שלי כיום בני שנה ועשרה חודשים 

וקשההההה לי....

הם מאד פעילים ב"ה, מטפסים וכד'

אני מרגישה שאני לא עומדת בקצב שלהם, הם פשוט רצים ממקום למקום בשיתוף פעולה מדהים... מכיור לכיור.... מילקוט לילקוט... מארון לארון... תפסתי אותם השבוע בתוך האמבטיה עם הבגדים שנייה לפני שפתחו את המים...

אני פשוט רודפת ומנסה למזער נזקים.

ישנים צהרים במעון ולא נרדמים בלילה לפני השעה 21:00 וגם זה בכח... שאני צריכה לשמור על שקט ושומרת שלא יצאו מהמיטות...

מה אתן אומרות? מתי אתחיל קצת לנשום?

אני רק מנסה לדמיין את ערב פסח ונהיה לי שחור בעיניים...

ב"ה אצלי לא היתה בכלל התמודדות סביב האוכל.

הם נולדו בשבוע 37 במשקלים מעולים וינקו מעולה מהיום הראשון.

הייתי עסוקה כמובן עם האכלות והטיפול בהם המון שעות ביום אבל נשארה לי חוויה מאד נעימה מהתקופה הזו.

ולגבי פסח - בהחלט כדאי כבר מעכשיו לחפש מישהו שישמור עליהם בתקופה הזו...

כולם הפחידו אותנו מהשנה הראשונה... ולהפתעתנו היא עברה בסדר יחסית.

ואז הגענו לשלב שהם התחילו ללכת סוף סוף (בגיל שנה ושבעה חודשים), ומצד שני הם עדיין לא היו בני הבנה (ולקח להם זמן בנושא הזה ובנושא של הדיבור) - והם פשוט התחילו להפוך את הבית, לגמרי...

וגם ללכת איתם בחוץ - בגן שעשועים, ובהמשך, כשנולדה אחותם הקטנה (כשהיו בני שנתיים וארבעה חודשים) והם כבר לא היו בעגלה --- זה היה סיוט... מעייף מאוד. כל יום להתפלל שלא יהיו נזקים גדולים מדי, ושלא חלילה נמצא אותם בכביש לפני שנספיק לרדוף אחריהם...

אבל ב"ה, הם היו כ"כ מתוקים, שזה כמעט חיפה על הכול! היום כשאני מסתכלת על התמונות והסרטונים שלהם מאז אני מתמוגגת

הם גוררים לי כיסאות בכל הבית...

פותחים מים בכל הכיורים...

מוצאים אילתורים לטיפוס, כמו קופסאות משחקים וכד'.

אפילו על המיטה שלי שהיא ממש גבוהה הם למדו לטפס

זה פשוט מאד נחמד למצוא אותם על מכתביה של הגדולות שלי...

או על השיש... או עומדים ליד הכיור וטובלים את הידיים בכלים המלוכלכים....

אין להם גבולות...

מבינים כל מה שאני אומרת אבל לא בה להם ליישם... צוחקים לי בפרצוף

הכי חמוד זה לראות אחד גורר כסא והשני תופס לו אותו...

אצלי השיגעון האחרון זה לפתוח מים.

ואז השרוולים רטובים עד למעלה...

הם עדיין לא מצליחים לפתוח את הדלתות בבית... אז השרותים סגור מאז.

דווקא את דלת הכניסה הם מצליחים... ואני גרה בקומת קרקע.

בינתיים לא היה להם אומץ לצאת... מפחדת מה יקרה שזה יהיה...

אני רק צוחקת מכל הודעה שלך ה בשרשור

הם נשמעים כאלה שודדונים חמודים!

ואני ממש מבינה את הקושי שלך, זה יום יום שעה שעה כשאת איתם, אין רגע דל...

הם לא אוהבים משחקים? למשל לעניין אותם עם דפי צביעה, יצירה? פאזלים מותאמי גיל, לגו, קליקס וכל הדברים האלה?

ולגבי הדלת כניסה, נדמה שאין לך מנוס אלא לנעול את הדלת כל הזמן, מפחיד מאוד!

וסליחה על ההדחפות הלא קשורה שלי

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...

היה להם עיכוב בדיבור, וההמלצה של גורמי המקצוע הייתה חד משמעית להפריד אותם בגן (בגנון הם היו ביחד).

תאומים אחרים שראיתי סביבי היו ביחד בגן, אולי רק בגן חובה הופרדו. לדעתי בגיל קטן התאומות שלהם נותנת להם כוח כשהם ביחד.

בכל אופן, התאומים שלנו כאמור היו בנפרד בגן. בשנה הראשונה שניהם היו בגן שפה - באותו מתחם אבל גנים נפרדים. בשנתיים אח"כ אחד מהם נכנס לגן רגיל ליד הבית והשני נשאר בגן שפה, וכמעט לא היו לו שם חברים מהשכונה. אבל למרות זאת יחסית הוא הסתדר חברתית, וגם כששניהם נכנסו לכיתה א' בבית הספר ליד הבית הוא השתלב מהר מאוד גם מהבחינה החברתית.

אבל מלכתחילה לא הייתי בוחרת לעשות כך ולבחור במודע שאחד מהם יהיה רחוק מהסביבה החברתית הטבעית שלנו...

החלטות טובות!

(וסליחה שרק עכשיו עונה - מזמן לא נכנסתי לפורום הזה...)

נותנת לי הרגשה טובה להשאיר כרגע יחד

שזה מה הלב שלי אומר נכון לעכשיו...

גם אצלנו הם שונים אחד מהשני, תחומי עניין שונים, הגננות גם לא ראו שאחד עולה על השני במשהו וזה לא פוגע בהם הביחד. הם כן נראים זהים אבל ילדי הגן למדו מהר מאד מי זה מי.. הציק לי לפעמים שהצוות התייחס אליהם כאל "התאומים", אבל לא נראה שזה פגע בהם.

את מכירה אותם לדעת אם אחד עולה על השני במשהו, או שאחד מהם חוסה בצל של אחיו באיזה שהוא תחום.

מעבר למרחק מהבית תוסיפי שיקולים של אירועים נפרדים בשני הגנים שצריך לנכוח בהם, פעילויות שונות שעלולות לעורר קנאה בינהם. 

גם אצלי תאומים בנים  מס 6,7 , הם בני עוד מעט 4

הם כרגע בגן שפה ביחד

שונים מאוד אחד מהשני גם באופי גם ביופי.

הגננת לטענתה לא מפריע להתפתחות שלהם שהם ביחד.

שנה הבאה בעז"ה הם אמורים לעבור לתלמוד תורה

אם יהיה 2 כיתות אני אפריד אבל רק בגלל הצוות שמעדיף...

יש לי גם תאומות גדולות יותר, הפרדתי בגן חובה כדי שלא יהיה להם משבר קשה בכיתה א ( אצלנו בבית ספר חד משמעית לא שמים תאומות באותה כיתה) , וצהרון השארתי יחד שיהיה להם בהדרגה זה היה חכם מאוד

הם מאוד שונות אחת מהשניה וכן חושבת שזה טוב שהם לא יחד.

אבל בנות זה מאוד מאוד שונה מבנים...

נכון שבהריון עם תאומים יש hcg גבוה יותר, אבל זה לכשעצמו לא מהווה אינדיקציה להריון עם תאומים.

אגב, ההבדל בין ההריון הקודם לנוכחי הוא בסך הכל של 5 ימים בערך, בהנחת הכפלה כל יומיים. כלומר באותו השבוע שתי התוצאות האלה בכלל לא מהוות גידול...