בס"ד
- 7 שבועות לבחירות -
ביום חמישי יגיע לקיצו אחד השלבים הכי מרכזיים בדרך אל הבחירות - סגירת הרשימות. החל מיום רביעי, כל מפלגה ומפלגה תעשה את דרכה אל הכנסת ותגיש את הרשימה שלה שאיתה היא מתכוונת לרוץ לכנסת. מרגע זה הכל חתום. איך שהוגשה הרשימה, כך היא תראה ביום הבחירות. אין יותר ניסיונות לחיבורים ואיחודים או להכניס אנשים חדשים לרשימות. לכן השבוע הזה הוא אחד השבועות היותר מעניינים בכל מערכת הבחירות.
האמת היא שהתלבטתי רבות האם לפרסם את הדברים הבאים, שקצת חורגים מהצורה הרגילה של הטור. חשבתי אולי בכלל לעסוק בפרישה של ציפי ליבני מהמרוץ, או לכתוב על הרשימה של יש עתיד שדחקה את כל הדתיים החדשים במפלגה למקומות לא ראליים. ואולי בכלל על הניסיונות לאחדות בתוך מחנה המרכז-שמאל. וכן היו עוד רעיונות נוספים. אבל בכאב גדול הרגשתי שאין הרבה ברירה והדברים האלו חייבים להיכתב. זאת גם הסיבה שהטור מתפרסם באופן חריג רק בשעות עכשיו, בשעות הערב, ולא כמו תמיד בשעות הבוקר או שעות הצהרים המוקדמות.
<<<>>>
מי שחיפש עוד הוכחה למה רומסים כל הזמן את הציונות הדתית, בניגוד למגזרים אחרים, קיבל את התשובה לכך בשבועות האחרונים. אנחנו מתחלקים לכל כך הרבה מחנות וקשה לנו כל כך לקבל את דעתו של האחר. חלילה כן גם אני בזה. אני מודה. האחד טוען שהשני קיצוני, השני טוען שהשלישי ממלכתי ושלישי טוען שהראשון הוא בכלל לייט. וחוזר חלילה.
כמובן שזה בסדר שיהיו חילוקי דעות, זה בסדר שהאחד ירצה להיות תורני יותר או תורני פחות. שהאחד ירצה להניף את הדגל החשוב של ארץ ישראל והשני את הדגל החברתי שלא פחות חשוב ממנו. האחד יגור בלב השומרון ושני בליבה של פתח תקווה. הכל בסדר. אף אחד לא רוצה שנהיה דעה אחת והשקפה אחת. אבל האם כל זה צריך להפריע לנו לחיות בשלום אחד עם השני ולקבל אותו?
האמרה הידועה אומרת "אם לא נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה לצד זה". כנראה שאין אמרה יותר טובה מזאת על מנת לתאר את מה שעומד להיות כאן אילו לא יהיה איחוד בין המפלגות. לפי הסקרים, גם אחרי האיחוד בין הבית היהודי לבין האיחוד הלאומי הם עדיין לא מצליחים להתרומם ולהתרחק מאחוז החסימה באופן כזה שיבטיח את מקומם בכנסת הבאה. יתרה מכך, כמעט בכל הסקרים גם לפני האיחוד בדקו את שתי ביחד, וברוב הסקרים הם לא עברו את אחוז החסימה.
כך שהפעם לא מדובר בחסד שמפלגת הבית היהודי תעשה למפלגת עוצמה יהודית, אלא מדובר בחיבור שיבטיח ששתי המפלגות יכנסו לכנסת. בבית היהודי גם מבינים את זה, ולא סתם הרב פרץ כתב היום בחשבון הטוויטר שלו שהוא מצפה מעוצמה יהודית או לחבור לבלוק טכני או לעשות מעשה ציפי ליבני ולפרוש מהמרוץ. בסופו של דבר גם הרב פרץ מבין שאם שני המפלגות ירוצו זו מול זו, המצא את עצמנו יום אחרי הבחירות תלויים זה לצד זה.
כאן המקום לשאול על מה בכלל כל המהומה? על איזה הבדלים כל כך מעוותים נופל כל האיחוד הזה?
בואו נסתכל רגע על נתוני ההצבעה בישוב נווה, שבו גר יו"ר הבית היהודי הנכנס, הרב רפי פרץ. על פי נתוני ההצבעה, 77.27% מתושבי נווה הצביעו בבחירות האחרונות למפלגת יחד של אלי ישי, שהורכבה בין היתר ממפלגת עוצמה יהודית שהתאחדה איתם. זה אותם אלי ישי ועוצמה יהודית שמתכננים עכשיו לרב פרץ להצרף אליהם כבלוק טכני לרשימה אחת מאוחדת, אבל הרב פרץ טוען שההשקפות שלהם נמצאות בקווים מגבילים.
אין לי מושג מה הרב פרץ שם בבחירות האחרונות, אבל בתור תלמיד של הרב צוקרמן מהר המור, יש סיכוי לא קטן שגם הוא שם בבחירות האחרונות פתק עם האותיות 'קץ' בתוך המעטפה. אבל גם אם לא, כנראה הרב פרץ בחר את לגור יחד עם אנשים שהם בסה"כ בעלי השקפת עולם כמו שלו, שבבחירות האחרונות לא הפריע להם בכלל להצביע למפלגה שעוצמה יהודית חלק ממנה. האם גם על שכיניו הוא אומר שהם נמצאים בשני קווים מקבילים? ואם אפשר להצביע להם, האם יש בעיה גם לרוץ איתם ביחד, ברשימה אחת ?
נמשיך הלאה ברשימה. על פי הפרסומים, אחד המתנגדים החריפים ביותר לאיחוד בין המפלגות הוא ח"כ מוטי יוגב. לטענתו של יוגב, מפלגת הבית היהודי היא מפלגה ממלכתית והחיבור עם עוצמה יהודית הוא בעייתי מהבחינה הזאת. כן, זה אותו ח"כ יוגב שאמר שצריך לקחת 9D ולעלות איתו על בית המשפט העליון. הוא כעת מדבר על ממלכתיות ועל התבטאויות לא ראויות.
בתקומה ההבדלים כבר הרבה הרבה יותר קטנים. במערכת הבחירות הקודמת אף אחד לא יגע איך לאכול את בצלאל סמוטריץ'. בהתחלה היו לא מעט חששות בגלל הצירוף שלו למפלגה, והמפלגה אכן חטפה לא מעט בגללו (מצעד הבהמות שחזר פתאום לכותרות, לדוגמה). היום הוא כבר במיינסטרים, והציונות הדתית יודעת לחבק אותו. הוא כבר לא אותו העוף המוזר והקיצוני כפי שהיה במערכת הבחירות הקודמת. כעת מה שעשו לו, הוא עושה לעוצמה יהודית.
ההבדלים עוד יותר קטנים שמגיעים לח"כ לשעבר אורית סטרוק. בכנס מנהלי הציונות הדתית שהתקיים בשבוע שעבר במלון בים המלח (שהתפרסם בעיקר בגלל הגעתו הלא צפויה של סמוטריץ, שנאלץ לישון שם בלי בגדי החלפה ותפילין), התייחסה סטרוק לאיחוד עם עוצמה בפאנל שלצידה יושב איתמר בן גביר ואמרה שהיא לא יכולה לשבת עם הכהניסטים במפלגה אחת.
אם תעצרו כל אדם שהוא לא מהמגזר ברחוב ותשאלו אותו אם הוא יודע מה ההבדל בין סטרוק לבן גביר, סביר להניח שהתשובה שלו תהיה שאין כל הבדל. גם בתוך המגזר יש לא מעט אנשים שיודעים לשים את האצבע בדיוק על ההבדל הדק בין שני השכנים מחברון. ההתנגדות של סטרוק היא מובנת, איחוד עם עוצמה יהודית יזיז אותה מקום אחורה ברשימה, אבל לשמוע ממנה התבטאות על דעותיהם הקיצוניות של חברי עוצמה יהודית, זה כבר מגוחך.
אל הרשימה הזאת מצטרף גם מנכ"ל המפלגה ניר אורבך שהודיע הערב שאם המפלגה מצרפת את עוצמה יהודית לבלוק טכני, הוא מתפטר מתפקידו. כמו כן, על פי הדיווחים, אורבך הפיץ סרטון בווטסאפ שהמסר שלו הוא "עדיף שלא נעבור את אחוז החסימה, אבל לא נרוץ עם עוצמה". רק לפני פחות משבוע התראיין ניר אורבך בכאן מורשת ואמר שאיחוד כזה נמצא על הפרק. מה השתנה מאז? האם אורבך מוכן לשרוף את הכל העיקר לא לרוץ עם עוצמה יהודית? אף אחד לא יודע.
לא אשקר. האמת היא שהפחד של הציבור בפני עוצמה יהודית הוא בהחלט מובן. לא לכולם קל לבלוע את הדברים שהם אומרים ולקבל את הדברים שבהם הם מאמינים. אבל להוציא אותם מהציונות הדתית? להגיד שהם קווים מקבילים? מיכאל בן ארי למד במרכז הרב, לימד בישיבה התיכונית דרכי נעם בפתח תקווה, ודגל ישראל מונף לאורך כל השנה בחצר ביתו. האם בגלל שהדעות שלו קצת שונות מהמייסטרים אז הוא כבר לא חלק מהציונות הדתית?
בשנים האחרונות ידעה הציונות הדתית להכיל הרבה מאוד דברים. רק דבר אחד עדיין הם מתקשים להכיל וזה את אותם אנשים שהלכו יותר מידי ימינה. "הקיצונים". לא רק בנוגע לבחירות, אלא בכל דבר שקשור אליהם. אבל הפעם זה חייב להשתנות. אף אחד לא מבקש שמחר בבוקר הבן של מיכאל בן ארי התחתן עם הבת של הרב אלי בן דהן. גם לא מדובר פה בחתונה בין המפלגות. יש פה רק צורך להבין שגם הם חלק מהציונות הדתית, וגם לציבור שלהם מגיע ייצוג שהולם אותם בכנסת.
נותרו שעות אחרונות בשביל שהמהלך הזה יוכל להבשיל. אם ח"ו האיחוד לא יצא אל הדרך מצבו של הימין בישראל יהיה לא טוב. יש סיכוי לא קטן שתקום ממשלה בראשות בני גנץ וששותפיו יהיו יאיר לפיד, אבי גבאי, תמר זנגברג ואולי גם אחמד טיבי. בסופו של דבר לשלושת המפלגות חשובים אותם הערכים - ארץ ישראל, תורת ישראל ועם ישראל. אסור שרק בגלל אגו ודחייה של האחר נפסיד את שלושת הדברים האלה, ולא יהיה מי שירים את הדגלים החשובים האלו בכנסת הבאה.
