תעצרי את המחשבות האלה.

תמחקי אותו מהמוח שלך ותמשיכי הלאה.

יודע על מה אני מדבר. הייתי בסיטואציה דומה.

יכול להיות שאלוקים מסמן לך שזה לא הוא. ושאת צריכה להמשיך הלאה.

אם באמת תעזבי אותו לגמרי בראש שלך.

תמחקי אותו ותמשיכי הלאה פתאום תראי שיש הרבה אופציות טובות מסביב.

מה שאת עושה עכשיו יוצא הכי גרוע. גם את לא יוצאת איתו.

את ממשיכה לצאת עם אחרים אבל זה לא אמיתי כי כל בחור שתצאי איתו תמצאי את עצמך עושה השוואות...

ואת לא באמת מוצאת משהו טוב יותר כי את תמיד משווה כל הצעה לאותו בחור.

ולא. אל תנסי לשכנע אותו לצאת. זה לא בסדר.

אם בן אדם החליט שהוא לא רוצה לצאת. זה כנראה החלטה מודעת. ולנסות להניא אותו מההחלטה זה לא צעד הוגן.

ולא יעשה טוב לא לך ולא לו.

פשוט תשחררי. ותמשיכי הלאה.

את יכולה לחסוך לך הרבה כאב לב. מבטיח לך אני יודע מה אני אומר...

בהצלחה!

לא בסדר לדעתי ללחוץ על בחור לצאת אם הוא לא רוצה.

אני זוכר בתקופה שבא לא רציתי והגיעו הצעות. זה היה מבלבל. מאוד.

הוא יודע על קיומך ועדיין "לא מעוניין לצאת בטווח הקרוב", כלומר, "קיומך" לא מזיז ל"עניין שלו בלצאת". 

את לא צריכה מישהו שצריך לשכנע אותו לצאת איתך - זה משפיל!

הוא צריך לחפש "גורם מסויים" שישכנע אותך לעשות לו טובה ולהואיל לצאת איתו, אם הוא לא מחפש, הוא לא מעוניין בך.

חפשי מישהו שמעוניין ולא אחד כזה שצריך לעניין. שום קשר טוב לא יכול לצמוח מקשר עם בחור שצריך לעניין אותו.

אל תתני לדמיונות לתקוע לך את החיים

כרגע את נעולה עליו ובגלל זה תקוע לך עם האחרים שאת נפגשת איתם

תשחררי/ תשתחררי ממנו והנכון לך יבוא בע"ה

כלומר, היה לו העונג להתרשם ממנה ונשאר בעמדתו שאינו מעוניין לצאת בטווח הקרוב.

אל תשפילי את עצמך בשום אופן. תהיי לא מעוניינת בחזרה. תתענייני רק באנשים ששמים לב שאת קיימת ושמתלהבים מכך. איני יודעת בת כמה את ואם התנסית בחוויה הלא נעימה של להיות בקשר עם מישהו שמתלהב ממך רק ברמה הרעיונית, לא כדאי...

זה שהוא לא רוצה לצאת בטווח הקרוב למרות שהוא ראה אותה אומר שאם הם יהיו בקשר אז המקסימום שהיא תשיג יהיה "התרשמות לטובה" ואיזשהו כבוד הדדי, הוא יאהב אותה, במקסימום, כמו שאוהבים אחות או חברה טובה, הוא לא "ישתגע עליה" כמו שכדאי לה לשאוף מגבר שאיתו היא אולי תתחתן. מה שבטוח הוא שהיא לא תהיה ממש מאושרת עם גבר שהבחין בקיומה, נשאר אדיש ונזקק למתווכים כדי לעורר בו רצון להיכרות.

גברים שקולטים מישהי שמלהיבה אותם זונחים מיידית את רצונם לא לצאת בטווח הקרוב. הם לא רוצים לאבד את הבחורה. הם חושבים שכולם רוצים אותה כמו שהם רוצים.

איזה מספיק סיבות יש לו להתעכב פרט לסיבה שהוא לא כזה מתלהב ממנה?

ההשפלה היא בעצם הצורך שלה לבקש מגורם שלישי. לא צריך להיות גורם שלישי, הבחור צריך לקלוט אותה ולהתעניין ולייחל להכיר אותה. היא לא צריכה להתפשר על שום דבר מתחת לזה.

אתה בחור, אתה וודאי יודע שבחורים "קולטים" בלי עזרה בחורות שמוצאות חן בעיניהם למרות שהם אולי החליטו בינם לבין עצמם שכרגע לא נכון להם לצאת.

לא פשוט. אני לא יודע אם אני צודק, אבל אם יש סיכוי קטנטן כזה אז אני אכתוב.

לדעתי, מהקריאה של השאלה יש סיכוי שיש לך פוטנציאל גבוה לפתח קונפליקט פנימי שלילי (דאבל ביינד).

 אם תחכי לו "סתם חבל על הזמן שלנו". ואם לא תחכי לו תאבדי מישהו ש "אני כמעט בטוחה שזה יכול לעבוד בינינו כשאין משהו פוטנציאלי באופק".

כלומר מה שלא תבחרי את תמיד תפסידי. מה שמוביל ל"אשמה קונפליקטואלית" שנובעת מחוסר אונים וחוסר שליטה במצב - שמוביל גם לערך עצמי ירוד ולדיכאון, (וגם לתלות במושא המדובר) וכ'ו. קונפליקט כזה הוא לא בריא. (כן... לפעמים האהבה אשמה ;) - או שלא...)

אני לא יודע אם את בקונפליקט הזה,  אבל הדרך לצאת ממנו היא באמצעות יציאה למרחב תפיסה חדש ושונה, (שלא ניתן לעשות את זה בוירטואליות). בכל מקרה, מה שאת רוצה זה לא להיות נשלטת בתגובות שלך לאירועים בחייך באשמה קונפלקטואלית, כי היא לא בהכרח תבטא אותך באירועים בצורה משוחררת שלווה ובעיקר חופשית. 

אין לי תגובה מעשית (חוץ מלוודא בוודאות עוד כמה זמן הוא יוצא), כי אני (בדגש על המילה אני) לא רואה משהו כזה. זה בעיקר הרחבת תפיסה שתגרום לך שחרור מהדוגמטיות של או או . 

@מה הייתם עושים בהצלחה!. 

אדם צריך לעשות השתדלות 

אני מציעה לנסות ליצור קשר בעזרת גורם שלישי ובמידה ותהיה התנגדות נחרצת תרדי מהעניין.

בכל אופן שווה לנסות אין לך מה להפסיד. (וגם לפחות תהיי רגועה שמבחינתך עשית כל מאמץ בעניין)

הרבבבבה הצלחה!!!

אני לא מבין

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.