מה את רוצה לעשות בחיים?

באמת? אני שואל מתוך תמיהה לא זלזול ח"ו...

מתמטיקה/ פיזיקה/ חינוך וכו' כל עוד זה לא משפיע על הבית בצורה שנוגדת דברים אחרים, אז אני מנסה להבין מה כל כך מהותי בשאלה הזו...

מקצוע בעייתי מבחינת סביבת העבודה או עצם העיסוק בו לדוגמה אולי עו"ד.

ומה היחס בין הרצונות שאמרת בתגובה הראשונה לתגובה הזאת?

בחינוך בשילוב עם מוזיקה ואומנות

לאחר מכן

להשפיע על העולם, להחזיר אנשים בתשובה

מה את רוצה לעשות בחיים - להחזיר אנשים בתשובה.

איך תעשי את זה - תחנכי ילדים.

למה בדרך זו - היא משמעותית בשבילך, מצאה חן בעינייך, נוחה ורווחית.

למה את רוצה עבודה רווחית - בשביל משהו אחר שאת רוצה, שבעלך ילמד תורה.

את רוצה לקרב אנשים לקב"ה? על זה יש לך שליטה.

אם זה ארוך אז אפשר כבר מחר...

לאור התגובה האחרונה כנראה שלא הבנתי את דברייך בצורה נכונה...

את רוצה קשר עם התלמידים? לפתח את התלמידים? משהו אחר..

ושאלה מהצד, את בקיאה במידת ההשתדלות? אם כן יש לך מקורות שעוסקים בה?

את רוצה להיות דמות משמעותית ומשפיעה? או שאת רוצה לעשות שינוי?

גישה כללית לחיים, יש כאלה שפועלים בביטחון ה' (ביטחון), ויש כאלה בביטחון בכוחות שלהם שקיבלו מה' (השתדלות), במידה ואת חזקה בהשתדלות, יש לך מקורות בנושא?  

כלומר שלך יש את הדברים האחרים? הם חלק ממה שאתה -"רוצה לעשות בחיים"?

אז השאלה כן מהותית..

ואם הם לא יתאימו אז זאת תהיה בעיה, לדוגמה אם רוצים להקים בית גדול ועם ערכי תורה ומישהי רוצה להיות חיילת, אז זה לא יתאים.

אם זה קיצוני וזה בערכים שלי אז כנראה שלא יהיה אכפת לי גם...

צריך לעיין בדבר, נראה שלהרבה אנשים יש רצון עז לדברים מסוימים...

עכשיו וגם בעשר חמש עשרה שנים הבאות בעזה...

ללמוד כמה שיותר תורה? 

וזה לא בקטע של כמה שיותר.

אלא בקטע של זה הדבר שאני רוצה שיהיה מרכז החיים שלי.

סביבו כל העיסוק שלי בחיים.

וזה מתחיל בשנים בישיבה.

להיכנס כל כולך רק לזה...

מי שבנוי לזה ורוצה את זה- זה מדהים!

אפילו מוקדם בעזרתו יתברך.

אפילו התחלתי לצאת.

למה זה סותר?

ענית משהו אחד... תנא ושייר?

עניתי את העיסוק המרכזי בחיים שלי. שהוא יהיה תורה.

וכמובן שזה כולל בניית בית.

אדם לא באמת יכול ללמוד תורה לאורך זמן בלי אישה.

הגמרא בקידושין אומרת שאין תורתו מתקיימת.

ואתה יכול לראות את זה במוכח...

אדם יכול ללמוד תורה לפני חתונה וזה הכנה מעולה לבית שיהיה לו.

אבל לחיות חיי תורה. את כל התורה שהוא לומד להביא לחיי המעשה. 

זה יכול להתממש רק לאחר חתונה.

וגם כי זה מצווה.

וגם בשביל הלימוד תורה.

אבל קודם כל כי אני רוצה. 

אז מה שאתה רוצה זה ללמוד תורה ולישא אישה?

ולחיות את חיי בעבודת ה'.

כל מה שיבוא מעבר בונוס.

אני שואל מה בן אדם רוצה לעשות בחיים, שאלה פשוטה לעניות דעתי...

התורה היא החיים.

אבל זה לא מה שהוא אמר...

אני מקווה לשמוע קווים כללים בהתאם לתורה, שהיא החיים, ייתכן ואי התייחסות נובעת מהיות הדברים מובנים מאליהם וייתכן מפאת שהם טפלים לעיקר, לכן אני מצפה לראות חילוק מסוים במידת הצורך...

שכששואלים אותך מה אתה עושה בחיים אוטומטית מתכוונים לחיים שאחרי הישיבה.

מתייחסים לישיבה כאל שלב מעבר. שלב "הכנה" לחיים.

כשכתוב בתורה והגית בו יומם ולילה אין שם אותיות קטנות שאומרות(רק בשנים בישיבה.)

זה צריך להיות כל החיים. בתורה צריכה להיות המרכז בחיים שלנו כל הזמן. ובשביל זה צריך לשבת וללמוד.

לא שנה שנתיים גם לא חמש שש...

צריך להתחיל עם זה בתור נקודת התחלה. ואז מי שקשה לו ולא מצליח יכול ללכת לעבוד ו"לצאת לחיים"

אבל כן לחיות את החיים הצורה מלאה מתוך הבית מדרש. להשפיע ממנו החוצה.

ואי אפשר לעשות את זה בלי שקיעה מוחלטת רק בלימוד במשך תקופה ארוכה.

מה אתה מתכוון לעשות בחיים?

אני רוצה ללמוד תורה.

אני מניח שהעיסוק בחיים בשביל להביא פרנסה הביתה יהיה בזה.

אני מקווה שאולי בעתיד אני גם יהיה במקום שיאפשר לי ללמד תורה.

עד כאן.

אבל מה אתה רוצה לעשות בחיים?

ולכל הקוראים, מה אתם עונים על השאלה הזו בכללי? - לקראת נישואין וזוגיות

אלא אם כן הבחורה מחפשת מישהו ספציפי.

לדעתי זה יותר בכיוון שהבחור יודע מה הוא רוצה מעצמו ומחייו,

ויש לו כיוון כלשהו בחיים.

לא כיוון מדוייק אלא כיוון כלשהו.

והוא לא יושב מחכה שהחיים יקחו אותו לאיפשהו.

זו דעתי.

כי אם כן, אז אפרט.

בעיקר בן אדם שמחובר לעצמו ומכיר את עצמו 

ויודע במה הוא היה רוצה למלא ולחיות את חייו

מבחינה מקצועית\ תורנית\ עבודת המידות והתפתחות אישית \ משפחה\ זוגיות \ דרך חיים\ אידיאולוגיה ספציפית וכ'..

אבל נראה לי שרוב מי ששואל שואל על כיוון מקצועי תעסוקתי יותר..

תורנית,עבודת המידות, משפחה, זוגיות - נראים לי לא רלוונטי, זה אמור להיות אצל כולם אותו דבר. 

דרך חיים (אידאלים) - מה הכוונה?
התפתחות אישית - מה הכוונה?

מקצועית- מה זה משנה?

שזה אמור להיות אצל כולם אותו דבר?

לכל אחד יש את הדרך שלו והדגשים שלו, והסגנון שלו.

ובתכלס גם אצל תאומים זהים זה לא באמת אותו דבר,

מה שכתבת לעיל.

ויש הרבה דברים שלא משנים בעצם מהותם, 

אבל חשוב לברר אותם ולהיות מודעים אליהם,

ולהכיר את האדם שאולי הולכים להתחתן איתו...

דרך חיים- במה אתה דוגל ומאין בחיים שלך ורוצה שהם יאפיינו אותם בעיקר:

לימוד תורה, התיישבות, קירוב רחוקים, למצות הנאות...

מקצועית- לא הרי מורה, כרופא, כעצמאי וכמובטל מבחירה...

כולם צריכים להתקדם בארבעת הנושאים שציינתי כמה שיותר, בשאלה הטכנית כיצד בוחרים בשטח זה כבר מתבטא במקום הנוכחי וביכולות וכו'.

דרך חיים- מה הערכים שלי?

מקצועית- מהי משנתי התעסוקתית - כלכלית?

אבל הבחירות הטכניות של האדם משנות ומשמעותיות מאד בתהליך ההיכרות איתו.

יש ערכים ויש דברים שאתה מרגיש שזה יותר התפקיד שלך בעוה"ז...

לא הבנתי למה התכוונת.

את המקום שעומדים בו שני הצדדים אבל אין שם ייחודיות, כולם שומרים נגיעה באותה צורה...

מה התפקיד/ שליחות האישי שלי?

האם זה בעצם מייצג שאלה טכנית של כיצד להתפרנס? 

מלבד ההסבר ההלכתי.

להתרנס ניתן במלא דרכים,

למה לא כולם בוחרים באותה דרך ויש מקצועות שונים?

הפרנסה והמקצוע הם לא רק דרך להביא כסף ולמלא בה את היום,

הם (במחשבה ובגישה אמיתית ) מייצגים גם חלק מהשליחות והתפקיד של האדם בעולם,

והוצאה מהכח אל הפועל של הכוחות שהעניק לו ה'.

ולכן גם כשברור לכולם שבמקצוע X יש המון כסף ופרנסה,

יש המון אנשים שבוחרים אחרת, ולא בגלל אי מסוגלות.

התפקיד והשליחות האישית שלי הם לא רק X Y Z,

ברגע שאדם מודע אליהם או יודע בערך,

זה משפיע על הגוון הייחודי והגישה האישית שלו לכל אותם הדברים שאמרת שכולם עושים אותו דבר.

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰