כנראה נתקל במסיכה מפחידה. אולי אפילו מישהו שבצחוק ניסה להבהיל אותו עם זה.
קודם, כדאי לנסת בנחת לדובב אותו.
לשאול אם ראה מסיכה מפחידה, אם מישהו ניסה להבהיל אותו עם זה.
להוביל לכך שיסביר מה מבהיל אותו בזה.
אח"כ, כדאי להסביר שמאחרי המסיכה, יש ממש את אותו אדם. זה חלק קשה - כי אצל ילדים הדמיון עובד חזק. גם מישהו יותר מבוגר, צריך "עבודה" כדי לא להיתפס לדמיון של פרצוף-המסיכה.
לומר לו, תדמיין מי יש מאחורי המסכה. היא לא משנה כלום. ולתַרגל - לא ע"י מסיכות, אלא ע"י כיסוי הפנים חלקית בידיים, אח"כ כל הפנים, של עצמכם - ולומר, תדמיין מי מאחורי זה. ממש אותו אבא, אותה אמא, נכון?... אח"כ אפשר לקחת חתיכת נייר, לכסות חלק מהפנים, להציץ עם העיניים, לומר בחביבות: רואה, זה אנחנו...
אח"כ אפשר מולו, לצייר על אותו דף, בשירבוט, "פֶה" ולשים על חצי מהפנים. איזה פה יש באמת אחרי זה?.. אח"כ עיניים.. לשים שניה על הפנים, לומר מאחרי זה: רואה, זה אנחנו... הכל בהדרגה, בהומור, מתון, לפי יכולתו לעכל את הענין. ואז לומר: רואה, זו בעצם מסיכה...
יתכן שזה יוכל להיות חיסון כלשהו.
אפשר לחשוף אותו לזה לאט לאט, על מנת להוריד את החרדות.
למשל:
1. לקנות מסיכה אחת כזו ולהביא אותה הביתה. רק להניח אותה במקום מסוים, ומדי פעם שאנשי הבית יעברו לידה, יגעו וכד', ויגידו עליה דברים נעימים- כמו זו מסיכה מעניינת, היא מאד מצחיקה, אפשר להתחפש איתה בלי שיזהו אותי, היא בכלל לא מפחידה- זה רק מסיכה וכד'. (כמובן כאשר הילד המפחד נמצא בסביבה)
2. בשלב הבא- שמישהו ישים את זה על עצמו- ועל מי שיהיה מסביב יצחק ויתלהב, ויגיד שזה חמוד, ומגניב שלא מזהים מי שמאחורה, והוא יקפוץ וירקוד עם זה וכד'.
3. בשלב הבא להתקרב עם זה קצת ליד הילד ושוב לעשות עם זה דברים מצחיקים.
4. אח"כ לשים את זה די קרוב לילד, כך שאם ירצה יוכל לגעת ואפילו לשים על עצמו- כמובן רק אם הוא לא מפחד מזה. לעשות את זה רק בשלב המתאים..
וככה לאט לאט להרגיל אותו לזה, שהוא יבין שזה מצחיק ולא מפחיד וכד', ואז אפשר לחשוף אותו לעוד מסכות כאלה- בחנות למשל, ולדבר על זה שזה מצחיק, ומאחורה יש ילדים רגילים וכד'.
הצעתי לחשוף אותו שלב אחרי שלב למסיכות כאלה, על מנת שהוא יבין שזה לא מפחיד באמת (יש מאחורה רק ילד..) ולא יפחד. השלבים שכתבתי פה הם מעין שלבי עבודה- שאפשר לעבוד לפיהם על מנת לחשוף אותו לאט לאט למסיכות ולהוריד לו את הלחץ.
יכול להיות שאחרי שהוא יחשף למסכות בהדרגה לא תהיה לו בעיה ללכת לבחור תחפושת לעצמו ולהכנס לחנות שמוכרת תחפושות.
אולי כדאי באמת מסיכה נטרלית, אבל לפי מה שהיא מתארת הפחד הוא מהמסיכות המפחידות, אז נראה לי שכן כדאי לחשוף אותו גם לזה בהמשך.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
