לצאת עם בחורה שנפגעה מינייתRick Sanchez
היי לכולם.
אני יוצא כבר חצי שנה עם בחורה מדהימה,
בתחילת הקשר היה לי קצת סימני שאלה כי בתקופה של השירות לאומי היא היתה חילונית לגמרי, והתלבטתי איך להתיחס לזה. עכשיו אחרי תקופה שאנחנו יוצאים היא סיפרה לי שמישהו מהמשפחה הקרובה שלה פגע בה מיניית, וחשוב לה שלא אשרוף אותו (אנחנו כבר מכירים).
ההורים שלה טוענים שהיא מגזימה ולא ממש משתפים איתה פעולה. ותכל'ס מתחילת הקשר ראיתי שיש בניהם משהו לא תקין. וגם קצת ניחשתי שזה הכיוון
היא הלכה לטיפול ועזבה אותו לאחר שהמטפלת נכנסה חזק במי שפגע בה והיא לא רצתה בזה, אז היא עזבה. כל זה קרה כבר מספר פעמים. התקופה שעזבה את הבית והתרחקה מהדת זה בגלל הפגיעה.

עכשיו אני ממש לא יודע איך להתיחס לזה, איך יראו חיים לצד מישהי כזו, בא לי ממש לתמוך. אבל זה מפחיד אותי ממש. לא רואה לנכון חשתף חברים שלי או את המשםחה שלי בזה כי לא רוצה שיסתכלו עליה עקום אם בעז"ה נקים בית ביחד.
אני כאילו לא יודע איך לשקול דבר כזה. אם פשוט לזרום ולהגיד "לכול אחד יש את השריטה שלו" או שזה דבר משמעותי שאני צריך לשקול לגבי המשך הקשר אם אני אדם שיכול לחיות לצד מישהי כזו. ברור לי שיהיה לה משקעים. ברור לי שזה יפגע בקשר האינטימי שלנו. וברור לי שזה יפגע בקשר מול המשפחה שלה.
אני בנאדם מאוד מכיל וכל החיים שלי תמיד עובד על להציב לעצמי גבולות ולא על לקבל אנשים כי זה בדרך כלל אני מגזים.
אין לי את מי לשתף כי אני לא רוצה שהסובבים אותי ידעו מזה..

יש פה מישהו שחווה משהו דומה? יש פה מישהי שנפגע מדבר כזה ורוצה להגיד לי מה מצופה מימני ועל מה אני צריך להסתכל?
מקווה לטוב. תודה!
יש לי חברה טובה שנפגעה מאח שלהפרח-אש
דבר ראשון זה שאתה לא הוכח ברגע ששמעת על זה מוערך .

בקשר לשאלה שלך יהיו וישנם משקעים זה לא דבר שעובר . אפשר להתגבר על זה ולחיות חיים משוחררים . זה כמו כל טראומה אחרת צריך לטפל בה כדי שתעבור .י
יכול להיות שהבחורה שלך טיפלה והיא בסדר יכולה להיות שהיו משקעים קצת אבל בסהכ היא בסדר...
יש כמה דברים שממליצה לך לסים לב ולברר
1. האם היחס למי שפגע בה הוא ממקום נכון?(נניח הוא היה קטן (גם 15 קטן בנושא זה לפעמים)ולא לגמרי הבין או שהלך לטפל בעצמו...) יתכן שמגיעה לו מחילה וזה יתכן שזה שווה לה למחול בשביל קשר משפחתי.

2. מה בדיוק ההורים שלה חושבים ? להורים יש זווית ראייה אחרת .

3. האם היא בורחת הטיפול /מפחדת ? כי יתכן שאחרי חתונה ידרש טיפול משותף או שהיא תצתרך טיפול
עוקבוהוא ישמיענו
בינתיים מה שאני יכול להגיד לך זה להשתדל להיות אובייקטיבי. לשמוע את כל הצדדים ולבדוק טוב טוב מה הסיפור.
כי מדובר במצב לא רגיל ונורמלי, ואם יש כמה גרסאות זה דורש בירור...
חייב להגיב.פצלשו"ן

אני עברתי בעברי תקיפה מינית.

עברתי טיפול ארוך. וברוך ה' היום אני בסדר גמור.

רוצה להביא לך את נקודת המבט שלי.

 

קודם כל כך את זה כאקסיומה.

אי אפשר להתגבר על תקיפה מינית ללא טיפול. טיפול משמעותי 

יש אנשים שפגישה אחת תספיק להם. יש אנשים שיצטרכו יותר. אבל כולם חייבים טיפול.

עם היא לא עברה טיפול שהיא נתנה לעצמה את האופציה להיפתח ולטפל בעצמה. אז זה עדיין נמצא שם.

והיא תצטרך לעבור יום אחד לאפשר את זה ולעבור טיפול. ולפי דעתי קריטי שזה יהיה לפני חתונה.

 

דבר שני בקשר ליחס אליו.

אני אישית חושב שזה מגיע ממקום לא נכון. היה לי את זה בתקופה הראשונה לאחר התקיפה.

אתה גם מרגיש אשם בסיפור ולכן מרגיש צורך להגן על מי שעשה לך את זה. תסמונת האישה המוכה.

זה מעיד על זה שהיא עוד לא באמת התגברה על הסיפור שלה. 

חלק מהתהליך של הריפוי זה להיות מסוגל לעמוד מול הפוגע ולהגיד לו- אתה אשם ולא אני.

אחרי זה זה כבר תלוי מקרה, אם הוא בעצמו עבר טיפול וביקש סליחה אולי יש מקום לסלוח. אני לא יודע.

אני סובר שלא. אבל זה כבר תלוי בן אדם ותלוי מקרה.

 

עכשיו בנוגע אליך.

בוודאי שאל תתייחס לזה כאל "כל אחד יש את השריטה שלו" זה חתיכת שריטה ואתם חייבים להתמודד עם זה.

אל תנסה לקבור את זה כי זה יבוא לך בהפוכה יום אחד. יש לזה משקעים שיבואו ויצופו יום אחד.

זה חשוב מאוד לדעת להכיל. אבל מאוד צריך להיזהר עם זה.

בכל מקרה אל תמשיך כרגיל. כי זה לא מקרה רגיל. תעצור ותבדוק איך אתה מתמודד עם זה.

וממליץ שאל תעשה את זה לבד. לך לייעוץ. זה באמת מקרה מסובך...

 

בהצלחה אחי.

רק נקודה בקשר ליחס אליופה לקצת
כשזאת פגיעה בתוך המשפחה נשמע הגיוני שיהיה חשוב לה קשר טוב עם הפוגע, בכל זאת זה משפחה
וכן יש מצב שסולחים. שיש מצב שמסתכלים עליו בצורה אחרת מ'אשם לא אשם'.

עם כל השאר מסכימה
מסכים.פצלשו"ן

בכל זאת. את העימות והעמידה פנים מול פנים חייבים לעשות לפחות פעם אחת.

אחרת נשארים משקעים.

לא לפסול בשום אופן..גבורת הרוח
לדעתי יש לבחון את זה לעומק. לפסול על זה בלי לראות האם היא מתמודדת ומטפלת בזה בצורה שנכונה לה זה לשרוף אותה גם בעיני עצמה. אם תפסול אותה כי "היא נפגעה מינית" אז היא לעולם לא תנסה יותר לבנות בית. היא תפחד מהדחייה הזו תמיד ובתכלס.. זה לא אשמתה בשום צורה! היא לא בחרה בזה אלא הוכרחה לזה ואין שום הצדקה לפסול על זה. המון בהצלחה! בעיניי גם תנסה לפנות אליה להכיר אותה יותר ונכון שזו חתיכת שריטה אבל לכל אחד יש את שלו..
שום קשר בין פותח השרשור לתגובה.פצלשו"ן

הוא לא שאל על לפסול.

וגם לא על להכיר. הם מכירים כבר חצי שנה...

וגם אם כן הסיבה שהבאת לא קשורה. אתה לא תמשיך לצאת עם בחורה גם אם לא מתאים לך כי אחרת היא תפסול את עצמה.

אם לך זה לא מתאים אז אתה לא צריך להמשיך את הקשר בשבילה...

 

בקיצור. נראה לי כדאי לענות קשור יותר...

או שלא הבנתי למה התכוונת.

יש דברים במה שהיא אמרהRick Sanchez
ברקע יש מחשבה עמומה כזו של "למה לי להיכנס לזה"
ואני הכי לא בנאדם שישלול סתם. יש לה המון מעלות טובות. מה שכן יש פחד שהיא מנסה לפצות.
מה שהיא אמרה פה זה סופר חשוב.שבמקרה של פרידה שהבחורה לא תפסול את עצמה אחרי ולא תיפתח מול אנשים אחרים כי תחשוש שיחתכו לה
ואיך אתה יכול לדאוג לזה שאם תפרדו היא לא תפסול את עצמה?פה לקצת
או שלא תפרד ממנה בגלל זה? זה גם יפגע בה...
צודקת לגמריRick Sanchez
זה מה שמפחיד אותי. אמצע מישהו שיעזור לי לשקול נכון.
אם הייתי במקומהפה לקצת
הדבר האחרון שהייתי רוצה זה שמישהו ימשיך לדבר איתי כי מרחם עליי
היא ילדה גדולה, והיא תתגבר ותמצא את הכוחות להתקדם גם אחרי פרידה מהסיבה הזאת.
תדאג לשניכם ואל תקח את זה כשיקול אם להמשיך את הקשר או לא.
בהצלחה!
מזתומרת המשפט האחרון?Rick Sanchez
אם תחליט להמשיך רק כדי לא לפגוע בה, שניכם תפגעופה לקצת
פתחתי ניק כדי להגיב, הייתי חייבת, ולא רציתי להחשףגוטהלה

דבר ראשון מדהים שלא ברחת, ושאתה מברר לעצמך את הנקודות שחשובות,

ורוצה להגיד שזה לא פשוט.

אמא שלי נפגעה בילדותה ע"י אבא שלה, חוייה נוראית שחזרה על עצמה, בעיקר באקטים מיניים, לא במעשה בעצמו, וחזרה על עצמה.

במקרים של פגיעה בתוך המשפחה, כמעט תמיד הקרובים מתכחשים (במקרה שלה- אמא ואחים) ומתנערים מאחריות,

ככה שמה שאתה מתאר על המשפחה שלה רק מוכיח את נכונות הדברים...

בנוגע לשאלות ששאלת, 

אין פגיעה דומה לפגיעה אחרת,

רק חשוב שתבין שזו פגיעה רצינית מאוד שמשפיעה על כל מיני תחומים בחיים, והיא לא עוברת בקלות כ"כ, היא מצריכה טיפול מקצועי מאוד שלוקח גם כמה שנים, לא קלות בכלל...

וגם אתה תצטרך ייעוץ איך להתמודד עם זה- כלפיה, ובעצמך,

 

ה' יתקן אותך בעצה טובה,

ובכל מקרה, כל הכבוד על האכפתיות!

מורכבRick Sanchez
מנסה לחשוב באיזה צורה אשאל על נושא של טיפול
למה צריך לחשוב באיזה צורה?פה לקצת
תגיד לה, נכון סיפרת לי על זה שנפגעת. חשבתי על זה ורציתי לשאול אותך אם היית פעם בטיפול, אם הרגשת צורך לטפל.
לא צריך יותר מידי לחשוב, מיותר
רק משהו אחדפה לקצת
תמצא את מי לשתף, עם מי להתייעץ
פה בפורום זה לא מספיק ולא כדאי שעל פי התגובות פה יפול דבר
תמצא בן אדם חכם שאתה סומך עליו ותתייעץ איתו, מתארת לעצמי שאם תחליט להמשיך אז עוד תצטרך אותו בהמשך

בהצלחה!
כן ברור ליRick Sanchez
אני אולי אפנה לאחד הרבנים אצלי בישיבת הסדר שלמדתי בעבר.
פה לקצת
ראיתי צורך לכתוב את זה כי כתבת שאין לך את מי לשתף
וחושבת שזה חכם לא לשתף את החברים או המשפחה שלך אלא מישהו חיצוני
ואם לא, אז אולי הרב שמואל אליהו יוכל לעזור.תפוחית 1
או לחילופין לפנות לפסיכולוגית יראת שמיים טובה ולשמוע מה היא אומרת.
מזתומרת? הוא מתעסק בזה?Rick Sanchez
אני יודעת שהוא יכול לעזור במקרים של נפגעיםתפוחית 1
לא יודעת אם גם בענייני שידוכים..
הערה חשובה ובמקוםארץ השוקולדאחרונה
הפחד שלי שמתווסף לזהRick Sanchez
היו נקודות קטנות שהיו לי עדיין כסימן שאלה, נניח הרמה דתית. ועכשיו הם מתגמדות ממש.
ואני לא רוצה שהם יעלמו כי חשוב לי להחליט גם לפיהם.
אז תכתוב. זה ממש חשוב.חרותיק
מכירה מקרה דומהkaparalay
לא קראתי את כל התגובות, אז סליחה אם יש פה חזרתיות כלשהי.. אני לא רואה צורך להרחיב כאן, אבל אשמח להרחיב בפרטי אם יהיה צורך.

אתחיל ואומר ששבכל מקרה, העובדה שהיא עברה את מה שעברה היא לא סיבה לפסילה. אין פה בחירה שלה, ובמידה והיא התגברה על זה ונמצאת בטוב נפשי- זה לא צריך להיות גורם מונע.
העובדה שהיא שיתפה אותך בדברים האלה היא מאוד משמעותית, ובכל מקרה יהיה חשוב יחס עדין ומתחשב עם כל החלטתה שלא תתקבל.

יחד עם זאת, מהיכרות אישית שלי עם הנושא, יש כמה 'אבלים'-
·אם היא לא עברה טיפול משמעותי (ובפשטות אומר שטיפול שהתפוצץ הוא לא טיפול משמעותי), וגם לא תהיה מוכנה לעבור בעתיד הקרוב, ואם אתה מרגיש שאתה נפגש עם דברים שעשויים להיות קשורים לזה- אל תיכנס לזה.
אני דיי בטוחה שאי אפשר לעבור דבר כזה לבד, ואומרת בוודאות שזה יכול להציף המון דברים שאם הם לא יטופלו עשויים להשפיע גם על חיי הנישואין ועל הבית.
אין כאן אמירה נוסח 'תיפרד ממנה'. יותר לכיוון של לטובת הקשר שלכם, ואפילו בלי קשר- לטובתה האישית והנפשית, ממש חשוב שהיא תעבור טיפול.
אני בטוחה שאם היא תלך לטיפול חצי מהשאלות שיש לך ייפתרו מעצמן.

·האמירה שהעלית לגבי החשש מלפגוע בה/לגרום לה להיסגר. זה מתוק ומתחשב ומעיד על אנושיות אדירה, אבל אסור-אסור-אסור שזה יהווה שיקול שיגרום לך להמשיך בקשר אם משהו לא נכון בעיניך.

שוב, אשמח להרחיב קצת יותר בפרטי אם יהיה צורך..
המון הצלחה, בשורות טובות והחלטות טובות בעז"ה!
לא מבין בזה אך דעתיבינייש פתוח
שאם תיהיהו זוג היא תוכל לעבור איתך חוויה מתקנת איתך. תחשוב עם עצמך איך זה אמור לבוא לידי ביטוי.
המון הצלחה.חרותיק
מצטרפת להמלצות להתייעץ עם מישהו מוסמך ולפרט הכל..

תראה. היחס שלה לפוגע- לא נשמע תקין.
גם לא הקשר עם ההורים.

זה דברים, שפשוט חובה לברר לפני שאתה נכנס לחיים איתה.

ולמה זה כל כך חשוב לדעתי?

כי ממה שאתה כותב, משתמע שיש לה איזשהי מחויבות לפוגע. או יחס רגשי כלשהו אליו.
זה- תמרור אדום זועק!

אם היא לא מסוגלת לשמוע שנכנסים בו. זה הזוי.
הבנאדם פגע בה והיא מרחמת עליו?

וזה שאין אמון וקשר טוב עם ההורים- זה הגיוני. זה קורה להרבה.
אבל לה אישית זה גרם לעזוב את הבית. אין לה בבית מי שיכיל את הכאב שלה והפגיעה שלה.
אז ודאי שזה משפיע. ואתה צריך לחשוב אם אתה רוצה לחיות עם מישהי שזה אחד מהנתונים בחייה.

לא אומרת לך כן או לא.
כן אומרת לך תתייעץ ותחשוב על הנקודות האלה.
ועל הדברים האחרים שאמרת ששאלת את עצמך כבר קודם..
אוקייצלילי השקט

1. בדרך כלל אנשים שנפגעו מתקיפה מינית, סובלים וסוחבים מלא אשמה עצמית, אשמה שמגינה עליהם. מגינה עליהם מהסובב. 

למה? איך זה עובד? 

הם סוחבים אשמה שהם אשמים בתקיפה, כי אם האדם השני אשם, זה מקרקע להם את האמון באנשים,  - כי העולם החיצוני רע. הרבה יותר קל להאמין שאני אשם - ושהעולם טוב, מאשר לחיות בעולם רע. זו תגובה אוטומטית שלנו שמגינה עלינו.

 

2. אדם שחווה פגיעה מינית סוחב מלא טינה. טינה חוסמת מלא רגשות מצד אחד, ופוגמת בתפקוד שקשור לעולם שבו נוצרה הטינה ובכל מה ומי שקשור לשם - (במקרה הזה בתחום האינטימי ובאנשים ובדברים שהיו או קשורים לשם). מה שקורה זה שטינה חוסמת רגשות (אילחוש ריגשי), ואז אדם בורח -  להמון המון המון המון מקומות - כדי להרגיש. זה יכול להיות סרטים, אלכוהול, סמים, סיגריות, אכילה רגשית, פורנוגרפיה, עבודה, וכ'ו. יותר מכל דבר שקרה שם, הטינה שהיא סוחבת מהעבר זה הדבר הכי גרוע שקיים. אין דבר כזה עבר, יש את הזיכרון שלה - והזיכרון הרגשי שלה, כשהוא מלא בטינה הוא ממש לא בריא. (אגב, סיכוי פי 7 לחלות בסרטן, כי טינה זה בעצם כעס תמידי שצבור) 

 

אתה צריך להבין שמה שקרה לה לא יגרום לה לבעיות בתחום האינטימי,  הטינה והאשמה העצמית שנוצרו, הן אלו שיגרמו לבעיות ואותן אפשר לשנות. (ויכול להיות שיש שם עוד דברים שאני לא יודע שהם קיימים - את אלו אני מניח שהם קיימים כמשהו כוללני ואוניברסלי),  אגב, ההפך מטינה זה הוקרה, כשבאמצע נמצאת הסליחה. 

 

3. אני משתדל לא להמליץ על טיפולים שלא למדתי או התנסתי בצורה חד משמעית, אבל היות וקראתי על זה יחסית הרבה, אני יכול לומר לך ששווה לך ממש להמליץ לה על טיפול ב EMDR (יש גם אנשים שמשלבים את זה עם CBT).

 

 

@Rick Sanchez  בהצלחה!

תודה רבה על ההשקעה! חידשת ליRick Sanchez
שאלה חשובה מורכבת מאודOren Bafen
אני הייתי בסיטואציה דומה שיצאתי עם מישהי שעברה תקיפה מינית ( 9 חודשים של קשר).
גם כן בחורה מדהימה ומיוחדת וכו' .
אתן לך את ההסתכלות שלי למצב שאני הייתי.

1. יש לנו באופן טבעי ( לגברים בעיקר) רצון להושיע ולהילחם ויכול להיות שאחד הסיבות שהקשר הוא כזה ארוך זה בגלל שנלחמתי על קשר בשבילה למרות שלא היה מתאים.

2.ברגע שאתה מתחתן אתה מאחד גורל עם אישתך.. וזה יפגע בך בעתיד בטוח! הכול שאלה של כמה . והכי גרוע 'שיפגע גם בילדים שלך.

אני יוסיף ויגיד שאני בחרתי לחתוך ממנה. לא ראיתי סיבה שאני יכנס למיטה חולה.. ומהסתכלות מאחור הצלתי את עצמי שלא התחתנתי איתה .
מוזמן לדבר איתי בפרטי אח יקר.. לא קל .
שאלה חשובה מורכבת מאודOren Bafen
אני הייתי בסיטואציה דומה שיצאתי עם מישהי שעברה תקיפה מינית ( 9 חודשים של קשר).
גם כן בחורה מדהימה ומיוחדת וכו' .
אתן לך את ההסתכלות שלי למצב שאני הייתי.

1. יש לנו באופן טבעי ( לגברים בעיקר) רצון להושיע ולהילחם ויכול להיות שאחד הסיבות שהקשר הוא כזה ארוך זה בגלל שנלחמתי על קשר בשבילה למרות שלא היה מתאים.

2.ברגע שאתה מתחתן אתה מאחד גורל עם אישתך.. וזה יפגע בך בעתיד בטוח! הכול שאלה של כמה . והכי גרוע 'שיפגע גם בילדים שלך.

אני יוסיף ויגיד שאני בחרתי לחתוך ממנה. לא ראיתי סיבה שאני יכנס למיטה חולה.. ומהסתכלות מאחור הצלתי את עצמי שלא התחתנתי איתה .
מוזמן לדבר איתי בפרטי אח יקר.. לא קל .
ניק מוכר, בעיקר בפורומים אחרים, מידי פעם גם כאןלצורך השרשור
פשוט כותב מנסיון לא זהה, אבל קרוב ולמרות שתמיד נזהר מאווטינג, בנושא זה על אחת כמה וכמה.

אשתי נפגעה מינית בילדות מקרוב מאוד. לא עמדתי בדיוק בהתלבטות שלך, אבל כן מנסיון כמה הערות:

א. היא לא אשמה במה שהיא עברה, התורה לא סתם משווה את זה לרצח. גם אם תחליט שלא שייך לך, זה לא כי היא לא בסדר במשהו, אלא כי לך זה לא מתאים. מה שכן, הפוגע הוא פושע נוראי. האם עליה להלחם איתו - לא בטוח שזה יהיה טובתה, אבל כן הוא פושע! לפעמים מנסים לבטל את זה בכל מיני תואנות. רק אומר, שתשובה בהקשר כזה, זה רק אם הוא הולך לטיפול נפשי משמעותי לשינוי דפוסים ובנוסף מתאמץ ככל האפשר לתקן את הנזק שגרם (ולא, מתנות 'לא יחרץ' זה לא לתקן).

ב. יהיו לזה השלכות. נקודה. שלא תהיה אתה באשליות וגם שהיא לא תהיה באשליות. סביר שגם היא ובוודאי אתה, לא מסוגלים כעת לשער את כל ההשלכות. האם זה אומר לנתק קשר? לא בהכרח, גם לאלף ואחד דברים אחרים יש השלכות. רק צריך לקחת את זה בחשבון.

ג. לענ"ד היא חייבת למצוא פסיכולוגית ירא"ש המומחית בפגיעות מיניות. בפסיכולוגיה כמו ברפואה יש את הכלל (כמו רופא משפחה) ויש התמחויות ספציפיות ויותר ספציפיות. רק שבעוד שברפואה ברור שעקירת שן בינה כלואה, לא יעשה רופא משפחה ואפילו לא רופא שיניים שאינו חירוג, בפסיכולוגיה הגבולות פחות ברורים ולא פעם פסיכולוגים כלליים מרשים לעצמם לטפל בדברים שאינם לרמת התמחותם.

ד. עד כמה שאני מכיר את המצב, בלי טיפול סוחבים המון משקעים, שמשליכים על כל המצב.
ה. צריך גם לחפש מעגלי תמיכה נוספים - לערב (כמובן בהסכמתה) רב/חבר מבוגר/איש מקצוע שייתן לך תמיכה.

ו. לקחת בחשבון שגם לפער מול ההורים תהיה משמעות.

ז. העובדה שהיא העיזה לשתף אותך, אומרת שהיא בוטחת בך. זה בהחלט אומר שהקשר בינייכם חזק ויש לו כנראה על מה להתבסס.

החלטות טובות. בהצלחה.
אחי היקרחלל הפנוי
@Rick Sanchez רק קראתי את הכותרת וכל הגוף שלי הזדעזע מחדש, לקחת אותי שנתיים אחורה.
אני יצאתי עם מישהי שהוטרדה מינית מאחיה הגדול. אין זה משהו קשה מאוד. נכון שאי אפשר לשתף מישהו קרוב אליך ולכן אני ממליץ לך ללכת למטפל/ת. אני החלטתי ללכת למטפלת כדי לקבל את הצד הנשי של הסיפור פה.
יש לדברים הרבה מאוד השלכות. אני נלחמתי על הקשר, אבל במקרה שלי הקשר היה קשר לא בריא מלכתחילה כי היא הסתירה עוד דברים ובסוף ממש לפני הוורט היא סיפרה והכל התפוצץ. וב"ה. (עכשיו היא נשואה) (אני עדיין רווק חחח ב"ה )
בקיצור ההמלצה שלי שאתה תלך לטיפול ושם יתנו לך ראיה רחבה יותר ונטרלית.
אם אתה רוצה לדבר על זה להתיעץ או לשאול שאלות אשמח ביותר לעזור. (אני מאמין שעברתי את מה שעברתי לא סתם ובאמת אני לקחתי על עצמי לעזור לאנשים במצב שלך ואנשים במצב שלה וכן גם לעוד דברים שבאים עם זה)
בהצלחה. ה' איתך.
תודה לכולם..Rick Sanchez
בלת"ק, נשמע ממש לא פשוט,ארץ השוקולד
היא נשמעת בחורה מדהימה שמנסה להתקדם למרות הקושי, וכל הכבוד לה על כך, הערכתי הכנה נתונה.
אבל אתה באמת צריך לשקול האם אתה מסוגל לעמוד בזה, אם נראה לך שהדברים הללו דורשים כחות נפש. (סביר שכן)

היחס שלה נשמע הגיוני, כי עדיין משפחה זה משפחה. ("בין כך ובין כך קרואים בנים")

לגבי ההורים, גם אותם אני יכול להבין, כי זה דבר שקשה להורים לעכל מכמה רבדים, אם כי זה לא אומר שהם צודקים בקריאת המציאות. אבל הגיוני שתבחר בצד שלה ותתנהל בהתאם, אם כי חשוב להיות בקשר טוב עם הוריה מן הסתם ולכן יש רגישות מיוחדת הנדרשת.

שולח כחות ובהצלחה רבה בהחלטה.

צריך לזכור גם כאן ובעוד התלבטויות קשות, שלפעמים יש לצד השני כחות רבים והם מוערכים ממש וחשוב להעריך אותם כאדם, אבל עדיין עלינו לשאול האם אנחנו חזקים מספיק לעמוד באתגר הזה גם?

ניסיתי להיות זהיר, מקווה שלא פגעתי באף אחד או אחת ושייעצתי נכון.
ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמותאחרונה

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

ישהפי

לי בעצמי יצא לשדך מישהי.. הבחור מאוד רצה אותה התלהב מהפרטים מהתמונה גם בחורה יפיפיה .. באמת זכיה בפיס.

הבחורה גם אמרה כן ..

אחרי שעה רושם לי רגע שכחתי לשאול היא אשכנזיה?

אמרתי לו האמת שלא יודעת מה העדה ..אבל אם התלהבת מהפרטים והיופי שלה מזה משנה?

אבל אבדוק בקיצור אמרה לי שהיא לא .. ואז הוא רשם שהוא מחפש רק אשכנזיה.

כל-כך כעסתי עליו שהוא לא אמר לפני ..

התקשרתי בדמעות לבחורה שבסוף הוא לא רוצה באמת חורבן בית מבחינתי .

לבחור אמרתי אתה ומשפחה שלא יתקשרו אלי יותר בחיים חתיכת גזענים .

ואם אתה קורא פה אתה חתיכת עלוב

( כן נתקלתי שבחורים אמרו מעדיף ככה וככה אבל לא יפסלו .. או מאוד חשוב לי מישהי שמתפללת עדות המזרח .. אבל לא להגיד מראש כאילו זה משהו כל-כך בסיסי .. ולהתנהג ככה גועל פשוט איכס)

יש בהחלט עוד מקרים כאלה

אבל איך אני אומרת ככל שהמשפחה יותר סטיגמטית וגזענית ככה היא גם יותר מסכנה)

האמת ורק האמת גם אם היא כואבתשנונימי

ערב השואה אחוז היהודים האשכנזים היה 92% (ורבים מהם היגרו לאמריקה לפני המלחמה),

לעומת 8% מזרחים (כמיליון 1 במספר סה"כ וחצי מהם מרוקאים).

האשכנזים היוו את המרכז הרוחני בתקופה זו ואירופה מאוד הושפעה מכך.

(שווה מאוד להסתכל על התפתחות אוכלוסיית מדינות ערב מאז שהוקמה מדינת ישראל בהשוואה לאירופה).

מסיבה זו התגלות ה' הייתה דווקא שם, ב"ברב עם הדרת מלך" והבעל שם טוב עשה מופתים רבים,

ולאחר מכן גם תורתו תלמידיו וזרעו הוא רבי נחמן מברסלב.

בכלליות האשכנזים זכו יותר, יותר תורה, ספרים, צדיקים ויותר חכמה ולב.

אך, על הבעש"ט ועל רבי נחמן הייתה התנגדות קשה מאוד, ונגרמה לנו גם השואה הנוראה.

כשאנחנו מסתכלים בכלליות אכן לספרדים יש חיסרון.

אך לפרט אנו רואים הרבה בני עדות המזרח שזכו להתקרב לה' ולתורה באמת,

ולעומתם גם בני עדות אשכנז שלא זכו ואפילו נפלו לטעויות גדולות רחמנא ליצלן.

ובנוסף לכך עדויות רבות מספרי חסידים משנת 1700 ואילך,

רבים מחסידי הבעל שם טוב נשאו נשים ספרדיות, ולהפך.

ולרוב חצי חצי תמיד נמשכו אחרי הצד האשכנזי כי הוא הרוב המכריע.

מי שפוסל רק על פי צבע שיער או דעות קדומותשנונימיאחרונה

זה הפסד שלו.

ואם אין שכל לחפש מעבר לזה...

אז שה' יתן שכל - וגם לנו.

אריק מהדרום

העונש של הגזענים שמניחים להם לנפשם, שיתמודדו.

לשמחתי לא מצד העדהאביעד מילוא

אבל כן סוג של "גזענות" או יותר נכון יחס קצת צונן על רקע היותי דוס.

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfbאחרונה

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.

בירור פנימי ומפגש עם המציאותאביעד מילוא

מכירים את זה שאתם מבוררים במה אתם מחפשים ואנשים הרבה פעמים מנסים להוריד אתכם מזה? מה הייתם עושים מול הקולות האלה?

לא נראה לי שיש תגובה אחת ראויה לכל מצבלגיטימי?

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אני התעלמתיהמקורית

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

העצה הכי טובה היא פשוט לא להקשיב לאף4ne1

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

..שפלות רוח

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

מתעלמים...אברהם יאיר שטרן

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

ללכת לאנשים שתומכים בנוadvfbאחרונה

בתור שומרי נגיעה, איזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן?פצלשן

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

איזה מקום זה תופש עבורך?טאבי

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אתה תולה את ההחלטה נטו בשיקולים שליפצלשן

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

חשבתי הרבה מה להגיב לך ודווקא @מוקי_2020טאביאחרונה

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הכי טוב נראה לי לשאול זאת בפורום נשואים טרייםקעלעברימבאר

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

האמת הכי טוב לשאול מאמן לזוגיות עם נסיון את השאלהקעלעברימבאר

שאלה טובה וגם אני התחבטתי בה בעברכְּקֶדֶם

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

לדעתי המשיכה הנל אינה מספקתהעני ממעש

לדעתי זה הפוךנוגע, לא נוגע

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

..שפלות רוח

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

בתור מי שמכיר את 2 הצדדים (לפני ואחרי)מוקי_2020

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

מה שכתבת בהתחלהפצלשן

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

בעריכהטאבי

xxx

אנא עזרו לי לשמור על גבולות. אני פטפטניתנחלת

ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.

לבנות - מותר.

תודה!

..ישי2
עבר עריכה על ידי ישי2 בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 18:09

.

אני חושבתעַלְמָה

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

^^פתית שלג

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

שימי לב שגם מי שמכנה את עצמו בת כאןארץ השוקולדאחרונה

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים