2 שאלות לא קשורות - התייעצותמחי
1. גיסתי ב"ה בהריון שהיא ציפתה לו הרבה זמן, רק מה, אנחנו כאילו לא יודעים עדיין... מעצבן לכשעצמו, אבל זה לא הנושא כרגע. חמותי הזמינה אותנו לשבת וגם הגיסה הזו תהיה, ובפעמים האחרונות שנפגשתי איתה אחרי שהבנתי שהיא בהריון היה לי ממש קשה לנהל שיחה רגילה איתה. איך אני מעבירה שבת שלמה בלי לרמוז לה בטעות שאני יודעת? מרגישה שצריכה ללכת על ביצים, ושכל מילה שלי יכולה להתפרש אחרת ממה שהתכוונתי... (למשל בפעם הקודמת שאלתי לגמרי בסתמיות איך את? והיא האדימה)
2. הבן שלי בן שנה ו10 מרביץ לפחות פעם ביום לתינוק, בן חודשיים. קראתי את כל העצות והשיטות, ולא רואה שינוי... אני נותנת לו "לטפל" בו ולעזור לי איתו, לא מרחיקה אותו, משתדלת לתת לו המון צומי עם ובלי התינוק, לא עושה עסק כשהוא מרביץ רק אומרת אצלינו לא מרביצים, תעשה טובה/תן נשיקה. די חסרת אונים... אתמול הוא ממש עשה לו שריטה רצינית ואני כבר לא יודעת מה לעשות. אולי יהיו לכן עוד רעיונות...
לגבי 2יפית8

לא נראה לי שכל כך שייך לחנך בגיל הזה, רק להשגיח ולהפריד טכנית

אם את צריכה לשירותים - לשים את התינוק באחד החדרים סגור שה"גדול" לא יוכל לגעת בו

כששניהם ערים ובבית לא להשאיר אותם בלי השגחה אפילו דקה

אם יש דברים שאת חייבת לעשות ולא יכולה רק לשבת איתם כל היום - אז לשים את התינוק עליך במנשא

עשהתינוק ישן להכניס אותו לחדר ולסגור את הדלת.

 

ולספר הרבה לתינוק על אחיו הגדול, כשהאח הגדול שומע - לספר לו על האח המתוק והמקסים שיש לו כיד הדמיון הטובה עליך - זה עצה שדי עזרה לנו בקטעים של קנאה

 

מתיש אבל עובר בסוף... חיבוק

 

אם אתם כאילו לא יודעים? מי גילה לכם? רואים כבר?בתי 123
ולמה זה מעצבן אותך זכותה שלה לספר ולא לספר למי שהיא רוצה אני בטוחה שבזמן הנכון היא תספר לכם שתשמחו יחד איתם ...תשתדלי מאוד שהיא לא לרמוז כלום כי בטח תיפגע מזה

שאלה שנייה.. אני כן מרחיקה אין שום סיבה שהתינוק שלך יחטוף מכה מהגדול את יכולה לשים בעגלה או בלול כך שהגדול יראה אותו ולא יוכל להגיע אליו ומצד שני כשהתינוק בידיים שלך לתת לו ללטף לחבק
אני מבינה שהמעצבן זה על האמא/חמות שסיפרהיפית8

ואחרי זה את צריכה לשחק אותה לא יודעת

לא מעצבן שההיא לא סיפרה, זה ודאי זכותה

 

אני לא סובלת שמספרים לי סודות של אחרים ומזהירים אותי - אל תגלי שאת יודעת

אני חושבת שהתשובה שלי פחות פופולאריתמיואשת******
אבל יחד עם הצומי וכל זה שזה חשוב מבחינתי להרביץ לתינוק זה מסוכן, וכמו שאם הילד שלך היה משחק עם תקע חשמל היית מגיבה יותר בתקיפות , כן מרחיקה, אפילו רחמנא לצלן צועקת , גם במקרה הזה הייתי עושה ככה
זה פשוט משהו שלא עושים
זה צריך לבוא ביחד עם כל מה שאמרת שאת כבר עושה, צומי, טיפול בתינוק, לעשות לו טובה וכו. אבל במצב שהוא מרביץ אני אישית הייתי תקיפה מאד. לא משחקים בחשמל, לא רצים לכביש, ולא מרביצים לתינוק.
זו הדרך שלי
עצה מפורסמת של סופר נניחביבית
לומר לגדול: אני אמא, והתפקיד שלי זה להגן על הילדים שלי. אם מישהו ירצה להרביץ לך- אני אשמור עליך, אם מישהו ירביץ לx (הקטן) אני אשמור עליו.

בפעם הבאה שתרביץ לx, אני אקח אותו לחדר ואשמור עליו ממך- שלא תרביץ לו ושלא תפגע בו.

(גם אם את חושבת שהוא לא מבין- הוא מבין לדעתה)

כשהוא ירביץ לקטן, את מיד לוקחת את הקטן, בלי להוציא מילה מהפה ובלי לכעוס, הולכת לחדר וסוגרת את הדלת (עדיף שיהיה עוד מישהו שישים עין על הגדול או לפחות לוודא שהסביבה בטוחה).
הוא יצרח מחוץ לדלת וירצה להיכנס, את פותחת רק אחרי 2-3 דקות וממשיכה כאילו לא קרה כלום.
לא לדבר יותר על הנושא. אם מרביץ שוב- חוזרת על אותו תהליך, כמובן, בלי לדבר על זה.
אחרי 2-3 פעמים הוא לא ירביץ יותר.

לנו זה עזר- מניסיון.

יש כאלו שלא מתחברות לגישה ההתנהגותית, כל אחת ומה שמתאים לה.
זה עבד אצלכם בגיל כזה קטן?יפית8

שנה ו 10?

בגיל שנה וחצי.חביבית
לנו הספיקו פעמיים כאלו. ודקה בחדר בכל פעם.
יפה. נשמע מענייןיפית8


הגישה ההתנהגותיתחביבית
טוענת שהמכות של הגדול- מטרתן להשיג תשומת לב, לא משנה חיובית או שלילית מההורה.
הפעולה הזו של ההורה מלמדת את המכה- שהוא משיג ההפך- לא מקבל תשומת לב במשך דקה, ובעצם מפסיד מהמכה שנתן.

מה שחשוב זה באמת לא לכעוס עליו ולא להתחיל שוב 'לנאום' למה אסור להרביץ לקטן, כי אז הוא זכה בתשומת לב...
אבל זה לא הגיל לזה לא שלא הייתי צועקתבתי 123
עליו אם הוא היה מרביץ אבל לא בתור חינוך חייבים פשוט להרחיק
תסלחי לי, אבל רחמנות על ה"גדול" הקטןזוגית +

הוא כ"כ קטן ורק בגלל שיש לו כבר אח שעוד יותר קטן ממנו חושבים שהוא גדול.

קורע לב לדמיין תינוק בן שנה וחצי בוכה מאחורי דלת נעולה שבתוכה נמצאים אמא שלו והתינוק.

זה מביא רק שנאה לתינוק ותסכולים.

 

הוא קטן!!!

 

הוא לא מבין!!!

 

הוא לא אשם שיש לו כבר אח קטן!!!

 

פשוט להפריד ביניהם, בלי לומר מילה בנושא ולעניין את ה"גדול" שמשהו שיסיח את דעתו.

אמרתי שאני יודעת שלא כולן מסכימות עם הגישהחביבית
אבל אם שום דבר אחר לא עוזר, ולפעמים המכות לקטנצ'יק כבר בלתי נסבלות ומוציאות את האמא מהשלווה שלה- אז זה יכול להיות פתרון. דקות בודדות של בכי כמה פעמים לא עושה טראומה לילד, וגם אם הוא בוכה- זה לא בכי הישרדותי, אלא כי לא מקבל מה שרוצה.

כל אחת תחליט לפי מה שמתאים לה
אני הייתי מוציאה את הגדוללמה לא123

בלי לומר לו מילה על מה שעשה,משחקת איתו וכו

תוספת קטנהאמא בניסים
אני מאד מתחברת לגישה
ובמקביל משהו נוסף שעוזר זה:
להתעלם באותם רגעים לגמרי מהילד המרביץ. לומר לתינוק: "אוי הרביצו לך? (לא להזכיר מי) כואב לך? זה לא נעים בכלל. לחבק ולנשק. לפעמים למרוח "קרם" במקום שקיבל מכה.. ואז פשוט להתרחק איתו למקום אחר. אפשר גם לומר את זה בקול: לא נעים לנו להיות ליד מי שמרביץ. בא נלך לסלון ולא נישאר בחדר. עצם האמירה וההתרחקות כבר משיגה את המטרה.
אישית לא הייתי נועלת. יש ילדים שחווים את זה כאקט טראומתי מדי. אין להם תפיסה של מקום וזמן כמונו המבוגרים ויש בחלקם שזה ממש מכניס לחרדה. בפרט בגיל הקטן.

וגם כשהגדול מקבל מכה ואפילו מכונת קטנטנה... לומר לו את אותם דברים ש"ירוויח" תשומת לב חיובית מבלי שיזם אותה.
לא נראה לי שבגיל הזה הם יבינו נשמע קצתבתי 123
התעללות
אני שמעתי שבגילאים האלו צריך להרחיק(במידה) מראש ולהשגיח כל הזמן
כמובן שאם הוא מרביץ צריך להרחיק בינהם ולהגיד אסור ..מותר רק ללטף ולהדגים לו מה מותר ... אבל לדעתי לא יותר מזה
בקשר לשתייםl666
אני כן מרחיקה ועושה פרצוף כועס. כמובן שהכי חשוב זה להשגיח אבל לפחות הם לומדים לא להזיק לתינוק בכוונה. בחודשים ראשונים בכלל לא מרשה לגעת , אחר כך מראה מה כן ומה לא. הם יודעים שתינוק של אימא. אגב, גם כשבן שנתיים מרביץ לאחים גדולים הוא מקבל תגובה שלילית. בגיל הזה הם יכולים לתת מכה חזקה או לנשוך עד דם. וזה כואב, לאחים לא אשמים ולא אמורים לסבול
עונה לכולןמחי
קודם כל בקשר ל2, בוודאי שאני מרחיקה את התינוק כשהוא מרביץ (ובכלל משגיחה כל הזמן, אבל מספיק שרק אסתובב לשניה). התכוונתי שבאופן כללי כן נותנת לגדול גישה לתינוק, מרשה ללטף וכו'. אולי אני צריכה באמת להרחיק לגמרי, לא יודעת... אבל הבנתי שאם לא מאפשרים לו שום גישה לתינוק אף פעם אז הוא רק יקנא יותר.
תודה לכל מי שהגיבה, נתתן לי עוד כיוונים.

בקשר ל1, אז לא אף אחד לא סיפר לנו, אבל זה לגמרי ברור. רואים בטן בולטת מאוד, וגם מהרבה אמירות מסביב הבנו. (היא צריכה להיות בשמירה, אז אי אפשר להסתיר) אני לא יודעת באיזה חודש היא, אבל הרבה אחרי השליש הראשון. נכון, זכותה לספר מתי שהיא רוצה, אבל זכותי גם להתעצבן שאחרי כל התפילות שלנו וכמה שדאגנו לא מספרים לנו. וגם עכשיו אני דואגת לה, ואסור לי אפילו לשאול שום דבר כי אף אחד לא עדכן אותנו אז אנחנו צריכים לשתוק כאילו שאין לנו עיניים... אבל בבקשה, זה לא הנושא. עדיף שתביאו לי רעיונות על מה אני יכולה לדבר איתה שיהיה נייטרלי...
מאיפה את יודעת שהיא עברה מזמן את השלישבתי 123
הראשון? הבטן יכולה להיות גדולה בהתחלה מההורמונים במיוחד עם זה עם טיפולים.. ואולי יש לה תאומים? את בטוחה שהיא באמת בהריון שאלת את אמא שלה?
אם אתן חברות טובות אולי פשוט כן תרמזי לה שאת יודעת אולי זה יקל על שתיכן
את עוזרת לי לדון אותה לכף זכות מחי
אם יש לה תאומים זה יהיה עוד יותר משמח
אני לא הולכת לשאול את אמא שלה עד שיספרו לי, זה לא לעניין להעמיד אותה במצב שהיא תהיה חייבת לספר לי למרות רצונה.
אבל כן, אני בטוחה שהיא בהריון ב"ה ושמחה מאוד בשבילה
פשוט תגידי לה בשעה טובהמצפה להריון
לא מבינה למה היא עדין מסתירה מכם אם היא עברה את השליש הראשון... זה ממש מעליב, במיוחד כשזה משפחה קרובה. וגם מתארת לעצמי שזה לא נעים לך לשחק אותה כאילו שאת לא יודעת
נכוןמחי
זה לא נעים, אבל אני לא הולכת להגיד לה בשעה טובה או לרמוז בצורה שונה שאני יודעת. היא בחרה לא לספר עדיין ואני אאלץ לכבד את זה למרות שזה מקשה עלי...
אני שואלת אם יש טיפים איך לעקוף את זה בלי להיכנס למצבים מביכים, כי באמת שכל שניה אני עלולה לפלוט משהו בטעות. למשל אם אני עוזרת לפנות מהשולחן והיא לא, ואז לא נעים לה והיא קמה... אז כמעט אמרתי לה זה בסדר, תשבי, וברגע האחרון תפסתי את עצמי ושתקתי. אז זה כבר קרה פעם אחת אז הפעם אדע להיזהר, אבל חוששת שבכל רגע יצוץ משהו כזה
אני הייתי מסתכלת כאילו בטעות על הבטןדיליה

ואז עליה ושואלת כאילו בהפתעה "אני רואה נכון?" ואז היא יכולה להתחמק אולי היא מחכה לזה שישאלו. זכור ה לי חברה שאמרה לי כל כך באנחת רווחה סוף בוף את מתייחסת אמרו לנו לא לספר עד שרואים... (לא שנראה לי ששם זה הסיבה אבל נראה לי ממש מגוחך לנסות לעשות כאילו וכו')

ואי ממש הייתי נעלבת אם מישהי היתה עושה לי את זה..מחשבות....
חח, גם אנינביעה
בייחוד אחרי לידות....כי יש בטן בכל מצבנביעה
או בטיפולים כי יש בטן.. או סתם ככה כי נשים נוטות להשמין מחשבות....
סליחה?הנורמלית האחרונה
זכותה להחליט מתי לספר, גם אם ההחלטה תהיה לספר ביום הלידה. מבחינתך למשפחה מספרים בסוף שליש ראשון, אבל אחרים לא חושבים ככה.
עוד משהו.. לפעמים קורה שלא מספריםבתי 123
וצד של הבעל מכל מני סיבות ואז מסכמים שלא אומרים גם לצד השני אז אולי היא רוצה לספר אבל בשביל השלום בית לא מספרת
בקשר ל-2זוגית +

את עושה מצוין.

לא צריך אפילו לומר שלא מרביצים.

הוא קטן.

פשוט להפריד ביניהם ולהסיח את דעתו של הגדול עם משחק או משהו וזה פשוט יעבור.

לגבי 2טל ואור
אני מציעה לדבר עם הגדול.
לשאול אותו למה הוא מרביץ לתינוק. האם הוא כועס על התינוק? האם הוא רוצה שאמא תהיה איתו?
הוא מנסה לבטא רגשות שיש לו. הוא קטן ואין לו כלים לבטא אותם בצורה אחרת וזו הדרך שלו.

מציעה ע"פ הגישה של לייף סנטר מצד אחד לעזור לו לשיים את הרגשות-
אני רואה שאתה כועס.
ועם זאת להציב גבול ולהגיד שאצלנו לא מרביצים.
תתני לו דרך אחרת מותרת להביע את הכעס שלו.



ולגבי 1;
אפשר לדבר על פוליטיקה או על פמיניזם
תודה על הרעיונותמחי
והשורה האחרונה
צריך להכיר את גיסתי כדי להבין כמה זה הדבר האחרון שאפשר לדבר איתה עליו
דווקא בגלל זה טל ואור
לגבי 2אמא בשעה טובה
זה בדיוק ההפרש שהיה לגיסתי וגם הם הגיבו בעדינות והתינוק היה פשוט מסכן היא חשבה שמותר לה לעשות לו מה שהיא רוצה הייתי ממש מרחמת עליו לפעמים .. אני גם צריכה ללדת בעזרת ה וההפרש גם יהיה לי כזה בערך ובאמת אני לא יודעת איך אגיב כי הבן שלי למד להרביץ קצת ולנשוך אבל אני מקווה שהוא יתייחס לתינוק בעדינות אני מאמינה שכמו שמיואשת אמרה צריך להגיב בתקיפות כי באמת זה מסוכן לרגע שלא תיהי לידו זה יכול להיות מסוכן
תודהמחי
גם אני קיוויתי שהוא יתנהג אליו בעדינות, אבל לא תמיד התקוות שלנו מתגשמות וזו התנהגות מאוד אופיינית לגיל.
אז אני מחפשת את הדרך הכי מתאימה בשבילנו איך להתייחס למצב הזה
לגבי אחד, אפשר לדבר על החגים הקרוביםמק"ר
איפה מתכננים לאכול סעודת פורים/ ליל הסדר.
ומה עם משלוחי מנות? כבר חשבת על משהו? ואז מיד לשתף: אני השנה חשבתי לעשות ככה וככה. ואני מחפשת את הקטנים לככה וככה (כמובן אם לא רגיש לדבר איתה על ילדים).
לספר על החופשת לידה שלך ואיך את נהנית בה (שוב אם זה לא רגיש מדי... אני נותנת רעיונות בהנחה שכן אפשר לדבר איתה על לידות וילדים, רק לא שלה...)
אפשר לשתף אותה בקושי שהעלת פה בנקודה שתיים, עם הגדול, לשאול אותה איך היא רואה את זה בעיינים של מישהי שלא כל הזמן עם הילדים? האם זה עד כדי כך נורא?

בהצלחה ושתהיה שבת נעימה!
וכמובן הרבה הצלחה עם הגדול, זה תקופה לא קלה, אין לי ניסיון בה עדיין, רק זוכרת במיוחד שלאחיין אחד שלי זה היה נוראי, הוא היה בן ארבע כשאחותו נולדה, עד אז היה בן יחיד, וההתנהגות שלו היתה נוראית, לא רק לאחות גם להורים ולצוות החינוכי, הוא התחיל להרביץ ולצבוט כל מי שהיה בסביבה שלו. לא יודעת מה אחותי ובעלה עשו, רק זוכרת שזה לקח בערך שלושה חודשים עד שהילדון הפך משומר לאוהב הכי גדול לשאול אחותו... עד היום הוא הושמר ראש שלה והמעריץ מספר אחת שלה
מקווה שעודדתי לפחות...
תודה מק"ר! מצילה את המצב כמו תמיד מחי
יש לך רעיונות מעולים, אשתמש בהם בעז"ה
וכן, זה באמת מעודד לשמוע שמיחס מאתגר כזה אפשר להפוך לאחים אוהבים
יופי שמחה שהצלחתי לעזור תעדכני אותנו איך היה...מק"ר
זה שבת שאת איתם כל השבת או שאתם גרים ליד הולכים הביתה לישון? (נותן קצת אוויר)
בעזרת ה', אשתדל לזכור מחי
איתם כל השבת...
לגבי 2אני זה א
אצלי אומנם קצת יותר גדול בן שנתיים וחצי אבל לא מדבר ככה שיש אתגר תקשורתי ובהתחלה היה ממש מרביץ לו בעיקר שורט שניה הייתי מסובבת את הראש והיה שורט לו את כל הפנים ניסינו להפריד ניסיתי להסביר לשתף ללטף וכו ולא היה משהו שעזר חוץ מלשמור שלא יהיו לבד אחרי בערך חודשים נתתי לו "לשמור" עליו לידי ממש לחצאי דקה ולאט לאט הגדלת את הזמן כשאני בטווח עיין אבל לא צמודה אליהם וברוך ה ממש עבר הקטן בן 4 חודשים היו גם כמה פעמים שהראתי לו כעס ושזה לא מתאים אז הוא כביכול נעלב והלך מעצמו לחדר אחר נתתי לו להבין שזה לא בסדר ואחרי כמה דקות. לקחתי אותו אלי וחיבקתי כי בכל זאת גם הוא עדין קטן בעיני וחלק מההרבצות שלו גם נבעו מחוסר תקשורתי כמו שציינתי בהתחלה.. בהצלחה
בלת"ק. בקשר ל1ככה.
על מה הייתן מדברות עד עכשיו?
עבודה/לימודים, שיגרה, חגים, עניינים יומיומיים. אני לא חושבת שזה אמור להוות מכשול. זה שלה (וזכותה) לשמור על כך עוד בסוד
זה חלק מהבעיה...מחי
שתמיד יש לי בעיה על מה לדבר איתה כי היא טיפוס מאוד סגור. תמיד מדברים על עבודה וענייני היום יום, אבל הנושאים האלה נגמרים מאוד מהר
יש לי עצה לגמרי אחרתמיואשת******
שבעלי לימד אותי פעם- למה תמיד לי לא נעים ממישהו אחר ? מה איתו?
כלומר זה מקסים שאת יושבת וחושבת על נושאי שיחה אבל גם לגיסתך יש אחריות בנידון על מה לדבר וזה שהיא בטיפולים או בהריון או מה לגמרי לא קשור לזה ששיחה נעימה בינכן היא גם משהו שהיא צריכה לתרום לו
תדברי מה שיוצא לך וכשזה נגמר אז נגמר, שהיא תדבר עכשיו גם ותחשוב מה נושא שיחה מתאים
לא בקטע רע חלילה, פשוט בקטע להבין שלא כל האחריות עלייך ואת לא צריכה להתכונן לכל שבת כזו שבועות מראש להכין נושאי שיחה
את צודקת מאודמחי
ובהתחלה באמת ציפיתי ממנה שהיא תפתח את השיחה יותר... במיוחד שזה הבית של ההורים שלה, וכביכול היא אמורה לנסות להכניס אותי לעניינים ולתת לי הרגשה נעימה שם (לפחות זה מה שאני הייתי עושה עם גיסה חדשה אצל ההורים שלי)
אבל אחרי ימים שבועות וחודשים שזה לא קורה ואני כבר לא כל כך חדשה, אז הבנתי שהיא הטיפוס שפשוט ישב וישתוק... אז כדי שיהיה *לי* יותר נעים אני מחפשת על מה לדבר. אבל כן, אם יש שתיקות ארוכות אני לגמרי אומרת לעצמי שזו לא הבעיה שלי, והיא גם יכולה לחשוב על מה לדבר. ולפעמים לפעמים זה גם קורה
ואת אף פעם לא סתם קוראת עיתון לידה?מיואשת******
תמיד חייבים לדבר? אצלינו לפעמים קוראים בנחת כל אחת בפינת הספה שלה והכל סבבה
או שאת יושבת וקוראת לילד שלך סיפור
או אם ימות המשיח הגיעו הולכת לנוח
כן זה קורהמחי
ואני יכולה גם סתם להיעלם לחדר, לנוח באמת או לפחות בכאילו
אני מדברת בעיקר על הסעודות, שיכולות לקחת אפילו 3 שעות אצלם... ולשתוק 3 שעות זה לא נעים. והם לא מרשים להביא עיתון לשולחן
יש גיסות או אנשי שיח אחרים?ככה.
😮מיואשת******
שלוש שעות בלי דיבורים???׳
תדברי עם בעלך... מה ,כולם שותקים???
לא עד כדי כך מחי
בטח שיש דיבורים בשולחן, אבל לרוב יוצא שאני יושבת לידה, וחמותי עסוקה עם האוכל או עם אורחים אחרים, ובעלי מדבר עם אבא שלו, אז מי שאני בעיקר אמורה לדבר איתו זו הגיסה הזו.
אבל האמת שזו השבת הראשונה שנהיה אצלם מאז הלידה, אז אולי עם 2 תינוקות אהיה כל כך עסוקה בסעודה שלא יהיה לי זמן לחשוב על דיבורים אפילו
אולי בסוף תגלי שהיא תכננה לספרבתי 123
לכם השבת
חחח קיוויתי אבל זה לא קרהמחי
נו? איך היה? תני עדכון...מיואשת******
ואני בעד לדבר עם בעלך ואבא שלו
שונאת את הסיטואציות האלו שמבריחות אותי לדבר עם האשה בשולחן רק בגלל שהיא אשה כשכל השיחה המעניינת מתנהלת בחלק הגברי. מזמן החלטתי לא להתייחס ולהשתתף בשעה שמעניינת אותי בלי קשר להאם מי שמדבר לובש חצאית או מכנסיים 😝
שבוע טוב מחי
היה ממש בסדר ב"ה! הילדים העסיקו אותי כהוגן ולא היה לי שום זמן לחשוב על דיבורים מיותרים
אז הדיבורים הרגילים של היום יום הספיקו בהחלט. היא גם נחה הרבה, אז באמת שלא היה לנו הרבה זמן ביחד.
ואגב כשמתחשק לי אין לי בעיה להתערב בשיחות של בעלי עם אבא שלו... אבל בדרך כלל זה בנושאים שלא מעניינים אותי, ענייני עבודה וכאלה (על העבודה שלהם מותר לדבר בשבת )
טוב לשמוע שהיה בסדר מיואשת******
טוב לשמוע מק"ר


רוצה לתת לך נקודת הסתכלות נוספת על שאלה 1.מתואמת
אם זה היריון שהם ציפו לו הרבה זמן, היריון "יקר", יכול להיות שהם לא רוצים לדבר עליו בכלל מחשש לעין הרע או פשוט מחשש להנכיח משהו שלא ברור מאליו שאולי אפילו יישאר... (וזה חוץ מהעובדה שאולי היא באמת עוד בהתחלה יחסית, והבטן בולטת מסיבות אחרות...)

לגבי שאלה 2 - אני איתך באותה סירה . אותו הפרש, וה"גדול" אוהב לבדוק את ה'עמידות' של אחותו הקטנה... כנראה גם מעורבת בזה קנאה, אבל לדעתי הוא פשוט רוצה לשחק איתה, ולא יודע איך לעשות זאת כראוי...
מודה שבזמן אמת קשה לי להגיב בנינוחות ובתקיפות נעימה... עוקבת אחרי העצות כאן.
מה עשית בעבר בקשר לשתיים?l666
עד כמה שאני זוכרת יש לך בלי עין רע כמה יחסית צמודים?
יש לי רק עוד פעם אחת שהיה הפרש דומה -מתואמת

בין שני הגדולים יש הפרש של שנה וחצי. אבל הגדולה שלי - כבר אז הייתה בה את האחריות של בכורה - הייתה נהדרת עם השני... לא קינאה בו, ולא הציקה לו, וכש"טיפלה" בו היא עשתה זאת יחסית בעדינות...

שאר ההפרשים שלנו הם שנתיים וחצי-שלוש, אז זה אחרת. ולכן זו הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם זה באמת...

תודה!מחי
האמת שזה מה שאני אומרת לעצמי כל הזמן... באמת בשכל אני מאוד מבינה את כל הסיבות שלהם לא לספר. אבל עדיין לא מצליחה מאה אחוז לא להיפגע...
ולגבי 2, תודה טוב לשמוע שיש עוד באותה סירה... כי לרוב החברות שלי יש בת ראשונה, והן כולן מספרות איך שהאחות הגדולה כל כך אוהבת את התינוק החדש ומתנהגת בעדינות איתו... (אני מודעת לכך שיש גם הרבה בנות שמרביצות, אבל איך שהוא לא אצל החברות שלי ) בהצלחה עם ההתמודדות !
מהניסיון המשפחתי שלי - אז זה באמת קשור לבנות מול בניםמתואמת

הבת שלי לא הציקה לקטן, ואילו הבן שלי והאחיין שלי הציקו/מציקים לאחותם הקטנה... (אבל אין לנו עוד ניסיון בהפרשים כאלה במשפחה )

לגבי אחד מנסיוני האישיאמא בניסים
גמני חיכיתי הרבה זמן.
כשבאנו לחמתי הרגשתי באוויר שיודעים וזה הרגיש לי נורא לא נעים כי בעצם לא יכולתי לדבר על ילדים וכו כי הייתי יוצאת כביכול שקרנית...
הרגשתי שהגיסות מתחמקות מכל שיחה איתי שמא ייפלט להן משהו. זה לא טבעי. ואם יש קשר טוב זה נורא מורגש.
מה גם שתמיד איחלו לנו ופתאום לא מאחלים...

זה מצב די מביך.
גיסה אחת הצילה את המצב כשדווקא כן הניקה בחדר וקראה לי לשבת איתה. ופיטפטה בחופשיות על ההנקה שלה והקושי. וכביכול פתחה לי דלת והזדמנות לספר. אני לא סיפרתי אבל הרגשתי שהיא לא התחמקה ממני ולא דיברה על הכל חוץ מילדים. כי זה נורא מעליב.

אגב... בסופו של דבר כשכבר כן ראו בטן היה נראה להן מגוחך לומר לי מזל טוב כי הן בעצם ידעו ממזמן. זה גרם לזה שלצערי פשוט התעלמו מהבטן. לגמרי.
אחת מהן אמרה בהצהרה בקול וכאילו זה לא קשור אלי "אם אישה לא מספרת לי מעצמה על ההריון אני בחיים לא אשאל ולא אומר לה כלום כי כנראה היא מעדיפה לא לדבר על זה".
לקחתי לתשומת ליבי. אבל קצת מאוחר מדי... הרגשתי טיפשי לבוא עם בטן של חודש שביעי ולומר מגיע לי מזל טוב... (פשוט יצא שלא נפגשנו הרבה זמן)
אולי תיקחי מכל החפירה שלי איזו תובנה לעצמך.
לא הבנתי, אז למה לא סיפרתם?אנונימית980

חיכית שישאלו כי לא היה לך נעים או לא יודעת איך לספר בעצמך?

וב''ה!!! מזל טוב...

לקחתי מחי
את התובנה לא להתעלם כשהיא כן תספר
ממש לא נעים מה שאת מתארתגלי91
בדיוק בגלל זה אני מעדיפה לספר לפני שיש בטן גדולה של חודש שביעי...
אני סיפרתי למשפחה בחודש שלישי-רביעי כשהבטן רק התחילה להציץ.
ולפותחת, גם אני נוהגת כמוך ולא אומרת כלום עד שאומרים לי על ההריון. כבר קרה לי בעבודה שמישהי איחלה לי בשעה טובה כשבכלל לא הייתי בהריון וזה היה מאוד מביך. לכן גם אם יש למישהי בטן של חודש תשיעי, מעדיפה לא לומר כלום אם לא אמרו לי במפורש.
מה שאני עושה ב2יראת גאולה
כשהגדול מרביץ, מיד לוקחת לו את היד ואומרת "אפשר ללטף את פיצקוש בבטן, בידיים, ברגליים", אומרת את זה לאט כזה ותוך כדי מלטפת עם היד של הגדול במקומות האלו.
די מהר הם למדו לדקלם את המשפט הזה וליישם אותו. זה כביכול נותן לגדול אפיק לתקשר עם הקטן.

מעבר לזה, להרחיק את הקטן כמה שאפשר (כשהוא ישן או רגוע כמובן) - גם בטיחותית, וגם כדי לאפשר לגדול להרגיש שאמא עכשיו רק שלו.
ואם מדובר בליטופים אגרסיביים, חיבוקי דוב, או דחיפת מוצץ שמועכת את כל הפרצוף של הקטן - כל עוד זה לא נראה לי מסוכן, אני מאפשרת. כך הגדולים מרגישים קשר לקטן, ולא שכל התקרבות שלהם כרוכה באזהרות ובאיסורים שיגרמו להם לקונוטציה שלילית.
תודה!מחי
האמת שזה בדיוק מה שעשיתי עד עכשיו, אבל כמה תגובות גרמו לי לחשוב שאני מזיקה לתינוק בזה שאני נותנת לגדול להיות בסביבה שלו ומאפשרת לו לגעת בו... תודה על החיזוק שזה בסדר לתת להם להיות אחים
כמובן עם הזהירות המתבקשת
בקשר לאחדl666
לדבר על ספרים, סרטים, מוסיקה. אם היא בשמירה היא עדיין אמורה להעסיק את עצמה במשהו. או נושאים נשיים כמו איפור, ביגוד, בישול...
אם הבטן שלה ברמה שכל מי שרואה יבין שהיא בהריון אז לדעתי אין טעם להסתיר ולעשות כאילו את לא שמה לב. אבל גם אם לא מסתירים הריון, עדיין לא חייבים לדבר רק עליו. נגיד היית אומרת לה בשעה טובה וידיים מלאות, היא עונה תודה. וזהו בכל מקרה הייתן צריכות לחפש נושא שיחה מעניין
למחי-חדשה ישנה
בקשר ל1-
את מתארת טיפוס מופנם, ביישן וסגור. הגיוני מאוד שלא יודעת איך לספר על ההריון שזה גם ככה אישיו בפני עצמו כי ציפתה לו הרבה. ולכן אולי היא מצפה שיראו ויבינו לבד. אבל את עם הרגישות שלך לא אומרת מילה... ואז יש כאילו פיל לבן בחדר שכולם רואים ולא מדברים עליו....
כמו שאת מתארת 'האחריות' שיהיה נושא שיחה היא תמיד שלך, כי היא שקטה וסגורה ואת פחות.. אז אולי היא מצפה ששוב את ' האחריות' שלך תבצעי כמו שצריך.. ופשוט פעם הבאה שתראי אותה תחבקי אותה , מה נשמע? איזה כיף לראותך! ואז קצת בלחש- אפשר להגיד בשעה טובה? וואי. אני שמחה בשבילך כ''כ. העיקר שתרגישי טוב. וזהו. לא לחפור על הפעם הראשונה. בהמשך אפשר לשאול יותר, איך הולך וכו'.
מה את אומרת ?
כמה פעמים שכמעט עשיתי את זה...מחי
אבל העדפתי שלא, כי נהוג אצלנו לא לספר עד סוף חודש רביעי חוץ מלהורים, אז למקרה שהיא נראית בשלב יותר מתקדם ממה שהיא באמת, אני מחכה...
בכל אופן, בעלי אמר שהוא כנראה ישאל את אמא שלו מתי שהוא בקרוב אם הם לא יספרו מעצמם
רק רציתי להגיד שאני מקווה שאני לא גיסתך ישנה חדשה
אני נראת בהריון,
ממש ממש "רואים" עלי.
אני צריכה לנוח הרבה,
כואב לי הראש,
אני פחות נחמדה מתמיד,
אנשים מסתודדים סביבי,
ברור להם שהם יודעים ואני המוזרה,
לא קשה לפספס את המבטים בבטן...
ואני באמת עם בטן גדולה גדולה גדולה, שלא היתה לפני!!!!! היא גדלה רק עכשיו. ממש ממש.

ו.... לא.
אני לא בהריון.
אני "רק" בטיפולים קשים ומפרכים.
ואני בטיפולים כבר הרבה זמן,
אבל רק הסבב האחרון שלקח כמה חודשים (כן כן)
עשה לי בטן הריונית שובל על הזמן,
שגדלה לאט לאט,
ממש כמו בהריון.
בינתיים אני יכולה להיות בחודש חמישי בכיף אם מישהו מנסה לבחון.
ואני לא..
ההורים של בעלי זורקים כל מיני הערות, בלי שהם מבינים מה הם אומרים,
ואפשר לפענח את האמירות שלהם בכל מיני צורות...

קשה לי,
אני שותקת,
לא מדברת מידי הרבה,
מרגישה שאנשים בוחנים כל מילה שאני אומרת,
שמשעמם להם איתי כי אני לא מדברת איתם כל טיטולים וילדים.

זהו...
מקווה בשבילה שהיא אכן בהריון,
אבל אל תשכחו שזה לא חייב להיות ככה.....
חיבוקמק"ר
חיבוק!מחי
מאחלת לך בשורות טובות בקרוב ממש!

את ממש צודקת, לא נכון לשפוט לפי הבטן. במקרה הזה יש כל כך הרבה מסביב, שאני לא צריכה לראות את הבטן בשביל לדעת שהיא בהריון... (הסטריה סביב ציפרניים שנפלו, הפסיקה להרים את האחיינים, בעלה וההורים מכרכרים סביבה ועוד ועוד...)
תודה,ישנה חדשהאחרונה
לא רשמתי בשביל החיבוק אלא באמת בשביל להציג גם את הצד השני..

ו.... גם אני היסטרית סביב ציפורניים (כי אולי אני בדיוק בדיוק בהריון ואני לא יודעת???)
לא מרימה דברים כבדים כי אסור לי להתאמץ כדי שלא יהיה גירוי יתר.
ובעלי ממש מכרכר סביבי לדאוג שארגיש טוב פיזית ונפשית
אבל לא ההורים, אז כנראה שאני לא גיסתך חחח
יש לכן רכיון לגורם חיצוני להתלבט איתו לגבי עלייהאוהבת את השבת

לכיתה א'?

אשמח לטיפים והמלצות... תודה רבה!!

מה נחשב חיצוני?השם שלי
יש פסיכולוג של הגן, שיכול לצפות בילד ולתת חוות דעת.
לא פסיכולוגית או גננת.אוהבת את השבת
באיזה חודש נולד?גלסגולכהה

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

הדבר היחיד שאני יודעתכורסא ירוקה
זה שאם משאירים בגן אפשר בכל שלב בשנה להעלות לכיתה א, ואם מעלים לכיתה א אין חזרה לאחור, אז אם זה שיקול מבחינתכם תשימו לב
תוך כדי הגן לעלות?אוהבת את השבת
במהלך השנה השניה של גן חובהכורסא ירוקה
אם מתחרטים שהשארתם אז אפשר לבקש להעלות באמצע שנה. אבל אם מעלים לכיתה א ואז מבינים שהילד לא היה בשל אי אפשר להחזיר לגן לעוד שנה
באמת? טוב לדעת מה שציינת.ממתקית

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

לא הכי מומלץכורסא ירוקה
אבל אם האופציה השניה היא להבין באיחור שהילד נמצא במקום שהוא לא בשל אליו נראה לי שזה עדיף.. הפער הרגשי והחברתי שיכול להיווצר במצב כזה הרבה יותר קשה לגישור מאשר למידה של עוד כמה אותיות
אני לא חושבת שזה נכוןמתיכון ועד מעון
המקום בבי''ס נמחק שהחלטת להשאיר 
ככה הבנתי במקרה במשפחה שהיה לנוכורסא ירוקה
בחיים לא שמעתי. וזה נשמע ממש לא נכון לילדאורוש3

לא הייתי בונה על זה.

יכול להיות שהיה מקרה חריג ספציפי. אבל תחשבי ילד שלא התכונן נפשית לעלות, לא עבר את כל הרכות וההדרגה של תחילת שנה...

היו לי על זה מלא התלבטויות עם כמה ילדיםרק שואלת שאלה

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך


כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום


ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

מעניין. תודה, מה זאת אומרת מדריכה מהתחום?אוהבת את השבת
אם יש ספק אין ספקהבוקר יעלה

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לא חושבת שזה תמיד נכוןבארץ אהבתי

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

לא תמיד נכון בכללניק חדש2

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

השאלה היאאורוש3

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

בגדול הבנתי שלא מאשרים יותר להשאיר שנה בגן, זהואז את תראי
נכון?
ממה שהבנתיאורוש3
אולי רק לנובמבר דצמבר במקרים מיוחדים. אבל אי אפשר לדעת עד שלא יגיע הזמן בפועל. מעצבן 
זה ממש תלוי רשותמתיכון ועד מעון
אם תרצי יכולה לפנות אליי בפרטימתיכון ועד מעון

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אבל לפחות מניסיונימקקה
לגננת יש את האינטרסים שלה וגם לחצים מלמעלה
וגם יש לכל גננת את הגישה שלהבארץ אהבתי

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.


אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

אצלנותקומה

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

מה זה אומר פיזיולוגי?ממתקית
נראלי גודל ויכולות מוטוריות..אוהבת את השבת
מסכימה ממש על הגישה של הגננתטארקו

לנו הייתה גננת שהגישה שלה היא שכל עוד אין סיבה להעלות עדיף להשאיר וכל ילד נתרם מעוד שנה בגן...


והיא מאוד דחפה אותנו להשאיר את הבן שלי עוד שנה למרות שהוא יליד יולי(!!)

ב"ה העלינו אותו וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה בשבילו.

ולא כי אין לו קשיים

אבל זה לא קשיים שהיו נפתרים מעוד שנה בגן, ולהפך, הפערים והפגיעה היו גדולים יותר ככה"נ. רק כשעלה לכיתה א זיהו מה הקשיים ויכלנו לגשת לאבחון ולהתחיל לתת לו תמיכה מותאמת..

רק לחשוב שהיינו מחכים עוד שנה סתם...

תודה רבה!!אוהבת את השבתאחרונה
מוזמנות לקחת זמנים להתנתק מהמסכים זמן רנה

מי שזקוקה להסבר על השרשור תקראו בכרטיס האישי

תיוגיםזמן רנה

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

לא לוקחת שעה מסוימתשמ"פ
אבל משתדלת בשעות הקרובות להשים בצד כמה שאני יכולה ב"ה 
לוקחת לי מעכשיו לשעתייםשמש בשמיים
בהתחלה לא הצלחתי אז אחר כך התנתקתי לשעתייםשמש בשמיים

והיה סבבה, עשיתי דברים כמו לתלות כביסה לדבר בטלפון, לא הגעתי להרבה מדי מעבר...

הבעיה עם תינוק קטן שאני מושבתת מתי שהוא מחליט, אז המסך הוא פיתרון קל ונוח

אני לגמרי איתך..לפניו ברננה!

מזדהה מאוד

הבחור הקטן שלי גורם לי לבלות ערבים שלמים בישיבה איתו..


מה שעוזר לי -

כמו שכתבתי שבוע שעבר חסמתי לי את יוטיוב, זה עוזר חלקית אבל טוב שיש את זה. הבוקר מצאתי את עצמי מתבזבזת על סטטוסים...

אבל חוץ מסור מרע יש גם עשה טוב

דאגתי לי לחומר קריאה (ספרים וגיליונות ישנים של פנימה) וזה עוזר לי לדעת שיש אלטרנטיבה ויש מענה מיידי לצורך שלי בזמנים האלה.

תודההה על זה לוקחת עד 1 וחצי בע"האוהבת את השבת

מ11:50 בע"ה 

לא הצלחתי בכלל. מנסה שוב עד 2.אוהבת את השבת
בהצלחה אהובה! איך היה?שמש בשמיים
לוקחת בעז''ה אחהצ משעה 16-19שושנושי
בהצלחה! זה המון, אלופה!שמש בשמיים
אני לרוב גם ככה בלי הנייד, את יודעת - עם הילדיםשושנושי
אנסה היום לשים על זה יותר דגש
לקחתי עד לפני שעה והיה מעולה ב''השושנושי
איזה כיף! אלופה!שמש בשמיים
תודה!עוד מעט פסח

ב''ה, מעכשיו עד חמש.

בהצלחה לי.

ואוו אלופה!!לפניו ברננה!
ספרי איך הלך?
הצלחתי חלקיתעוד מעט פסח

כן הייתי בטלפון, אבל ממש לרגעים קצרים, בעיקר לצורך.

אז מצד אחד לי התמתקתי לגמרי, מצד שני התחלנו סדר ט''ו בשבט, ואז הרדמות, וכבר המשכתי עד עכשיו.

אז זה כן משמח.

אנסההתלבטות טובה

אחהצ כשאני עם הילדים.

מ 3:30-6:00. ואולי אצליח גם עד 7

בהצלחה!!💞לפניו ברננה!
ממש לא הלך..התלבטות טובה
כל פעם ניסיתי מחדש
יאלההשם שלי
מעכשיו עד 17:00
ספרי איך היה 🩷לפניו ברננה!
לא הצלחתיהשם שלי
אולי בערב ננסה שוב.
🩷 בהצלחה בערב!שמש בשמיים
לוקחת לשעה וחציהתייעצות הריון
איך היה?שמש בשמיים
תודה שאת מתעניינת! בגדול הצלחתי, אבל הייתיהתייעצות הריוןאחרונה
חייבת לשלוח הודעה שלא רציתי לשכוח, אז כבר פתחתי את האינטרנט ונגמרה ההרמטיות
בן 5 חודשים יורד במשקל בהנקהפה לקצת

עד עכשיו הייתה עלייה איטית אבל עלייה.

עכשיו שקלתי אותו והוא בירידה.

נולד 3.200

בגיל חודשיים שקל 5.200

בגיל 4 חודשים 6

ועכשיו 5.300 🤦‍♀️ (שקילה בבית)


 

יש מה לעשות בהנקה או שהפתרון זה תמ"ל?

אני לא רוצה להשתגע על זה אבל כן רוצה לנסות לפני שמוותרת על ההנקה.

שקילה בבית עלולה להיות לא ככ מדוייקתהשקט הזה
הייתי קודם כל לוקחת לשקילה אצל רופא/ טיפת חלב.


חוץ מזה, לא הייתי ממהרת לעבור לתמ"ל כי אפשר כבר אוטוטו להתחיל מוצקים וזה יכול לעזור עם העלייה במשקל

ממליצה לשקול באותו משקל שנשקל עד עכשיומנגואית

יצא לי לראות במשקלים שונים יום אחרי יום הפרש משמעותי

וגם לוודא שהמשקל תקין, לשים קילו קמח ולראות כמה שוקל


אם באמת ירד בהנקה זה מדאיג וצריך ליווי של יועצת הנקה / אחות / רופא לפי הגישה שאת רוצה

היה מצונן/מקורר/חולה לאחרונה?מוריה
כדאי לשקול כל פעם באותו משקלהשם שלי

כדי לקבל תוצאה הכי מדויקת.


ואם הוא היה חולה בזמן הזה, הגיוני שהוא ירד.


גם אם הוא יורד, לא מחייב לוותר על הנקה.

אפשר לאכול דברים שומניים שמעשירים את החלב,

להניק בתדירות יותר גבוהה (אם הוא מסכים).

ועוד מעט אפשר להתחיל גם מוצקים, ואז כמה שיותר להעשיר אותם.


תמשיכי לעקוב אחרי המשקל, ואם הוא ממשיך לרדת ולא לעלות, אז תבדקי את זה הלאה.

השאלה גם איך שאר ההתפתחות שלוחילזון 123

ומה עם מוצקים?

אפשר להוסיף דייסה בכפית, אבוקדו וכו'

לא נראה לי שתמל זה הפיתרון הראשון

ירידה של 700 גרם זה מלחיץ מאודיראת גאולה

אבל כמו שכתבו לפני, קודם כל תשקלי באותו משקל (משקל ביתי הוא הרבה פחות מדויק ממשקל תינוקות), כדי לדעת מה באמת המצב.

דבר שני, תבדקי עם רופא הילדים מה דעתו על זה. הרופאה שלנו אמרה לי - אם הוא עולה 140 גרם בשבוע זה מספיק. נדמה לי שזה רק בחודשים הראשונים, ובגיל 5 חודשים העליה כבר אמורה להיות איטית יותר, אבל אני לא יודעת.

רק אח''כ, תתחילי להילחץ מה לעשות... אפשר כבר להתחיל לתת קצת מוצקים, אז לתת שומנים.

וחוץ מזה, למה לוותר על ההנקה? יכול להיות שבקבוק אחד ביום, אפשר (בהתייעצות עם גורם רפואי) גם להעשיר אותו בדייסה או כפית שקדיה, יכול להיות שיספיק כדי לעלות במשקל.


מציעה לך גם לעשות רישום הנקות וטיטולים לאורך 48 שעות. תוכלי להגיע עם זה לרופא, תראי כמה הוא יונק ביממה (אם הוא יונק 6 פעמים ומטה - צריך לצופף הנקות), ותכתבי לך גם אם הרגשת שהוא לא שבע בסיום הארוחה או נרדם מהר מדי. תכתבי כמה טיטולים היו, כדאי לצלם צבע של הצואה, כל זה יתן מידע לרופא האם ההנקה תקינה.

תודה לכולכן!פה לקצת

אקח אותו לשקילה בטיפת חלב, חשבתי לוותר על זה כי לא באלי שילחיצו אותי.....

בשאר הדברים נראה לי שמתפתח מצויין ב"ה

 

הוא מצונן.

אבל אם היה עם בקבוקים זה גם היה משפיע על המשקל?

 

אפשר כבר להתחיל מוצקים? איך מתחילים?

עם הקודמים התחלתי בגיל גדול יותר בירקות מעוכים במזלג, מתעצלת לטחון תפוא בשביל ביס אחד.
 

@השם שלי זאת בדיוק השאלה, מה אפשר לעשות כדי לשמור על ההנקה.

מה זה דברים שומניים?

הוא לא מסכים לינוק אם זה לא בזמן שהוא מחליט, מקווה לפחות שזה לא אומר שהוא רעב כי התחילו לי יסוריי מצפון על זה

 

יונק 8-9 פעמים ב24 שעות.

היו לו שבוע שעבר יומיים שינק 6 פעמים אבל כל השאר לפני ואחרי זה 8-9 (אני כןתבת לעצמי קבוע אז בדקתי עכשיו)

וזמן ההנקה זה בין 10 ל15 דקות

 

בקודמים ברגע ששילבתי בקבוק זה היה אות הסיום של ההנקה

ומה זה מאכלים שומניים? בשבילו ובשבילי, אשמח לפירוט

את יכולה רק להכנס לשקול לבדחילזון 123
אין לכם משקל בחדר הנקה או משהו?
לא. זה רק אצל אחותפה לקצת
בגיל 5 חודשים אפשר להתחיל טעימות, עוד לא ממשהשקט הזה

להחליף ארוחות.

וממש לא לטחון. לתת מעוך במזלג ממה שאתם אוכלים..

כמובן שאלרגנים לתת בנפרד אבל שאר הדברים אפשר לתת ביחד.. נניח למעוך ירקות מהמרק, בננה גם אפשר למעוך במזלג או כפית.


 

מאכלים שומניים- אגוזים לסוגיהם, אבוקדו, טחינה, שמן זית.. גם לך כדי להעשיר את החלב וגם לו אפשר להתחיל לתת לאט.. (נגיד כשנותנים ירקות מעוכים אפשר להוסיף לזה קצת טחינה, או להוסיף חמאת בוטנים טבעית/ ממרח שקדיה לפירות מרוסקים)

 

ולגבי השקילה- אפשר גם לשקול אצל רופא ילדים ולפעמים הם פחות מלחיצים מהאחיות

נשמע מצוין!יראת גאולה

לדעתי כאמור, קודם כל לשקול במשקל קבוע.

אם לא בא לך על טיפת חלב, אפשר גם אצל רופא הילדים, העיקר שיהיה באותו משקל כמה פעמים כדי לעקוב.

את לא חייבת לשלב בקבוק, אפשר גם לתת לו דייסה סמיכה בכפית... בגיל חמישה חודשים כבר מותר.

לגבי טעימות ומאכלים שומניים - אפשר להתחיל בלתת לו ללקק כמה טיפות מהאצבע שלך: טחינה (מוכנה או גולמית), אבוקדו, שקדיה, נוזלים של סלט חי.

תלכי לרופא, לא לטיפת חלבמתואמת

בטיפת חלב לרוב סתם מלחיצים... (אבל יש גם רופאים שמלחיצים)

אפשרות אחת שיש לך היא ללכת ליועצת הנקה טובה, כדי שתראה שהוא יונק טוב ויעיל ושיש לך מספיק חלב, ואם לא - אז שתיתן לך טיפים איך להגביר את החלב ולייעל את היניקה.

אפשרות שנייה (שזה מה שהרופא כנראה יציע) היא לשלב תמ"ל - בקבוק או שניים ביום.

אני ניסיתי את האפשרות הראשונה, אבל לא הצלחתי לעמוד בדרישות... בסוף הלכתי לפי מה שאמר הרופא.

במשך כחודשיים היא קיבלה בקבוק תמ"ל ביום, וכשהמשקל התייצב עברנו להנקה מלאה.

(לא משנה שבשלב מסוים ראיתי שהיא פשוט לא יונקת טוב, אז לקראת גיל שנה שוב שילבנו תמ"ל, עד שההנקה דעכה לאט לאט, לצערי ויגוני הרב)

הכי טוב לפנות כבר עכשיו למועצת הנקה *טובה* שתעזוראביגיל ##

לך לעשות סדר

ממש ממליצה לך כבר היום לפנות

אצל הבן שלי היה סביב הגיל הזה עצירה בעליהאוהבת את השבתאחרונה

אני חושבת,  לא זוכרת בדיוק...


ואמרו לי בטיפת חלב לשים לב שאני לא מושכת אותו ונגיד לא להציע מוצץ אלא להציע לינוק

ושמתי לב שאני באמת מושכת אותו וממישכה לו שאת השינה בעגלה או במוצץ או במנשא וככה יש רווחים גדולים יותר בין ההנקות- זו היתה תקופה מאודד אינטנסיבית ולכן משכתי הרבה..


ואז אחרי שהיצה את הירידה או העצירה לא זוכרת, התחלתי להניק כל הזמן, למדתי להניק כשהוא במנשא והייתי מניקה כשהולכת ממקום למקום בפיזורים ואיסופים רוב הדרך הייתה הנקה וככה גם בבית, בדרך לתורים וכו...

האמת ברגע שזה הלך במנשא זה ממש הקל עלי והרבה את ההנקות.. וגם חוסך זמן חחח.. לא רציך לשבת כשמניקים.. אבל אינטנסיבי לגב..


ואחרי כל זה הוא לא עלה המון אלא סביר.. ואז הבנתי שזה הילד.. לא אכול הרבה.. והוא ככה עד היום..


המנשא גם עזר בזה שזה הגיל של משבר גיל 4 חודשים שהכל מעניין אותם ברמות אחרותתתת וממש קשה להם לינוק כי כל הזמן יש להם גירויים... אבל בתוך המנשא הוא לא ככ יכול להסתכל לצדדים אז זה ממש ריכז אותו בהפקות..  

אשמח לכל טיפ שיש לכן בנושא אסמטת העור / אטופיקשושנושי

אלוקום ואלידל לא ממש עוזרות ובימים האחרונים יש התפרצות בפנים, משהו שלא היה לנו עד כה.

התחלתי כמובן מייד למרוח אלוקום (בהתאם לחוד רפואית), ועדיין - אני חוששת שמפספסת משהו.

טיפ ראשון שקיבלתי הבוקר זה לקלח הרבה פחות כי מקלחות מייבשות את העור - זה נכון?

לעבור להשתמש בשמפו שקונים בבית מרקחת ושכחתי את שמו.


אשמח ממש לשמוע מניסיונכן. 

מתייגת את המומחית😉יעל מהדרום

לק"י


@אמהלה


יש שמן לאמבטיה וקרם של לה רוש פוזה. יקר, אבל טוב. (לפעמים יש מבצעים בכל מיני מקומות, למשל בשופרסל אונליין).

לנגב היטב, גם בקפלים (נראה לי שבפורום המליצו לנגב בטפיחות).

להלביש בגדים מ-100% כותנה.


(לשני ילדים שלנו היה בתור קטנים, וב"ה עבר. לקטן הנוכחי ולזה שלפניו יש יובש בגוף, אבל לא כמו שהיה לאחרים).

שמן אמבטיה של אמול ועוד חברהשושנושי

בלנאום, משהו כזה

אלה עשו לו פריחה מוזרה

אבדוק על השמפו שציינת 

בלנאום ואמול ממש יכולים להחמיר אטופיק.....אמהלהאחרונה

תודה @יעל מהדרום  על התיוג.

מצרפת לך משהו שכתבתי פעם. אני פה לכל שאלה.

ד"א הכי בזול מצאתי את השמן והקרם לחות בסופר מדיקה. לוקח כמה ימים משלוח..

https://www.supermedica.co.il/web/?pagetype=9&itemid=354570

 

 

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

 

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

שולחת חיבוקגלסגולכהה

מניסיון אישי מזג האוויר הנוכחי מאד מגביר התפרצות.

לשמפו קוראים לה רוש פוזה והוא נהדר.

אכן כדאי להמעיט במקלחות.

אצלנו עזר טיפול אלטרנטיבי בשם "ביקום".

מכירה את העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס? אם לא ממליצה לקרוא את החומרים שלהם.

לדעתי יש גם קבוצה בפייסבוק, אני לא נכנסתי אליה.

בריאות שלמה!

אני רואה באתר של סופר פארםשושנושי

סבונים של לה רוש פוזה אבל לא רואה משהו לשיער, שמים להם בשיער את הסבון של הגוף? או שאמור להיות אחד בנפרד?

הוא יקר אמאל'ה!!!! כיום הוא עם שמפו של פינוק חחח

קיבלתי המלצה לעוד שמפו, שקונים בבית מרקחת

לא זוכרת איך קוראים לו אנסה להיזכר

מעניין אם את מכירה ומה מביניהם טוב יותר

ליפיקאר - שמעת על זה? איזה עדיף?שושנושי
זה זה!גלסגולכהה

ליפיקאר הוא השמפו וסבון של חברת לה רוש פוזה.

זה שמן שקוף- צהבהב, אכן יקר.

ממליצה לא לסבן את כל הגוף אלא רק במקומות היותר מלוכלכים..

 

נקנה היום, תודה!שושנושי
מחפשת המלצה לסבון וקרם פנים טבעי המתאים להנקהמולהבולה

או לא טבעי

אבל שמתאים להנקה

לא מכירה שיש הגבלה לשימוש בקרמים בהנקהפרח חדש

מומלץ לשים קרמים עפ מקדם הגנה

כי ההורמונים של הריון והנקה מגבירים פיגמנטציה בחשיפה לשמש

תודה 🙏יש לך המלצה?מולהבולה
לא... סליחה! זה מוצרים שאני שומעת עליהם פשוט...נפש חיה.
אני קונה של קליניק, אבל זה קצת יקרפרח חדש

יש גם יותר זולים

וגם טובים

שמעתי על גרניאר gernier גם מאוד מומלצים ויותר זולים

יש בסופר פארם מבחר גדול.

חשוב למרוח סרום טוב לפני הקרם

וכזה שמכיל ויטמין סי הבנתי שזה מאוד משפר את האיכות.

 

 

סרום לפני הקרם לחות?מולהבולה
אולי של ערוגות/ מיכל סבון טבעי (לא ניסיתי!)נפש חיה.
קליניקואז את תראיאחרונה
סיפור הלידה בשבח והודיה להש"יתהדרים

מעקב הריון עודף, עולים כל יומיים לבית חולים, בפעם החמישית שעלינו (41.3), אני מוחתמת על סירוב לקיסרי - הרופאים מבחינתם לא מסתכנים בלידה רגילה עקב משקל גבוה לעובר (4200), פלוס העובדה שבלידה ראשונה ילדתי בקיסרי. אני יוצאת בוכה מבית החולים , ומחליטה לקבל על עצמי קבלה שקשורה לצניעות , להצלחה ללידה טבעית וקלה. מחליטה להתקשר לדוחה שעשיתי אצלה איזון אגן, והיא ממליצה להתייעץ עם רופא מומחה מביח אחר.

41+4, יום למחרת, אני נוסעת אליו כבר מותשת ומיואשת , בתחושה שזו ההשתדלות האחרונה שלי ושבאמת הגיעו מים עד נפש (יושבת במיון נשים מחכה לאולטראסאונד שישי באותו שבוע וחצי ארוך , ופשוט מעייפות נפשית דמעות זולגות על פניי ואני מתחננת להשם שיעזור לי פשוט לשחרר ולסמוך עליו למרות כל הפחדים שכבר נערמו).

הרופא מגיע , מסביר את הסיכונים בניסיון לידה רגיל , ומצד שני מודיע לי בפירוש שמבחינתו גם לבוא ולהוסיף ניתוח על הגוף שלי , תוך ידיעה שזה ישליך על לידות הבאות בניתוחים גם כן, זה לא פחות מסוכן מבחינתו, ואם אני רוצה ללדת טבעי הוא איתי לגמרי, אבל ממליץ לעשות סטריפינג כדי להתחיל לזרז את הגוף לצירים, במקום שנצטרך בשבוע 42 זירוז אגרסיבי יותר .

אני עושה סטריפינג וחוזרת הביתה בתחושת הרפייה ורוגע , מגיעה הביתה ב15, מתחילות התקשחויות של הבטן אבל עוד לא צירים. ב18:30 בערב כבר צירים ממש כל כמה דק , אבל נסבלים, מבקשת מאמא שלי לצאת אלינו לשמור על הילדים , בינתיים מסתובבת נושמת מפעילה עוד מכונה מזמינה פיצה לילדודס,

אנחנו יוצאים לבית החולים כשאמא שלי מגיעה , ולאחר שעה נסיעה מגיעים בערך ב21:30 למיון יולדות , אני כבר כאובה ממש .

פתיחה 3.5 ב"ה .

נכנסת להתקלח , מוניטור, כדור וכו, אחותי שרוצה להיות בלידה יוצאת אלינו .

היא מגיעה לבי"ח בדיוק כשאני מועברת לחדר לידה (היה עומס מטורף של יולדות ברוך השם ), ואני כבר בוכה מכאבים ומבקשת אפידורל. אני בפתיחה 5 וקצת מתבאסת על עצמי כי בלידות קודמות לקחתי רק באיזה פתיחה 6.5-7, אבל מחליטה שאני מקשיבה לגוף שלי שצריך מנוחה (הרגשתי שעומדת להקיא בצירים מרוב כאב וחייבת שנייה לנוח). המרדים והמיילדות פשוט מדהימות , האפידורל משפיע ותוך דקות אחותי בעלי ואני שוקעים בשינה , אני מנמנמת לי וכעבור חצי שעה קמה מציר חזק ארוך וכואב, ורואה שירדו לי המים. קוראת למיילדת שבאה בודקת ומכריזה "פתיחה מלאה תכינו לי מיד ערכת לידה הראש פה", אני בשוק של החיים, רגילה לסבול בלידות קודמות איזה 15-20 שעות ,

ופה תוך חצי שעה קפצה פתיחה מ5 ל10 כשבכלל הייתי חצי רדומה , לפני שאני מספיקה להבין מה קורה יש כמה צירים לחץ, ותוך לכל היותר 4-5 צירים שבכל אחד מהם כמה לחיצות, המתוקי בחוץ כולו, במשקל מכובד של 3973 גרמים.

קרע קטנטן ב"ה שתופרים, ואנחנו אחרי, סה"כ כ6 שעות מרגע שהגענו לבית חולים ואני כבר מניקה ילדון בריא ושלם , ומועברת למחלקת אפס הפרדה כפי שרציתי.

טוב להודות להשם !!!

מזל טוב! סיפור לידה מדהים, מגיע לך כל כך 🤍כתבתנו
מרגש! ❤️מזל טוב!!יהלומה..
ממש מרגש!עלמא22
מזל טוב!!
מזל טוב! מרגש ממש!התלבטות טובה
הרבה נחת והתאוששות קלה
יישתבח איזה יופישירה_11

ואיזה מתיש לחכות כל כך הרבה

ההסתכלות שלך מהממת


מזל טוב 🩷🩷🩷🩷

מזל טוב!! איזה יופי! הגיע לך לידה כזו חלומיתאביגיל ##

אחרי ההלחצות של הרופאים

ממש טוב להודות לה'

מזל טוב! מרגש ממש!מאוהבת בילדי

טוב להודות לה'!

ב"ה מרגש !! מזל טוב!בעלת תשובה
וואו סיפור מדהים! תודה לה' על חוויה טובהשושנושי
מלא נחת תמיד
מזל טוב!!לפניו ברננה!

איזה מרגש!

נשמעת לידה חלומית!

שמחה ממש בשבילך שהצלחת ללדת טבעי כמו שרצית 💞

מזל טוב גדול!!

ב"ה!! איזה סיפור משמח!יעל מהדרום
לק"י


חיזוק לכל אלה שנראה להן שהלידה לא תגיע לעולם😅

מזל טוב! ב"ה איזה יופיבתאל1
איזו לידה מהממת! כייף לשמוע!דיאן ד.

הרבה בריאות ונחת לך ולתינוק

יאאאא איזה כיף לשמוע!!!!ואז את תראי

חיכיתי וציפיתי לשמוע איך היה לך

תודה לה' על כל החסדים!

איזה מרגש! מזל טוב!!לומדת כעתאחרונה
פתרון למשחקים באמבטיהשירה_11

שרשור נוסף

ואת השלישי אני דוחה רק מסיבות עומס 😅.


 

יש לי כל מיני משחקים ברווזים, דלי וכפות כזה של חול שמונחות באמבטיה על המדף הזה שהוא חלק מהמאמבטיה מקווה שהבנתן

לא נוח לי המיקום מבולגן לי מידיי, וגם מצטבר שם מים שעומדים וזה יכול להיות לכלוך

בקיצור


 

יש רעיונות שלא חשבתי עליהם? 

 

 

** 

ושאלת בונוס

איך מנקים את השחור הזה שנהיה בחלק מהסיליקון שבאמבטיה? 

סלסלה מחוררת או שקית רשתאפונה
ולתלות על וו שנצמד בואקום לקיר
נכון. עדיף מקופסה שתתמלא גם במיםיעל מהדרום
אני עם סלסלה מחוררת, מניחה בשוליים (יש מדרגה כזאת)שושנושי
וזה ממש נוח 
יש בעלי אקספרסשומשומ
סלסלות רשת כאלה עם סיליקון המוצמד לאמבטיה.


והשחור הזה זה עובש, אני מנקה עם אקונומיקה ..

שק רשת שנצמד לקמירה בוואקוםרק טוב!
יש באלי אקספרס. 
יש בארץ גםיערת דבש

בסטוקים/ דן דיל

קניתי כבר פעמיים לפחות 

אני אוהבת את הפתרון הזהכתבתנו
Amazon.com: HomDSim Plastic Bath Tray, Bathtub Holder Non-Slip Telescopic Bathtub Caddy Adjustable Multifunction Storage Tub Shelf Bathtub Stand for Bathroom-White 86x14x10cm(34x5.5x4inch) : Home & Kitchen https://share.google/2lhYVkoC4V8oUAw5B


ניסיתי קצת לחפש בעלי קישור לכזה ולא מצאתי אבל בטוחה שיש

השחור יורד בקלות עם מסיר עובששמש בשמיים
ברווזים זה מאוד קלאסי כאילו אבל תכלס מתמלא עובשאוהבת את השבת

מאוד מהר מבפנים

אני לא השארתי שןם דבר מהסגנון הזה..

ממש. סתמתי את הפתח עם דבק חם וזה מחזיקקפיבארה
 
נכון זרקתי המה אבל הרוב זה דליים וזהשירה_11
קטעים קניתי את זה בדיוק היום במקס סטוקלומדת כעתאחרונה

יש רשת למשחקים באמבטיה, זה השם של זה.

זה מגיע עם וו להדבקה באמבטיה. בסניף שהייתי זה היה ליד החלקי חילוף לדוש במקלחת

חייבת עידודים!!חדשה ישנה1

גיליתי שאני בהריון למרות שזה לא היה בתכנון בכלל!! אני 7 חודשים אחרי הריון 8 וכנראה שאני כבר חודש בהריון.

ההריון היה לא קל וגם הלידה. אחריה הייתי מושבתת לשבועיים עד חודש בגלל סיבוך של האפידורל.. ה' ריחם עליי ונמנע ממני ניתוח שהיה יכול לסבך יותר והיה עלול לגרום לי לתיפקוד חלקי


בנוסף יש לי הפרדות ביטנית, עודפי משקל ובקע בבטן וטבור..

אני בוכה כשאני כותבת ונזכרת

מצד אחד מודה לה'

מצד שני תיכננתי לשקם את הגוף והנפש..

אבל להשם יש תכנונים משלו


בבקשה עידודים.. בעלי כמובן שמח ואצלי החויה עדיין חרוטה עמוק ואני מתמלאת פחדים רק ממחשבות 

אני רק- חיבוק!!מוריה 7

שיהיה בקלות ובשמחה בעז"ה ❤️

היית אצל רופא נשים/משפחה? בטח יעזור להבין איך לטפלירושלמית במקור

ומה התמונה הכוללת...

וגם הייתי קובעת מהר תור לפיזיותרפיסטית רצפת אגן


ואם כמו שכתבת את בוכה ומתמלאת פחדים, אז זה עוד מישור לטפל בו, בכל הכלים שיש...

ברור שצריך לטפל..חדשה ישנה1
אני כבר מטפלת.. אבל חלק מההחלמה זה גם ההמתנה..
התכוונתי לטפל במצב החדש... של היריון...ירושלמית במקור
רופא/ה שיסייע להעריך נכון את כל הסיכונים
ב"ה אין סיכונים מיוחדים..חדשה ישנה1אחרונה

זה פשוט הגיע משום מקום, למרות שתיכננתי לחכות לפחות שנתיים כדי לחזור למשקל שלי, ולעבד את החויה הלא פשוטה

עם הבקע לא עושים כלום כל תקופת הפוריות

תודה על הרצון לעזור

אולי יעניין אותך