שלי כיום בני שנה ועשרה חודשים 

וקשההההה לי....

הם מאד פעילים ב"ה, מטפסים וכד'

אני מרגישה שאני לא עומדת בקצב שלהם, הם פשוט רצים ממקום למקום בשיתוף פעולה מדהים... מכיור לכיור.... מילקוט לילקוט... מארון לארון... תפסתי אותם השבוע בתוך האמבטיה עם הבגדים שנייה לפני שפתחו את המים...

אני פשוט רודפת ומנסה למזער נזקים.

ישנים צהרים במעון ולא נרדמים בלילה לפני השעה 21:00 וגם זה בכח... שאני צריכה לשמור על שקט ושומרת שלא יצאו מהמיטות...

מה אתן אומרות? מתי אתחיל קצת לנשום?

אני רק מנסה לדמיין את ערב פסח ונהיה לי שחור בעיניים...

ב"ה אצלי לא היתה בכלל התמודדות סביב האוכל.

הם נולדו בשבוע 37 במשקלים מעולים וינקו מעולה מהיום הראשון.

הייתי עסוקה כמובן עם האכלות והטיפול בהם המון שעות ביום אבל נשארה לי חוויה מאד נעימה מהתקופה הזו.

ולגבי פסח - בהחלט כדאי כבר מעכשיו לחפש מישהו שישמור עליהם בתקופה הזו...

כולם הפחידו אותנו מהשנה הראשונה... ולהפתעתנו היא עברה בסדר יחסית.

ואז הגענו לשלב שהם התחילו ללכת סוף סוף (בגיל שנה ושבעה חודשים), ומצד שני הם עדיין לא היו בני הבנה (ולקח להם זמן בנושא הזה ובנושא של הדיבור) - והם פשוט התחילו להפוך את הבית, לגמרי...

וגם ללכת איתם בחוץ - בגן שעשועים, ובהמשך, כשנולדה אחותם הקטנה (כשהיו בני שנתיים וארבעה חודשים) והם כבר לא היו בעגלה --- זה היה סיוט... מעייף מאוד. כל יום להתפלל שלא יהיו נזקים גדולים מדי, ושלא חלילה נמצא אותם בכביש לפני שנספיק לרדוף אחריהם...

אבל ב"ה, הם היו כ"כ מתוקים, שזה כמעט חיפה על הכול! היום כשאני מסתכלת על התמונות והסרטונים שלהם מאז אני מתמוגגת

הם גוררים לי כיסאות בכל הבית...

פותחים מים בכל הכיורים...

מוצאים אילתורים לטיפוס, כמו קופסאות משחקים וכד'.

אפילו על המיטה שלי שהיא ממש גבוהה הם למדו לטפס

זה פשוט מאד נחמד למצוא אותם על מכתביה של הגדולות שלי...

או על השיש... או עומדים ליד הכיור וטובלים את הידיים בכלים המלוכלכים....

אין להם גבולות...

מבינים כל מה שאני אומרת אבל לא בה להם ליישם... צוחקים לי בפרצוף

הכי חמוד זה לראות אחד גורר כסא והשני תופס לו אותו...

אצלי השיגעון האחרון זה לפתוח מים.

ואז השרוולים רטובים עד למעלה...

הם עדיין לא מצליחים לפתוח את הדלתות בבית... אז השרותים סגור מאז.

דווקא את דלת הכניסה הם מצליחים... ואני גרה בקומת קרקע.

בינתיים לא היה להם אומץ לצאת... מפחדת מה יקרה שזה יהיה...

אני רק צוחקת מכל הודעה שלך ה בשרשור

הם נשמעים כאלה שודדונים חמודים!

ואני ממש מבינה את הקושי שלך, זה יום יום שעה שעה כשאת איתם, אין רגע דל...

הם לא אוהבים משחקים? למשל לעניין אותם עם דפי צביעה, יצירה? פאזלים מותאמי גיל, לגו, קליקס וכל הדברים האלה?

ולגבי הדלת כניסה, נדמה שאין לך מנוס אלא לנעול את הדלת כל הזמן, מפחיד מאוד!

וסליחה על ההדחפות הלא קשורה שלי

וההורים צריכים רק לתמוך רגשית...

בכל אופן, בפורום הזה אין אימהות לתאומים בגיל הזה.

גם אצלינו עם התאומים היו קצת יותר בעיות עם השיניים. לא זוכר משהו היסטרי, רק זוכר שאמרו שבגלל הלידה המוקדמת משהו באזור השיניים לא הספיק להתפתח.

לגבי שאר הדברים אני לא יודע, הם כבר לא ככ קטנים אבל אנחנו עדיין מתבלבלים לפעמים 🤣🤣

אבל בהתחלה היה פער בהתפתחות, ולאט לאט הוא הצטמצם.

מגיל שנה וחצי כבר לא היה פער.

בלי עין הרע המצב של השיניים שלהם טוב (אחד לא עבר שום טיפול, השני רק מעט טיפולים).

וב"ה היה להם עיכוב מוטורי תואם לגיל הפגות בהתחלה ואז עיכוב שפתי שטופל בגן שפה. מגיל ארבע-חמש כבר לא רואים שום זכר לפגות. (אחד מהם היה בגן שפה כל שנות הגן, השני רק שנה אחת)

נולד בשבוע 34. כיום בן שנתיים.

בינתיים יש לו עיכוב בצמיחה של השיניים. הניבים עדיין לא צמחו.

כיום, חוץ מהגודל והמשקל שעדיין קטנים מאוד, לא רואים השפעות של הפגות.

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...