה.
אחרי הלידה אמרתי לבעלי שסוף סוף עכשיו לוקחים מניעה, וזה הולך להיות פשוט שיעור בשבילי איך הזמן לחיות חיים נעימים ורגועה בלי לחכות שיגיע כבר משהו...
השנים האחרונות התגלגלו לנו מדייטים- ציפייה שיבוא כבר שנפגש שוב, לתקופת האירוסין, שתגיע כבר החתונה, שיבוא כבר ההריון, שתגיע הלידה, שתגיע ההחלמה, שתגיע ההטהרות
ועכשיו, שקט.
לומדים מחדש לצפות לשבת,לראש חודש, לחגים.
לא נתלים בדברים עצומים בכליון עיניים אלא חיים את החיים הפשוטים...
וכמה שהציפיה היא קסומה, הרגיעה הזאת היא ממש ממש מרפא....
יפה ממש! אהבתי - לצפות לדברים הקטנים...מתואמת
אם קשה לנו לשבור את הטבע הזה של ההמתנה - לפחות ננסה למתן אותו ולהפנות אותו להתרחשויות קטנות יותר וצפויות יותר...
(רק תוהה אני: אם מונעים מבחירה מצליחים לנטרל לגמרי את גורם ההמתנה לעתיד, לתקופה שאחרי המניעה? )
הממ... אני לא יודעת.אמא שלה.
בדרך נס כזאת או אחרת.

לא הרגשתי ככה הרבה זמן. ונעים לי מאד.
לא מצפה בכליון עיניים למשהו שנראה שלא יגיע (טוב נו, עכשיו אני מחכה לעבור את המבחן של מחר )

אולי כי לא אהבתי להיות בהריון. ואת התינוקת שלי אני אוהבת אהבת נפש....
אז רק נהנית ממנה בכל רגע מחדש, ולא מצפה לבאות
זה נשמע מצוין!מתואמת
צודקת לגמרי יכולה רק להוסיףאני זה א
שלפחות אצלי זה מעבר לזה שלא נוח שכבד שיש בחילות שבא לך למות מהן ולא יכולה לזוז, זו ממש חרדה קיומית כי אני מדממת ושמירה וכל רגע שעובר נשאר אצלי בפנים זה נס אז איך אפשר ליהנות בכלל ולא לחכות שיגמר למרות שזוכרת שזה כואב וכולי שבורה אבל לפחות יש תינוק בריא וכבר לא כל היום חרדות מטורפות אולי עכשיו יפול וכו... אבל הרעיון מקסים צריך להפנות מהרגע למצוא בו את הטוב ואם לדייק למצוא מה צריך ללמוד ולקחת ממנו כי הרגע הזה בין אם נרצה ובין אם לא יחלוף ויבוא רגע חדש קל יותר או קשה לא משנה מה גם ממנו צריך להוציא את המיטב..
כתבת ממש חמוד וממש נכון לפניו ברננה!


כתבת מדהים!ורד הבר
נכון כ''כ
ומעורר מחשבות ומסקנות מעניינות...

בעלי כל הזמן מנסה להזכיר לי להנות מההווה ולא לדאוג/לייחל/להתחשבן על מה יהיה עוד...

זה תרגיל רציני בשבילי לשחרר ולהרפות מהחשיבה של מה יהיה עוד x זמן ולחיות את העכשיו.
הרגעטת אותי עטרה12
כאן טמון הכלב...נביעה
זה שורש הבעיה שלנו.
לא מצליחות לשמוח בהווה. רק מצפות כל הזמן לשמחה שאחכ...
הלוואי שנגמל מזה.
ככה מפספסים חיים שלמים.
חזק מתואמת!!M16


הריון ראשוןפשיטא
עדיין מותר לי לחגוג על הרגעים האופטימיים שיש לי שבהם אני מדמיינת שהכל בעז"ה יעבור בטוב
דווקא יש משהו יותר מלחיץ מהלא נודע , לא?חדשה ישנה
והעיקר שיהנ. בקלות ובבריאות!
מלחיץ זה לא מילה...פשיטא
משתדלת לחשוב טוב
אמן!
כמה שאני מזדהה איתך!נעמה301
אף פעם לא חיכיתי ללדת כבר.
כל כך סיוט לי אחרי, שאני לא מקרבת את הקץ..
ממש כמו שכתבת!
ממש סמיילי צהוב
כל פעם אני מהרהרת על זה, שהגאולה נמשלה ללידה
למה? כי באמת נורא נוח להיות בהריון. הילד בפנים ולא צריך לרדוף אחריו ובכל זאת ה' טבע בנו את הרצון וההשתוקקות שתגיע כבר הלידה! אצלי זה הרצון לראות ולהכיר כבר את הילד, לדעת שאני אחרי ואיך היה בסוף, ולהשתחרר מהכבדות של סוף ההריון. כמה שההתאוששות מהלידה מאתגרת לפעמים, עדיין זה משהו אחר לגמרי.

ככה גם במשל, בדברים מסויימים מאד קל ונוח לנו להיות בגלות, בהרגלים הישנים שלנו, ובכל זאת רוצים ושואפים להגיע לגאולה, אם פרטית בתחום מסויים, מה שנקרא לצאת מאזור הנוחות, וכמובן הגאולה הכלחית לכל עם ישראל בקרוב..
אני גם כמוךרסיס אמונה
רק בשבוע 41++ נלחצת שידחפו לזרוז..
למה?רחל=)
כי עם כל החוויה של להרגיש תנועות וכו', אין כמו להחזיק את הפלא הזה בידיים.
כשאני מחזיקה אוצר כזה מדהים בידיים, אני מסוגלת להתמודד עם הכל.
בתקופה אחרי הלידה בעלי היה קם ב6 בבוקר, שומע ממני שישנתי שעתיים בלילה, ואני מחבקת את הנסיכה בחיוך ואומרת לו- אבל תראה איזו מתוקה היא.
ובשונה ממה שמתואמת תיארה, אמנם בהריון די חיכיתי שייגמר כבר, אבל הילדה בת 5 חודשים ומאז הלידה אני פשוט נהנית מכל רגע איתה. ומתבאסת שהזמן עובר מהר מידי. מרגיש לי שהיא כבר נהייתה ענקית ואני רוצה עוד להנות ממנה כתינוקת פיצית.



**שימו לב שההודעה הזאת נכתבה ברבע ל3, אחרי שלא ישנתי מאז הבוקר, ובלילה הקודם ישנתי כמעט 6 שעות מחולקות ל2.

***אני לא הייתי ככה אחרי הלידה הראשונה שלי, ומאוד מבינה את מי שלא מרגישה ככה. ההודעה נכתבה רק ע"מ לאזן ולהזכיר לפקוח עיניים ולראות איזה דבר מדהים ה' נתן לנו.
צודקת ממש שהאושר מהקטנים האלו מראה כמה שווה הכול!מתואמת
לפעמים אני מסתכלת על הקטנטונת, ונזכרת בכל הקושי שעברתי בחודשים האחרונים - וזה אמנם באמת קשה ואפילו טראומתי - אבל היא כזו מתוקה ורכה ו'שלי' - שאני באמת מרגישה שהכול היה שווה!
וואי אני ממש מזדהה -השבוע אחרי ערב של צרחות נוראיותמעין אהבה
ואחרי שקפצתי איתה בשלל תנוחות מוזרות
והותשתי לחלוטין

פתאם נרגע הכאב בטן
והיא התבוננה בי בעיניים הכי תמימות ועמוקות בעולם
וחייכה וצחקה וניסתה כ''כ לדבר איתי ולתקשר איתי
והעיניים שלה זרחו
והרגשתי שזה פשוט מגמד את כל השאר..שבשביל. רגעים קטנים כאלה הכל שווה.
ושזה הפרוש ששכחו לכתוב במילון למילה- אושר.


וזה לא סותר את הקושי...רגע אחד אנחנו מתלוננות
ורגע מאוהבות..

אני מאוד מזדהה עם @מתאומת@
גם אני מרגישה שאני עוברת מציפיה לציפיה

זוכרת שאחרי 8 שנות דייטים.. שהיו מלאות בתפילות ובתחושת חסרון וציפיה...
פתאם אחרי החתונה פתחתי סידור להתפלל ונשארתי בלי מילים
אמרתי תודה ותודה ותודה...ו...לא ידעתי מה עוד לומר!
כי לא הכרתי מה זה לא להרגיש את החסרון והציפיה הזאת שליוותה אותי שנים..
על מה מתפללים ? מתוך איזו תנועה?
לא שלא היו בקשות.. אבל מי שחוותה חסרון מתמשך יודעת את ההבדל בין חסרונות של צרות זמניות לבין בור עמוק וארוךךךך שלא נגמר...
תחושה שונה לגמרי...

מרגישה שלדעת להיות נוכחת זאת הכנה לגאולה
2000 שנה אנחנו בתנועה של ציפיה
ואז פתאם זה יגיע..
זה אומר ללמוד שפה חדשה בנפש
שיש בה תנועה
אבל תנועה שהדלק שלה זה לא חסרון אלא נוכחות בהווה.

תודה. חיזקת...פשיטא
ועם כל ההורמונים של הסוף אין כמו לדמיין סיטואציה כמו שתיארת עם אושר כזה
תדמייני תדמייני..זה הסוד !!מעין אהבה
כמה שמדמיינים וחולמי9 מגיעים יותר עם חשק ללידה..
בצירים תדמייני
בלחיצות תדמייני
אם קשה בהנקה- תדמייני
אם הוא בוכה- מ...-תדמייני
אם את לא ישנה-תדמייני

כשמדמיינים פתאם פוגשים בתוך המציאות את החלומות שלנו
פתאם מגלים שהם כבר מונחים כאן..ברגעים קטנים
ומחכים לנו שנזהה אותם

ובאמת אין כמו תינוקות קטנטנים..הופכים לך את הלב מאהבה
אני לפחות -מאוהבת בגיל הזה הפיצי..למרות שפיזית אצלי הוא הכי הכי קשה ודןרש...
כתבת ממש יפה ומרגש! גם כאן וגם בהודעה הקודמת!מתואמתאחרונה
המ...מחי
קודם כל מסכימה עם כל מי שכתבה שצריכים ללמוד לחיות את ההווה ולא רק לצפות למה שיהיה אחרי.
אבל, בהריון בכלל ובחודש תשיעי בפרט, אני מצפה ומייחלת להיות כבר אחרי. אז כן, בשלושת הימים הראשונים אחרי הלידה חשבתי מדי פעם למה רציתי ללדת כבר, עכשיו יותר גרוע/קשה/כואב ואי אפשר לישון וחוץ מהכל יש תינוק לטפל בו, אבל עם כל יום שעבר כבר שמחתי מאוד שההריון המתיש הזה הסתיים, כי בשבילי (ואני יודעת שיש עוד הרבה שמרגישות כך) ההרגשה של ההריון הרבה יותר קשה מאחרי הלידה. אני פשוט לא אני בהריון, ומעידים על כך כל הסובבים אותי... קשה להסביר את זה, אבל מי שמרגישה ככה תבין. וההרגשה הזו הרבה יותר קשה מהכאבים והקשיים אחרי הלידה, שב"ה משתפרים עם כל יום שעובר עד שחולפים לגמרי, שזה לכשעצמו מעודד מאוד שכל יום מרגישים טוב יותר, בשונה מההריון שכל יום נהיה כבד יותר...
לגמרי איתךמיואשת******
לא רציתי להרוס את השרשור החמוד הזה אבל אל כבר פתחו את הנושא- אני מהיום הראשון מחכה שזה יגמר
ובדקות הראשונות אחרי הניתוח הקיסרי אשכולי מורדמת ולא יכולה לזוז והתינוקת שלי בכלל לא לידי והכל כואב לי אימים כל מה שאמרתי לבעלי - יש ! זה נגמר! זה נגמר! זה נגמרררררר!
ואני כל כך אוהבת את האחרי למרות כל הכאבים ויוסר השינה והכל . נהנית מכל רגע
כנ"לבריאות ונחת
אם אישה רוצה עוד ילד אין לה ברירה אלא להיות בהריון (לא מדברת על היוצאים מן הכלל)
המטרה היא הילד, אף אחת לא מביאה ילד בשביל הכיף של ההריון. והוא לא כיף. בשום שלב. זהו
הגדרת אותי בדיוקיפית8

במיוחד בהריונות מתקדמים, שהתופעות מחמירות לעומת ההריונות הראשונים

הוא אמנם לא כיף אבל אני מאווושרת.חותמת+

אז לא נורא שזה קשהההה

כל מילה מיואשת******
התשובה די פשוטה..משקפופרית123

הימים הקשים בכל מקרה יבואו, אבל חודש תשיעי אפשר לקצר..

התייעצות- ארגז מצעיםשיח סוד

יש לנו ארגזי מצעים ענקיים.

מה אפשר לאחסן שם חוץ ממצעים ובגדים ששומרים? נשאר לי עוד מלא מקום

אבל זה לא נגיש לפתוח כל פעם, זה כבד.. אז לא צעצועים.

דברים שכן אני רוצה לאחסן גדולים מידי כמו כלים לפסח

מישהי עם רעיון יצירתי? או שזהו שישאר ריק?

אנחנו מאחסניםהשם שלי

בדים וקישוטים לסוכה

שמיכות חורף וכריות מיותרות

מפות שלא בשימוש שוטף


אפשר לשים כלי פסח יותר קטנים.

אוי חח הבדים שלנו לסוכה באמת תקועים מעל המקררשיח סוד
בחורף- פחות יש מה לאחסן...ממתקית

בקיץ- שמיכות, פוכים, כריות רזרבה אפשר גם באופן כללי.
תמונות, זכרונות.

אני שמהשומשומ
מזוודות טרולי, דברים של פסח, כל מיני כריות ושמיכות לא בשימוש, אפשר לשים מכשירי חשמל שלא בשימוש יומיומי 
אנחנו בעבר אחסנו דברים כמו עגלות לא בשימושמתואמת

כל מיני דפים ודברים שהם זיכרונות מהעבר או חומרי לימוד, ונדמה לי שגם דברים של סוכות אחסנו שם.

אפשר גם כל מיני משחקים ופרסים שאת שומרת כמתנות לילדים, אולי גם ספרי לימוד של הילדים ששומרים לשנים הבאות.

יש לי שםרקאני

חנוכיה

בדים של סוכות וקישוטים

אביזרים של פורים

שמיכות פוך כשהן לא בשימוש (יש לי אחת זוגית ו2 יחיד ובזמני טהרה ארוכים הן פשוט שוכבות שם)

כל המעילים הגדולים כשהם לא בשימוש (קיץ)

כלים של פסח

מכשיר של פנקייקס שאני לא משתמשת כמעט אף פעם

לא זוכרת כבר מה עוד אבל אין מקום מיותר

בגדי ילדים, מפוצץ אצלישיפור
במיטה אחת בגדי בנים מיטה שניה בגדי בנות
שמיכות שלא בשימוש ושקיות ואקום עם בגדים לילדיםכורסא ירוקה
וואי נתתם לי רעיון!שאלה גנים

אשים שם את השוקולדים שלי

החבאתי כבר בכל מקום אפשרי בבית

ובן ה3 תמידדדד מוצא ואוכל לי הכל 🤣

רק כדאי לברר אם מותר לישון על אוכל🙂מתואמת
טוב לא באמתשאלה גנים
אין לי כח להרים את המיטות שלוש פעמים ביום 🤣🙈
😅😅😅מתואמת

אולי זה דווקא רעיון טוב לגמילה

אמא שלי הייתה מחביאה את השוקולדים במדפים הגבוהים - לא מפני הילדים, אלא מפניה🤭

תיקים של טיוליםזוית חדשה
אצלנו אין מצעים בארגזי מצעיםטארקו

יש שם:

-ציוד חגים(לא כלי פסח כי כן יכול ליפול לשם חמץ לפעמים. אבל כן- הבדים של הסוכה וקישוטים, חנוכיות ושאר ציוד חנוכה, ציוד של פורים, דגלים וכו')

כלי עבודה וציוד עבודה שלא בשימוש תדיר אלא פעם ב.. (יש לבעלי המון כלים וציוד מיוחד, ארגז שלם מוקדש בעיקר לזה)

היה לנו שם גם ציוד תינוקות שהוא לא בגדים, לאחסון ארוך..

בגדול בערך פעם בחודש צריך להוציא משהו מארגזי המצעים וזה הדברים שמתאימים שם מבחינתנו..

בדיוק היום פתחתי את שליהמקורית

כי עשיתי שם סדר

יש שם מגבות חדשות שעוד לא הגיעו לידי שימוש ואין להן מקום אחר, נעליים חורפיות חדשות, מגפיים שנעלתי שנה שעברה והשנה פחות, תיקי טיולים, שמיכות

בארגז מצעים אחר יש באמת מצעים. ועוד שמיכות. 😅

אנחנו קנינו מיטות חדשות בלי ארגז מצעים אמהלה

נמאס לי הכובד ההזוי שהייתי צריכה להזיז כל פעם.

ואני ממש אוהבת שהרובוט יכול לזחול מתחת למיטה ולנקות כהוות נפשו

בקיצור, את כל מה שהיה בארגזי מצעים העפתי למחסן

ואני משנה לשנה לומדת יותר איך לקנות פחות,  לשמור פחות ולהעביר ליד 2 כמה שיותר...

נהיה לי אור בעיניים.....

 

אבל אענה לשאלתך- היו לי שם בגדים של הילדים בשקיות וואקום, שמיכות פוך, מצעים לא בשימוש, מגבות חדשות,

מתנות שלא בשימוש ואולי יום אחד יהיה להם ייעוד

אחותי שומרת שם את כלי הכסף שלה מחשש עינא בישא

רק לגבי כובד וכוהמקורית

אצלנו המיטות על גלגלים

משנה חיים ממש!

לפני שהם היו זה באמת היה סיוט

וזה לא זז בשינה? הגלגלים ננעלים?אמהלה
אפשר לעשות גלגלים ננעליםהמקורית

אצלנו אין אבל תכלס זה יותר שימושי ננעלים

ולא, לא זז. המיטות מעץ מלא, כבדות חבל על הזמן

ולגבי הרובוט;)שומשומ
אנחנו קנינו רגליים גבוהות יותר למיטות כך שהרובוט עובר בקלות..
כלי פסחשלומית.אחרונה
כתמים על מזרן ואורחים…אנונימית בהו"ל

יש לנו מזרנים מהחתונה (אולי הגיע הזמן להחליף🤔) ויש עליהם הרבה מאוד כתמים כתוצאה מאישות..


אנחנו אף פעם לא נותנים את החדר שלנו לאורחים, אז עד עכשיו זה לא באמת הפריע לי🤷🏽‍♀️


עוד שבועיים אנחנו יוצאים לחופש, וההורים שלי באים להיות עם הילדים במשך כמה לילות. בד"כ כשהם באים הם ישנים באחד החדרים של הילדים, יש שם ספה נפתחת ואת הילדים שבחדר הזה אנחנו מעברים לחדרים אחרים.


הפעם לא רוצה לעשות את זה. גם כי לא ראוי בעיני שההורים שלי יישנו במשך כמה לילות על ספפה, וגם המעבר של הילדים לחדר אחר יכול לעשות "שמייח" בהרדמות ולא רוצה שנגיע למצב כזה (אין חדר בלי ילדים, ב"ה בכל החדרים יש ילדים❤️)


אז מאוד ברור לנו שהם יישנו בחדר שלנו.

אבל אני ממש ממש נבוכה מהעניין של המזרנים. אי אפשר לפספס ממה הכתמים….

ברור לי שאשים להם מראש מצעים חדשים ונקיים, אבל מתאים לאמא שלי להביא מצעים מהבית או להוריד ולכבס את המצעים בסיום השהות כדי להקל עלי.


לא יודעת איך להגיד לה לא לעשות את זה, בלי שהיא תבין.

מתלבטת מה לעשות? איך נכון לפעול?


יש דרך מהירה לנקות את הכתמים?

קני מגיני מזרןאפונה
מוסיפהאפונה

לדעתי אין דרך לנקות. (אפשר אולי להבהיר עם אקונומיקה אבל זה לא ממש מנקה. מניסיון).


את יכולה גם להפוך את המזרן אם אתם לא עושים את זה בשגרה.

וגם תנוח דעתך, מזרנים צוברים כתמים מהרבה דברים -זיעה, רוק, ילדים שהקיאו פשפשו וכו', אוכל שתיה גם יכול לקרות...

^^^השקט הזה

מעבר לזה שזה יסתיר את הכתמים הקיימים, זה גם יעזור שלא יתווספו חדשים..

וגם לדאוג למגבת בקרבת המיטה לזמני אישות.. (עדיף איזה 2 שמשמשות באופן קבוע רק לזה)

כן יש חברות שמנקות. סביב ה250-300 שח לניקויחדשה ישנה1
שימי מגן מזרון חדש, תקווי שאמא לא תוריד אותו...באתי מפעם
מגן מזרון (כפי שהוצע כבר)נייקיי
עולים כמה שקלים, ויעשו את ההסתרה המעולה! 
תקני מגן מזרן איכותי (יש בפריד וכד') לא מורגש בכללאמהלה

ואפשר להשתמש בו תמיד.

לא ממליצה להתחיל לנקות כי לוקח לזה הרבה זמן להתייבש.

וד"א, תהיי בטוחה שיש עוד מזרנים כאלו בעולם..... יכול להיות גם אצל ההורים.... אמרתי בעדינות....

ואיזה הורים טובים ומסורים יש לך

תהנו מלא

אולי אפשררקאני

להפוך את המזרון?

ומומלץ ממש להשתמש במגני מזרון

שלי קבוע על המיטות ולפני שאני נותנת למישהו לישון שם אני פשוט מכבסת

 

מגיני מזרון זה מצויןדיאן ד.

יש מגיני מזרון שהם ממש נעימים ולא ניילוניים כאלו.

 

עכשיו דחוף לפתור את הבעיה תבדקי באמת אם הופכים את המזרונים אז זה כן בסדר.

 

ואם אתם מתכננים לקנות חדשים אז מההתחלה לשים מגיני מזרון לשמור עליהם.

מנצלשת. איפה אפשר לקנות מגיני מזרןפצלשהריון
נעימים וטובים? 
לפריד יש מגנים מצוינים. כביסים ונעימיםאמהלה
אם את ממש מוטרדת אפשר מגיני מזרון ולחבר גם את הגומאוהבת את השבת
הגומי הזה ששומר על הסדין שלא יברח..
אם יהיה יום חםמולהבולה
אני משפשפת מזרנים עם אקונומיקה ומרכך כביסה יוצא ממש לבן ונקי
אפשר יותר פירוט?באתי מפעם
איך? כמה ? עם מים? 
קערה עם רוב מים וחצי כוס פלסטיק אקונומיקה נגידמולהבולה

לשפשף עם סמרטוט

ממליצה להוסיף מרכך והרבה כדי שלא ישאר ריח חזק של אקונומיקה 

אפשר להפוך כמו שכתבו לךהבוקר יעלה

או מכיני מזרן עם קליפסים כך שתבין שאין צורך להוציא..

ובכנות אין ממה להתבייש כתמים יכולים להיות מהמון סיבות וגם אם מזה, לא עשיתם משהו שצריך להתבייש בו

בכללי כדאי להשתמש במגיני מזרוןפרח חדש

זה גם מונע את הכתמים

ועכשיו שיש כתמים לא יראו אותם

כל מזרון צובר כתמים עם הזמןחילזון 123
לא הייתי הולכת רחוק במחשבות ממה בדיוק הכתם 
כמו שאמרו - מגן מזרוןשומשומ

בלי קשר לאורחים, תמיד.

להפוך את המזרן - כנ"ל…


ומזרנים מקבלים כתמים מכל מיני סיבות, אני ישנתי בתור נערה על מזרן של מיטת היירייזר, גם היו כתמים, ולא מהסיבה שציינת כמובן 😉

לא כל מזרן אפשר להפוךנייקיי

את שלנו אי אפשר, לדוגמא.

בגלל שכבת נוחות ורכות שיש רק בצד אחד - הצד העליון (מזרונים של עמינח) 

אני קניתי חומר מנקה ריפודיםדפני11

של TNX והצלחתי לנקות איתו את הכתמים שנהיו לי על המזרונים. עבד מעולה!!

(בתחילת הנישואים השתמשתי במגני מזרון נפרדים והם היו זזים לפעמים... מאז אני רק בזוגי)

אגב מנצלשתדפני11אחרונה
מאיפה קונים את הקליפסים שאתן מדברוצ עליהם?
לפי מה נקבע מין העובר?אנונימית בהו"ל

כל החיים חלמתי על בת. הריון ראשון לא רציתי לדעת מהפחד שאתאכזב, בסוף בעלי גילה לי בטעות ואכן היה בן..

עכשיו שבוע 18, הלכתי לאולטרסאונד וביקשתי לדעת את מין העובר ואמרו לי שככל הנראה בן.

בשבוע כזה זה וודאי, נכון?

קוראת פה שרשורים על נשים שיש להן 4,5, ואפילו 6 ממין מסוים ברצף ומתאכזבות מאד.

ומפחדת שגם לי תהיה שיירה של בנים..

אני כל כך חולמת על בתת

איך זה קורה שיש הרבה ממין אחד? זה גנטי? יש נשים שיכולות להביא רק ממין אחד? יש דרך להשפיע על זה?

ונשים שיש להן שני בנים ואז בת, תעודדו אותי..

בטוחה שאתאהב בו כמו בראשון אבל מחזיקה כן ציפיה גדולה שהריון הבא בעזרת ה' יהיה בת

האמת שאותי הטיעון הזהשלומית.

ממש לא משכנע. כמובן שלא בדקתי אותו מחקרית, אבל אני מכירה הרבה משפחות,  גדולות וקטנות,פ ולא ראיתי סיטואציה כזו שלרוב המשפחות הגדולות הן עם כמה ילדים מאותו מין בהתחלה...

למשל מכירה כמה משפחות עם 3 בנות בלבד, ולעומתן כמה משפחות גדולות מאוד, שמההתחלה הסדר שם הוא כמעט לגמרי לסירוגין.

היות ולא בדקתי סטטיסטיקות, אז אולי מי שאני מכירה פשוט לא משקף, אבל נשמע לי טענה מוזרה.

( כמובן יש משפחות שיביאו ילד נוסף בשביל הסיכוי מ2 המינים אבל יש גם לא מעט משפחות עם ילדים ממין אחד במגוון גדלים 

בית מסודר אחר הצהרייםבאתי מפעם

יוצא לי מידע פעם לשים את הבן שלי אצל חברים בצהריים,

ואני כל פעם מופתעת לגלות שבתים של חברים עם ילדים קטנים מתוקתקים !

לא הבנתי, רק אצלי השולחן תמיד עם דברים? לפחות בצהריים,

צלחת שלא פינו,

אוכל שנזרק על הרצפה ועוד לא טיטאתי,

כל מיני חפצים...

באתי לקחת את הילד מחבר, אין שום כלים בכיור! שיש מצוחצח... לא הבנתי! את עם 4 קטנים מתחת גיל 4.

איך? מתי?

חשבתי שזה היה מקרה יוצא דופן אבל רואה שזה חוזר על עצמו.

גם אם פינתי שולחן וטיטאתי תוך שניה זה מתמלא שוב.

מה אומרות? 

אולי הם אוכלים בחד פעמינירה22

אני מאמינה שכל דבר בא על חשבון משהו אחר.

אם האמא משקיעה בניקיון-זה בא על חשבון הזמן והסבלנות לילדים.

ובכללי למדתי בחיים לא להשוות את עצמי לאחרים. מחליטה מהם סדרי העדיפויות שלי ונוהגת על פיהם.


כמובן במקביל לחנך את הילדים לשמור על הסדר והניקיון (אבל שוב, בלי הגזמה)

מוזמנת לבוא אליי ולרוות נחתמתיכון ועד מעון

כלים בכיור, כביסה לא מקופלת, בלאגן של משחקים

הכל בסדר, זה בית וחיים בו

את באמת בחוויה שהכל בסדר?112233445566

או שרק בשכל אבל בפועל הבלאגן מעצבן?

אני קוראת אותך ומסכימה אבל בפועל מתחרפנת

אני ממש בסדר עם זה, באמת..טארקו
לבעלי זה פחות זורם ולכן יוצא מזה שרוב ארגון הבית עליו.
אני לגמרי בסדר עם הבלגן שליאיזמרגד1

ברור שיותר נעים כשהבית מסודר, אבל לא מספיק בשביל להקים אותי מהספה😅

כןמתיכון ועד מעוןאחרונה

בשעות הערב או הבוקר משתדלת שהבית יראה סביר- הדחת כלים, פינוי השיש, לפני שהולכים לישון לאסוף משחקים וספרים...

אבל הבית שלי ממש לא נראה מבריק ונוצץ, הזמן היחיד שהוא נראה מבריק זה בערב שבת, בשאר הזמן הוא נראה כמו בית שיש בו משפחה עם ילדים במגוון גילאים והאמא עסוקה בהרבה משימות בבית ובחוץ והן לא רק לתקתק את הבית.

אני ממש לגמרי בסדר עם זה, אבל באופי שלי אני לא מסודרת במיוחד ומעדיפה לבלות את שעות אחר הצהריים בקריאת סיפור, יצירה או משחק ולא בלסדר או לנקות

יתכן ויש עוזרת,שואב שוטף? עזרה מהבעל וכוטוב להודות..

לא להשוות אף פעם זה סתם מפחית מהערך!

יתכן שהילדים הרבה מול המסך ופחות ממש במשחקים

ילדים מאד רגועים וממושמעים לסדר וניקיון ועוד...

זה באמת לא שגרתי, אולי היא חולת ניקיון כזוPandi99
ולפעמים זה בא על חשבון השלווה של הילדים
יש לי כמה קרובות משפחה שעונות לתיאור הזהשופטים

זה בדם שלהן, אין אפשרות לקום מהשולחן בלי לפנות ולשטוף את הכלים..

גם אצל חמותי זה ככה, אין מציאות של כלים בכיור.


לא לכולם זה קשה להחזיק ככה את הבית, זה בא להם באופן טבעי, הילדים רגילים לבית מאורגן, לאכול מסודר וליד השולחן וזה גם גלגל שמזין את עצמו.

כשמסיימים לאכולהמקורית

ומתרגלים שמפנים ומטאטאים את הרצפה - זה בהחלט יכול לקרות

בעיניי זה שינוי הרגלים

לא שאני שם לגמרי, כן? בתקופה האחרונה בכלל לא לצערי, אבל זה אפשרי.


לגבי האיך - כשהילדים סיימו לאכול צהריים,מה את עושה? לאיזה משו אחר את מתפנה?

להניק את הקטן.ואזלאכול בעמידה.רק שואלת שאלה

ואז רגע אחד לנסות לנשום בכל זאת אני אחרי יום עבודה ונסיעות וגם אני בן אדם אס אם יהיה לי רגע אחד של ידיים פנויות וילדים לא בוכים או רבים אני כנראה אברח לחדר לנשום רגע של שקט.

או שאהיה עם הילדים בספה


זה לא שאף פעם לא אסדר ..פשוט אתזמן את זה למתי שנח לי ולא ככלל שחייב לקרות בזמן ספציפי


ולכן גם אצלי סביר שתמצאי בלכן  קבוע

בערב מסדרת כמה שיכולה ואס נופלת לספה..יחד עם התינוק על הידיים 

נו מעולההמקורית

הרי לך התשובה איך את כך ואחרות אחרת

קצב החיים שלך שונה

אולי האמהות האחרות עובדות פחות? אולי הילדים יותר מווסתים? אולי הן לא רעבות ומניקות אחרי שהילדים אכלו? אולי השקט שלהן זה לסדר?


אגב, גמני אוהבת לסדר בערב. מתוך הרגל כי אני עובדת ומעדיפה שהילדים יישנו מוקדם ויהיה לי יותר שקט לסדר כי קשה לי לעצור את עצמי לכל התייחסות שלהם ולהמשיך אז רוב אחהצ פה סביר אבל לא מתוקתק. אני מחכה שיגדלו ובינתיים עובדת קשה על דילול חפצים בימים האחרונים כדי שיהיה פחות בלאגן


אפשר כך ואפשר אולי אחרת. כל אחת והקצב שלה ♥️

אצלנוoo

כמעט תמיד הבית מסודר ונקי (לא הכל אבל המראה הכללי)

אבל אין לנו ילדים קטנים

וגם כשהיה קטן

היה אחד

לא כמה

אנחנו פנויים לסדר ולנקות באופן שוטף 

מוזמנת לקפוץ לכאןטארקו

ביום רגיל

וביום שסידרתי....


גם אחרי שאני מסדרת הבית לא מתוקתק

ובוודאי אם לא סידרנו....

היא כנראה כל הזמן עובדת וזה נורא חשוב להEliana a

אצלי גם בדיוק כמוך

רק סוף יום ( או יום למחרת)  עושה סדר


לא מסוגלת להיות סביב זה כל היום

אצלישומשומ

תמיד הכניסה לבית תיהיה נקייה ומזמינה.

שריטה מבית אמא…

זמן הבלגן הוא בדרך כלל בארוחת ערב עד אחרי ההשכבות (כשעה)

שאז אני מיד אחרי האוכל מארגנת את הילדים לשינה והאזור של האוכל נשאר מלוכלך עד שאתפנה לנקות.


כך שאם מישהו יכנס אלי אחר הצהריים בהחלט יראה בית נקי. 

סקר שעות עבודהמכחול

אשמח לשמוע האם הבעל עובד במשרה מלאה, ואם כן מתי הוא חוזר מהעבודה כל יום.

לבעלי ולי יש תפיסות שונות של מה "נורמלי", ואשמח לאסוף קצת מידע מעוד אנשים.


ואני יודעת שלא באמת משנה מה נורמלי לכולם, אלא מה עובד לנו. אבל אנחנו לא מצליחים כל כך להסכים על זה, אז אולי זה דווקא יעזור לנו.


תודה!

ההורים שלי לא היו בדור הזהנטועה

הם צעירים יותר (בני פחות מ50, אני הבכורה בת 26)

לא זאת הסיבה...

יוקר המחיה עלה (אבל השכר הממוצע והמינימום גם כן עלה די בהתאם) לענ"ד הפקטור המרכזי זה שהסטנדרטים עלו. בימינו כל זוג יוצא למסעדה פעם בשבוע ולכל ילד יש מגיל מאוד צעיר לפחות חוג אחד אם לא שניים. מעדנים נהיה בסיסי ולא מותרות, רוב המשפחות שאני מכירה די מהר עוברות לשני רכבים ויוצאות לנופש לפחות פעם בשנה. זה ממש אבל ממש לא היה קיים כסטנדרט לפני שני עשורים, לפחות בסביבה שאני גדלתי (מאוד פריפריאלית ובועה דוסית).

וכן גם אורח החיים שבו נהיה נורמה שהילדים במסגרת 8:00-16:00 ולפעמים גם 7:00-17:00 והמון דיבור על הגשמה של ההורים במובנים של קריירה. זה לא בהכרח דבר רע, יש הרבה אנשים שזה מתאים להם. אבל זה לא משהו שהיה בכאלה היקפים בדור-שניים שלפנינו.

נשים פה שקונות באיקאה- תעודדו אותי שכדאי לי ללכת😅יעל מהדרום

לק"י


עד מחר יש מבצעים.

ואני רוצה לקנות כוורת ועוד מקומות אחסון. לא מצאתי משהו מתאים באונליין, שזה היה לי הכי נוח.

ולכן אני בהתלבטות אם ללכת לאיקאה.

הבעיה שאף פעם לא הייתי שם, ובגלל שזה קצת רחוק ממני, וזו לא חנות רגילה, אין לי דחף ללכת לשם. אבל חבל לי לשלם יותר (אם אלך לשם בכל זאת בהמשך).

וגם לא יודעת איך אני אסתדר עם תינוק בעגלה/ מנשא.

חח איקאה זו חוויה😅השקט הזה
אני צריכה לטבול אחרי לידה וזה יוצא בערב שבתאנונימית בהו"ל

המקווה רחוק מהבית שלנו (אין אחר קרוב יותר) מרחק של עשרים דקות ואני חוששת להתבלבל בדרך


באופן כללי נשמע לי ממש לא פשוט לארגן את הילדים לשינה מוקדם בערב שבת ככה שאחזור ויהיה רגוע ונעים


הייתן דוחות למוצאי שבת?

אף פעם לא דחיתי טבילה והאמת שלא ברור איך לא חשבתי על זה כשעשיתי הפסק אבל זה המצב


מה דעתכן?

^^שלומית.

כמו שכתבו, הפסק אחרי הלידה הוא בזמן לא ברור, למשל אם יש אי נוחות והאישה לא בלחץ על טבילה לרוב רבנים ימליצו לחכות קצת לעומת במחזור רגיל שיותר ידחפו להשתדל לעשות הפסק ברגע שאפשר.

ואין שום קשר לכן או לא מניעה 

לבת שלי נקרע החלק של הרשת של הבקבוקהבוקר יעלה

בתיק

מקווה שהובנתי

התיק נקנה בתחילת שנה והמצב שלו טוב חוץ מזה.

זה רק החלק התחתון ואני גרועה בתפירה וכאלה

יש למישהי רעיון פרקטי איך לשרוד איתו את השנה?

האמת שזה מבאס אותי מאוד, אני לא קונה תיק חדש כל שנה. והוא תיק יקר שהיא קיבלה במתנה. 

אין מקום לבקבוק גם בצד השני?יעל מהדרום
וזה ילקוט או תיק גן?יעל מהדרום
ילקוט בי"סהבוקר יעלה
לא למרבה הבאסההבוקר יעלה
לשים את הבקבוק בתא הקטןדרקונית ירוקה
אין מקוםהבוקר יעלה
התיק מפוצץ איכשהו כל יום מחדש
לא כל כך הבנתי מה בדיוק קרהמתואמת
אבל אולי אפשר לקנות מידנית/תיק ייעודי לבקבוק, ולקשור לתיק?
חשבתי על זה אבל נראלי מסורבלהבוקר יעלה
רעיון שעלה לישומשומ

לקנות לה בקבוק עם שאקל ושתחבר אותו לוו תליה של התיק. 

לקחת לתופרת? לתפור או טלאייהלומה..אחרונה
אפילו לתאם איתה מראש שאת מביאה ביום שישי בבוקר שתהיה פנויה לתיקון מיידי, וביום הזה היא תלך עם תיק קטן.. 

אולי יעניין אותך