בְּעוֹלָם מַקְבִּיל, טִיְּלוּ לָהֶן טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת עֲגֻלּוֹת
הִמְתִּיקוּ בְּדַרְכָּן כָּל מִי שאיתרע אֶל מוּלָן
מליחות אַחַת שחוֹרת עֵינַיִם הִגִּיעָה אלֵיהֶן בבעתה
אָגְדָה סְבִיבה טִיפּוֹת-טִיפּוֹת לְנַחַל אֶחָד---
טִיפָּה אַחַת לִטְּפָה אֶת פניי
נָטְלָה לָהּ קווצת תַּלְתַּלִים שְׁחֹרוֹת כְּעוֹרֵב
הִפְצִירָה בִּי לָנוּחַ וּלְהַמְתִּין,
עַד שיצרי יִהְיֶה רָעֵב;
בִּקְצֵה הָרִבּוּעַ, הָמוּ בְּגַבִּי טִיפּוֹת גְּדוֹלוֹת
הֵן כְּמוֹ יָצְאוּ מִתּוֹכִי שׁוֹלְלוֹת כָּל קִיּוּם
שֶׁלִּי אוֹ שֶׁל נַפְשִׁי
יָפוֹת-יָפוֹת הֵן נִגְּשׁוּ אֶל עוֹרִי הַמְּלֻכְלָך
קִרְצְפוּ קַלּוֹת אֶת שְׁאֵרִית הפלטה שֶׁל אֹסֶף הַקִּיּוּם שֶׁבִּי
הֵסִירוּ גלד-גלד מֵהַבָּשָׂר הֶחָרוּךְ
וּלְבַסּוֹף הִנִּיחוּ יוֹד מְכַשֵּׁף מֵעַל פצעיי,
וְאֵין אַךְ לֹא נקמָה אַחַת בִּשְׁתֵּי עֵינַי;
בְּעוֹלָם מַקְבִּיל שֶׁהוּא, חוֹלְלוּ טִפּוֹת רְחָבוֹת הֶקֵּף וַאֲחֻזּוֹת בַּשַּׂר
הֵן שָׁרוּ יְצִירוֹת עַל גּוֹרָל אַכְזָר
הִרְכִּיבוּ בִּשְׁתִיקָתָן מלודיה מלנכולית וְחָסרתּ כָּל פְּעִימוֹת תְּאוּצָה
הֶדֵּי טימפני חֲזָקִים לְמֶחֱצָה, כְּמוֹ החרו הֶחֱזִיקוּ קוֹלִי שֶׁלִּי
נֶאֱבָק לַשָּׁוְוא בַּתֹּף הַגָּדוֹל
ואֲנִי: "אָנָּא מִמְּךָ, חדול";
פתאם רָאוּ עֵינַי טִפּוֹת שְׁקוּפוֹת
נִסִּיתִי לְהַבְחִין בַּעֲדָן בְּפִּסּוֹת שֶׁל צִפִּיָּה,
הכיתי בפוך חֲרִישִׁית, מְנַסָּה לְאַתֵּר אֶת קוֹל הַתְּחִיָּה
שֶׁל אֻמָּה הֲשָׁבָה אֶל אַרְצָה לִתְקוּפוֹת
נוֹכַחְתִּי כִּי איין
כִּי כָּלוּ כל הקיצים וְאֵינָם
נוֹתְרוּ רַק עֵצִים עֲיֵפִים, גדועי גֶּזַע וְחַסְרֵי כֹּל טִיפָּה
נוֹתְרוּ רַק מִסְפָּר סוֹפִי שֶׁל יְצוּרִים
הלומי קְרָב ומוכי חָרֵב, עוֹרְגִים אֶל קוֹלָם וְאֶל אֱנוֹשׁ אֶל דַּכַּא--
וְשׁוֹפָרוֹת שָׁמַיִם יחרו יַעֲנוּ בִּשְׁתִיקָה;
בְּעוֹלָם מַקְבִּיל נדות לַהֵן טיפותיי
גְּדוֹלוֹת וּמְלוּחוֹת, רַכּוֹת וְחוֹשְׁבוֹת
מתחתיי נָהָר שֶׁל שֶׁצֶּף גליי, מֵעָלַי שָׁמַּי כְּאֹדֶם הַשַּׁנִי
וּבַתָּוֶךְ עוֹמֶדֶת כְּנֶסֶת בעוניה--
אֲנִי
